הממיר 21/6/11

10. משחקי הכס, עונה 1, פרק 9

וואו, כל כך הרבה דברים קרו בפרק הזה! למדנו המון על העבר של טיריון ומה הופך אותו לממורמר וציני כל כך (הסיפור עם הבחורה שאהב שהתגלתה כ"תרגיל" של אביו ואחיו היה באמת טראגי ונוגע ללב) ולמדנו על כך שאביו שונא אותו כל כך שהוא מוכן לשלוח אותו למות בשדה הקרב (אבל לא מצליח...), גילינו שהמחלה של חאל דרוגו קשה בהרבה ממה שחשבנו והוא כבר גסס אל מותו עד שדאני עירבה את המכשפה, שמישהו יצטרך לשלם בחייו אם החאל יינצל (יכול להיות שהיא התכוונה לתינוק שבבטנה של דאני?) ושבלי החאל אין לדאני שום מעמד אצל הדות'ראקים האלה, רוב סטארק הצליח עם התרגיל שעשה לפאפא לניסטר עם 2,000 החיילים הללו ובכך התחדד פתאום השוני והדימיון הרב בינו לבין אביו – מחד, הוא נראה כמתוחכם וערמומי יותר ובעל כישורי מנהיגות טובים יותר ויכולת קבלת החלטות קשות, ומנגד, הוא לא שכח להביע צער כן ואמיתי על כך שנאלץ לשלוח 2,000 אנשים אל מותם. 

המפגש בין קייטלין לבין הלורד פריי חשף טפח מהיחסים הטעונים בין המשפחות (והמשפחה של פריי שהייתה ברקע די מזכירה את מבנה המשפחה של הסטארקים, כולל הממזר שחוטף על הראש כל הזמן...). כמו כן, התגלה שאימון הוא בן למשפחת טארגאריין בסצינה יפה מאד עם ג'ון סנואו, שמצדו, קיבל מהלורד נורמונט את החרב של בנו, ג'ורה. 




רגע... שכחתי משהו? אה, כן... באמת כמעט שכחתי – הם הרגו את נד סטארק! הם חיסלו את הדמות הראשית!! שגולמה ע"י השחקן הכי מוכר בקאסט!!! ג'ורג' ר.ר. מרטין – אתה איש רע! רע! רע! אוקיי, עכשיו כשהורדתי את זה מהחזה – וואו! זה באמת היה מצמרר. לראות איך נד – איש העקרונות חסר הפשרות – מוותר על הכבוד שלו ועל כל מה שהוא מאמין בו ומודה במשהו שלא עשה כדי להציל את בנותיו, משלם על כך בחייו באופן האכזרי ביותר שיש. האמת? לא ממש הפתיע לראות את ג'ופרי במלוא רשעותו ותחמנותו נענה לרחשי העם ומורה על הוצאתו של נד להורג. כל הסיקוונס הזה בוים בצורה יפה מאד החל מהדרך שבה אריה מגלה על מה שקורה, דרך חילופי המבטים שלה עם נד, וכמובן, השניות האחרונות של נד שבוימו באיטיות מכוונת, ספק במטרה לגרום לנו שיקרה משהו ברגע האחרון שיציל אותו.. אבל כאן זו לא סדרה ברשת ארצית ואין רחמים על הדמויות. בעצם, הסיום הזה שלח מסר חד וברור - בעולם משחקי הכס אך אחד לא בטוח.

אין ספק שסצינת הסיום הזו הייתה אחת הגדולות של השנה בטלוויזיה האמריקאית. יהיה מעניין לראות מה יקרה בפרק סיום העונה אחרי פרק מסעיר ודרמטי כל כך (איתן גשם).

