הממיר 19/12/10

10. \"יומני הערפד\", עונה 1, פרק 22. וואו! איזה פרק סיום נהדר! הקצב של הפרק היה מסחרר, הדמויות עברו תהליכים מרתקים והבניה של העלילה לאורך הפרקים האחרונים הביאה את הסדרה לקליימקס, שהגיע לשיא בסצינת הסיום המבריקה שהותירה אותי פעור פה.

מאד אהבתי את הדרך שבה הכותבים עשו את ה- Build Up לקראת \"יום המייסדים\", כשהיה ברור שבמהלך האירוע הזה תגיע העונה לשיא. כל כך הרבה דברים קרו במהלך הפרק הזה - אליינה למדה מיהו אביה האמיתי, בוני התוודתה בפני אליינה על כך שלא ביטלה את הכוח של המכשיר של ג\'ונתן, אנה מתה, השריפה כמעט הרגה גם את דיימון, ג\'רמי שבור הלב והמסכן רוצה לערפד את עצמו למוות, סטפן מצליח להתעלות על עצמו ולהציל את אחיו ברגע האחרון, מותו של ראש העיר והגילוי על הסוד של ראש העיר והעובדה שטיילר הוא לא בדיוק בן אנוש (עושה רושם שהכותבים הולכים על כיוון איש הזאב המתבקש).

מעבר לכך, ראינו לא מעט רגעים יפים של הדמויות – סטפן שמאיים על דיימון לא להתקרב לאליינה ומגלה את הצד האפל והקנאי שבו, בוני ששמה בצד את העימותים עם אליינה וצמד האחים כדי לסייע לסטפן להציל את דיימון, אנה שמתה באופן כל כך טראגי, התגובה העצובה כל כך של ג\'רמי למוות שלה, ובמיוחד דיימון שמגלה שוב את הצד האנושי כל כך שבו כשהוא מציע לג\'רמי למחוק שוב את זכרונו כדי למחוק ממנו את הכאב הגדול שהוא חש.

אבל הכל התגמד אל מול אירועי הדקות האחרונות והגילוי המדהים שאליינה היא, בעצם, קת\'רין בתחפושת. הטוויסט הזה היה מבריק במיוחד עקב שתי סיבות: האחת, היה לי ברור כל הזמן שהעונה תסתיים עם הופעתה של קת\'רין אבל לא היה לי מושג שהוא תופיע באופן הזה. השניה, הנשיקה בין \"אליינה\" לבין דיימון נראתה כל כך טבעית והגיונית כי הכותבים בנו את החיבור ביניהם באופן מוצלח מאד בפרקים האחרונים, ולמרות שזה נראה על פניו לא הגיוני שאליינה תתנשק אתו, זה דווקא כן הרגיש הגיוני בזמן הצפיה בפרק. עכשיו כשברור שזו קת\'רין פתאום הנשיקה מקבלת משמעות שונה לחלוטין, אבל עם כל הכבוד לנשיקה הזו מה שקת\'רין עשתה לג\'ונתן ומה היא תעשה לגיבורינו האחרים – זה מה שעניין באמת.

הסיום הזה בהחלט גורם לי לצפות לעונה הבאה בכיליון עיניים. כל כך הרבה שאלות עומדות עכשיו על הפרק – האם טיילר הוא איש זאב ומה יהיה גורלו? האם קרוליין שרדה? האם ג\'רמי יגשים את משאלתו ויהפוך לערפד? האם אליינה תוכל לסלוח לבוני על השקר שלה? ומעל לכל – מה רוצה קת\'רין ולמה החליטה לחזור דווקא עכשיו? יהיה מרתק...

9.5 \"אורות ליל שישי\", עונה 4, פרק 2. כיף לראות שהסדרה הנפלאה הזו שוב נמצאת בשיא קריאטיבי כבר בפתיחת העונה. מאד אהבתי את הפרק הזה, על כל רכיביו.

