הממיר 1/8/11

9 סופ"ש שנות ה-80 וה-90 ב-VH1
במקום להתלונן על כך ש- MTV כבר שנים לא משדר קליפים בשעות נורמליות ושהערוץ נהפך לבור השפכים של הטלוויזיה האמריקאית עם סדרות איכות כמו "ג'רזי שור" ו- Teen Mom, אפשר להעביר את חוגת הנוסטלגיה ל-11 ולשבת מול VH1 בימי שבת וראשון. זה כאילו קלינטון מעולם לא עזב את הבית הלבן. (רצוי לרקוד את המאקרנה לפחות פעמיים, לצפות בטיטאניק וללבוש את חולצת עבודה 99 להגברת האפקט הנוסטלגי). (תתש)

9 אורות ליל שישי, עונה 8 פרק 9
ההפסד של ה"אריות" בתחילת הפרק היה צפוי מקילומטרים, כמו כן העובדה שוינס לא יהיה מסוגל לקבל שום ביקורת, ובכל זאת אהבתי את כל התפתחות העלילה שקשורה אליו הפרק, גם בגלל שכל מי שאוהב אותו ומאמין שלא מספיק להצליח צריך גם לעשות זאת בדרך הנכונה לא ויתר לו הפעם, אבל במיוחד בגלל שאלמנט המזל שיחק הפעם לטובת סדרת החינוך. הישיבה של וינס על הספסל כאקט חינוכי של המאמן לא עלתה לקבוצה בהפסד, וכך אריק לא היה צריך לשלם מחיר של דעת קהל על הושבת הכוכב שלו על הספסל, לוק קיבל זריקת ביטחון עצמי, ווינס הבין שלא רק שבעיני המאמן יש דברים יותר חשובים מניצחון (כי לאורך המשחק היה נראה שההפסד קרוב ואריק לא חזר בו מהחלטתו להשאיר אותו על הספסל) אלא גם שאפשר לנצח בלעדיו, וזה לא הוא שעושה את המשחק. מעניין איך יתפתחו העניינים בגזרה שלו, במיוחד בגלל שכפי שהיה אפשר לראות בסוף המשחק, אבא שלו לא הצליח להפנים את הלקח.

מי שהמזל לא שיחק לטובתו בסדרת החינוך שלו הייתה תמי שניסיונות העזרה שלה לאפיק, שדווקא נראה היה שהחלו לשאת פרי, הסתיימו בכך שאפיק פגעה בה פיזית שלא בכוונה וכתוצאה מכך הועברה בית ספר ומשפחת אומנה. אני מקווה שעדיין לא ראינו את סוף הסיפור שלה. בקי ולוק היו חמודים הפרק, כמו גם בילי ומינדי  שהסתבר להם שהם שוב מצפים לילד מה שעורר דאגות בעיקר אצלה. אבל הזוג החמוד ביותר היו כמובן מאט וג'ולי.

מאט סארנסון, איך שהוא היה חסר לי במהלך העונה. דמות שכל כך קל להתאהב בה, והפרק גם נזכרתי בדיוק למה. האופן שבו הוא הגיב לווידוי של ג'ולי על הרומן שלה עם עוזר ההוראה הנשוי ("כן, אני כועס, אני מאוד מאוכזב ממך..." בטון שהעיד שהוא מבין שזה מה שהיא חושבת שמגיע לה לשמוע, אבל זה ממש לא מה שהוא חושב) האופן שבו הוא שכנע אותה לחזור ללימודים ולהפסיק לברוח כשהיה ברור שהוא, לעומת עוזר ההוראה, באמת חושב על טובתה שלה ולא על טובתו שלו. והכי אהבתי כמובן את הריצה שלו אחרי מכוניתה המתרחקת והחיבוק בסוף. (אורלי)

9 יומני הערפד, עונה 2 פרק 5
עוד פרק מצוין שניצל את ההתרחשויות העל טבעיות במיסטיק פולז כדי לאפשר לדמויות להתמודד איתן באופן אנושי. הייתי בטוח שהשריף הולכת למות עוד לפני שקרוליין ואליינה יגיעו אליהם, מה שיכול היה להוות כר נפלא להתמודדותה של קרוליין עם אובדן אמה. במקום זה אנחנו מסתפקים בהתכחשות של ליז לקרוליין הערפדית. אכזרי. עכשיו מובן למה קרוליין תמיד הייתה כל כך חסרת ביטחון.

