10. "ארץ נהדרת" 
האמת היא שזו לא הייתה תכנית מושלמת, במיוחד לא הפאנל הפותח עם ה- 1 באפריל שהיה די דבילי ברובו, אבל מי שהתלונן בעבר על כך שאין מספיק סאטירה נושכת בתכנית התבדה הפעם. אמנם חלק לא קטן מהמערכונים בכלל לא התייחס לאקטואליה אבל הם היו מאד אפקטיביים. במיוחד אהבתי את מערכוון ה"איי בוי" (רעיון מבריק וסאטירה חכמה ונכונה), את המערכון על "אנשי חיי הלילה" שהיה עשוי היטב ולעג בצורה שנונה למועדונים הנפתחים ונסגרים על ימין ועל שמאל. גם הקטע של קיציס שהסתלבט על הראיון של שרה נתניהו ומערכון הפתיחה עם שרה וביבי כ"עלובי החיים" היו מוצלחים. אבל מעל הכל עמד מערכון הסיום, שמצדיק כשלעצמו את הציון השבוע. זה לא היה אחד המערכונים המצחיקים של התכנית, אבל לעזאזל זו הייתה סאטירה חזקה שממש נתנה בעיטה חזקה לבטן. השימוש במיתוס של השואה לא גרם לזילות שלה, אלא להפך - העביר מסר אפקטיבי, בוטה וחזק מאד על ההידרדרות הקשה של "העם הנבחר" והאסון התרבותי שאנו צועדים אליו בעיניים פקוחות (איתן גשם). 

9. "אילג'ימה", פרקים 17 - 18
הפרקים האחרונים של "אילג'ימה" עמדו בסימן דמעות וגילויים. בנו של המלך מת לאחר שהורעל במצוות אביו, והמלך הזיל עליו דמעות תנין, וגם דה סול הלך לעולמו ולא בשיבה טובה, כששני הבחורים שגידל כבניו מתקשים להנחם, ואפילו השמיים בכו בזמן ההלוויות, כשרק המלך סובר שהגשם הוא חידוש מרענן... מותו של דה סול סימן גם את תחילת חשיפת הסודות, כשזהותו של אילג'ימה מתגלה לכל מכריו כמעט, שי הו מגלה את זהות אביו האמיתי, בונג סון מגלה שמי שגידל אותה כאביה הוא בעצם הרוצח של יתר בני משפחתה, ואון צ'ה שגילתה כבר שאילג'ימה הוא הילד שבו היא התאהבה לפני שנים וחשבה שמת, עומדת עם סיום הפרק בפני הגילוי שהוא גם יונג קל הדעת שהיא לא ממש סובלת... הקצב המהיר של התנהלות העלילה, המשחק המעולה, והתחושה שכל הפרטים מתחילים להסתדר במקום גרמו לי לאהוב את הפרקים הללו אף על פי שבדרך כלל אני נוטה לא לאהוב פרקים בהם דמויות אהובות הולכות לעולמן. (אורלי)

8.5 "איך פגשתי את אמא", עונה 6, פרק 9
איזה פרק חביב! מרשל ולילי ממשיכים להשאיר את כולם מאחור עם ציפייה אובססיבית מצד לילי לתינוק שעוד לא נוצר, ובמקום לחפש את אמא - טד מעסיק את עצמו עם פאנצ'י, החבר שלו מהתיכון. אבל מי בכלל צריך את כל אלה, כשמחזירים את רובין ספארקלס כוכבת הפופ הצעירה? בתוספת כמה קונוטציות גסות בעזרתם הנדיבה של החברים, יצאתי מאושרת. אז נכון שלא התחברתי במיוחד להומור ההוקי ולא התרגשתי מסיפור הדאגה של פאנצ'י לטד – אני חושבת שהפרק הצליח לעשות את מה שהסדרה מצטיינת בו: דיאלוגים מבדרים בסלון של טד בין לבין רגעי אושר של תספורת נפוחה. אני מוכנה להניח לתחכום עלילתי מידי פעם – במיוחד אם במקומו מקבלים שירים על בונים מבית היוצר של רובין על רקע דגלי קנדה מתנופפים. (Little cloud)|rlm|