נתחיל עם אריק. מצאה חן בעיני מאד העובדה שהכותבים לא נבהלו מהתמודדות עם ההשלכות של הויתור שלו על המשחק בפרק הקודם. המעשה הזה בא אמנם ממקום טוב – אריק רצה להגן על השחקנים שלו מפני ביזיון של ממש, אבל התוצאה שלו היא הפוכה. הם ממש לא רואים בו כמי ש\"הציל\" אותם אלא כמי שביזה אותם בעצמו עם המהלך שלו. והתוצאות לא מאחרות לבוא – השלטים מושארים על המדשאה שלו וקוראים לו \"Quitter\", אנשים ברחוב נותנים לו נאומים מוזרים על כך שהוא \"צריך למצוא את הפיראט שבו\" (האיש המוזר הזה גולם ע\"י מאמן הפוטבול האגדי של מכללת טקסס בהופעת אורח מגניבה...) והתגובה הנזעמת של השחקנים שלא מגיעים לאימון – כל אלה יוצרים קונפליקט אמיתי, וגורמים לאריק להרהר האם עשה את המהלך הנכון. יופי של דרמה!

אבל מי שנגע לליבי במיוחד בפרק הזה היה באדי. העובדה שהוא בא אל אריק עם המידע על כך שלוק קאפרטי, הכוכב של היריבה העירונית גר בכתובת מזויפת ובכלל צריך לשחר אצל אריק היא די מדהימה בהתחשב בעובדה שאין אוהד שרוף יותר ממנו של היריבה. אבל מסתבר שהזעם כלפי ג\'ו ויתר ה\"בוסטרז\" והחברות האמיצה של אריק עשו את שלהם והובילו את באדי לצד השני של המתרס. בהחלט מהלך די מדהים , מבחינתו, אבל עדיין מתקבל על הדעת לאור האופי של הדמות כפי שהוצגה בפנינו במשך מספר שנים – באופן נבון מאד- ע\"י התסריטאים.
מאד אהבתי לראות את הדרך שבה תמי השתרבבה לסיפור הזה. בתור המנהלת של דילון המערבית היא בהחלט בדילמה מה לעשות, אבל תמי – כמו תמיד- יודעת מהו הדבר הנכון. במיוחד היה כיף לראות את תמי מתעמתת עם ג\'ו – תחילה בהתמודדות עם המידע המפתיע על כך שאריק ידע, כביכול, על המגורים של לוק כשהיה בצד השני של המתרס ולא עשה דבר ובמיוחד בהתמודדות עם האיום של ג\'ו לצאת החוצה עם המידע הזה – מהר מאד היא הבינה שלא יש יותר להפסיד מחשיפה כזו מאשר ממנה, והמהלך שלה כשהיא מתעמתת אתו בפומבי כדי שכולם ישמעו שהוא זה שרוצה לחשוף את המידע שיכול לעלות לקבוצה שהוא כל כך אוהב ביוקר, סיכלה, למעשה, את ניסיון הסחיטה שלו והשביתה אותו לגמרי. Way to go Tamm! עוד סיבה מדוע זו אחת הדמויות הנשיות הטובות ביותר שראיתי על המסך הקטן אי פעם.

חוץ מזה, מצא חן בעיני האפיון של לוק בפרק הזה – כשתמי מספרת לו על המידע שהתגלה הוא פשוט פורץ בבכי ואפשר לראות אותו מדמיין במוחו את החשש שלו שהמעבר הזה ידפוק לו את המשך הקריירה, אבל יפה במיוחד הייתה הדרך שבה הוא התעשת במהרה והתנצל בפני תמי, כי הוא פשוט בחור טוב מדי מכדי להתנהג כך. יהיה מעניין מאד לראות אותו משתלב בקבוצה החדשה, ולא יהיה קשה לנחש שהבחור הולך להיות סופרסטאר תחת ידו המכוונת של אריק טיילור.

שיא הפרק היה בנאום המרגש של אריק שהתנצל בפני השחקנים שלו מעומק ליבו (והראה שוב מדוע הוא מאמן כל כך מוצלח) ובמהלך המבריק והיפהפיה של שריפת חולצות המשחק שלהם, שהיה, בעצם, אקט סימבולי – שרפנו את העבר, ומעכשיו אנו פונים לעתיד טוב יותר.

האם יהיה עתיד טוב יותר? אני לא יכול לחכות כדי לראות. איזה יופי של פרק...