10. קוגר טאון, עונה 2, פרקים 21 - 22

איזה סיום עונה נפלא לעונה נהדרת! הרעיון שטראוויס מחליט לעזוב הכל ולנסוע להוואי והחבורה נוסעת אחריו כדי להחזיר אותו ולהנות קצת על הדרך היווה דרך מצוינת לסיים את העונה – שילוב בין דרמה ורצינות לבין צחוקים ודינאמיקה מהודקת אפילו מתמיד, יחד עם כמה הפתעות וקריצות - ואכן, צמד הפרקים לא אכזב. כל הדמויות זכו להתייחסות במהלך הפרק – כולן היו מעורבות בסיפור רציני, אבל הצליחו באותה מידה לשעשע עד מאד. מצאה חן בעיניי הדרך שבה הסדרה התמודדה עם הסוגיה שמרחפת מעל היחסים של ג'ולס וגרייסון – דווקא הגבר שלא אוהב לדבר על הרגשות שלו הוא זה שרוצה ילדים בעוד שהאשה לא ממש בקטע, ובמקום לייצר משבר מלאכותי בני הזוג התמודדו עם העניין במהלך שני הפרקים בצורה בוגרת וילדותית בו זמנית, מנסים לברוח מהנושא עד שמבינים שצריך ללבן אותו, ובסוף ג'ולס מבינה שהעובדה שטראוויס עובר משבר בחייו אינה אומרת בהכרח שהיא לא צריכה עוד ילדים, ושחוויית הזוגיות עם גרייסון שווה לפחות שקילה של העניין. 

אהבתי גם את הסיפור של אנדי, אלי ובובי – סוגיית החברות של בובי ואנדי מול הזוגיות המושלמת של אנדי ואלי תמיד נמצאת ברקע, והפעם הם התמודדו עם העניין ובצורה נאה ומשעשעת – החלק הראשון עסק יותר בקנאה של אלי בחברות בין שני הגברים, בעוד שהחלק השני עסק יותר בקנאה של בובי בזוגיות המושלמת של אנדי ואלי, וככה קיבלנו דינאמיקה מושלמת שבה השלושה מבלים יחדיו, עושים המון כיף אבל לומדים גם משהו על עצמם, ויפה היה לראות את אלי מציעה לבובי להצטרף אליהם בסיום. 

אשר ללורי – אם בחלק הראשון היא הייתה יותר ברקע, בחלק השני היא כבר ממש נכנסה לעניינים, והיה מרתק לראות שהיא מבינה שהיא צריכה לנצל את החולשה של טראוויס אליה כדי להחזיר אותו לשפיות בעוד שהיא יודעת שהוא ישנא אותה על כך, ובכל זאת הולכת על זה מתוך דאגה אמיתית כלפיו. כל העניין הזה סופר בצורה חכמה מאד שפותחת פתח לזוגיות עתידית ביניהם, בלי ללכת על רומן בשלב הזה כשברור שטראוויס פגיע ושלורי לא תרצה לפגוע בו. 

אבל מעבר לכל העלילות האלה קיבלנו – כמו תמיד – ים (תרתי משמע!) של בדיחות, קריצות והפתעות. מאיפה להתחיל? הקטע עם משקפי השמש שהצחיק אותי בלי הפסקה, השימוש שג'ולס עושה בטום והתמורה לכך, טום האומלל שלא מצליח להשתלב, ה"סיינפלד גיא" (שגולם ע"י קווין ביגל, יוצר הסדרה והמפיק בפועל יחד עם בלי לורנס), הזוג המסכן מקנזס שסופג מהחבורה שוב ושוב, הדרך שבה אלי, בובי ואנדי מבלים יחדיו, הבחור עם הפנס בעין והקשר שלו עם לורי, הדרך שבה גרייסון מגיב לילדים ועוד.  

שתי הפתעות בלטו במיוחד: הראשונה, טד באקלנד! בעולם של "קוגר טאון"! איזה כיף!! זאת אומרת... איזה דיכאון! זאת אומרת... בשבילו. וגוץ' עזבה אותו בשביל הוץ'! איך לא ראינו את זה בא? וכמובן... הוץ' איז קרייזי! (בחיי שמחאתי כפיים למסך כשהוא אמר את זה...). הקטע שהוא שר שירים שמחים והופכים אותם למדכאים היה גאוני, כמו גם רגעי הסלפסטיק ושאר השטויות שסאם לויד עשה (כרגיל) באופן מושלם, ויפה היה לראות שהוא היה בסוף זה שאמר את המשפט הנכון שגרם לג'ולס להבין מה היא רוצה באמת עם גרייסון.  ההפתעה השניה – עאבד מ"קומיוניטי" ברקע של הסצינה של לורי וטראוויס בבית הקפה! ואם אין לכם מושג מה עאבד עשה שם אז תתביישו לכם, אבל הסבר קצר – בפרק מסוים של "קומיוניטי" עאבד מספר על חווייה שקרתה לו על הסט של "קוגר טאון" ועכשיו זכינו לראות אותה... וזה היה מגניב ומצחיק... 

