הממיר 26/9/10

10. מד מן, עונה 4, פרק 9. פרק יפהפה שבאופן עדין ומחוכם נגע באחת התימות המרכזיות של הסדרה - נשים והיחס כלפיהן. למעשה, כל העלילות בפרק נגעו בדרך זו או אחרת בסוגית מעמדה של האשה בחברה בשנת 1965. נתחיל דווקא עם גברת בלנקנשיפ עליה השלום. אחרי פטירתה קופר וסטרלינג מתקשים למצוא מה לומר עליה, ואין זה פלא. מבחינתם היא בסה\"כ אישה שענתה לטלפונים והכינה קפה (ורוג\'ר בכלל \"לוקח קשה\" את העסק לא כי אכפת לו ממנה אלא כי הוא מפחד למות במשרד כמוה), ובגילה ממילא לא היה לה סיכוי להתקדם ולשנות דברים כמו פגי, למשל. בתנאי הפתיחה שהוצבו בפניה כל מה שהיא יכלה להגיע אליו זה להיות מזכירה במשרד, כמה עצוב.

מצבה של ג\'ואן, לעומת זאת, נראה לכאורה טוב יותר. היא הרבה יותר מסתם מזכירה שעונה לטלפונים - היא דומיננטית במשרד והבוסים שלה זקוקים לה מאד. אבל היא בכלל לא נלהבת מהקריירה שלה, ואם זה היה תלוי בה היא בכלל לא הייתה שם, כנראה. עזיבתו של גרג, בעלה, לוייטנאם הביאה אותה למצב שבו החיים האישיים שלה נראים לה כמו כשלון - אין לה ילדים ובעלה רחוק מהבית. היא לא מבינה כמו פגי שאין לה במה להתבייש ושהיא פשוט צריכה לממש את הכישורים שלה כדי להתקדם. ברגע של חולשה בסמטה החשוכה היא נכנעת לדחפים שלה ושוכבת עם רוג\'ר (שמתייחס אליה כאל \"משהו רגשי\" שמזכיר לו את הימים הטובים מפעם, וכך מגדיר אותה), אך נכנעת למוסכמות החברתיות ולגישת ה\"מה יגידו עליי\" ומחליטה לשמור על נישואיה, למרות שהלב כנראה אומר לה אחרת. 

אשר לפגי - המפגש שלה עם אייב, שנראה בחור סימפטי עם כוונת טובות מבחינתו, מספק דוגמא נאה לתימה של הפרק. אייב לא באמת מבין את פגי. הוא לא מצליח להבין למה היא חושבת שנשים סובלות מאפליה לא פחות מהשחורים בעוד שהיא עצמה מהווה דוגמא מצוינת לכך שאין אפליה - מבלי להבין מה היא עברה כדי להגיע לאן שהגיעה. בהמשך, הוא כותב מניפסט  \"עבורה\" שבו הוא מבקר אותה על כך שהיא עובדת במשרד פרסום שמהווה חלק מה\"בעיה\" ולא מבין שאין לה עניין  לעשות מהפכה במשרד אלא לשרוד בג\'ונגל בו היא נמצאת (למרות שההערה שלה במהלך הישיבה מלמדת שכן אכפת לה מזכויות אדם). הנה כי כן, אם אפילו בחור ליברל ונעים הליכות שבאמת מחבב אותה לא מצליח להבין אותה, מי כן יצליח?