9. \"המשרד\", עונה 6, פרק 8. מעניין מאוד - לפני שני פרקים ראינו שפאם לא מסוגלת להתמודד עם המחשבה שמייקל סקוט יוצא עם אמא שלה. והנה, בפרק הזה היא ממש יצאה מגדרה כדי שהזוגיות הזו לא תתפרק. האמת? הקטע הזה הותיר אותי מעט חצוי... לביקורת המלאה 

8.5 \"דברים חשובים עם דמיטרי מרטין\", עונה 1, פרק 1. איזה כיף לראות שהקומיקאי הנפלא הזה קיבל תכנית משלו! YES עשו בחכמה כשרכשו את הזכויות שלה. למי שלא מכיר – מרטין הוא סטנדאפיסט מבריק בעל סגנון ייחודי שמשלב שימוש באביזרים (לוח וגיר, גיטרה ועוד) שמתמחה בעיקר בבדיחות קצרות ובתשומת לב לפרטים הקטנים. הרעיון של התכנית הוא פשוט: בכל שבוע מרטין לוקח נושא אחד ו\"מתלבש\" עליו מכל הכיוונים: סטנדאפ, מערכונים, סרטוני פרסומת, שירים וכיו\"ב.

הפעם הנושא הנבחר היה \"כוח\" וכל אחת ואחת מהדרכים שבה הבחור הזה בחר כדי להתמודד עם הנושא הצליחה להיות מקורית ומעניינת ולהצחיק אותי – החל מהסטנדאפ (במיוחד הקטע עם ההבדל בשימוש במלים: \"Balls\" ו- \"Guts\"), דרך המערכונים המשעשעים עם שני הנהגים שרבים בגלל מקום חניה והקומיקס המגניב על ה-Rerevenger, השיר הנפלא על \"Me Vs. You\" (קטע דמיטרי מרטין קלאסי), המשחק עם האותיות והחלפת המשמעות של המילים ועוד.
לפי מה שהבנתי בארה\"ב שודרו שתי עונות של התכנית הזו, ואני מקווה שב- YES יפנקו אותנו עם כל הפרקים ששודרו בפועל, כי זו בהחלט תכנית ראויה.

8. \"המפץ הגדול\", עונה 3, פרק 17. לפעמים לכותבים בא רעיון כל כך טוב לפרק ששום דבר ל ימנע ממנו מלהיכשל. זה הרגיש לי מסוג הפרקים האלה. הרעיון שישנה טבעת שקשורה להפקה של הסרט \"שר הטבעות\" ששווה הרבה כסף וכל אחד מהחברים רוצה לשים עליה את ידו והעניין מוביל, כמובן, למאבקים ילדותיים ומטופשים על השליטה בטבעת פשוט מצוין. הוא מתאים מאד לרוח הסדרה, לאופי של הדמויות ומתכתב יפה עם הרעיון הבסיסי של \"שר הטבעות\" עצמו.

כצפוי, היו הרבה גגים מצחיקים, הרבה שלדון במיטבו (במיוחד אהבתי את הדרכים שבהם הוא מצליח לגנוב ללאונרד שוב ושוב את הטבעת), פני מחטיפה לשלדון אגרוף לתפארת (באחד הרגעים היותר מצחיקים בסדרה), פני מצליחה לגרום ללאונרד לוותר (זמנית) על הטבעת, וכמובן – הקטע שבו כל החברים תופסים את הטבעת יחדיו ולא מוכנים לוותר שהוביל להרבה הומור סלפסטיק מטופש ומשעשע.
אהבתי גם את הדרך שבה ראג\' משגע את וולוויץ בזמן שהוא מדבר בטלפון עם אמא שלו (\"מועדון חשפנות של גויים\", גדול!) ואיך שניהם משגעים את שלדון (\"סבתא נהנית מסקס!\"). הסיום, עם הגילוי שלאונרד לקח את הטבעת לעצמו היה צפוי, והאמת היא שהיה אפשר לעשות את זה יותר מצחיק.