אני ממש אוהב את הסדרה הזו ואני שמח שהם מצאו דרך יפה כל כך לסיים את העונה המקסימה הזו! (איתן גשם). 

9. קומיוניטי  עונה 2 פרק 9

עוד פרק חזרה למסלול! והפעם כזה שנשען משמעותית על הכימיה המובהקת בין ג'ף לאנני, בתוספת הדיקן פלטון ועגיבתו הנצחית על ג'ף, פלוס מאיר סוויסה בתפקיד אורח בלתי נשכח (קווין קוריגן ממש דומה לו כאן). זה אמנם היה טייק אופייני ל"קומיוניטי" על ז'אנר קולנועי, הפעם על כל סרטי ההפוך על הפוך על הפוך על הפוך שדיוויד מאמט כל כך אוהב, אבל איכשהו אפילו לא חשבתי על זה עד אחרי הצפייה. אולי כי עאבד לא היה שם כדי לפרשן את זה. אפרופו, הסיפור שלו ושל טרוי היה אמנם מאוד שולי לעניין המרכזי, אבל המרדף במבצר השמיכות שלהם, או שמא השוק האוריינטלי, היה מבריק מאין כמוהו. בהתאם כל הפרק היה מעוטר בפסקול מתח מעולה, שכלל אפילו את הצלצול של פרופסור פרופסורסון, AKA שון גריטי (מ"הצילו"?).




היה יפה גם שזכינו לעיון מחודש בנושא אהבתה של אנני לג'ף, והאמת שהוא היה בלתי נמנע אחרי הסצינות המשותפות הנפלאות ביניהן, כמו זו במסדרון כשהיא מסרבת לקבל את העובדה שלא איכפת לו מאיפה צץ הפרופסור הזה (אליסון ברי ענקית, היסטרית), או מאוחר יותר כשהוא מציל אותה מפיצוץ הרכב העז בדיורמה שלכבוד הדיורמהרמה. הם כל כך מעולים ביחד. האילתור ה"מומצא" שלה בסופו של דבר היה אפוא מאוד במקום והשאיר פתח לכינון נוסף של יחסיהם, השבח לאל.  (yaddo  מפורום אג'נדה).

9. סטארגייט עונה 1 פרק 11

באופן מאוד חריג לתקופה הטלוויזיונית, "סטארגייט יוניברס" לקחה את הזמן ובנתה דמויות אמתיות. דמויות עגולות, שמתנהגות כמו שאנשים במצבים קיצוניים כאלה באמת עשויים להתנהג, והן בהחלט לא סטריאוטיפיות בסגנון הטובים והרעים. הפרק הזה סימן את תחילתו של האקשן החללי האמיתי, או כמו שאיליי צעק בשמנו - "קרב חלל ראשון... לביקורת המלאה (דורון ז).

9. סמולוויל עונה 10 פרק 20

ג'ור-אל מחליט שלויס וקלארק צריכים לבלות יום בנעלי השני/ה, אז הוא נותן ללויס את הכוחות של קלארק. Hilarity ensues. אני אסלח להם על המהירות הבלתי הגיונית בה לויס לומדת לשלוט בכוחות, כי היו שם כמה חלקים באמת מצחיקים (לויס:"שמיעת על. חלק גדול מזה הוא מצמוץ והטיית ראש, נכון? קלארק: "מסתבר").

טוי-מן מארגן חבורת פושעי-על שיהרגו את גיבורי העל ואז ישתלטו על המים בעיר, או איזו שטות כזו. לויס יוצאת לעצור אותו, ובדרך מחליטה שהזוגיות שלה עם קלארק פוגעת ביכולת שלו לעזור לעולם. החלטה שברור לי שתתהפך בשבוע הבא, אבל אריקה דוראנס עדיין נתנה הופעה מאוד נוגעת ללב.בינתיים אוליבר מחפש איזו קשת קסומה אתה ניצחו את דארקסייד בעבר, אבל בלי לדעת, בעצם עוזר לגראני להשמיד אותה, ומעמיק את השליטה של האפילה עליו. (דורון ז)

8. פולישוק, עונה 2, פרק 5

עוד פרק מוצלח למדי של הסדרה הנהדרת הזו. מאד אהבתי את הכניסה המפתיעה של "שחר באר" לתמונה (עם הבדיחות המתבקשות לשמה של שחקנית הטניס המפורסמת), ובמיוחד מצא חן בעיני הגילוי על כך שהבחור דווקא יודע מה הוא עושה ובשקט בשקט עשה עבודה יפה וממש "גנב" את המפלגה מתחת לאפם של הותיקים מדושני העונג והפתטיים, כשהוא עושה את כל המהלכים הנכונים ואפילו מזכיר לכולם מהי המהות של המפלגה ומגוון בצורה נאה את הרכב הרשימה. 