8.5 "סמולוויל", עונה 9, פרק 21
פרק עמוס אירועים, כמו כל סיומי העונות בסדרה הזו. ההצצה לשנת 2013 הייתה אחד הקטעים שהכי אהבתי בעונה, כי סוף סוף קיבלנו טעימה מהסופרמן שאני רוצה לראות - בגלימה, עף ועוצר מטוסים מתרסקים, כשמולו עומד לקס לות'ור, נשיא ארה"ב. אפשר רק לקוות שבעונה הבאה נקבל פחות דיבורים על גורל, ויותר מעשים של גיבור בגלימה. לפחות את הגלימה כבר יש לו. בחזרה במציאות, *שוב* קלארק מורח את לויס לגבי הסודות שלו, למזלנו כנראה בפעם האחרונה (ואני כל כך מרוצה מזה שהיא גילתה, שאני מוכן אפילו לסלוח לקלישאה של זיהוי בעזרת נשיקה...). בחזית האקשן, זוד ואנשיו מתחילים במתקפת גרפיטי גלובלית, וקלארק עוצר אותם עם ספר ששולח אותם אל מימד אחר או משהו כזה. הוא ניצל מהספר בזכות סכין קריפטונייט כחול שתקועה לו בחזה, אם אפשר לקרוא לדימום קטלני באמצע רחוב שומם "להינצל". הציון הגבוה בא בעיקר בזכות הפתיחה העתידנית. (דורון ז).

8. "עקרות בית נואשות", עונה 7, פרק 16
הפרק היה עשוי היטב, אבל יש מישהו שבאמת לא צפה את העובדה שבת' יאנג תתקע לעצמה כדור בראש? עם אמא ובעל מפחידים ומטורפים כמו שהשיגה לעצמה, הדבר היחידי שמפתיע זה שהיא עוד חושבת על תרומת כליה לסוזאן. אחרי הכל, אין סיבה שהיא תחבב את סוזאן כל כך, אבל אולי היא רוצה לגרום לה למוסר כליות... הגב' ברי ואן דר קאמפ הודג' דווקא היתה זו שהפתיעה אותי הפרק, עם הנכונות שלה לתרום. את העובדה שהיא מארגנת "מסיבת אמבוש" כדי לצוד תורם לסוזאן היה קל לצפות, אבל שהיא תתעקש לתרום בעצמה גם כשזה לא הכרחי... הממ, מודה, הופתעתי. בסך הכל, פרק טוב. (זלפה).

8. "קוגר טאון", עונה 2, פרק 12
לא פרק מצחיק בצורה יוצאת דופן, אבל נהניתי ממנו והוא עבד מצוין בכל הנוגע לפן הרגשי של הדמויות. אהבתי את הסיפור של לורי וג'ולס. במיוחד מצאה חן בעיני העובדה שכאשר ג'ולס הטיחה בלורי את הדברים הקשים והלא ממש נעימים לאוזן הכותבים לא הידרדרו למחוזות הקלישאות הצפויות (ג'ולס מתנצלת, לורי סולחת) והפתיעו אותי כשהתברר שלורי בכלל לא נעלבה אלא הבינה את ג'ולס לגמרי. גם הסיפור על אלי והברמן ה"שיפוטי" היה מהנה למדי, והיה מעניין לראות את אלי נקרעת בין המשיכה שלה להטחת העלבונות לבין הנאמנות שלה לג'ולס, והקטע שבו היא התעשתה וקרעה לברמן הזה את הצורה היה נהדר, במיוחד על רקע אנשי שמתחרמן ממנה ככה. העלילה של בובי והעלבון שלו מכך שטראוויס מעדיף לקבל עצה מגרייסון ולא ממנה הייתה די צפויה,אבל עדיין הייתה עשויה היטב. אבל הקטע שהכי שימח אותי בפרק היה הגילוי על כך שבדייט הראשון טראוויס גרר את קירסטן לצפות בכל העונה הראשונה של "קומיוניטי"! טוב לראות שאחרי שהכותבים של "קומיוניטי" הרבו במחוות כלפי הסדרה הזו לא נשארו ביל לורנס וחבריו חייבים וענו במחווה נגדית. איזה כיף ששתי סדרות שמשודרות ברשתות מתחרות מרפרנסות כך האחת למשנהה (איתן גשם).