מנגד, פיי דווקא קצת מזכירה את פגי. גם היא לא חיה לפי ה\"קודים החברתיים\" המקובלים. היא נושאת בתואר \"דוקטור\", אינה נשואה, משקיעה בקריירה שלה ורחוקה מלהיות אשת משפחה. למעשה, כפי שהיא מודה בפני דון (וכפי שאפשר לראות באינטראקציה שלה עם סאלי) - היא לא מסתדרת עם ילדים ולא יודעת לתקשר איתם. היא כן מרוצה ממערכת היחסים שלה עם דון שבתחילת הפרק נראית כמבוססת על משיכה וחיבה הדדים, אבל כשמגיע הרגע שבו דון נדרש להתמודד עם סיאוציה משפחתית הוא מייד פונה אליה בתור \"תחליף אם\" ומצפה ממנה לדעת להתמודד עם סאלי, והיא, מצידה, נלחצת מהסיטואציה כיוון שהיא מפרשת זאת מייד כביקורת על כך שבחרה שלא לחיות לפי ה\"קוד\". נראה שפיי למדה לראשונה שזוגיות עם דון דרייפר משמעה חיי שיתוף עם אדם שפשוט אינו מסוגל להתמודד עם הסיטואציות הללו ללא אשה ש\"תעשה עבורו\" את הדברים הללו. דון יכול לקדם את פגי מבחינה מקצועית אבל בפן האישי תפקיד האישה, מבחינתו, הוא לעשות את כל הדברים שהוא אינו מסוגל לעשות בעצמו. כמו ילד קטן שזקוק לנוכחות אמהית. הוא, מצידו, לומד לראשונה שפיי אינה יכולה להיות האישה הזו.. מעניין איך יתמודד עם ההבנה הזו.

ויש, כמובן, את סאלי המסכנה שהיא, בעצם, ההתגלמות של כל הנשים הללו. היא עדיין צעירה ולכאורה יש לה סיכוי לשנות דברים כי היא גדלה בתקופה שהולידה מהפכות של ממש (בלי לדעת זאת). אבל דווקא אצלה המצב נראה נואש ומדכא משל כולן. היא חיה עם אמא שלא רוצה לגדל אותה ומרוכזת בעצמה ובאב שפשוט לא מסוגל להיות אבא אמיתי עבורה ולא יודע כיצד להתמודד אתה. היא בורחת מהבית כדי להגיע אל אביה ולשכנע אותו שהיא רוצה לגדול רק איתו, אבל לחרדתה היא מגלה שהוא בכלל לא מעונין בכך ומכריח אותה לחזור לסיוט שהם חייה בלי להבין את ההשלכות ההרסניות של הסיטואציה. \"יהיה בסדר\" אומרת לה מייגן המקסימה (שלאורך הפרק סיפקה סיוע חשוב לכל הדמויות ודאגה לכולן). \"לא נכון. לא יהיה בסדר\" מטיחה בה סאלי חזרה. ילדים לא מבינים את אותם \"קודים של התנהגות\", ולכן יכולים להתעלם מהם ולומר את האמת בפרצוף בלי שיהיו לכך השלכות. במקרה של סאלי  היא אומרת את האמת וזה כל כך עצוב היא מבינה טוב יותר מכל המבוגרים שסביבה כמה שמצבה עגום.

סצינת הסיום של הפרק אומרת, בעצם, הכל - החברה הלסבית של פגי, זו שחיה את חייה בלי לדפוק חשבון לאף אחד, נכנסת למעלית אחת, בעוד שפגי, ג\'ואן ופיי נכנסות למעלית השניה. כולן חיות בצל המוסכמות הקיימות ומנסות להתמודד ולהיאבק כדי לשרוד. הדלת הנסגרת על פניהן בשוט הסיום רומזת שהחברה עדיין לא פתוחה לקבל אותן כפי שהן, והמהפכה האמיתית עדיין רחוקה.

