המסך המפוצל

הממיר 7/11/10

דקסטר מרתקת, גלי מרנינה, מצב האומה ומעצר בית מצחיקות, בלו נטלי והפמליה פושרות, קשת ורשת מעצבנות, ועוד.

מאת: איתן גשם והמערכת

פורסם: 07-11-2010
20 תגובות

10. דקסטר, עונה 5, פרק 6. פרק מעולה! העלילה הייתה קצבית ומותחת, החיבור של דקסטר ולומן ממשיך להיות מרתק, ואפילו בטיסטה ולאגוורטה לא הפריעו לי הפעם (הקטע עם אנג\'ל והבחורה במועדון היה קצת צפוי אבל עדיין חביב). אוקיי, קווין ודב היו יכולים להיות קצת פחות מעיקים אבל אין לי ספק שהחיבור ביניהם חשוב לעלילה ה\"גדולה\" אז אני מוכן לחיות עם זה, כל עוד הם לא יעברו את הגבול. אבל אין ספק שגולת הכותרת של הפרק היתה הסיפור של לומן שיורה ב\"רופא השיניים\" התמים כביכול ונאלצת לפנות לעזרתו של דקסטר. ראינו כבר את דקסטר נחלץ מצרות בזכות מזל, אבל כאן באמת היה לו מזל יוצא דופן. האמת היא שהיה צריך לסספנד לא מעט כדי \"לקנות\" את הסיפור, אבל הוא היה עשוי כל כך טוב גם מבחינת המתח והקצב, אבל בעיקר בכל הנוגע לדינאמיקה בין לומן ודקסטר וההבנה שלו שהיא נולדה לתוך טראומה כמוהו ולכן הוא חייב לעזור לה. שיא השיאים היה, כמובן, הקטע שבו דקסטר ניצל בזכות ה\"תיאוריה\" של מאסוקה, כשהקטע שבו מאסוקה \"מסביר\" לנוכחים את מה שקרה ומלווה את ההסבר בתנועות ידיים וגוף בעדינות האופיינית לו, כשהכל בהילוך איטי על רקע הקריינות הרצינית של דקסטר היה פשוט רגע של גאונות צרופה (התזמון הקומי של סי.אס. לי הוא באמת משהו יוצא דופן). לא יכולתי להפסיק לצחוק במשך דקות ארוכות. זה היה אחד הרגעים הגדולים בתולדות הסדרה, פשוט היסטרי לגמרי!


9.5 מעצר בית, עונה 1, פרקים 8, 9. הסדרה הזו ממשיכה להפגיז בלי הכרה, ולמעשה, מאז הפרק הרביעי לערך לא היה פרק פחות מ\"מעולה\". גם שני הפרקים ששודרו השבוע עמדו בציפיות שלי, אם לא למעלה מכך. הפרק הראשון, עם דמותו של \"במבה\"... סליחה, יואש... הנכה המסכן שרודף את טל מאז ילדותו היה קורע מצחוק – כל הסיטואציה שהובילה להסכמה של קיציס ופרידמן להכניס אותו אליהם הביתה, העיסוי שיואש מקבל מהמקלחת, טל מוצא את עצמו ישן על הספה, \"ניסיון ההתאבדות\", הדרך שבה הם משכנעים את סיגי להיות ה\"דייט\" שלו, התגובה של יואש כלפי סיגי, \"שנעלה למעלה?\", המבטים הנואשים שסיגי שולחת לקיציס ופרידמן והנון שלנטיות שבה הם מגיבים, וכמובן, הדרך שבה יואש מוצא את מותו – פשוט יופי של כתיבה. והליהוק של משה פרסטר לתפקיד? גאונות לשמה. האיש נולד לתפקיד הזה.


גם הפרק השני היה מצוין. אמנם לא היה קשה לנחש שאם יגאל שילון מופיע בתחילת הפרק הוא יהיה קשור למתיחה מתוחכמת בסיומו (כמו האקדח שנגלה במערכה הראשונה בתיאטרון), אבל עדיין הכל היה עשוי כל כך טוב ומצחיק, מה גם שההתנהגות המדומה של פרידמן באמת מתאימה לאופי שלו, שזה ממש לא הפריע לי. במיוחד אהבתי את האינטראקציה של קיציס וסיגי בפרק. הקטע שבו היא באה עם סלסלת הפיקניק ומנסה להסביר שהיא באה מחברה שלה היה נהדר. במיוחד אהבתי את השילוב של הקטע הזה בסוף כשקיציס חושב שהיא הייתה חלק מהמתיחה ומספר לכולם על הסלסלה והנשיקה, רק כדי לגלות ששילון אפילו לא יודע מי היא... זה היה משעשע במיוחד. יופי של סדרה!