אהבתי לראות איך פולישוק – בעזרתה של סולי, כמובן – מתחיל להבין שהוא מחבב את הבחור ומסכים לשתף אתו פעולה, מה שהוביל לפגישה המרתקת של שיר באר עם יתר חברי המפלגה ול"דיל" שנרקם ביניהם. כמובן שהתברר שהכל היה תרגיל מסריח - כמו שקורה כל כך הרבה פעמים בפוליטיקה המלוכלכת שלנו - ושהגאוורדיה הותיקה ביקשה לעשות "תרגיל מנהיגות" לבחור הצעיר והחצוף. 

יפה היה להיווכח בתגובה של פולישוק ולגועל שהוא מביע מהעניין הזה ואת ההחלטה שלו ליידע את שחר ב"תרגיל המסריח" – החלטה שנראתה מטופשת ונאיבית אבל התגלתה כחכמה וערמומית, כי לפעמים המעשה ה"נכון" הוא באמת המעשה הנכון, וכיף היה לראות את הפרצופים הנדהמים של הליצנים הותיקים, כשפולי שוק מנסה לנחם אותם על הכישלון הצורב בסיום. 

הפרק הזה הותיר אותי בכל זאת עם תחושה מעט לא נוחה – זה הרי סוד לא שמור שהסדרה מבוססת על המציאות העגומה של הפוליטיקה הישראלית (בניגוד לאמור בכתובית הסיום המשעשעת). הקטעים שבהם קוזו נכנס לחדר המחשבים והראה יכולת להשפיע על תוצאות ההצבעה היו מטרידים מאד, ואני לא בטוח שאני רוצה להעמיק ולחקור בשאלה האם הקטע הספציפי הזה היה מבוסס על המציאות או לא. אני מעדיף לטמון את הראש בחול ולקוות שלא... (איתן גשם).

8.  סמולוויל עונה 10 פרק 19

המשך עלילת המעבר של אוליבר אל הצד האפל. הכתיבה והמשחק דווקא די טובים, אבל אישית, תמיד שנאתי עלילות בהם סופר גיבורים נופלים מה-pedestal עליו שמנו אותם. בכל זאת, נהניתי לראות שוב את קאלום בלו בתור זוד, אחד הנבלים האהובים עלי בסדרה, שעכשיו התחיל לשרת את דארקסייד (נבל הרבה פחות מעניין, לפחות בגרסת סמולוויל שלו). מאד אהבתי את החלק של לויס - באופן לא צפוי, השעות בפאנטום זון נמשכו שבועות בחוץ, וטס ויתרה על קלארק ורצתה לפוצץ את השער כדי שאף רשע לא ייצא. לויס השתמשה בטיעון רגשי ובאקדח טעון כדי לשכנע אותה אחרת, ונאחזה בתקווה עד כדי כך שהיא אפילו לא דחתה את החתונה, כך שקלארק חזר בדיוק יומיים לפני היום הגדול.  (דורון ז)

7.5 מזל סרטן עונה 1 פרק 9

קאת'י לא מספרת לאף אחד שיש לה סרטן - והיא גם לא מספרת לרופא שלה שהיא לא סיפרה לאף אחד. כך, כשהיא מודה שהיא ופול פרודים, הרופא מיד מאשים את פול בבריחה ממערכת היחסים בגלל הסרטן. קאת'י לא מנסה בכלל להגן על פול ורק ממלמלת "זה מסובך" ומשנה נושא.

במסגרת "דברים שצריך לנסות כשממילא גוססים", קאת'י מחליטה לנסות אקסטזי. לפני שזה קורה אנחנו מקבלים את הנאום המתבקש נגד - מסתבר שאנשים לוקחים אקסטזי במסיבות רייב ושזו דרך לברוח מהמציאות. דידקטי ושטחי. ההחלטה מגיעה, כמובן, כשקאת'י צריכה לברוח מהמציאות. לא התקבלת לניסוי קליני ולכן לא תוכלי לקבל טיפול? שתי דמעות והחלטה לקחת אקסטזי הם דרך ההתמודדות הסבירה. עד עכשיו הרבה מדרך ההתמודדות של קאת'י עם המצב נראתה לי די הגיונית. בפרק הזה היא נראית לי הוליוודית (וכך גם הטריפ הקצר שלה). בסוף הפרק קאת'י מחליטה לבחור שוב, ומסבירה ללני שהיא לא יכולה לעשות את זה כי היא אימא.