החיבור של ג'רמי וטיילר מעניין, וגם ההתמודדות של האחרון עם מה שחבוי בו הייתה יפה. לא רוצה קשר לזה אחרי מה שעשה ואיך שהרגיש. אהבתי גם לראות את סטפן מתחיל להשיב מלחמה ולהיות יותר מיליטנטי, גם ביחסו לאחיו, גם עם מייסון וגם עם קתרין. הגיע הזמן באמת. החוליה החלשה הייתה ונותרה נינה דוברב המחרידה. מגלמת שתי דמויות שונות במשחק גרוע, ובשתיהן הדיקציה חובבת ה-A שלה בלתי נסבלת. לא מאוד אמין. (yadoo מבלוג קפה+ טלוויזיה http://tvyaddo.com)|rlm|

9 דם אמיתי, עונה 4 פרק 5
בון טמפ הינה עירה פסיכית בה מצטופפים ביחד אינסוף אנשים מוזרים, ואם לא הספיקו לנו הערפדים ואנשי הזאב הרי שיש לנו עכשיו גם מכשפות ואנשי ברדלס. האם יש אנשים רגילים שם? כאלה שלא יכולים לקרוא מחשבות או שדם פיות עובר בהם? הפרק נפתח ברצח הורים, פחות או יותר בנקודה בה הפסקנו בשבוע שעבר, וממשיך לתוך מעגל המכשפות המוצלח יתר על המידה (ככה זה כשמתעסקים עם רוחות וערפדים - הם תוקפים זה את זה) וכעת כולם בורחים.

בעוד טומי שרצח את הוריו חוזר למקום היחיד שהוא מכיר ולאחיו הפראייר שיחלץ אותו מצרה, הרי שמעגל המכשפים מתפזר לכל קצוות תבל, מי למקסיקו למצוא כשפים וכוח חדש (מעיזים? מהמוות?) ומי לניו אורלינס בתקווה לברוח מהצרות. ארלין וטרי מתכננים להיפטר מהילד המטורף שלהם על ידי "טיהור הבית" (מה שיכול לעבוד רק בעיירה הזאת). מחשבה שעד עכשיו לא ממש עלתה בסדרה: אם ערפדים ומכשפות קיימים מדוע לא רואים עדויות לכוחו של אלוהים? כמובן שזה לא ממש נראה כמו בסרטים עם כל הכובד ו"רוח הקודש" של הכנסייה הקתולית אלא יותר כמו מקהלה נודדת של שני אנשים. כמובן שזה לא ממש עובד ועכשיו התינוק עבר מציור על קירות לניסיונות שריפה. אריק מצדו לא מפסיק להפתיע. מי ידע שמתחת לרוע ולקור הרוח מסתתר לו ערפד מחמד שאוהב שמלטפים לו את הראש? כמובן שהאשליה שהמצב הזה יימשך הולכת ונסדקת על ידי סבתא של סוקי שממש מזהירה אותה מלהתאהב בו, וכמובן טארה שזורקת את המציאות בפרצוף: הערפד הזה גרם המון נזק בכל בון טמפ ושום מידה של שכחה לא תעזור למחוק את העבר. כל זה לא ממש משכנע את הלב של סוקי המתוקה שלנו והיא הולכת ומנשקת את אריק (רגע שאני בטוחה שרבים חזו).