וביקורת נוספת של yaddo המעניק לפרק ציון 10:

\"אנשים אוהבים להגיד את זה\", אמרה ג\'ואן אחרי עוד \"יהיה בסדר\" ששמעה על בעלה בוייטנאם. גם סאלי בגילה הצעיר מפוכחת באופן שובר לב. כשמייגן סוף סוף מעניקה לה את החיבוק שכל כך הזדקקה לו – ממישהו, כלשהו – ואומרת לה שיהיה בסדר, סאלי עונה לה, \"לא, לא יהיה\". אחרי הפרק הקודם היה לי חשש מה, או אולי \'סקרנות\' היא מילה הולמת יותר, לגבי עתיד דמותו של דון. הוא בעליל רוצה לשפר את דרכיו מהיבטים רבים, הן כאלה שהיו בולטים ספציפית בעונה הזאת, כמו השתיינות, והן כאלה שהיו בסדרה מתחילתה, כמו ההתפרפרויות שלו. שיפור דרכים משמעו אולי דמות פחות מעניינת, אבל הפרק הזה עזר להפיג את החשש. דון אמנם ממשיך לנסות להשתפר, אבל עם סאלי בתו הוא עדיין לא מצליח לתפקד כאב. לביקורת המלאה.

וגם: גדי להב מנתח את הפרק ב\"עכבר העיר\".

9.5 קומיוניטי, עונה 1, פרק 22. אם היה חשש שאחרי הפרק המעולה מהשבוע שעבר תבוא נפילה בפרק הבא, הוא התפוגג מהר מאד. זה היה פרק מוצלח מאד בכל המובנים. הקטעים של עאבד וטרוי סיפקו את הרפרנסים והבידור הקורע. הסיפור של ג\'ף ובריטה וחבורת הנערים החצופים היה מצחיק גם הוא וההצלחה העיקרית שלו, לטעמי, היא בכך שבריטה שוב השתלבה היטב בעלילה והייתה סימפטית מתמיד. הקטעים שבהם היא ניסתה להסביר את הדברים שעשתה בעבר היו גם מצחיקים וגם הראו מודעות עצמית מעוררת הערכה מצד הדמות. בכלל, הדרך שבה נבנה הסיפור הייתה מעולה ממש - הנערים היו כל כך אפקטיביים בהתגרויות שלהם שגם לי כבר התחשק לסתום להם את הפה והרגע שבו בריטה מבינה שג\'ף חייב לשכב עם האמא של המנהיג - פרייסלס! גם ההופעה של ליסה רינה בתפקיד ה- MILF הייתה חביבה מאד, והדרך שבה הסיפור נפתר הייתה מבריקה. אבל הכי אהבתי את העלילה של פירס ושירלי שלא רק שהייתה מצחיקה אלא גם הראתה כתיבה אמיתית של דמויות.

העימות בין פירס והפה הגדול שלו לבין שירלי הרגישה היה צריך להגיע מתישהו, והוא נעשה בצורה אמינה ומשכנעת, וקידם יפה את שתי הדמויות בלי להימרח באופן קיטשי ודביק מדי. הקטע האהוב עליי בפרק היה כשפירס ניגש להתנצל בפני האישה הלא נכונה -  רגע פשוט גאוני, שלא רק הפיג קצת את המתח בין הדמויות, אלא גם - ובעיקר - הוביל למשפט האמיתי באופן מפתיע של פירס שהודה שהוא פשוט זקן מדי ולא רואה מספיק טוב. פשוט סדרה נפלאה.

9. המפץ הגדול, עונה 1, פרק 5. זה היה בלי ספק הפרק הטוב עד כה בעונה הזו ואחד הפרקים הגדולים של הסדרה.  כל עלילת ה\"יריבות\" בין שלדון לוויל וויטון (בהופעת אורח משובחת במיוחד) הייה פשוט מצוינת ונבנתה באופן מושלם, החל מהגילוי של שלדון על המעורבות של וויטון בתחרות, דרך הסיפור מדוע פיתח את השנאה כלפיו, ההתנהגות שלו לאורך התחרויות המוקדמות וההערות המשעשעות של ראג\' ועד העימות הגדול. למעשה, היה ברור וצפוי שוויטון המציא את הסיפור על הסבתא כדי לנצח, אבל עדיין היה משעשע לראות את התגובה של שלדון, והצעקה שלו בסיום הפרק (\"ווויייל וווייייייייטוווווווון\") הייתה אולי הרגע המצחיק ביותר של הסדרה (יחד עם המתנה מליאונרד נימוי).