9. Glee, עונה 2, פרק 4. או! בשעה טובה, קיבלנו פרק טוב באמת! ולשם שינוי לא רק הנאמברים היו מעניינים אלא גם העלילה. פתאום הדמויות התנהגו כמו... דמויות! כמו אנשים עם רגשות אמיתיים ולא כמו קריקטורות. הדוגמא המעניינת מכולן היא רייצ\'ל שבפרק אחד עשתה התקדמות גדולה יותר מבכל העונה הקודמת. לפתע מתברר שהיא מסוגלת לחשוב על הזולת ואפילו מסוגלת לחשוב בצורה יצירתית ולוותר על ההצלחה שלה למען הקולקטיב. הרעיון שלה (ושל פין) לעלות עם שיר שהוא לא רק גרוע אלא גם מעליב היה מבריק, ובאמת השיג את המטרה בדרך יפה. והשיחה שלה עם קורט בסיום הפרק – באמת הגיע הזמן שהיא תכיר בעובדה שיש עוד אנשים בודדים כמוה במקהלה.
אבל הפרק לא נגע רק ברייצ\'ל אלא בדמויות רבות, ועשה עבודה יפה באיזון בין הסיפורים והצליח להציג לנו דברים מעניינים על הדמויות. הרומן המתרקם בין קווין לבין סאם נראה מעניין, לפחות בינתיים, ואפשר להבין את הרתיעה של קווין מהקשר הזה, מחד, ואת המשיכה שלה לבחור החדש, מנגד. אפילו ארטי, דמות מיותרת וחסרת כל עניין עד כה, קיבל פתאום סיפור יפה, והחיבור שלו עם בריטני הפתיע לא רק בבחירה התסריטאית כשלעצמה אלא גם – ואף יותר מכך - באפקטיביות שלו. סוף סוף למדנו משהו חדש על ארטי – מסתבר שהוא לא רק אחד שאוהב לחלום על להיות בריא, אלא יש בו מעבר לכך – למשל: העובדה שהוא יכול לעשות סקס אינה עניין של מה בכך עבורו, והקלות שבה בריטני לוקחת את העניין פוגעת בו (בהיפוך תפקידים יפה לסטיגמה המקובלת ביחסי גברים-נשים). עוד יותר יפה היה לראות את התגובה של בריטני והגילוי על הפנטסיה שלה על הסצינה של היפהפיה והיחפן שהייתה מקסימה מצדה. גם טינה ומייק צ\'אנג היו חביבים, והדואט שלהם על ההוא שלא יודע לשיר היה נפלא, לא רק בזכות הביצוע (הנהדר!) אלא גם בזכות המסר האירוני על הדמות של צ\'אנג שעד היום היה עסוק בלרקוד ולהראות את הריבועים בבטן. מבין הביצועים התרשמתי מאד מהביצוע של בריטני וסנטנה, אבל הביצוע של קורט (בדואט עם עצמו) ל\"ויקטור ויקטוריה\" היה הטוב ביותר בעיני.


אני מאד מקווה שהפרק הזה מסמן שיפור בהשקעה בכתיבה ובפיתוח הדמויות. האמת היא שכבר חשבתי שאני מתייאש מהסדרה בפן הזה, והתמקדתי בנאמברים ובאווירה, אבל אולי הפרק הזה נותן לי תקווה חדשה במובן הזה.


הריבועים בבטן


8.5 האישה הטובה, עונה 1, פרק 18. אני מאד אוהב לראות סדרות שיש להן מבנה די קבוע יוצאות מדי פעם מה\"שטאנץ\" ומייצרות פרקים \"מיוחדים\". על הפרק הזה היה כתוב מהרגע הראשון שלו שהוא פרק \"מיוחד\". העלילה סופרה הפעם מנקודת מבטם של מושבעים במשפט עם פרופיל גבוה (במה שנראה לי בתור אולי מחווה קטנה לסרט/מחזה הנפלא \"12 המושבעים\") עם פלאשבקים למשפט עצמו. היה מעניין מאד לראות את האינטראקציה בין המושבעים, את המהירות שבה מושבע יכול לשנות את דעתו בזכות נימוק הגיוני, ואת העובדה שהמושבעים לא שכחו לשאול את עצמם את השאלה החשובה ביותר מבחינה משפטית – האם התעורר בהם \"ספק סביר\" שדי בו בכדי לזכות את הנאשמת?