8. הורים במשרה מלאה. עונה 2, פרק 11
בעבר התלוננתי על כך שהפרקים "סגורים" מדי ושאין המשכיות בעלילות. נראה שככל שהעונה מתקדמת הכותבים הפנימו את העניין הזה ואנו רואים יותר ויותר עלילות נמשכות, ואני אוהב את זה. התימה המרכזית של הפרק הזה הייתה די ברורה - כדי להיות הורה טוב צריך להיות לפעמים רע". כל אחד ואחת מבני/בנות משפחת ברייברמן המורחבת למד/ה את השיעור הזה בדרך אחרת. דווקא הסיפור של ג'וליה וג'ואל מצא חן בעיני במיוחד הפעם - הוא נגע באופן אנושי מאד בדילמה אמיתית: כיצד מספרים לילדה קטנה על המוות? אהבתי גם את הגילוי על המשמעות הרבה של אמו של ג'ואל עבורו והקושי שלו לקבל את הסיפור על "גן עדן". מנגד, פחות אהבתי את הטיפול של אדם וכריסטינה ברומן של האדי ואלכס - הם באמת חושבים שאם הם יאסרו עליה להיפגש אתו היא תעבור על זה בשקט? הנה, היא כבר משקרת לו לגבי התגובה שלהם... הסיפור של קרוסבי וג'באר היה די שולי (עלילה שלמה על ילד שמסרב לסדר את החדר שלו? וואו, רעיון גאוני!) אבל לפחות הביא לקידום מסוים בדמות של קרוסבי, אז גם זה משהו. לעומת זאת, את העלילה של דרו, שרה, זיק והבירה אהבתי הרבה יותר. במיוחד מצא חן בעיניי הגילוי על כך ששרה מפחדת כל כך על דרו בגלל העבר האלכוהוליסטי של אביו והחשש שלה מכך שיש פה עניין גנטי, בהחלט סיבה טובה להסביר את החששות שלה, ואהבתי גם את התגובה של זיק לעניין הזה. הפרק הזה סיכם את המחצית הראשונה של העונה הזו ועשה עבודה טובה למדי. אני מקווה שבהמשך הדמות של אמבר תקבל יותר זמן מסך (מיי וויטמן שחקנית נפלאה) אבל לפחות קיבלנו הופעה איכותית מאד מלורן גרהאם הפעם. שימשיכו ככה... (איתן גשם)

7.5 "שלושה נהרות", עונה 1, פרק 1.
עוד פעם סדרה אמריקאית על בית חולים? כבר ראינו עשרות מהן! טוב, אז הפעם נישה חדשה: סדרה על מרכז ההשתלות "שלושה נהרות" (על שום מיקומו בין שלושת הנהרות של פיטסבורג, פנסילבניה: המונונגאהלה, האלגני והאוהיו), שאפשר ללמוד ממנה דברים קצת שונים על מדיניות השתלה (הידעתם, למשל, שחולה סרטן לשעבר יכול לעבור השתלה רק אם הוא בנסיגה חמש שנים ומעלה?) או על העובדה שבארה"ב מרכזי השתלה "מתוקתקים" לעילא ולעילא (בניגוד לארץ, למשל, שבה גם אם מישהו רשום כתורם איברים, בני משפחתו יכולים להטיל על כך וטו). במרכז, ד"ר אנדי יבלונסקי, הרופא המנתח הבכיר מבין כל המנתחים שקוצרים את האיבר ומבצעים את ההשתלה, והמשוחק ע"י אלכס או'לופלין הסקסי (ערפד/בלש, "שעות אפלות"). עוד מנתחים הם, בין השאר, הקוריאני רודף הנשים, דניאל הני (בנות, קבלו במחיאות כפיים סוערות את הנרי קים מ"סאם-סון"!) ופאם אקוסטה (כריסטינה מקדו, ER, "עמוק באדמה"). חצי נקודה הורדה לסדרה בשל הקיטש האמריקאי הבלתי נמנע. (kitty)|rlm|