המכשפה, מסתבר, לא זוכרת ולא יודעת כלום על הכשפים שהיא מטילה תחת השפעה, כך שוועידת הערפדים בה אנו מגלים את יחסם הקרוב מדי של ערפדים לכנסייה הנוצרית (הם לא אמורים לפחד מהצלב או משהו כזה? קצת כבוד למסורת) די חסרת אונים. אז זהו, ביל סוף סוף מגלה איפה אריק באמת, המכשפה מהאינקוויזיציה עדיין בתמונה, וג'ייסון? כאשר הוא לא מפנטז על ג'סיקה והויט ,לבד וביחד, הוא מפחד מהירח המלא והשפעותיו הצפויות. (taly)|rlm|

© 2011 Home Box Office, Inc. All rights reserved

מישהו כאן צריך שנת לילה (בוקר?) טובה. וקרם עיניים.

8.5 מזל סרטן, עונה 2 פרק 2
העונה כולם יודעים. כל התלמידים שמעו על הסרטן והם מציפים את קאת'י ואת אדם ברחמים ובקאפקייקס, ושניהם מאוד לא מרוצים מהמצב. למזלנו, המצב מסמן גם את שובה של אנדריאה, התלמידה היחידה שדואגת להגיד גם לקאת'י וגם לאדם את מה שהם צריכים לשמוע, בלי טיפת רחמים. רבקה מביעה דאגות מאוד הגיוניות לגבי ההריון ולגבי קאת'י בדרכה האנוכית ונטולת הטאקט, בזמן ששון הולך ומתפרק ומסרב לטיפול - אותו הציעה רבקה בדרך לא מועילה כלל. מי שאולי משכנעת אותו בסופו של דבר היא כמובן קאת'י.

ד"ר שרמן, הרופא בו קאת'י ופול תולים את תקוותיהם, הוא כמובן ההפך הגמור מד"ר מאוזר. הוא מבוגר, מנוסה, יודע מה להגיד בלי לגמגם ומכיר את מטופליו כאוסף של עובדות רפואיות ולא כאנשים. אבל כשקאת'י מבקשת ממנו את האמת, זה בדיוק מה שהיא מקבלת. זו גדולתה של הסדרה - באמצע הקומדיה נכנסת אמת שלא מושמעת הרבה בטלוויזיה. (מורן)

8 קומיוניטי, עונה 2 פרק 15
פרק חמוד ביותר לחג האהבה הנוצרי. הצחיק אותי במיוחד כשפרופסור דאנקן לעג לג'ף השפוט של חבריו וקובע בפניו עובדה שיפגוש אותו בדיוק ב-18:30 (ובכלל אוליבר ג'ון אדיר כתמיד) ואנני שבאה לנשק את בריטה (היא אכן the worst), איזו חמודה. אהבתי גם את פירס שנושם לקראת קריאת הדפים שלו ואז מתחיל הפתיח, וגם את ההגנה הנלהבת של הקבוצה על ברנייקד ליידיז (אני עם ג'ף!). וגם את הציטוט המעולה הזה של ג'ף: "טוב, אני לא מאמין בדיבס, או אהבה ממבט ראשון, או אהבה, או חברים טובים או לעשות דברים. אבל טוב שהבאת את זה אלי".

התחרות של טרוי ועאבד על לבה של אותה בחורה הייתה חמודה כמוה, וכל הסיפור הזה השתלשל באופן מאוד הגיוני ויפה. בנוסף, נראה שאחרי עונה וחצי סוף סוף מצאו נישה טובה ומעניינת לצ'אנג. סמלי שהוא מסתובב עם שקית מלאה בנזיראים, סרטנים ללא קונכיה קשה שמבלים את כל ימיהם בקונכיות של חלזונות. או במילים אחרות, מתעלקים ממש כשם שעשה צ'אנג לג'ף. (yadoo מבלוג קפה+ טלוויזיה http://tvyaddo.com)|rlm|