לא פחות מרתק היה לראות את כל התרגילים בהם נוקטים הצדדים כדי להשיג את מטרותיהם. אהבתי את ההשתלבות המחודשת בעלילה של מומחה הבליסטיקה הרפובליקני, בגילומו של גארי קול המצוין, שמצליח לכבוש את ליבה של דאיין אבל גם עולה להם ביוקר כשהרומן שלהם (רגע לפני שעלה על הדוכן להעיד מטעם הלקוחה שלה) נחשף במהלך המשפט. אני בטוח שלסיפור הזה עוד תהיינה השלכות מרתקות בהמשך הדרך.


הגילוי על כך שהצדדים הגיעו להסכם טיעון במסגרתו הלקוחה תשב בכלא שנים לא מעטות הוביל לגילוי – הצפוי אך החזק כל כך מבחינה דרמטית – שהמושבעים עמדו לזכות את הלקוחה, והרגע הזה לימד אותנו שאף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה, ולפעמים אנשים מוכנים לעשות משהו שהם עצמם אינם מאמינים בו ואינם רוצים בו רק כיוון שהעניין אינו תלוי בהם ואינו בידיהם. פרק מוצלח למדי.


8. קוגר טאון, עונה 1, פרק 23. עוד פרק שהייתה בו את המתיקות שמאפיינת כל כך את הסדרה הזאת.  וכל כך הרבה רגעים קטנים ומהנים שאני פשוט לא יכול לזכור את כולם. הרגע האהוב עליי היה הקריצה ל\"תפקיד\" שעשה את קורטני קוקס – ההופעה בקליפ של ברוס ספרינגסטין. לא רק שמדובר ברפרנס מגניב – הוא גם הוכנס לסיפור בצורה משעשעת מאד. חוץ מזה, אהבתי גם את התמונות של טיי דיגס ליד המיטה של לורי (היא מוציאה אותן אחרי שסמית\' נוסע!), הגורילה הכחולה (והפרצוף של טראוויס כשהוא רואה אותה) ואת משחק ה\"בירות המוסיקליות\".


העלילה עצמה, ובעיקר סיפור הנאום של טראוויס הייתה די צפויה, אבל כן אהבתי את הגילוי על כך שטראוויס מקדיש את עיקר הנאום דווקא לאביו. חשבתי שיתברר בסוף שהוא סתם עשה את זה כי הוא ידע שג\'ולס תחטט בנאום שלו ובמטרה לעצבן אותה, אבל דווקא אהבתי מאד את הגילוי על כך שהוא כתב את זה כך כיוון שאבא שלו הוא זה שצריך חיזוקים כהורה ולא אמא שלו. חוץ מזה, אהבתי את ההופעה של באבס (שבאה לטקס כדי לעשות \"דראפט פנטסי\". מעולה!) בפרק הזה והקטע עם הבלונים בסיום שאמנם היה שקוף אבל עדיין חמוד מאד, במיוחד אהבתי לראות את גרייסון ואלי תחת כובע אחד.


חוץ מזה, אהבתי לראות את ג\'ולס וגרייסון מתנהגים בצורה טבעית ונינוחה האחד ליד השניה, בלי יותר מדי דרמות, אבל גם נהניתי לראות את התגובה של אנדי אליהם. את התחושה ה\"סודית\" של לורי שנעלבת מכך שג\'ולס לא מתחננת אליה שתבוא לטקס ניחשתי כבר מתחילת הפרק אבל עדיין היה יפה לראות שוב את שיתוף הפעולה בינה לבין אלי. בשבוע הבא ישודר הפרק האחרון לעונה, ואני כבר לא יכול לחכות ולצפות בו...


7. מצב האומה. יצא לי לצפות בתכנית השבוע, ונראה שיש שיפור ניכר שם. החיקויים של גורי ואורנה בנאי הוסיפו נופך חדש להומור בתכנית (החיקוי של גורי לשף אייל שני היה קורע במיוחד), וגורי היה פשוט במיטבו בכל התכנית הזו. אורנה בנאי הייתה סולידית, ספי ריבלין השתלב לא רע ולא ניסה לגנוב את ההצגה, ואפילו שליין הבליח עם כמה יציאות טובות הפעם. אבל מה שאהבתי במיוחד בתכנית היה ההתייחסות שלה לשעון שנמצא בצד השמאלי העליון של המסך ו\"ספר את הדקות\" עד לשידור התכנית הראשונה של \"רוקדים עם כוכבים\". יפה היה לראות שהטאלנטים של \"רשת\" לא מפחדים ללעוג לזכיינית על העניין הזה, וההתייחסויות החוזרות ונשנות אל השעון המגוחך הזה הפכו למשעשעות יותר ויותר ככל שהדקות נקפו. בסה\"כ די נהניתי מהתכנית הפעם.


