אתם עדים לכך שאני אדם שעומד במילתו.

התופעה החלה להסתמן לפני זמן לא רב. סדרות מבטיחות (לכאורה), כאלה שנהנינו לצפות בהן ואפילו התלהבנו משהו מנוכחותן החדשה על מסכינו, החלו להראות סימנים מעלי-חשש של מאסת. הראשונה והברורה מכולן היתה כמובן "דוסון קריק", אבל זו לא דוגמה מתאימה, שהרי הנ"ל קודחת במחלה כבר מאז העונה השלישית שלה. כמו גרגירים דרך שעון-חול, כך הן הסדרות המידרדרות. עכשיו נותר רק לומר בטון מהול בעצב: אלה הסדרות שצפינו בהן באדיקות, אבל כבר ממש לא כואב אם מפספסים בהן פרק.

1. עיירה-קטנה
אם כך, הסדרה הראשונה שניתן לומר עליה "פיספסתי פרק, לא נורא", היא "סמולוויל". סמולוויל, למען הסר כל חשש דיאגנוזה מוטעית מלבבכם, הראתה סימפטומים של מאסת כבר מפרקה? השלישי. הוכרז על כך מספר פעמים בחמ"ל האתר, אבל ללא הועיל. לרגע שהיה נדמה כי משהו הולך להשתנות לטובה בתוכנית, אך חיש מהר התקווה נגוזה ואיתה חזרו פרקים בנוסח קבוע של קריפונייט עושה צרות, צרות הולכות עם קריפטונייט. יחד עם זאת, מצאה עצמה עלילת הסדרה, קצת בדומה לדוסון קריק (ע"ע), ממחזרת את עצמה למוות. דוגמא? אנחנו כבר בפרק המי-יודע-כמה של הסדרה, ועדיין אין שום התקדמות / דבר / שינוי ביחסים של קלארק ולנה.

אפשר לנצל את שעת השידור לצפייה ב: ג'וני



2. המזח של דוסון
איך אומרים, לא נעים לבעוט בגופה, אך הנסיבות מחייבות, בעיקר לנוכח דברים שנאמרו לא מזמן מפי ק. הפקות שלנו, איזו-מכשפה, אשר היו בנוסח הבא (איני מתחייב על הדיוק): "כן, דוסון קריק עוברת תקופה ארוכה רעה, אבל זה לא מה שיגרום לי להפסיק לצפות בה אחרי כל כך הרבה זמן". ובכן, כשנאמרו הדברים - הסכמתי. גם אני צפיתי, במורת רוח כזו או אחרת, בתוכנית שאיבדה כל כיוון, טעם או עניין אפשרי, עד ההארה הנכספת, היא נושא הכתבה. לא כואב לי לפספס פרק. למעשה, אפילו די נעים. רוצה לומר, דוסון קריק היא כבר סדרה ותירה לחלוטין. לקח שתי עונות כדי לאזור אומץ ולעשות את המעשה, אבל עכשיו הוא נעשה. דוסון קריק כבר אינה אחת מהטופ פריורטי של לוח השידורים.

אפשר לנצל את שעת השידור לצפייה ב: טקס פרסי האופנה, למשל (כן, מצבה כל כך עגום)



3. סקס והעיר
עוד מצטרפת לרשימת הסדרות ש"לא נורא אם פספסנו" היא "סקס והעיר הגדולה". אולי אני חוטא באומרי את הדבר הנ"ל, או אולי אני מרשה לעצמי לוותר על התוכנית שעבור המין הנשי (אם להאמין לנתוני רייטינג סובייקטיבים) היא התורה שעל-פילם, רק כי אנוכי זכר שלא מתרגש מהריונות, אבל מה שבטוח, סקס והעיר הגדולה לא מייצרת את אותו הבאזז שהיא ייצרה פעם. כן, לפני כמה זמן היא היתה מהפכנית-משהו ואולי גם נועזת, אבל היום? סדרה נחמדה ותו-לא. חצופה? שובבה? פרובוקטיבית? לא לא. סדרת בנות פרופר, כזאת של הריונות ומגזיני בריאות, בצירוף הגיגים על "לעבור לגור יחד - כן או לא". היא יושבת שם אחרי יאיר לפיד, אפשר לצפות בה, זה לא רע, אבל זה לא הפרי האסור-המותר של פעם.

אפשר לנצל את שעת השידור לצפייה ב: גיא פינס + של מי השורה הזאת בכלל (עונה רביעית) בערוץ 3



4. קוויר בעיר
כלומר, "הכי גאים שיש" האמריקנית, כי "קוויר בעיר" הבריטית שמורה בארכיוני הפלא של ברק, ושם מקומה וברכת המשמר-סליל-מגנטי עליה. ולענייננו: למרות שפלח די גדול באוכלוסיה נהנה לדרג את "הכי גאים" במקום של כבוד בסקר האחרון שלנו כ"אחת הסדרות היותר שוות בטלוויזיה" (נתון מעניין, לתשומת ליבה של מינה צמח), גם אותה כבר ניתן לקטלג כ"סדרה שלא נורא לפספס בה פרק". סימני המאסת-קשקשת שלה אובחנו כבר בעונה הראשונה, עם הניתוק מהתסריט המקורי והמבריק של האמא הבריטית (כמה אפשר לשבח? עוד קצת), כאשר הפכה לסדרה נחמדה אך תפלה. שלא תבינו אותי לא נכון, "הכי גאים" היא אכן סדרה טובה ושוות צפייה: הביצוע, התסריט והעלילה ראויים בהחלט, אבל מה שהביא אותנו בהתחלה לסדרה (להלן: "גיי-סקס-בטלוויזיה? את זה אנחנו חייבים לראות"), הפך, למרבה הצער והאירוניה, בדיוק לדבר שיכול להרחיק אותנו ממנה. לא כי יש כאן סלידה, יירגעו הממהרים לנופף בדגלי הפוביה, כי אם התעסקות פרטנית, מוגזמת ולא מעניינת בחדרי-חושך, משל היה זה הטעם העיקרי לסדרה (למרות שזה אכן כך עבור חלק מהצופים). פעם היו מפוצצים בסדרה מכוניות כאקט של מלחמת קיום, היום מתפרעים ומחביאים דילדואים מהאמא.

אפשר לנצל את שעת השידור לצפייה ב: סאטרדיי נייט לייב, העונה החדשה.



5. עלייתה ונפילתה של הריבה
האחרונה בתור היא "לימוזינה", סדרת העאלק-סלבז של גיל ריבה. ריבה. נו, גיל ריבה? זה עם השיער המחומצן והדיבור המצחיק. לא זוכרים? טוב, לא קשה להאשים אתכם. כשם שעלתה לגדולה (והיו כאלה שמיהרו לצעוק "פווו" בקולי קולות כאות סגידה לאלוהות הבלונדינית, הנחפזים), כך הודחה ממנה בבושת פנים. למפלה מספר טעמים: א', ערוץ 10 עליו השלום; ב', קארן דאונסקי כאורחת מרכזית בסדרה (היינו, "מי?"), וג', שידורים חוזרים אין-קץ. כיום, לימוזינה יכולה להרשות לעצמה לארח את גיל ריבה בתוכנית, וגם את החברים מלמעלה. מה שבטוח, משקפי רוח.

אפשר לנצל את שעת השידור לצפייה ב: כל ערוץ אחר, אפילו אם נגמרו שידוריו.