7.5 חיים בלתי צפויים, עונה 2 פרק 13
חיים בלתי צפויים הייתה סדרה נחמדה. סדרה כזו שכשיוצא לי אני נהנית לראות וכשאני מפספסת פרק לא קורה כלום. אבל לקראת סוף העונה השנייה, משהו קרה לסדרה. הסיפור הסופר-נדוש על רומן אסור בין מורה ותלמידה והסיפור הסופר-נדוש על ילדת אומנה שאחד מהורי האומנה שלה ביצע בה מעשים מגונים התחברו לסיפור שבו אותו מורה מבין שבעצם אין כאן סיפור אהבה קסום בין שני אנשים שבמקרה נולדו בעשורים אחרים, אלא ניצול מצדו. יבבות האימו של אותה ילדת אומנה שטענה שהיא לא נורמלית ושבורה מדי מבפנים כדי לתקן קיבלו תגובה הולמת בצורת נאום על כך שבתיכון הדבר הכי נורמלי להרגיש הוא שאתה לא נורמלי. פתאום הסדרה החביבה והצפויה הפכה לסדרה שלוקחת את הסיפורים צעד אחד קדימה מהצפוי, לעבר מה שהייתי רוצה לראות יותר בטלוויזיה. התלהבתי, כמובן.

ואז הגיע סוף הפרק המדובר, שהוא גם סוף הסדרה. בסוף בחרו לקחת אותנו שנתיים קדימה ולהראות לנו שאחרי כל האמירות המשמעותיות קרו אך ורק הדברים הסכריניים. כולם מצאו את עצמם עם מי שספר החוקים של הוליווד אומר שהם צריכים למצוא את עצמם אתו, כולם סופר-מאושרים, אין יותר אמירות בלתי צפויות. חבל. (מורן)

ודעה נוספת על חיים בלתי צפויים:
5 "חיים בלתי צפויים", על שתי עונותיה, הייתה סדרה מתוקה שציירה את דמויותיה בתשומת לב ובאהבה. האכזבה הגדולה הגיעה בפרק האחרון שבו כנראה הודיעו על ביטולה, וכתוצאה מכך נראה כאילו התסריטאים ניסו להכניס לפחות שתי עונות מתוכננות אל תוך עשר הדקות האחרונות. הכיתוב הודיע: "לאחר שנתיים", ואני התקשיתי לעקוב מי נגד מי, ובמאמץ רב הגעתי למסקנות הבאות: ריאן התחתן עם האקסית המיתולוגית שלו והם מגדלים ביחד את בנם הקטן. קייט, מסתבר, השלימה עם העובדה שלא תוכל להרות לעולם וחזרה ללא סיבה הגיונית לזרועותיו המסוקסות של בייז (ריבאונד נצחי?), שמצידו התגבר בקלות על אמה קולדפילד. הם מגדלים ביחד את לקס שבגרה, סיימה את התיכון ועומדת ללכת לקולג'. שום איך, מתי, מה פתאום ולמה לעזאזל לא יהרסו להם את האושר, הבלונד ושמחת הפלסטיק הדביקה. לקס שכחה את המורה לספרות שגרם לה להרגיש נורמלית והיא עתה חבוקה בזרועותיו של אברקומבי צחור השיניים. שום כאבי פרידה, שום חבלי התבגרות, משובות נעורים, צלקות אומנה, סקס, פשעים קלים וייסורי גדילה. הכול מושלם ונראה כמו פרסומת לביטוח בריאות. (קיטי)