7.5 \"מחלקת גנים ונוף\", עונה 2, פרק 3. עוד פרק לא רע בכלל של הסדרה המשתפרת הזו. הרעיון של תחרות יופי הוא די נדוש, ולא היה קשה לנחש מה תהיה הגישה של כל אחת מהדמויות לאירוע, אבל הכותבים עדיין הצליחו להפוך את העניין למהנה ומשעשע. אני לא משתגע על הדמות של טום, אבל השימוש בדמות שלו כהנגדה מוחלטת לזו של לסלי היה נבון (אהבתי את השורה שלו: \"אם אתה לא מבקש טובה כדי לראות בחורות בביקיני ולדרג אותן, בשביל מה לבקש טובה בכלל?\"), והיה יפה לראות את לסלי מנסה בכל כוחה להכניס איזושהי משמעות ואמירה לתחרות הזו רק כדי לגלות באכזבה שבתחרויות יופי זוכות המתמודדות הכי יפות ולא אלה שיש להן אופי.

ואם כבר אופי – אני ממש מתחיל לחבב את אפריל. בפרק הקודם היא ממש הצחיקה אותי, וכאן נהניתי לראות אותה מתמודדת בתחרות, כמו גם את האמירות האופייניות שלה משתלבות בתחרות (\"אני אוהבת אנשים, מקומות ודברים\"). אוברי פלאזה עשתה עבודה נהדרת בפרק הזה, ואני מקווה שהתסריטאים ימשיכו לפתח את הדמות הזאת.

גם אנדי הולך ומתחבב עליי אחרי שבעונה שעברה לא יכולתי לסבול אותו. הנוכחות שלו באמצע הדייט השני של אן ומארק הפכה את העסק למשעשע ומטריד בו זמנית, ולמרות שאן עשתה נכון כשגירשה אותו מהבית שלה, לא יכולתי שלא לחוש סימפטיה כלפי הבחור. יהיה גם מעניין לראות כיצד תשפיע על אנשי העובדה שאן גילתה שהוא חי בתור הבור.

אבל הכי מצא חן בעיני הרומן המתגבש בין לסלי לבין דייב. אהבתי את העובדה שהוא בא להציע לה לשתות קפה ושהוא לא יודע מי זו מדלן אולברייט וזה כמעט הורס לו את הסיכויים איתה. יפה היה לראות שלסלי התעשתה ונתנה לו צ\'אנס, והרגעים שלהם יחד היו מקסימים ורומנטיים. מעניין לראות קומיקאי מבריק כמו לואי סי. קיי. עושה כאן תפקיד מינימליסטי בקומדיה שבו ועושה זאת היטב. הכימיה שלו עם איימי פוהלר פשוט מצוינת, ואני מקווה שהרומן הזה ימשיך בפרקים הקרובים.

 
7. \"מצב האומה\". האמת היא שבכל פעם שבה אני כן צופה בתכנית, אני עושה זאת מסיבה אחת ויחידה – גורי אלפי. האיש הוא פשוט פנומן, ובתכנית הזו הוא התעלה על עצמו. רצף של פאנצ\'ים מצחיקים (במיוחד אהבתי את הדרך שבה הוא הסתלבט על ההתלהבות המוגזמת מהתפקוד של ראש הממשלה בטיפול בשריפה), חיקויים, אלתורים, שירים וכו\'. הפעם הוא הבריק במיוחד בקטע שבו הוא עשה פנטומימה לשיר המפורסם של דניאל סולומון. אולי פשוט תתנו לו תכנית משלו ונסגור עניין?

5.\" Glee\" , עונה 2, פרק 10.  קיוויתי שפרק הכריסמס יכפר קצת על החולשה של הפרקים הקודמים ויוציא את הסדרה לפגרה עם טעם טוב בפה, אבל לצערי התבדיתי. בכלל, אפשר לצפות מקיטשיות מפרק כריסמס של סדרה אמריקאית, אבל כמה קיטש אפשר כבר לסבול? זה כבר עבר כל גבול.

הסיפור של בריטני שמאמינה בסנטה היה מטופש להחריד, אם כי לפחות היה בו משהו מתוק, לעומת הסיפורים האחרים. אמנם הדמות שלה נבנתה כטיפשה גמורה וכאתנחתא קומית, אבל כל העלילה הזאת הרגישה מאד מאולצת וצפויה, ואני בכלל לא קונה את החיבור שלה עם ארטי. אמנם הגילוי על כך שביסט היא זו שכנראה רכשה את המכשיר לארטי היה נוגע ללב, במידה מסוימת, אבל זה עדיין לא היה מלהיב. מה שכן היה קצת מלהיב היה לשמוע שהמכשיר יוצר בישראל. Gooo Israel!