6. הפמליה, עונה 7, פרק 10. באופן סמלי, עונה שהתאפיינה בחוסר איזון מסתיימת עם פרק לא מאוזן ברמתו. מעניין לראות שדווקא העלילה של וינס – הדמות הכי משעממת ומיותרת בסדרה – הפכה להיות המוצלחת מכולן (אוקיי, העלילה של דרמה היא גם חביבה, אבל הרבה פחות משמעותית), בעוד שהעלילות של טרטל ושל ארי הרבה פחות מוצלחות.


הדבר היחיד הטוב שאפשר לומר על העלילה של טרטל הוא שהיא הסתיימה באופן שלא מותיר הרבה סיכוי שהיא תגלוש לעונה הבאה. מעבר לכך – שעמום מוחלט, מלבד הופעות האורח המרנינות של מספר ספורטאים מוכשרים. העלילה של ארי השתפרה פלאים לעומת הפיאסקו של הפרק הקודם, אבל עדיין הייתה צפויה להפליא. היה ברור לחלוטין שארי ינסה לארגן מסיבת הפתעה ושהיא תתפוצץ לו בפרצוף, כי הם באמת לא מיצו את עניין ה\"השפלה הפומבית של ארי\". בכל זאת, היה יפה לראות את ההופעה של ג\'רמי פיבן בפרק הזה, הוא בהחלט עשה עבודה מצוינת.


מכל מקום, החלק הטוב של הפרק היה עלילת ה\"התערבות\". לא, ה\"פיצוץ הסופי\" של וינס וסשה לא היה מעניין, והמשחק של שני השחקנים היה מחפיר, אבל לפחות הוא הוליך לכך שוינס יוצא משליטה וכל העימות שלו עם הדמויות האחרות במהלך ה\"התערבות\" היה מרתק וחשף את כל המתחים בינו לבין האנשים הקרובים לו. במיוחד אהבתי את העובדה שהוא מאשים אותם בכך שהם רוצים להיות קרובים אליו כדי להנות מהכסף והתהילה שלו – סוגיה שתמיד הייתה באוויר וטוב שסוף כל סוף נגעו בה.
גם מה שקרה אח\"כ – וינס מסניף קוקאין והולך למועדון רק כדי להיקלע לקטטה עם אמינם ואנשיו היה עשוי בצורה אמינה וגם די משעשעת (בכל זאת, אמינם...) והגילוי מצד השוטרים על כך שוינס נשא עמו קוקאין פותח פתח לכיוונים מעניינים בעונה הקרובה.


עושה רושם שהפעם הכותבים החליטו סוף כל סוף \"ללכת עד הסוף\" עם הדמות של וינס, ואני מקווה שיהיה להם את האומץ להמשיך עם הסיפור הזה למחוזות מפתיעים במיוחד, כי בהחלט יש כאן פוטנציאל להפוך סוף סוף את הדמות הגרועה הזאת למשהו ששווה לצפות בו.