מרלין, לעומתה, "סתם" זקנה ולא ממש גוססת. השבוע היא מצאה בן זוג ליחסי מין, ואפילו הפתיעה את שון שכנראה חשב שהוא משדך לה בן זוג לחיים. אבל עניין יחסי המין הולך ומסתבך ככל שצעירים יותר. פול רואה את קאת'י עם לני ונפגע מאוד - בארוחת הערב עם עמיתיו לעבודה הוא פורק את זעמו על מוסד הנישואים כולו ובסוף מספר לכולם שקאת'י שכבה עם "אדם שחור" בחצר האחורית שלהם. אדם מבלה במסיבה עם  אנדריאה, אבל כשהוא עומד בפני הבחירה בין הודאה שהוא בתול ובין הניסיון של אנדריאה להציל אותו ממבוכה ע"י רמיזה שהוא שכב אתה, הוא בוחר לפגוע בידידה שכבר עזרה לו בעבר.

אדם מקבל שיעור נהיגה מקאת'י בתחילת הפרק. היא מסבירה לפול שהיא רצתה להיות זו שתלמד אותו ולכן היא מלמדת אותו למרות שהוא צעיר מדי. אני לא יודעת אם זה נעשה בכוונה, אבל לא פול ולא אדם תוהים לגבי האמירה הזו. קאת'י פיזרה בעבר רמזים לכך שהיא עלולה לא להיות כאן בקרוב, אבל זה כבר רמז מאוד ברור - למה שקאת'י תתחיל ללמד עכשיו רק כי היא רוצה להיות זו שתלמד את אדם? אף אחד לא שואל איפה היא חושבת שתהיה בעוד שנה. המעגל הזה נסגר כשפול השיכור מעדיף לתת לאדם לנהוג חזרה מהמסיבה (אחרי שאדם הראה שלמרות כל הכעס שלו כלפי קאת'י - היא זו שהוא מתקשר אליה קודם כל, והרבה פעמים, כשהוא צריך עזרה).

אבל הרגע שעשה את הפרק הזה ליותר מסתם עוד פרק, יותר טוב מהפרק הקודם אבל פחות טוב משאר העונה, היה הרגע שבו ד"ר מאואר, הרופא של קאת'י, פוגש את פול בחדר ההמתנה של בית החולים ומאשים אותו. כך ד"ר מאואר מגלה שפול בעצם לא יודע על הסרטן. כשהקטע הזה התחיל נראה ברור שהרופא הולך פשוט לפלוט את הסוד וככה תיפטר הבעיה הזו. 

שמחתי לגלות שזה לא מה שקרה. הוא פונה לקאת'י שמסבירה שהיא רק רוצה לחיות עוד קצת בלי שהכול יסתובב סביב המחלה - אמירה אירונית כי הכול כבר מסתובב סביב המחלה שלה (ולא רק כי זו סדרת טלוויזיה, אלא כי היא יודעת ומנהלת את חייה בהתאם). הרופא האטום מהפרק הראשון הופך ליותר ויותר רגיש ככל שהסדרה מתקדמת וגורם לי לרצות לראות את הדמות שלו יותר בסדרה.

גם הקטע המצוין הזה הסתיים באכזבה - הסוד עדיין שמור היטב (בטח מחכה לפרק סיום העונה, וחבל) (מורן)

7.5. הורים במשרה מלאה, עונה 2, פרק 20

התמה המרכזית של הפרק הזה הייתה "שינוי גישה". הדמויות השונות מתמודדות עם סיטואציות בחייהן על ידי אימוץ גישה חדשה, מתוך תקווה כי זו תביא לתוצאה טובה יותר, כל אחת מסיבותיה שלה. 

נתחיל עם קרוסבי שחושב שאם יעזוב סוף סוף את הסירה שלו וירכוש דירה ג'סמין תקבל אותו חזרה. כמובן שזו תכנית טפשית, שיש בה גם משהו פטרוני, אבל אולי זה באמת צעד חיובי ראשון מצדו של קרוסבי בדרך לשיקום העצמי שלו, ובעיקר להתבגרות. לפחות את היחסים עם אדם זה עזר לו לשקם...