הסיפור של וולוויץ והדייט שלו היה קצת פחות מוצלח, אבל אהבתי את המכנה המשותף שהוא מצא איתה - האמהות הפסיכיות שלהם. הבעיה היא שהדמות בינתיים נראית יותר כמו כלי תסריטאי, ויהיה מעניין לראות אם יפתחו את הסיפור הזה בהמשך, למרות שברור שמלבד העניין הזה אין להם כמעט שום מכנה משותף.

8. הורים במשרה מלאה. עונה 1, פרק 10. פרק מוצלח למדי. היה יפה לראות את הדי זורקת את סטיב כשהיא מבינה שהוא רק מחפש סקס ולא מבין אותה באמת, והיה מעניין עוד יותר לראות את החיבור של סטיב עם אמבר שרק לפני דקה הזהירה את הדי מטיפוסים כמוהו ופתאום מוצאת את עצמה נמשכת אליו. אפשר לנחש שהדי תגלה בקרוב ושיהיה פיצוץ גדול בינה לבין אמבר. גם הרומן של קרוסבי וג\'סמין מסופר בעדינות ובטוב טעם. במיוחד אהבתי את הסצינה שבה ג\'באר מגלה שקרוסבי ישן אצלם וקרוסבי משכנע אותו שזה שום דבר. היה גם כיף לראות את ג\'באר הופך לכוכב כדורגל, ואפילו ג\'וליה לא עצבנה יותר מדי בתור המאמנת.

אבל הרגע החשוב של הפרק הגיע לקראת סיום בארוחה המשפחתית שהיה ברור מלכתחילה שלא תיגמר טוב. העובדה שקאמיל לא ידעה על המשבר הפיננסי כשכל הילדים ידעו עליו הובילה לפיצוץ הצפוי, אבל הגילוי המפתיע של קאמיל (לשרה) על כך שהיא לא יכולה לסמוך על זיק ועל כך שהיא יודעת שהוא בגד בה בעבר, הפכה פתאום את העסק להרבה יותר מסתם אפיסודה, אלא לפוטנציאל למשבר רציני. הסצינה הטעונה הייתה כתובה היטב ושוחקה פשוט מצוין, וסיום הפרק כשזיק מתייצב בבית של אדם רק המחיש את גודל המשבר ובהחלט סקרן אותי לאן הכותבים יילכו עם הסיפור הזה.

7.5 קוגר טאון, עונה 1, פרק 17 (זהירות! ספוילרים לצופי HOT). האמת היא שהעלילות של הפרק הזה לא ממש הבריקו, אבל הדמויות האלה עובדות כל כך טוב ביחד שנהניתי ממנו מאד. העלילה של בובי, טראוויס והתנין הייתה מטופשת וצפויה אבל עדיין סיפקה בידור לא רע בכלל. הסיפור של גרייסון וה\"התערבות\" על כך שכל ה\"ידידים\" של ג\'ולס רק רוצים לשכב אתה היה צפוי במיוחד, אבל היה גם משעשע לפרקים, והסיפור של ה\"ריב\" בין אנדי ואלי היה המוצלח מבין השלושה, בעיקר כי... היה הרבה אנדי, כמובן. במיוחד אהבתי את \"מוסר ההשכל\" על שנישואים בריאים כוללים גם ריבים גדולים, ולא צריכה להיות דרמה גדולה כפי שג\'ולס ניסתה ליצור.

כמו תמיד, היו את השטויות הקטנות שקרעו אותי מצחוק, כמו: אנדי שנתקע שוב ושוב בקיר עם האופנוע כשבתחילה החברים עושים פרצופים מודאגים ובסוף כבר מתעלמים מזה, העיניים הקטנות של גרייסון וכמובן, ה\"Gay Traps\" שהיו השוס של הפרק. סדרה פשוט מתוקה. 