5. \"בלו נטלי\", פרק 1. בלו נטלי היא יצירה מטלטלת. לא אני אמרתי, אלא הקדימון. נדמה שמשחק המילים הזה (נו, יאכטה) הוא פסגת התחכום בכל הקשור לסדרה. ברם, אין מדובר בסדרה גרועה, או לכל הפחות אי אפשר לקבוע שהיא גרועה לפי הפרק הראשון. מה היא כן? בינונית, שבלונית, ובעיקר קלישאתית (האיש המכוער הוא כמובן גם הרע ובשל כך מצולם מזווית נמוכה בלבד; הילד שמשפחתו עקרה מתל אביב אשדודה זועף ונרגן ועד סוף הפרק כמובן בורח מהבית; יש זונה טובה וכעזר כנגדה זונה רעה; וכו\'). על מי בעצם הסדרה הזאת? על סחר בנשים? על משפחה אשדודית? על זוג תל-אביבי-לשעבר במשבר (נישת \'אשכנזים בוכים\' הקבועה של התסריטאי אבנר ברנהיימר)? הברחת זונות היתה הנושא החם באביב 2003, מה קרה שעכשיו עולה סדרה בנושא? סדרות הטלוויזיה הטובות ביותר מגיעות מערוצי הכבלים האמריקאים, המשוחררים מתכתיבי הנודניקים מה-FCC ומהעין הפקוחה של המפרסמים הפחדנים. לכאורה, סדרת הלווין החדשה אמורה לספק לנו סטנדרט דומה - טלוויזיה מקורית, חדשנית ונועזת (אני מצטט פה את אחד מתשדירי yes). נכון, תקציבי עתק כמו של HBO לעולם לא יהיו פה, אבל אין שום סיבה שסדרת הדגל של הלווין תראה כמו עוד משהו שיצא מפס היצור של קשת/רשת. איפה התחכום? העידון? הדיאלוגים? המורכבות העלילתית? הצילום המסוגנן? העומק? זה פאקינג הפרק הראשון מר ברנהיימר, אתה אמור למשוך אותי בחוזקה לתוך הסיפור, לא לגרום לי לפהק ולהציץ אחת לחמש דקות אם ההורדה של boardwalk empire כבר הגיעה לסיומה. בדקות האחרונות של הפרק מתגלה שאחת הזונות לעתיד בצעה לעצמה הפלה. וואלה איזה אגרוף בבטן הביאו לנו. אולי אם ב-40 הדקות שקדמו לאקט היו טורחים לספר לי משהו על אותה בחורה מסכנה היה לטוויסט הזה אימפקט כלשהו. (okok4)



2. זה מאד נחמד לראות ש\"קשת\" נותנים ל\"מעצר בית\" את הבמה הראויה לה, וקצת מצער לראות שהסדרה המשובחת הזו לא זוכה לרייטינג גבוה כמו יתר התכניות של הזכיינית, אבל שום דבר לא מצדיק את הבאנרים המעצבנים שאנשי \"קשת\" תוקעים כל הזמן באמצע התכנית, עם הפניות לאתר האינטרנט ול\"אל תפיל את המיליון\". גם העובדה ש\"אל תפיל את המיליון\" גולשת תמיד לתוך שעת השידור של הסדרה החדשה לא מוסיפה לי קורת רוח (למרות שאני ער לכך שהניסיון לחבר את סיום השעשועון לפתיח של הסדרה מגיע ממקום חיובי לחבר את הקהל לסדרה), אבל הכי מטריפה אותי זו הנוכחות של ארז טל וימית סול בסיום הפסקות הפרסומות, שלא תורמת דבר ורק מוציאה לי את החשק לצפות.


1.  יפה מאד שב\"מצב האומה\" צוחקים על מה שהזכיינית שלהם, \"רשת\", עושה לעצמה עם השעון בצד השמאלי של המסך, אבל זה לא הופך את העניין לפחות פתטי. שעון וירטואלי בצד המסך שסופר את הדקות לתחילתה של תכנית סתמית כמה ימים לפני שהיא עולה לשידור? הרי ברור שיש בכך בכדי ללמד אותנו דבר אחד ויחיד – עד כמה נואש מצבה של הזכיינית הפחות מוכשרת של הערוץ המסחרי. אבל מעבר לכך שזה פתטי, זה גם מעצבן נורא. לא סתם שליין וחבריו נטפלו לשעון הזה. חבל שב\"רשת\" לא הבינו את הרמז ולא העיפו את הקשקוש הזה מהמסך שלנו.


1. אני יודע שכבר דובר על כך רבות, אבל לצערי רק אתמול נפל עליי האסימון הבאמת כבד, אחרי כמה שבועות שהצלחתי להירגע ולקחת טיפה יותר בפרופורציות את עזיבתה של תוכנית הטוק-שואו הלילית של קונאן או\'בריין את חברת הלוויין \"יס\", בעקבות חוזים מחייבים כלשהם שאילצו את איש האגדה והבלורית לעבור אל חברת הכבלים \"הוט\". מדוע דווקא אתמול? היות ובדיוק אתמול צפיתי להנאתי בהוט בסרט הרביעי והאחרון של הסדרה \"פיוצ\'רמה\" (סדרה שעפ\"י המקורות עונותיה החדשות נקנו על-ידי \"יס\") שאמור לגשר בין העונות הישנות לעונות החדשות, ובסיום צפייתי בסרט גיליתי לצערי את כמות הרוע (או שמא עליי לומר פשוט - טיפשות) הקיימת במשחק הזה של העברת התכנים בין חברת הכבלים לחברת הלוויין (ולהיפך). הטרנד האופנתי האחרון הזה עם החוזים המחייבים למיניהם שמתרחש בחודשים האחרונים הוא מכוער ביותר, משום שהוא פשוט גורם לי לחשוב כי החברות מתייחסות לזה כאילו מדובר בהחלפת תחתונים, במקום להבין שלעזאזל! מדובר פה על תוכניות שיכול מאוד להיות כי אנשים רבים התחברו אליהן רגשית וגדלו איתה במשך כמה שנים טובות, העריצו, וחיכו להן.. למשל, כעת עם \"פיוצ\'רמה\" צופי \"הוט\" המסכנים לא יוכלו לראות את המשך הקליפ-האנגר המותח שבו הסרט האחרון נגמר, ולא יזכו לראות את עתידן של דמויותיהם האהובות. לפחות לא בדרך חוקית, כמובן. כמה רוע, וכמה חבל על צרות האופקים וחוסר הרגישות של חברות הכבלים והלוויין בישראל. או כמו שאומר אבי משולם ב\"המשרד\": \"כסף כסף כסף!\" (ואז משמיע קול של חזיר). (אנונימי).


