הממיר 22/8/11

9 קאסל, עונה 3 פרק 13
יחסיהם של בקט וקאסל עולים מדרגה בפרק דרמטי ועמוס אירועים זה. כמו בסדרות אחרות שבהן יש מתח מיני מתמשך ובלתי פתור בין הדמויות הראשיות, גם כאן אי אפשר יותר להדחיק את עוצמת הקשר כאשר שגרת החיים הרגילה מופרת וישנה נגיעה בסוגיות עמוקות וכואבות מחיי הדמויות. הקשר בין קאסל לבקט מתהדק ככל שהיא מערבת אותו יותר ויותר בחקירת פרשיית הרצח של אמה. בסצינה דרמטית נהדרת (סוזן סאליבן זוכה סוף סוף להפגין לא רק יכולות קומיות) קאסל מודה בפניי אמו שאין כבר קשר בין המחקר עבור ספריו לבין התלוותו לבקט בכל צעד ושעל. בשלב מאוחר יותר הוא רומז זאת גם לבקט עצמה וממחיש לה לכל אורך הפרק שהוא רוצה להיות לצידה ולתמוך בה תמיד. גם בקט מודה בפניי רגלן שקאסל הוא מישהו שהיא בוטחת בו, הכרזה עוצמתית מצד מישהי עצורה ושמורה כמוה.

והנשיקה... הו, הנשיקה המיוחלת. הרעיון והביצוע הראשוני באים ביוזמת קאסל, אבל נראה שבקט - על אף שעין אחת שלה נמצאת כל הזמן על השומר - נכנעת לעצמה ונלכדת בתשוקה שהדחיקה. הקטע שבו קאסל נושם עמוק ומצמיד את ידיו לשפתיו כאילו רוצה לשמר ולעכל את הנשיקה שזה עתה התרחשה – מצחיק ומרגש בו זמנית. אפילו השומר משתכנע מעומק להיטותם עד שבקט שולחת אותו לחלום על פילים ורודים.

כל שחקני האורח בפרק עשו עבודה נפלאה ביצירת דמויות אמינות ומרובדות בפרק זמן הקצר שלהם על המסך. במיוחד הצטיין בכך השחקן ששיחק את וולקן סימונס שמצליח בעזרת קור רוחו ועלבונותיו המחושבים היטב לחדור מתחת לעורה של בקט ולהוציא אותה משליטתה העצמית הקפדנית. אהבתי גם את העובדה שבפרק זה אנחנו עדים לכך שכל השוטרים חוצים סף מוסרי עבור חקירה שחשובה להם באופן אישי - ריאן ואספוזיטו מאיימים על הרוקח שישימו אותו בתא עם עבריין מין ובקט מאיימת על לוקווד שמעריציה האסירים "ישכנעו" אותו בדרכים שונות לחשוף את האמת על מעסיקו...

הפרק היה יכול להיות מושלם אילמלא היו נופלים לקלישאתיות וחוסר אמינות פה ושם במהלכו: הסצינה בה רגלן נותן להם הרצאה על "כוסות קפה - אז והיום" הייתה כואבת בשקיפותה כדרך למשוך זמן עד להריגתו. כל הרמיזות לבקט על ש"זה הרבה יותר גדול ממה שאת מבינה" – שטיק שחוק מידי שמטרתו למשוך אנשים לעונה הבאה אבל נעשה בצורה בוטה וגלויה מידי. גם לא ברור מדוע לוקווד רודף אחרי שני שוטרים מיומנים על מנת להוציא מהם מידע כאשר יכול היה באותה מידה לתפוס בחור שאינו שוטר ואת בקט שיודעת הכי הרבה על החקירה. גם לא הגיוני בעיניי שצלף מיומן יפספס ירייה בבקט שנכנסת ללא הגנה או גיבוי למחסן. והכי גרוע – העובדה שבקט מגיעה לזירה בדיוק בשנייה לפני שיורים בפיקת הברך של ריאן, זה יותר מידי לסספנד. אבל כל הכשלים הללו נסלחים בעיניי לנוכח ההתקדמות האדירה והמפתיעה שהיוצרים הצליחו ליצור במסגרת פרק אחד. (רינת קורבט)