7. הפמליה, עונה 7, פרק 4. לא פרק מבריק, אבל סוף סוף פרק שעשה עבודה טובה והתניע קצת את העונה הזו. וכמו תמיד, הפרקים הטובים באמת הם אלה שבהם ג\'וני דרמה במיטבו, וכאן הוא בהחלט היה כך. הסיפור של דרמה ומשחק הפינג פונג עם ג\'ון סטיימוס היה מוצלח מאד בעיניי. מעבר לעובדה שזה היה מאד מצחיק ושסטיימוס גילה הומור עצמי מרשים, אהבתי את העובדה שדרמה הפסיד לו בכוונה את המשחק השני, באופן שהראה מודעות עצמית מפתיעה מצד הדמות (דרמה אפילו הודה בגילוי לב שגם הוא, כמו סטיימוס, נותן לאגו לנצח אותו). חוץ מזה, תמיד כיף לראות את הופעות האורח של בוב סאגט.

לעומת זאת, העלילה של טרטל פשוט משעממת, ואפילו ה\"גילוי\" על העסק של הטקילה לא ממש סייע לו להתרומם. העובדה שטרטל היה \"מופתע\" מכך שהשתמשו בו כדי להגיע אל וינס הפכה את העסק למגוחך עוד יותר, וזה עוד בלי לדבר על ה\"יחסים\" שלו עם אלכס שאין בהם טיפה של אמינות, בהיעדר כל שביב של כימיה בין שני השחקנים. גם סיפור ה\"השלמה\" של אריק עם סקוט וה\"חיבור\" ביניהם לא היה מעניין מדי וברור שהם יריבו שוב בקרוב. מנגד, הסיפור של ארי וההשלכות של עזיבתה של ליזי היה קצת יותר מעניין, ומסקרן לראות לאן הוא יילך, למרות שלטעמי הם פספסו לגמרי את הדמות של ליזי (ובמיוחד את אוטום ריזר הנפלאה שהכימיה שלה עם ג\'רמי פיבן חזקה מאד) כ\"כוכבת עולה\" במשרד.  

5. האישה הטובה, עונה 1, פרק 12. הפרק הזה שוב הדגיש את הבעיה שלי עם הסדרה הזאת. מצד אחד, היא בהחלט מספקת בידור יעיל ועלילות מעניינות. מצד שני, ממש קשה לי לסספנס את המהלכים שעושים שם עורכי הדין שמנוגדים לכל חוק או היגיון. הפעם זה כבר הגיע לשיא חדש. קרי מתחזה לצרכן סמים פוטנציאלי כדי להכשיל את הדילרים במכון הכושר. קרי הוא עורך דין, ובמדינת ישראל חל איסור בתכלית האיסור על עו\"ד להתחזות לאדם אחר, ולמיטב ידיעתי עפ\"י כללי לשכת עוה\"ד בארה\"ב אסור לעו\"ד למסור מידע מוטעה לצד שלישי כלשהו. כל עוד קלינדה עושה את הדברים האלה - סבבה. אבל המחשבה שעו\"ד צעיר יסכן את הקריירה שלו ועוד יזכה לשיתוף פעולה מרשויות החוק? פשוט אבסורד מוחלט. אבל זה לא הכל - במהלך הפרק קרי מציע להשתמש במידע חסוי שמצוי בידי המשרד שלהם כדי לסחוט את בית החולם שפיטר אותם מייצוג כדי שיבלו את הפיטורים. מדובר בעבירה פלילית ואתית חמורה עד כדי כך שאין לי מלים אפילו לתאר באיזה סיכון מדובר מבחינת המשרד, ובאיזו רמה של טפשות מדובר בעשיית מעשה שכזה.