אבל זה באמת היה החלק החיובי של הפרק. כל הסיפור של רייצ\'ל ופין כבר עולה לי על העצבים. כן ביחד, לא ביחד. הוא כן מביא אותה לבחור אתו עצים אבל פתאום אומר לה שהוא בכלל לא רוצה לשמוע ממנה. אולי די כבר? אני באמת מקווה ששניהם ימצאו עניין רומנטי בדמויות אחרות, ושהדמויות שלהם יפותחו מעבר לעניין הרומנטי. זה פשוט משעמם, ואפילו השירים של ליאה מישל לא הלהיבו אותי הפעם. 

גם מסו התאכזבתי בפרק הזה. אמנם היה נחמד לראות אותה בתור הגרינץ\' גונבת את כל המתנות. היא בהחלט השתלבה יפה עם הדמות הזו, אבל כל הקטע שבו היא מתנצלת וגם קונה מתנות לכולם? זה לא מתאים לה בכלל. האנטגוניסט יכול להפתיע מדי פעם, אבל הוא חייב להישאר בעימות אותנטי מול הפרוטגוניסט, אחרת אין שום יריבות אמיתית ביניהם. העובדה שהכותבים הופכים את סו שוב ושוב ל\"נחמדה\" הורסת לגמרי את כל מה שהם בנו לדמות שלה בעונה הראשונה (והאמת היא שבעונה השניה הדמות שלה ממש לא משהו).

החלק היותר חיובי בפרק היו קורט ובליין. הכימיה בין כריס קולפר לדרס קריס מצוינת, וההתוודות של קורט על כך שהוא מאוהב בבליין פותחת אולי פתח לעלילות מעניינות עבור הדמות שלו.

בסה\"כ הפרק די סיכם את החלק הראשון של העונה – יותר מדי קיטש וסוכר, הרבה יותר מדי עלילות משעממות וצפויות, ומעט מדי פיתוח דמויות. נקווה שבחצי השני הכותבים יתעשתו וישפרו את העניין.

4. \"דקסטר\", עונה 5, פרק 12.  אחרי עונה מוצלחת מאד, הציפיות שלי מפרק הסיום שלה היו בשמיים. וכגודל הציפיות – גודל האכזבה.

הבעיה המרכזית שלי עם הפרק היא הדרכים הנוחות כל כך בהן בחרו הכותבים \"לפתור\" את הבעיות שנוצרו. במקום לקחת את הסדרה לכיוון נועז ובלתי צפוי הם שוב ושוב בוחרים בפתרונות הקלים. אילו מדובר היה בסדרה המשודרת ברשת ארצית עוד אפשר היה להבין את החשש של התסריטאים, אבל מדובר בסדרת כבלים סופר פופולארית. אין להם ממה לפחד, וממילא הסדרה כבר סיימה 5 עונות. זו פשוט פחדנות לשמה. נכון, לא ציפיתי שגם בעונה הזו ירצחו את בת זוגו של דקסטר, אבל אפשר היה לצפות לסיום הרבה יותר מעניין מה שקיבלנו בפועל.

דווקא אין לי בעיה עם הרגע המשמעותי ביותר בפרק – הסצינה שבה דב מחליטה להישאר מאחורי הפרגוד ולא לגלות מי עומד מאחוריו. נכון, אני אישית חושב שהגיעה העת שדב תגלה את הסוד של אחיה אבל אם התסריטאים חושבים שהיא עדיין לא בשלה לגילוי הזה למרות התהליך שעברה במהלך העונה אני יכול לכבד את זה. אני גם בהחלט יכול להבין את המניעים מאחורי המהלך הזה של דב שפשוט מזדהה עם האישה שמאחורי הפרגוד – מי שלא תהיה – בעקבות מה שהיא עברה בעצמה בזמנו, ולא באמת רוצה לתפוס אותה. זה בהחלט מובן. ועדיין, גם אם הכותבים בחרו ללכת בדרך הזו – לא יכול היה להיות מגניב הרבה יותר אם דב הייתה זורקת ממש בסיום הפרק לדקס איזה משפט שהיה משתמע ממנו שהיא יודעת, אבל עדיין אפשר לפרש אותו אחרת, מה שהיה מותיר אותו ואותנו המומים וסקרנים לראות למה היא אמרה את זה? אמנם היא זרקה לו איזה משפט על כך ש\"עכשיו הכל נגמר גם אתה בטח שמח\" אבל זה פשוט לא הרגיש כאילו שהיא אומרת את זה מידיעה, ובכל מקרה, לא היה לזה שום אפקט רגשי. 