7 הטופ מודל הבאה, עונה 12 פרק 4
אויה, פספסתי את פרק המייקאובר של שבוע שעבר... חבל, כי אני אוהבת פרקי מייקאובר ומעניין איזו רפונזל בכתה כי גזרו לה את השיער. ככה זה ב-ANTM, מה שהיה הוא שיהיה ולכן כשנטלי אמרה שיש לה פור על השאר כי יש לה ניסיון בדוגמנות והיא מעולה על המסלול והיא ציינה את התמונה של טליה כהכי פחות טובה במשחק ה"אמת וחובה", ידעתי שהיא תהיה גרועה השבוע ואילו כוכבה של טליה יזרח. להיות בטוח בעצמך זה רע, להיות אנדרדוג זה טוב. הייתי מצפה מהמתמודדות שכבר צפו באי אלו עונות של הסדרה לזכור שהאחיות הרעות של סינדרלה לא זוכות בנעל הזכוכית ובחוזה הפרסום ל"קאבר גירל" ושימנעו מהצהרות יהירות מידי. אני באופן אישי לא מבינה מה טליה עדיין עושה שם, חוץ מזה שאין לה גוף טוב היא גם לא יפה בעיני, המייקאובר שלה הוא מייקאנדר והיא נראית קצת פרחית עם גוון השיער החדש, היא בהחלט לא נראית כמו דוגמנית, אולי כמו הקופאית הכי יפה בסניף רמי לוי בקריית חיים. אהבתי את המייקאובר של לונדון ואת תספורת הבטי בו של פו, הבלונד של אליסון עובד לטובתה, היא נראית אפילו עוד יותר כמו בובת בליית' ופתאום גיליתי שיש שם גם מישהי ג'ינג'ית. ג'ינג'ית זה טוב, ג'ינג'יות בולטות וזו גם הייתה אחלה להקה. את הבלונד אפרוח של סנדרה, לעומת זאת, אני ממש לא אוהבת.

השבוע הבנות הצטלמו בזוגות ברחוב הניו-יורקי בתלבושות אוונגרד. אמינט ופו היו ברוקריות ועשו את זה מצוין, קורטני (הג'ינג'ית) הייתה מוצלחת יותר מנייג'ה כאמנית מסוהו ואילו לונדון התעלתה על אליסון כאשת חברה ביצ'ית מהשדרה החמישית. אליסון לא הצליחה לשדר סנוביות למרות שלדבריה היא ניסתה להקרין זאת בעיניה (מוזר שנכשלה, היא יכולה להקרין סרטים בדרייב אין עם העיניים שלה). סיליה וסנדרה היו שתיהן טובות כמטפלות מהאפר איסט סייד אך השופטים התפעלו יותר מסנדרה, ונטלי, טיונה וטליה לא ממש הצטיינו כתיירות מתלהבות, אם כי השופטים בכל זאת ציינו לטובה את טליה. אין לי מושג למה, היא לא הייתה טובה יותר בעיני משתי האחרות. ראינו גם לשתי שניות את ביאנקה ושנטל מהעונה התשיעית. מעניין למה טרחו להביא אותן, אולי כדי להזכיר לנו שיש חיים אחרי ANTM? לא אהבתי את האישיות של ביאנקה בזמנו, אבל הבחורה הזו פשוט יפה. לראש בראש הגיעו אליסון ונייג'ה וכפי שצפיתי נייג'ה הלכה הביתה כעונש על היותה משעממת. יופי, פחות אחת שאני לא זוכרת מיהי ומהי. (רמונה)

7 המפץ הגדול, עונה 4 פרק 17
המוקד החברתי עובר בעקבות ליאונרד לדירה של ראג' ופריאה, ושלדון מאוד לא מרוצה מזה ("ליאונרד הוא הגרעין של החבורה? זה לא הגיוני, אני השדון השובב שכולם רוצים"). הוא מנסה למצוא לעצמו קבוצה חדשה, מה שמוביל לאינטראקציה משעשעת של כמה דמויות משנה שלא רואים בד"כ יחד: קריפקי מהאונ' (מעצבן בכל הרכב), סטיוארט מחנות הקומיקס (דמות פרווה כזאת, ההגדרה של למל"מ), וזאק, האקס של פני (אידיוט מאוד חביב, אני מקווה שיביאו אותו כמה שיותר). בינתיים, החבר'ה מתחילים לספר סיפורים על שלדון, ומבינים שהם מתגעגעים אליו. כמובן שזה מחזיק מעמד רק עד שהם רואים אותו... (דורון ז)

5 הפמליה, עונה 8 פרק 1
אני בטוח שישנם עוד אנשים כמוני. אנשים שממשיכים לצפות בסדרה מתוך תקווה, שרק הולכת ונחלשת כל עונה, לראות את "הפמליה" חוזרת לימי הזוהר של העונה השנייה. לצערי, גם העונה הזאת לא תחזיר עטרה לישנה ונאלץ להסתפק באותו חומר שממחזרים לנו אותו במשך שנים.