ואלה לא הסיספונדים היחידים בפרק הזה: העובדה שעובדת בבית המרקחת מוסרת ללקוחה תמימה מידע על כך שבית המרחקת לא פועל כחוק? לא ממש אמין. גם ההתנהלות של גלן צ\'יילדס נראית תמוהה. הוא מזמין את קלינדה \"לעבוד בשבילו\" באופן נוח מאד בדיוק כשפיטר זקוק נושאות למידע על התמלילים בלי להציע לה שום תמורה מלבד איום כי יפיל גם אותה בפח - מה הפלא שהיא רצה ישר אל פיטר? אני מקווה שיתברר שצ\'יילדס תמרן אותה במכוון כי אז העסק באמת יהיה מעניין, ולא ייראה כמו כלי תסריטאי נוח מדי.

ואם כבר כתיבה עצלה - לא אהבתי את ה\"טוויסט\" עם אמא של שחקן הפוטבול. שוב, פתרום נוח מדי שפותר את הבעיות, במקום להתמודד עם סיטואציה קשה באמת ומעניינת באמת, כמו למשל, שהרופא היה אוכל אותה בגלל ניגוד בעניינים של משרד עורכי הדין. צריך שוב להדגיש - הפרק היה מעניין וקולח, אבל יש יותר מדי סספונדים, וחבל.

4. המשרד (ישראל), עונה 1, פרק 7. אני חייב לומר שכבר שקלתי לפרוש מהצפיה בסדרה, אבל החלטתי לתת עוד צ\'אנס, והלוואי שיכולתי לומר שטוב שכך. גם הפרק הזה לקה בתסמונות וה\"מחלות\" של מרבית קודמיו - דמויות ראשיות לא אמינות ובלתי ניתנות לחיבוב בעליל (במיוחד אבי ויריב, אבל גם יוסי), כתיבה בעייתית - לא יכול להיות שהגרסה של אבי לפיה נועה הדליפה את המחירים ליריבים הייתה מתקבלת במציאות כשה\"הוכחה\" היחידה היא שהמחירים של היריבים זהים וחוסר כימיה בין הדמויות.

חבל, כי היה קצת פוטנציאל לפרק, במיוחד ברעיון שעאבד הוא גם הומו ולא רק ערבי שממש לא נוצל היטב. הסיפור המקביל על ה\"סוד\" של רגב היה פשוט מטופש וחסר חשיבות, וכאמור, סיפור הפיטורין של נועה וההשלכות שלו היה חסר מהימנות ומשעמם. נדמה לי שמצאתי עוד בעיה קשה בסדרה - אם ב\"המשרד\" האמריקאי ברור למה ההנהלה הראשית רוצה להשאיר את מייקל סקוט בתפקיד מנהל הסניף למרות כל מגרעותיו הבולטות (כי הוא איש מכירות מצוין), כאן לא הצלחתי עד כה למצוא שוב הסבר הגיוני. אבי משולם הוא פשוט כשלון מוחלט, ואין שום סיבה מלבד הכלי התסריטאי של השימוש בתפקיד הזה. נראה לי שאוותר על הסדרה הזו.

 
1. שלוש שנים מעלה אבק עונתה ה-19 של משפחת סימפסון במחסני ערוץ 1. לוחות השידורים (הניזונים ממידע שערוץ 1 מעביר להם) טענו שהנה, בשעה טובה פרמיירת העונה נקבעה ל-7.9 . זה לא קרה. השיבוץ החדש נקבע ליום שני, 20.9 בשעה 20:30. ושוב, נאדה. פוף. נעלם. ניכר שערוץ 1 לא רוצה לשדר את הסדרה. זכותו. הפתרון הנכון הוא לוותר על זכויות השידור. הפתרון הלא נכון הוא לייבש את הסדרה שלוש שנים ואז להונות את הקהל עם שיבוצים, ביטולים והעלמות השכם וערב (השיבוץ החדש של הסדרה הוא למחר, יום שני, בשעה 23:00. נחיה ונראה). ואחר כך הכסילים מרוממה לא מבינים מדוע העם נוטש אותם שניה לאחר שריקת הסיום של המונדיאל. אמיר גילת (איש חביב למדי) מונה למנהל רשות השידור לפני מספר שבועות, כצעד ייעול ראשון הייתי ממליץ לו לפטר את בובו, השימפנז האחראי על לוח השידורים ולשכור במקומו מנהל פרוגרמינג נורמאלי.  (okok4)

שולי הממיר

ב\"פלאשפורוורד\" התארחו אנאבת\' גיש (\"תיקים באפלה\") וראבי קאפור (\"ג\'ורדן\").