הבעיה שלי עם החלק הזה של הפרק (עוד מעט נגיע לחלק של קווין) הייתה נעוצה בעיקר בעימות בין דקסטר לג\'ורדן. במקום קרב אפי ומרתק בין דקס ל\"ביג בד\" קיבל אירוע אנטי קליימטי ומשעמם. ה\"קרב\" היה קצר ולא מעניין, וכל הקטע עם הרכב שמתהפך והסכין שדקסטר החביא נראה יותר כמו איזה קטע מסרט סוג ב\' ולא מסדרה ברמה הזו.

במיוחד התאכזבתי מג\'ורדן צ\'ייס בפרק הזה. ציפיתי שהכותבים ייתנו לנו קצת רקע על הדמות ומה מניע אותה. קיוויתי שנבין קצת יותר למה הוא הולך עם הדם של אמילי על הצוואר ולמה הוא עושה את המעשים האיומים האלה, כדי שגם יהיה אכפת לי מהעימות שלו עם דקסטר, אבל לא למדנו עליו שום דבר. יותר מזה, לא ברור לי מה הייתה התכנית שלו, אם הייתה כזו, ומה הוא התכוון לעשות עם דקסטר ולומן מלבד למרוח את הזמן ולהתנהג כמו נבל שלומיאל בסרט ג\'יימס בונד כדי לאפשר לדקס לשלוף את הסכין ברגע הנכון. הדבר היחיד שכן מצא חן בעיני בצ\'ייס היה המשחק של ג\'וני לי מילר שממש הפליא לגלם את הפסיכופטיות שלו.

אבל זה היה עונג צרוף לעומת הסיפור של קווין שאין לי מלים לתאר עד כמה הוא מרושל ומקומם בעיניי. למעשה, אין שם אספקט אחד של הסיפור שלא נגוע בכתיבה רשלנית – ההתנהגות של קווין, למשל, פשוט בלתי מתקבלת על הדעת בהתחשב בעובדה שמדובר בבלש מיומן ומנוסה שמכיר את החוק. הוא מתוודה בפני לגוורטה שנכח בזירת הפשע ושלידי התקשר אליו ורק אז מבקש לראות עורך דין (??) ולאורך הדרך מתנהג כאילו שהוא באמת אשם. מנגד, אני הבנתי מאירועי סיום הפרק שקווין נוקה מהחשד לרצח כיוון שהדם על רגלו לא היה של לידי. זה יכול היה להתקבל על הדעת אם לא היו אומרים לנו שטביעות האצבע של קווין נמצאו על הרכב – עניין שקושר אותו ישירות לרצח! תוסיפו לזה את הראיות לכך שהשיחות האחרונות של לידי היו אליו ואת העובדה שקווין מחק מידע מהנייד שלו ושהרוצח  העלים את התמונות המדוברות – והנה לכם חשוד ברור ברצח, בלי קשר לדם.

ואם בכך לא די – כל הרעיון שדקסטר \"מנקה\" את קווין בזכות עיוות תוצאת בדיקת הדם לא הגיוני בעליל. זה פשוט לא ייתכן שייתנו לאחד כמו דקסטר לבצע בדיקה מכרעת כזו כשהחשוד המרכזי הוא קולדה שלו, בלי שיהיה גורם חיצוני שיפקח על העניין. ובל נשכח את העניין שאולי תמוה מכל – מהתגובה של קווין בסיום הפרק אנו למדים שהוא רואה בדקס כמי שהציל אותו. האם הוא באמת לא הבין שדקסטר הוא הרוצח של לידי בהתחשב בעובדה שלידי אמר לו שהוא נמצא עם דקסטר לפני שהוא הגיע? אז איך הוא חייב לדקס טובה? בכך שדקס הרחיק אותו מהרצח שהוא עצמו ביצע? פשוט מגוחך...