לשולי הממיר


בריאן באט (סלבדור מ\"מד מן\") התארח בפרק הלפני אחרון של \"בטי\".


בפרקי \"משפחת סימפסון\" ששודר השבוע התארחו חברות הלהקה \"הדיקסי צ\'יקס\" בתפקיד עצמן, זואי דשאנל ובברלי ד\'אנג\'לו (ברברה מ\"הפמליה\"). (dark willow)


ב\"חוק וסדר\" התארחה רו מקלאנהאן (בלאנש מ\"בנות הזהב\"). (dark willow)


לכבוד פרק סוף העונה השביעית של \"הפמליה\" הגיעו והתארחו בתפקיד עצמם ג\'ון קליז, אמינם, מינקה קלי (לילה מ\"אורות ליל שישי\") וכריסטינה אגילרה. גם איליאנה דאגלס (\"אקשן\") הייתה, אבל לא בתפקיד עצמה.


ב\"קאסל\" התארחו ג\'ואנה קלי (מיקה מ-\"Warehouse 13\"), ג\'יליאן ארמננט (\"המשפט של איימי\") וסוזן ראטן (\"פרקליטי אל.איי\").


לינדה המילטון (\"שליחות קטלנית\") הופיעה ב\"העשב של השכן\" בתפקיד סוחרת הסמים, ופיטר סטורמר (אברוזי מ\"נמלטים\") היה השף.


ב\"סוכן מחוק\", בני משפחת לונה הבעייתית - בעל , אח, אשה היו (לפי סדר): קית\' הרינגטון (טד מ\"אי אפשר בלי טד\", ד\"ר רון מקרידי מ\"עקרות בית נואשות\"). ניקולס לאי: (טום מ\"KYLE XY\", אריק מ\"גברים על עצים\", וכמובן - לנצח אלכס קרייצ\'ק ב\"תיקים באפלה\"). ג\'וזי דייויס (קאמיל דזמונד מ\"בברלי הילס 90210\"). (אסף רזון).





מה יהיה לנו השבוע?
7-13 בנובמבר


ביום שני: פרק אחרון בסדרה \"בטי\" (HOT3), \"קוגר טאון\" מסיימת עונה ראשונה (yes דרמה)


ביום שלישי: עונה שניה של \"היפה והחנון\" (ערוץ 10)


ביום שבת: \"ג\'ון מסינסינטי\" מתחילה (שוב) (HOT3)


יומיות:
\"מאסטר שף\" גרסת ארה\"ב, החל מיום רביעי (yes Next)
שידורים חוזרים: \"קומיוניטי\" החל מיום ראשון, ו-\"אוורווד\" - כל הסדרה מהתחלה, החל מיום שני (HOT3)


הוט VOD
\"מופע שנות ה-70\" עונה 7, \"בברלי הילס 90210\" עונות 3-4.
סרטים: \"חמש שעות מפריז\" (ישראל 2009)


יס VOD
\"מאסטר שף\" גרסת ארה\"ב,
סרטים: \"חמש שעות מפריז\" (ישראל 2009), \"תיכון בהיי סקול\", \"אבא שלך מלך\", \"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה\".





מסביב למסך המפוצל


רוברט קניפר יחזור לגלם את דמותו של הרוצח T-bag, מהסדרה \"נמלטים\", בסדרה החדשה Breakout-Kings




רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)

המסך המפוצל בטוויטר
המסך המפוצל בפייסבוק