ב\"אנשי המסיבות\" התארחו סטיב גוטנברג ובראד וויליאם האנק (הבחור הגדול מ\"בדרך לקליפורניה\").

ב\"משועמם\" התארח פאטון אוסוולט (ניל מ\"טרה\" וגם ג\'ואל מיינור מ\"בית הבובות\").

וויל וויטון (ווסלי קראשר מ\"מסע בין כוכבים: הדור הבא\") התארח ב\"מפץ הגדול\" בתפקיד עצמו.

בפרק פתיחת העונה השלישית של \"סוכן מחוק\" הופיעו ג\'ף קובר (דודג\'ר מ\"צ\'יינה ביץ\'\" וגם ראק סוחר הקסמים מ\"באפי\") ובריאן ואן הולט (בובי מ\"קוגרטאון\").

ב\"Damages\" התארח ג\'ורג\' מורפוגן (בוב רבדאו מ\"אוז\") ומרים שור (ג\'נט מ\"סווינגטאון\" וגם מ\"הדוויג והשארית העצבנית\"), שהופיעה בפיילוט של הסדרה, נצפתה בפרק.

מה יהיה לנו השבוע?
27 בספטמבר - 2 באוקטובר

ביום ראשון: המיני-סדרה הישראלית \"אבודים באפריקה\" (yes דרמה)

ביום שני: מסתיימת \"מחשבות פליליות\" 5 (yes אקשן)

ביום רביעי: \"הופ ספרינגס\" מסתיימת (yes דרמה)

ביום חמישי: \"דקסטר\" חוזרת בעונה 5 (yes אקשן), \"אבא אמריקאי\"חוזרת בעונה חמישית גם כן (HOT3).



ביום שבת: \"חסמבה דור 3\" מתחילה (HOT3), וכן מתחילות \"כחול כהה\" ו\"מחוז דורהם\" (Hot Zone).

יומיות:
\"סקינס\" עונה 4 (yes Next) [למה שידור יומי, למה??]
שידור נוסף של \"בוסטון פאבליק\" עונה 1 (HOT3)

השבוע ב- HOT VOD:
סדרות: \"רוק 30\" עונה 2, \"אבא אמריקאי\" עונה 5.
סרטים: \"להתאהב ברומא\" עם קריסטן בל, \"השיר האחרון\" עם מיילי סיירוס, \"אהבה בהפתעה\" עם ג\'ניפר אניסטון, \"על סף תהום\" עם מל גיבסון, \"אני אהבה\" עם טילדה סווינטון, \"תחליקי\" של ועם דרו בארימור, \"הקופסה\" עם קמרון דיאז, \"התפשטות\" עם אשטון קוצ\'ר, סינגל מן\" עם קולין פירת\', והדוקומנטרי \"When You\'re Strange\".

השבוע ב- YES VOD:
\"סקינס\" עונה 4, \"אבודים באפריקה\".

מסביב למסך המפוצל
 
more-1011\" target=\"_blank\">על שניים מפרקי מחוברים השבוע.

הטילעוד מתקאמבק - פורטל וואלה! חתם על שיתוף פעולה עם טלעד.

מבקר הקולנוע אהרון קשלס מסכם את טקס פרסי אופיר בבלוג שלו.

סופית: האירוויזיון ישודר בערוץ 1.

רשמית: סטיבן טיילר וג\'ניפר לופז יהיו השופטים החדשים ב\"אמריקן איידול\".