ועדיין, העניין שאכזב אותי יותר מכל היה הדרך שבה הכותבים נפטרו מהדמות של לומן. אני מבין שאולי יש אילוצים לוגיסטיים שחייבו אותם להיפטר ממנה, ועדיין היה נחמד אם ההפקה הייתה עושה מאמץ יותר גדול ומשאירה אותה. וגם אם אין ברירה – לא אהבתי את הדרך המרושלת שבה העניין \"נפתר\". אני דווקא מבין ומקבל את הרעיון שללומן את ה\"נוסע האפל\" שיש לדקסטר, ושאצלה היה עניין נקודתי שחיבר אותם יחד לתקופה מסוימת. זה אפילו רעיון מעניין מאד בעיניי. אבל אני לא מקבל את הרעיון שהיא הגיעה למסקנה הזו בן לילה, אחרי לילה אחד שבו לא ישנה היטב. הרבה יותר הגיוני היה לראות איזשהו תהליך שבו היא מנסה להצטרף אל דקסטר ופשוט לא מצליחה לחיות עם עצמה. זה היה הרבה יותר אמין והרבה יותר מתאים לדמות (ולא צריך היה להשקיע הרבה פרקים בשביל זה, מספיק פרק אחד). במקום זה קיבלנו משהו שנראה כמו פתרון תסריטאי זול ומחופף. 

העונה הקודמת לא הייתה כזו גדולה בעיניי אבל היא הצליחה להותיר אותי פעור פה בסיומה, ולגרום לי להמתין בקוצר רוח לעונה שבעקבותיה. העונה הזו דווקא מצאה חן בעיני מאד, אבל הסיום שלה די הרס לי את הטעם הטוב ממנה. אני מקווה שבעונה הבאה כותבים ילמדו כבר את הלקח הזה.

3. \"לצחוק או למות\". פרק 1. רשת HBO העלתה לשידור תכנית עם קטעים נבחרים מבית המדרש של אתר האינטרנט הפופולארי בבעלותו (החלקית) של וויל פארל. האמת היא שהיו לי ציפיות לא מעטות מהתכנית הזו, כי בכל זאת עומדים מאחורי האתר לא מעט אנשים מוכשרים, אבל איזו אכזבה נכונה לי עם הצפיה בפרק. המערכונים היו פשוט לא מצחיקים, ואני לא זוכר אפילו אחד שהצליח להעלות איזשהו בדל של חיוך על שפתיי (אולי זה עם פארל בתור אייב לינקולן, שגם הוא נמרח ונמרח). השם של האתר ההוא מתקשר עם הרעיון הבסיסי שהגולשים מצביעים האם המערכון היה \"מצחיק\" או שהוא היה כל כך לא מצחיק שיוצריו \"צריכים למות\". האמת? לא נעים להגיד, אבל המוות נראה כבר עדיף מצפיה בהם.

1. זה נחמד מאד שב- YES רוצים לקדם את \"שני גברים וחצי\". מותר להם גם לעשות פרומו מושקע יחסית עם ציטוטים מדיבובים בשפות שונות. מה שמפריע לי הוא הדרך שבה הם מקדמים את הסדרה. במקום לומר את האמת – שמדובר בסדרה פופולארית מאד בארה\"ב (עובדה מצערת, אבל עדיין נכונה עובדתית) וכנראה גם בעולם כולו, בחרו ב- YES לומר בפרומו ש\"כל העולם יודע שזאת הסדרה הכי מצחיקה בעולם\". צפייה בדקות ספורות מהפרק ששודר השבוע מתוך העונה השמינית מעלה כי מדובר בשקר גס ובוטה – פשוטו כמשמעו. כדי שסדרה תהיה \"הכי מצחיקה בעולם\" היא צריכה להיות... ובכן, מצחיקה... והיא לא. ובכל מקרה, ברור שהשאלה של \"מה מצחיק\" היא סובייקטיבית, אז למה להתיימר ולומר מה אנשים בכל העולם חושבים? למה לא לעשות פרומו שאומר את האמת ויכול לקדם את הסדרה באותה מידה בדיוק?