הפרק עצמו היה מבולגן ולא קידם את העלילה או את הדמויות. אי ווינס שוב פעם צ'ילבות (כאילו לא ראינו את זה 279 פעמים לפני), ואפילו לא הראו לנו למה. זה מעל הכל מראה את הזלזול של התסריטאים כלפי הצופים. הם חושבים שבגלל שאנחנו כל כך רגילים לראות אותם רבים, פשוט נקבל את זה שהם עוד פעם רבים בלי שום הסבר. הפרידה של אי מסלואן זה גם רעיון מקורי שאף פעם לא בוצע. בלי ציניות, זה יכול להיות דבר מבורך אם הם באמת יישארו פרודים. מזמן פג התוקף של מערכת היחסים הלא מעניינת בעליל הזאת. טרטל והטקילה שלו מעניינים לי חלקי גוף שיורידו אותם בעריכה. אוווו ג'וני, איך נפלו גיבורים. פעם המלך הבלתי מעורער של הסדרה והיום סתם עוד סיידקיק. הטעות הכי גדולה של התסריטאים הייתה לתת לו קריירה מצליחה. הגדולה של הדמות הייתה הלוזריות שלו. למה בילי וולש, הדמות הכי מאוסה של הסדרה, בכלל שם? למה מנסים בכוח לדחוף אותו עלינו?

שני הדברים שעוד היו בסדר היו מצב הנישואין של ארי וסקוט. הופתעתי לטובה מהתגובה של ארי לידיעה שאשתו התחילה לנדוד לשדות זרים. כבר הייתי מוכן לעוד התפוצצות ארי גולדית עטורת וריאציות שונות של המילה "פאק", אבל הם הפתיעו לטובה עם הייאוש ואולי ההשלמה של ארי עם תום נישואיו. סקוט, הדבר השני שהיה בסדר, ממשיך להיות דמות די טובה שרק הולכת ומשתפרת (חשבתי שהוא בכלל לא יחזור העונה בגלל הליהוק של סקוט קאן ב-"הוואי 5-0", איזה כיף לגלות שהוא ממשיך). ה-"פאק הר, פאק הר, פאק הר, פאק הר, פאק הר, פאאאאאאק הר" שלו היה הדבר הכי מצחיק בפרק. (תתש)

© 2011 Home Box Office, Inc. All rights reserved

יו, הומי

4 תרגום נופל על תרגום: מוצאי שבת, ערוץ 10 אחרי הדיווח מההפגנות ההמוניות, ומתחיל עוד פרק של "לא לפני הילדים". מה שהיה מעניין בקטע הפתיחה הייתה העובדה שהכתוביות לא היו מסונכרנות, והופיעו פעמיים אחת על השנייה, כשבחלק מהכתוביות ניתן לקרוא דברים שאכן נאמרים על ידי הדמויות ובחלק השני ניתן לקרוא גם דברים שממש לא. אמנם זו תכנית בעברית (שלא נראה שזה הפסד גדול גם לא לצפות בה), ואמנם זו הייתה בעיה שנמשכה רק דקות ספורות עד סוף הקטע, אבל אני תמיד תוהה האם לא מן הראוי במקרים כאלה לשדר שוב את הקטע לטובת מי שהכתוביות הללו מיועדות לו? (אורלי)


בשולי הממיר

הידעתם? זה אמנם נראה כאילו יוצרי "אבודים" כתבו את העלילה משבוע לשבוע בלי לדעת לאן הם הולכים, אך למעשה הכל היה מתוכנן מראש. ויש אפילו קטע שהורד בעריכה שמוכיח הכל. והוא גם הוקרן בפאנל "אבודים" בקומיקון בשבוע שעבר. מעולה לגמרי, קודוס ליוצרים. הנה הקטע:

רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)