לעומתו, אמבר מתמודדת עם הכישלון להתקבל לאוניברסיטה באמצעות שיטה חדשה – להאשים את אמא שלה בהפעלת לחץ מוגזם עליה. האמת היא שאם בודקים את העניין לעומק, אולי יש משהו בדברים שלה – שרה תמיד נתנה לה להבין שהיא צריכה ללמוד באוניברסיטה טובה ואמבר, בעצם, לא הכירה שום אפשרות אחרת ולכן קשה לה כל כך להתמודד עם העניין. ועדיין, הפתרון הזה של אמבר לא ממש יעזור לה בחיים, ומתישהו היא תצטרך להתחיל להתאפס על עצמה. מיי וויטמן הפליאה שוב במשחקה המדויק והכובש, ואני מקווה שהיא תקבל עוד הזדמנויות לזרוח בהמשך הדרך. 

ג'וליה חווה משבר מסוג אחר – ההתמודדות עם הגילוי שלא תוכל להביא עוד ילדים גורמת לה לרצות להתקרב במיוחד אל סידני, אבל מה לעשות שהילדה לא מתלהבת מהרעיון? למזלה יש לה את ג'ואל המקסים שנמצא שם כדי להזכיר לה שמה שלא יקרה הוא תמיד איתה. 




גם שרה משנה קצת גישה – בעקבות ההמלצה של המפיק (בגילומו של ריצ'ארד דרייפוס) היא מחליטה להשקיע את כל כולה בכתיבה ולנסות לשים את עצמה לפני המשפחה, אבל הגילוי על מה שעובר על אמבר מקשה עליה בכך. אפשר לומר שגם אדם וכריסטינה מנסים לשנות גישה כשהם נותנים להאדי להרגיש שהם סומכים עליה בטקס הפרום, ויהיה מעניין לראות אם הם יגלו ומה הם יחשבו על ההחלטה של האדי לשכב עם אלכס דווקא בערב הזה (החלטה שאין ספק שבאה ממקום של שלמות ולא של לחץ לעשות סקס כדי להרשים מישהו). 

עניין שלא כל כך מצא חן בעיניי היה ה"השלמה" המלאכותית הזו בין אדם לקרוסבי. נכון, שרה אמרה לאדם דברי טעם על כך שהוא אחיו והכל, אבל אדם כל כך זעם על אחיו והיה כל כך משוכנע בצדקתו, שזה נראה די מאולץ שהוא בא פתאום לפרגן ולחבק. אפשר לומר שגם במקרה הזה יש איזשהו "שינוי גישה" מבחינת אדם, אבל זה נראה לי כבר קצת יותר מדי בשביל התיאוריה הזו... (איתן גשם).

7. "בניחוש חוקר" , עונה 4, פרק 16

פרק סיום העונה הביא עמו פרק מחווה לאלפרד היצ'קוק (שנכתב ובוים ע"י ג'יימס רודיי). לצערי, זה הדבר הטוב העיקרי שאפשר לומר על הפרק. מלבד החזרת הרוצחת יאנג (שמתברר שיש לה שותף מסתורי בשם ין) ומלבד ההסבר היפה לכך שכמו הין והיאנג , היא עושה הכל לפי סדר והוא בכאוס, השאר היה אוסף מחוות  מהנה לחובבי הבמאי וכנראה קצת מעיק לאחרים. התוספת של אבא ספנסר ("אני שון קונרי? מגניב") שכרגיל אץ להציל את שון, והגילוי על כך שקיבל תפקיד במשטרה כדי להיות מעורב בחקירה (שודאי תהיה משמעותית בעונה הבאה) יכולה לפתוח פתח לדברים מעניינים בעונה הבאה. מעניינת ההקבלה של שון ספנסר לגיבורי על נוסח ספיידרמן - גם ההצלה-התלויה נוסח מרי ג'יין בסרט (מטרידה מעט העובדה שהוא בחר בקלילות בג'ולייט ולא בחברתו), וגם המסקנה שהוא מהווה סכנה ליקיריו ולכן לא יוכלו להיות ביחד (אם כי בהחלטה שלה ולא שלו, כמו שעושים בד"כ גיבורי העל). סה"כ זה היה חיקוי חיוור ומוצלח פחות של סיום העונה הקודם - כולי תקווה שהעונה החמישית (ששידורה מתחיל השבוע בארץ) תהיה טובה יותר (אסף רזון).