7.5 "פרינג'", עונה 2, פרק 9
עצמאות וחופש. וולטר רוצה אותם, הסינים שמנסים להגיע לארה"ב בכל מחיר רוצים אותם, מאט (הנער שניצל באמצעות התרופה המוזרה) רוצה אותם. כנגדם יש את תולעי הענק שלא מסוגלות להתקיים באופן עצמאי - הן טפיליות. השבוע בפרינג' בוחרים עלילת פרק שלא קשורה לסיפור הגדול של הסדרה, ובהגעלה מכוונת, כדי להעביר נקודה חשובה. לעצמאות וחופש יש מחיר. המחיר שמשלמים הפליטים הסינים הוא הגבוה ביותר - ללא ידיעתם הם הופכים למאכסנים של התולעים הטפיליות, והרצון להגיע לארה"ב הופך להימור על חייהם (דבר שממילא נכון בסיטואציות דומות בחיים האמיתיים). במהלך הפרק וולטר זוכה בעצמאות מדומה, עם אסטריד שעוקבת אחריו, ובהמשך בעצמאות אמיתית כשהוא בורח מאסטריד - ומגלה שהמחיר של העצמאות הוא הסיכון להישאר לבד. אסטריד מוכה כשהיא חוזרת למעבדה לחפש אותו בגלל מידע שהוא מסר. הוא עצמו הולך לאיבוד ברחבי צ'יינהטאון ולא זוכר את מספר הטלפון של פיטר. וולטר כל כך נבהל מהאפשרות שמצב כזה יחזור על עצמו, עד שהוא בוחר להשתיל מתחת לעורו מכשיר מעקב שיאפשר לפיטר לאתר אותו בכל רגע נתון - הוא מוותר על העצמאות והחופש שכל כך רצה למרות שנראה שפיטר סוף סוף מוכן לתת לו אותם. את המחיר על החופש של מאט לצאת מהבית משלמת האם. המחיר הוא לא רק כלכלי - היא יודעת שהיא מעמידה את עצמה בסכנה כשהיא מתעסקת עם אנשים מפוקפקים כדי לרפא את בנה. אהבתי את הסיפור שסופר בפרק, וג'ון נובל משחק את וולטר בצורה נהדרת בעיני. מערכת היחסים בין וולטר ופיטר מתפתחת בצורה יפה ואמינה בעיני. ובכל זאת - הסיפור הגדול של הסדרה מתקדם לאט מדי לטעמי, ואני מקווה שיחזרו אליו בקרוב עם התפתחות ממשית. (מורן)

7. "כוכב נולד", עונה 9 – תוכנית אודישנים מס' 1
מה היה לנו בשלב הזה? בעיקר אוסף של אנשים לא ממש מוכשרים ולא ממש מעניינים. הבחורה מ"נירים" ששרה את כשאת עצובה של עמיר בניון כמו שהוא היה שר אותו לו היה אישה, הצליחה להפגיש את מרגול עם עצמה, ונתנה לנו רגע של בכי באודישנים כמיטב המסורת של "כוכב נולד". בן 45 שחותך בשר פרט על נימי הלב של צביקה הדר, ובחורה יפה אחת הפכה את צדי צרפתי המקצוען לצביקה פיק מזיל ריר. חוץ מהם, לא היה יותר מידי בתוכנית. אבל הצירוף של יאיר ניצני לחבר השופטים זו בעיני הברקה אמיתית. הוא רהוט, מצחיק, ומקצוען אמיתי. וגם מירי מסיקה, שהיא דרמה קווין אמיתית, יכולה להיות תוספת חיובית לתוכנית שבעונתה הנוכחית צריכה להוכיח שהיא עדיין רלוונטית. (בתקוה שהיא ומרגול לא יהפכו כל תוכנית לים של דמעות והשתפכויות). (זלפה)