© ABC Studios

קאסל

9 המפץ הגדול, עונה 4 פרק 20
רכילויות מסתובבות בחבורה כשהעניינים מתחממים בגזרת הווארד-ברנדט: היא שוקלת לעזוב אותו, הוא רוצה להתחתן אתה, וראג' בכלל רוצה אותה לעצמו. הפרק נבנה היטב עם לפחות שתי אינטראקציות של 1 על 1 לכל דמות פרט להווארד וברנדט עצמם, ותובל בניסוי המקביל של איימי ושלדון על הרכילויות שהם המציאו. מהרגע שהווארד גילה שהוא מתכנן להציע נישואין היה ברור לי שהיא תסכים, אבל אני עדיין לא בטוח אם היא באמת רצתה לעזוב אותו והתחרטה, או אולי הייתה אי הבנה בינה לבין פני, בשיחה שלהן שלא ראינו. (דורון ז)

8 אורות ליל שישי, עונה 5 פרק 12
אווירת חוסר וודאות שרתה על הפרק הזה, וכרגיל במצבים של חוסר וודאות התחושה העיקרית היא של העברת זמן: העברת זמן עד שיחליטו איזו מקבוצות הפוטבול תישאר, העברת זמן עד שתמי ואריק יחליטו מה הם עושים בשנה הבאה, העברת זמן עד משחק האליפות והפרק האחרון בשבוע הבא, אפילו טים וטיירה הרגישו כהעברת זמן לפני שטים יפגוש בזו שלאורך כל העונות היה ברור שבה חפץ לבו. ריחמתי על תמי הפרק, היה נראה לי שזה שובר את לבה שהיא צריכה לומר לאריק שהיא זו שהלכה אחרי הצעות העבודה שלו במשך 18 שנה, ושהיא קיוותה שהוא יבין את זה לבד שמגיע לה שהוא יפרגן לה או לפחות ישמח בשבילה, אבל הוא לא השכיל לראות מעבר להשלכות של ההצעה שהיא קבלה על חייו שלו, כמו שהיא תמיד עשתה עבורו. ולמרות התחושה שאת רוב הקטעים הטובים שומרים לפרק הבא, היו כמה רגעים מרגשים באמת בפרק, מאט חוזר לרגל חג המולד אל סבתו שהוא כל כך אוהב, והיא אפילו לא יודעת שאביו כבר מת, אריק המאמן אומר לוינס שהוא יככב בשנה הבאה אצל הפנתרים ווינס מחבק אותו, אבל הכי ריגש אותי בפרק הנאום של וינס בפני מר קארוויל, מי שאמור היה לקבל את ההחלטה לגבי קבוצת הפוטבול שאותה ישאירו, מר קארוויל אמר בתום הנאום שזה היה החלק הטוב ביותר של היום שלו, בעיניי זה היה החלק הטוב ביותר של הפרק. (אורלי)

8 מזל סרטן, עונה 2 פרק 4
נראה לי שהתסריטאים החליטו, משום מה, שאת משבצת המבוגר האחראי צריכה לתפוס אנדריאה. למה? ככה. קאת'י שוכחת שהיא המורה שלה והאחראית עליה בהיעדרם של הוריה ומדברת אתה כאילו היא חברה טובה. משהו בשיחה הזו ממש צרם לי. שון, מצד שני, היה מוצלח בפרק הזה. אם כבר החליטו להפוך את הדמות לדמות של בי-פולארי במקום "סתם" מוזר, יפה שהם משחקים על הפחד שלו מכישלון התרופות ברגע שהוא כבר הסכים לקחת אותן. זה התחיל מהוכחה שלמרות שהתרופות עובדות, הן לא אבק פיות כמו ששון טען בפרק הקודם. נכון, מצבו טוב יותר, אבל הוא צריך להתאמץ עד שהוא יגיע לישון במיטה. בהמשך, הגיע מאבקו ברוחות הרפאים שהצליח להיות קומי ודרמטי במינונים המתאימים. ההתמודדות של פול וקאת'י עם תחילת הטיפול והפיטורים הייתה עשויה יפה. (מורן)