6. המפץ הגדול, עונה 4, פרק 11

פרק חביב, אם כי לא מבריק במיוחד. בניגוד למרבית הפרקים בסדרה, הפעם הפרק התמקד בעלילה אחת ראשית ותו לא. החזרתו של זאק, האקס של פני, נראתה כמו כלי תסריטאי נוח לצורך הפרק הזה, ולמרות שהכותבים לא התעלמו מהעניין כשדאגו שפני תסביר ללנארד שהיא חזרה אליו רק כדי שיהיה לה מישהו לצאת אתו בערב ראש השנה האזרחית זה עדיין נראה מאולץ, במיוחד כשאין לפני ולזאק כמעט שום דבר משותף. 

בכלל, היה נדמה שכל העלילה הזו "נתפרה" רק כדי שנוכל לזכות לראות את פני בבגדי "וונדר וומן". רגע, מי אמר שזה לא היה שווה את זה? בטח לא אני... בכל מקרה, הסירוב של פני לשים את הפיאה הוסיף נופך דרמטי לפרק, אם כי היה ברור שלנארד ישכנע אותה לבוא איתם בסוף. 

למרות האווירה העולצת של הפרק קיבלנו בכל זאת התקדמות חשובה - עושה רושם שלנארד ופני שוב מהרהרים באפשרות לחזור לזוגיות, ואפשר לראות שלנארד מקנא בזאק כשהוא מתנשק עם פני, וגם פני מבינה שלנארד הרבה יותר מתאים לה כרגע. נראה מה יקרה עם זה בהמשך. 

האמת היא שהנוכחות של איימי ושל ברדנט הייתה מעט חסרה בפרק, ואני מקווה שנזכה לראות מהן קצת יותר בפרקים הבאים. (איתן גשם). 



4. רמזור, עונה 3, פרק 4

פרק די חלש, לטעמי. הסיפור של אמי וטלי היה לא רע ותיאר באופן די משעשע את אובדן הרומנטיקה בזוגיות, אבל לא כל כך אהבתי את הסיום הצפוי כל כך שבו אמיר שוב נדפק (ולא בדרך שהוא קיווה, כנראה...) ולא יוצא שום דבר מעניין או מעורר מחשבה מהסיפור. אבל זה עוד היה החלק הטוב של הפרק. ממש לא אהבתי את העלילה של איצקו ולילך – בסצינה עם הפסיכולוגית שוב ראינו את לילך יוצאת מרשעת ולא מפרגנת בלי שיהיה בה גרם של אנושיות. אז נכון שבהמשך ראינו אותה "מתמודדת" עם ה"צמח" של חפר כמו שכולם מגיבים לדבר כזה, אבל זה נראה כאילו העניין הזה הותאם לצרכים התסריטאיים ולא כי הוא באמת "מאניש" קצת את הדמות, וחבל.  

בכלל, ההשתלבות של העלילה של חפר עם זו של איצקו ולילך הייתה מלאכותית במיוחד, לא מצחיקה וגם די צפויה. נמאס כבר לראות את חפר מתחבר לדמויות חד פעמיות כדי לנצל אותן לצרכיו. זה נראה כאילו הכותבים החליטו להפוך אותו לג'ורג' קוסטנזה לעניים, ואם הוא לא יתחיל לקבל עלילות קצת יותר מגוונות הוא ימצה את עצמו במהרה. 

במיוחד לא אהבתי את הסצינה של איצקו, לילך ועופר נמרודי (עופר נמרודי?? הוא לא עזב את "מעריב" די מזמן? זה מה שקורה כשכותבים את הפרקים ומצלמים די מזמן...) שלא בוימה היטב ולא שוחקה היטב, ובכלל הרגישה שכל מטרתה היא לדפוק ללילך את אפשרות הקידום בעבודה. גיחי גיחי.  

אני מקווה שהפרקים הבאים יהיו מוצלחים קצת יותר (איתן גשם). 

בשולי הממיר :

"המשרד": טימותי אוליפנט (Damages, "דדווד") התארח בתפקיד דני קורדיי .