לפני הכל, \"Boardwalk Empire\" היא הסדרה של מרטין סקורסזה. ככה היא נראית, ככה היא מבוימת. סקורסזה מרוח על כל דקה שלה, או לפחות על כל דקה של הפיילוט, שהפך לפרק הראשון, בדרמה החדשה של HBO שעלתה לשידור אמש (א\') בארצות הברית. לביקורת המלאה (סמדר שילוני, ynet, על הפרק הראשון של \"Boardwalk Empire\")


עונה שניה כבר הוזמנה

רינת אלוני היא אמנית איפור המתמחה באפקטים מיוחדים וביציקות סיליקון. היא האחראית ליצירת דמויות בתוכניות כמו \"ארץ נהדרת\", \"שבוע סוף\" עליה השלום, \"הישראלים\", הצגות, סרטים וכל מה שיצפאן (שלא זז בלעדיה) עושה בטלוויזיה. לכתבה המלאה (ערן בר-און, ynet).

תוך כדי שיחה הוא שלף את השאלות שלו, התברר שהבנות לא שמעו על קרלה ברוני, ולאט לאט, שלב אחרי שלב, המבוכה התפתחה לכמה רבדים שונים. ברגעים האלה הצופה כבר התקשה להחליט מה מעיק יותר: האם זו הדמות המרגיזה שכלפון משחק, האם אלו הסטיגמות הרדודות שהוא מנציח, או שמא מדובר בבורות האמיתית של הבנות. כך או כך זה צורם עד כאב, ואנחנו רק בסצינת הפתיחה. לביקורת המלאה (פז חסדאי, וואלה, על שעשועון הטריוויה החדש של ליאור כלפון \"מי שואל אותך?\")

מה שאתם לא עושים, אל תדברו על זה עם האישה. אם היא רוצה לדבר על ההרגלים הרעים שלכם, תשאלו אותה אם היא רזתה. זה מיד יבלבל את הגברת והיא תשכח את כל מה שהיא רצתה לומר. בשיטה הזאת כל ניסיון לדבר על כל נושא שאיננו קשור לצרכים הבסיסיים שהם אוכל, סקס וסיגריות ייהדף על ידי מחמאה. לכתבה המלאה (זיו יצחקי, עכבר העיר אונליין, על פרקי השבוע ב\"מחוברים\")

קושמרו לא מסתפק בהבעת עמדות מדיניות. כמו כל פובליציסט יש לו דעות בכל ענייני היום. בתום כתבה על מעסיקים שמנצלים עובדים זרים, קושמרו קובע: \"חוצפה\". במלה אחת, חרץ המגיש את דין הסיפור הזה והכריע במקרה הנדון. הלאה, לתיק הבא, לקושמרו אין את כל היום. לכתבה המלאה (מורן שריר, עכבר העיר אונליין, על מגיש חדשות ערוץ 2 דני קושמרו).

חוק טבע מספר 36: אנשים נופלים זה כיף. מדובר באמת עתיקה, פשוטה ועקבית. צ\'רלי צ\'פלין ידע את זה, חז\"ל ידעו את זה ועכשיו, אחרי 24 שעות מול \"wipeout\", גם אני יודע את זה. לכתבה המלאה (מורן שריר, עכבר העיר אונליין, נהנה מ\"Wipeout\")

מחבל ערבי, זונה רוסיה ומרוקאי עם סכין יושבים במטוס. נשמע כמו התחלה של בדיחה תפלה שתו התקינות הפוליטית הוסר ממנה כבר לפני שני עשורים, אבל אז בא הפרסי הקמצן מבדיחה אחרת ואומר לכולם שיפתחו טלוויזיה, כי שם הסדר הישן עדיין קיים. לכתבה המלאה (זיו יצחקי, עכבר העיר אונליין, על סטריאוטיפים וגזענות בטלוויזיה)

רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)

המסך המפוצל בטוויטר
המסך המפוצל בפייסבוק