8 קומיוניטי, עונה 2 פרק 18
איזו פשרה מעולה לכל חברות באשר היא: "מעכשיו אנחנו מבטיחים לא לרדת עלייך אם את מבטיחה לא לתת לנו שום פרטים על הבחורים שאת יוצאת איתם, אלא אם כן הם ביצעו רצח עם". יופי של דינמיקה בין עאבד וטרוי לבין בריטה, שהופכת יותר ויותר נלעגת. מה לעזאזל הייתה הגרסה המוזרה הזו שלה לשיר של בריטני ספירס. פסיכית. חוץ מזה, הקטע הקטן שבו טרוי זיהה אצל בריטה את אותה בנדנה שיש על צווארו – היסטרי. טוב גם לראות את אנבר ג'וקאי, אפילו אם זה כפושע מלחמה צמא דם. הוא עדיין היה מצחיק מאוד.
מסתבר שהפרק יצר הד אצל צופי הסדרה, כי מספר ימים אחרי השידור צייץ יוצרה, דן הרמון, את הדבר הבא: "בגלל הציוצים הנרגשים שלכם, יהיו לא עוד בדיחות רצח עם בלקני ב'קומיוניטי'! עשינו זאת יחד. העולם ניצל. תודה לכם". (yaddo, קפה+טלוויזיה)

6 בגוף ההוכחה, עונה 1 פרק 2
יו לורי אמר פעם שאת המבטא האמריקאי שלו הוא חייב לאינספור שעות צפייה בטלוויזיה. מה שאני למדתי מצפייה בטלוויזיה זה איך בודקים את זמן המוות (טמפרטורת כבד), שהתאבדות היא אף פעם לא התאבדות וכמובן איך לזהות מתים שמאליים. הפרק השני ממשיך את אותו מסלול מוכר של סדרות בלשיות, ואחרי שהכרנו את הדמיות הראשיות בפרק הראשון, כעת מקבעים אותן ביחד. חבל, צוות משתנה של בלשים יכול היה להיות לפחות שינוי מרענן. שאר התוכנית נעה במסלול הצפוי של תעלומת רצח עם מספר תפניות הנותנת לרופאה ה"מיוחדת" שלנו הזדמנות להראות כמה חכמה היא יחסית לסביבתה ולשוטרים בפרט (מה שמאושש את התאוריה על שוטרים, שהם מבלים יותר זמן באכילת דונאט מהפעלת הראש). אז בלי החן של קאסל או השיער של המנטליסט, שלא לדבר על ההתנהגות של האוס (מעניין כולם גברים), נשארנו עם עוד סדרה מסוג "תעלומה לפרק". הציון היה עוד נמוך יותר אלמלא הופעות האורח של ג'רי ריאן (Seven of nine|rlm| מ"מסע בין כוכבים: וויאג'ר"). (taly|rlm|)

© ABC Studios

בגוף ההוכחה

2 עיוות תמונה: בשבת אחה"צ ערוץ 1 שידר שעתיים וחצי של אליפות ישראל בהתעמלות מכשירים. נחמד מאוד, הרבה פחות משעמם מרוב התכנים שמשודרים בערוץ. אממה? במשך כל זמן השידור התמונה הייתה מעוותת כך שהכל נראה צר ומאורך מדי. אני יודעת שלא כולם שמים לב להבדלים האלה, אבל לי זה מאוד צורם. ערוץ 1 כבר משדר ב- HD, או לפחות ככה הוא מפרסם. אבל לשדר תמונה בפרופורציות נורמליות הוא עוד לא מסוגל. (roswella)

ככה אלכס שטילוב (המנצח) נראה בדר"כ, וככה הוא נראה בערוץ 1, בטלוויזיה שמקונפגת היטב כ- Letterbox|rlm|:

Why the long face?


בשולי הממיר

ג'יין לינץ' תנחה את האמי ב- 18 בספטמבר. ועכשיו גם יש פרומואים: פרומו אחד כאן, ופרומו נוסף ממש פה:

רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)