6.5 "סטארגייט יוניברס", עונה 1, פרקים 1 - 2
פרק הפתיחה הכפול של הסדרה החדשה לבית סטארגייט השיג את המטרה המוצהרת של להיות שונה כמעט לגמרי מכל פרק אחר של סטארגייט שבא לפניו. בעוד ש-SG1 ו"אטלנטיס" היו ידועות בהומור שלהן ותמיד ידעו לא לקחת את עצמן ברצינות יתרה (פרק ה-100 של SG1 מהווה בסיס לכל פרק מטא של "על טבעי" וסדרות אחרות), יוניברס מבהירה לצופים מהרגע הראשון שהיא "בוגרת" ו"רצינית" יותר עם סצנת סקס בארון תחזוקה סטייל "האנטומיה של גריי". אי אפשר להתעלם מן ההשפעה המובהקת של "בטלסטאר גלקטיקה" על כל רובד של הסדרה. החל מן האספקטים הטכניים כמו סגנון הצילום, האפקטים הממוחשבים, התפאורה וכו' עד לאספקטים עלילתיים שחלק מהם נראים שפשוט הועתקו אחד לאחד מ"בטלסטאר", כמו חלק מן הדמויות והחיכוך בין הצבא לאזרחים שנראה כל כך זר בסדרה עם המילה "סטארגייט" בשמה. ב-SG1 ו"אטלנטיס" הראו לנו פעם אחרי פעם כמה המערכת האזרחית ביקום של סטארגייט מושחתת ובעלת אינטרסים זרים, בעוד שהצבא הוא זה שבזכותו כל העסק עובד. גם אף פעם לא היה ספק שהצבא הוא זה שמנהל את העסק בשטח.אה, והפרק עצמו לא היה משהו מיוחד. הסגן והסגן משנה עשו סקס בארון, הציגו את הדמויות, תקפו אותם, וברחו לספינה - שכמובן הדרך להגיע אליה פוענחה בזמן שהכוכב אשכרה עמד להתפוצץ. הספינה לא עובדת, אין להם אויר, הסמל השחור שולט, ראש עושה חיקוי של באלטר, מנחה השעשועון מ"רקוויאם לחלום" מקריב את עצמו, והבת הכוסית שלו בוכה בזרועותיו של הסגן החסון. במזל הם יצאו מהייפר-דרייב והגיעו לכוכב שיכול לספק את מה שהם צריכים. בינתיים, המפקד מסתמן כדמות הכי טובה. (תתש)

3. חפש את התרגום 2: והפעם נעלמו שורות תרגום מהסדרה "שלושה נהרות" עת צפיתי בה במוצ"ש ב- yes. (אורלי)


בשולי הממיר

מייקל מקדונלד, בד"כ אחד הבמאים הקבועים של "קוגר טאון",(ובעברו הופעה ב"מד טי וי"), הופיע בתור הברמן השיפוטי בפרק השבועי של הסדרה שאותה הוא נוהג לביים.
בפרק סוף העונה הרביעית של "קליפורניקיישן" הופיע רוב לאו.



ציטוט השבוע


"אפיזודס", עונה 1, פרק 2:
מאט לה בלאנק: והספרנית...
בני הזוג לינקולן: ניקולה?
מאט לה בלאנק: תפקיד נהדר. כבר חשבתם על מישהי?

בוורלי לינקולן: הרשת שלחה לנו רשימה של שחקניות שממש מרגשות אותם.

מאט לה בלאנק: כמו מי?

שון לינקולן: לא הכרנו אף אחת מהן, כמה הת'ר, כמה ג'ניפר, ומישהי בשם... דושקו?

(אורלי)

מה יהיה לנו השבוע?
3-10 לפברואר

ביום ראשון: 90210 עונה 3 (HOT3), "סמולוויל" 10 (yes Sci Fi)

ביום שני: "שקרניות קטנות", "מזל סרטן" (HOT3)

ביום שלישי: "שומרת סוד" 3 מסתיימת (yes אקשן) "הות'ורן" מסתיימת (HOT3)

ביום רביעי: "שובר שורות" 3 (yes דרמה)

ביום חמישי: "המשרד" 6 מסתיימת (HOT3) "אמריקאים מכוערים" (Hot קומדי סנטרל)

ביום שבת: "המפץ הגדול" 4, "לגדל את הופ"  (yes קומדיה), "אחים ואחיות" 5 (HOT3)

יומיות:
חדש: "מחוברות" 2 (HOT3), "הנשכחים" (Hot Zone)