ב"הבלתי רגילים" הזמרת שרה ברייליס הופיעה (תרתי משמע) בתפקיד עצמה. רוברט פקארדו (הרופא-הולוגרמה מ"סטאר טרק: וויאג'ר", שהיה רופא גם ב"צ'יינה ביץ'") גילם את סגן מנהל התיכון.

 בפרק של "בניחוש חוקר" - בהמשך לפרק סיום העונה הקודם, החזירו את ג'ימי סימפסון (ליאם ב"פילדלפיה זורחת", בתפקיד החוקר הקיפי בעל השם הנשי מרי , ואת אלי שידי ("מועדון ארוחת הבוקר") לתפקידה כרוצחת ין  - שבועיים אחרי אירוח שותפה לסרט ההוא ג'אד נלסון (אסף רזון).

ריצ'ארד דרייפוס חזר להתארח בפרק של "הורים במשרה מלאה".  

מה יהיה לנו השבוע?

20-27 ביוני

ביום רביעי: "מצויד" 2, "קוראים לי פיץ" (yes דרמה), "חוק וסדר- כוונה פלילית" 10 (yes אקשן)

ביום חמישי: "משחקי הכס" מסתיימת (yes אקשן)

ביום ראשון:  "האישה הטובה" 2 (yes דרמה)

ביום שני:  "טרה" 3 (yes דרמה), "מחשבות פליליות" 6 מסתיימת (yes אקשן) וכן "האנטומיה של גריי" 7 מסתיימת (yes דרמה)

יומיות:

חדש: "חי ב-LA LA לנד" החל מיום ראשון שבוע הבא (yes קומדיה)

ש"ח: "מרפאה פרטית" כל העונות החל מיום ראשון בשבוע הבא, "העשב של השכן" החל מיום שני בשבוע הבא (yes דרמה)

מסביב למסך המפוצל

"אירית רחמים, אתם לא טועים, רמזה אתמול (ראשון) שהיא שוקלת לרוץ לפוליטיקה. לפוליטיקה! שיכרון הכוח והאופוריה מהזכייה בגמר "הישרדות" גרמו לה להאמין שביכולתה לשבת בכנסת ישראל ולקבל את ההחלטות שישפיעו על גורל המדינה. ולמה לא? הרי היא ניצחה את ואן ואן ואת נטלי. אפילו את גיורא ושונית. כל מה שנדרש ממנה זה קצת כנות ולהודות לבורא עולם. לשון מתגלגלת ועממיות מתפרצת. כמה smsים וריקודים חושניים. כמה חברים עשירים והליקופטר עם שלטים בחוף הים. אם הניצחון הזה אכן יגרום לאירית רחמים לרוץ לפוליטיקה (ובינינו, איזו מפלגה לא תקבל אותה?), יכול להיות שהעונה האחרונה של "הישרדות" גרמה למדינה נזק גדול יותר משהערכנו...". לביקורת המלאה (פז חסדאי, על תכנית הגמר של "הישרדות", "ואלה! תרבות"). 

"מישהו דומה לקניבל חניבעל לקטר ("שתיקת הכבשים") הופיע אמש במהדורה הראשונה שהגישה תמר איש שלום בערוץ 10. האיש מטיל האימה צולם בכתבתו החשובה של ברוך קרא, כשהוא מביט מבעד לרשת הפלדה של תאו בכלא. מדובר באסיר עו"ד ישראל פרי, שגנב 529 מיליון מארק מאלפי ניצולי  שואה והפך את חלקם לאביונים. לעו"ד ישראל פרי יש כעת הרבה כסף שלא החזיר והמון זמן פנוי. זה מסוכן. מתברר שאת שניהם הוא מנצל כדי להתעלל  בתובע במשפטו, עו"ד שריג דמארי. הוא שולח חוקרים פרטיים כדי להטריד את בני משפחו של הפרקליט מטעם המדינה, לעת עתה מדובר בהטרדות בלבד. הוא  גם שילם בעבר ליחצני"ם כדי שישפרו את תדמיתו הדי אבודה בציבור... לביקורת המלאה  (תומר פרת, על תכנית הבכורה של המגישה הטריה, תמר איש שלום, "עכבר העיר").       

 לעומת זאת, פרק סיום העונה של "משחקי הכס" ששודר ביום א' האחרון בארה"ב זוכה לביקורות מהללות (כמובן - אזהרת ספוילרים חמורה למי שטרם צפה/תה בפרק סיום העונה ששודר בארה"ב). 

רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)

המסך המפוצל בטוויטר ובפייסבוק