הפרק מתחיל למעשה מהסוף. ווסלי בחדר חקירות, מואשם ברצח. לצופים אין מושג לגבי ההתרחשות והנסיבות, והמלמולים של ווסלי רק מבלבלים יותר: "הייתי צריך לדעת", "לא הייתי צריך לשלוח אותו לשם", "הוא תפס אותה חזק", "מה עם קורדיליה?"... מה שגורם לנו לחשוד שאירוע טראומטי ביותר עבר על הדמויות, וכל המסתורין הזה רק מעצים את המתח. למה ווסלי שם? מה קרה? במה הוא חשוד? וזו מטרת הסצינה הראשונה - לא להסביר ולשפוך אור, אלא לבלבל ולהטעות. יש לה תפקיד מאוד מוגדר - להגדיל את המתח ולצור אפקט של עניין מוגבר ע"י פערי מידע, לשמור את הצופים על קצה הכיסא, תוהים. אם הייתה משובצת הסצינה הזו בפרק לפי סדר כרונולוגי, וודאי שלא הייתה לה חשיבות כזו גדולה.

הסצינה פותחת את הפרק, שבמהלכו אנו לומדים את אירועי העבר שהובילו אליה, והיא גם מסיימת אותו בתוספת "טוויסט" שניתן להעריך רק לאחר הבנת המתרחש - הבלונדינית המסתורית מהפתיחה, אותה נשך אנג`ל, היא למעשה קייט, והיא עדיין בחיים. ולכן מלבד הגברת המתח, המבנה המעגלי מדגיש את הנקודה החשובה ביותר הפרק - אקט הנשיכה של אנג`ל את קייט, וההשפעות שלו על שניהם. נעשה שימוש באמצעי אומנותי להעברת המסר העיקרי, הפרדה בין התפל לעיקר.



בפרק ניתן דגש ליחסים בין אנג`ל לגאן, ונערכת השוואה ביניהם שמעולם לא חשבנו לעשות. שניהם עקשנים, עצמאיים, חזקים, חולי שליטה שמתקשים לקבל מרות. גאן מבקש את עזרת אנג`ל, וזה משתלט על הקייס ומנצל את יחסי העובד-מעביד. גאן מתנגד, הניצוץ ביניהם נוצר ולבסוף גאן מפר את הוראת הבוס שלו ומחליט להצטרף למסווה. זו ההתחלה. מכאן הכל מסתבך ומתערבב בהרבה סאבטקסט. לאורך כל "מבצע גניבת התכריכים" יש משחק בין האמת להצגה, בין הגלוי לסמוי. הם מתעצבנים ומתרגזים אחד על השני בקלות רבה מדי, מכים אחד את השני בקלות רבה מדי. בכלל, יותר מדי נוח להם לשחק אותה אויבים. לאורך כל המבצע הזה, האמת נמהלת אט אט בהצגה והם נותנים חופש לרגשות האמיתיים שלהם אחד כלפי השני, בלי מסיכות, בלי הצגות. ומה אנחנו לומדים? אנג`ל נוטר לגאן טינה על שהפר את הוראותיו ועדיין לא מוכן לבטוח בו לחלוטין, הוא עיקש בהחלטה שלו לפתור הכל בעצמו ולא מוכן לוותר על השליטה. גאן, לעומת זאת, לא בוטח באנג`ל כמעט בכלל. יש לו עדיין תסביכים בנוגע להרג אחותו, והוא גם לא התמודד לחלוטין עם התגלית שלו ב-"Dear boy", שהבוס שלו עלול להפוך צד ולפנות לרוע. שניהם מתחפרים בעמדות שלהם, ואנחנו מגלים שההצגה האמיתית היא בחיי היומיום שלהם. השיגעון שמשרים התכריכים הוא כלי להעצמת הנקודה.


ווסלי וקורדיליה מנסים להוציא את אנג`ל מהאובססיה ומהקיבעון, ומעודדים אותו "לצאת החוצה", להשתקע בפרוייקטים חדשים ולשים קץ להרהורים הקודרים על דרלה. לבסוף מסתבר שהם רק הזיקו למצבו הנוכחי והשיגו את התוצאה ההפוכה - תרמו להגברת חוסר היציבות של אנג`ל, וגרמו לו בעקיפין להיזכר בטעם הדם האנושי. הוא כבר אובססיבי, מהורהר, גם ככה הוא חושב על העבר שלו יותר מדי, אז עכשיו הוא גם טעם אותו מוחשית. זהו עוד צעד מפחיד בכיוון איבוד השליטה של אנג`ל על עצמו.


קייט ממשיכה במסע הצלב שלה נגד אנג`ל. היא נחושה בדעתה להוכיח כי הוא רע ובכך להמשיך לקיים את עולם השחור-לבן שלה לפיו כל הערפדים הם רוצחים אכזריים שאחראים למות אביה. היא כבר כמעט אובססיבית כלפיו כמו שהוא כלפי דרלה. היא נכנסת לחדר שלו ללא צו חיפוש, מתגרה בו, מאיימת עליו, עוקבת אחריו ולבסוף גם יורה בו. ברגע של טירוף (לא מוחלט) הוא נושך אותה, שזו כביכול דרך להציל אותה מבלי לחשוף את הכיסוי שלו, אבל הדרך הזו בהחלט קיצונית מדי ומושפעת ממצב רוחו הכללי בשילוב השפעות התכריך.

בסוף הפרק אנו רואים את קייט מהרהרת בנשיכה ומשמעותה, ומכאן יש כמה אפשרויות להמשך: או שהנשיכה הזו קיבעה סופית את מעמדם של קייט ואנג`ל כאויבים מושבעים, או שמעתה ואילך היא מנתקת קשרים אתו ועם לכל מה שקשור אליו ובזאת מסיימת את האובססיה שלה, או שהנשיכה הזו היא בדיוק הזעזוע שהיא צריכה בשביל להתאפס על עצמה, להתגבר על הדעות הקדומות ולהתמודד עם האמת. כיצד היא תפעל?



"תכריכי רמון" הוא פרק שמבטיח הרבה ולא ממש מקיים. המטרה הטכנית שלו בולטת מידי - זוהי הפוגת עלילה קלאסית, קצת מנוחה מענייני דרלה הדרמתיים שהיו עד כה, "השקט שלפני הסערה". פרק אקשן די רדוד שמפתח הרבה ציפיות שלא מתממשות. בסוף כמו בסוף, אנג`ל מתגבר על השיגעון, מצליח לשכנע את גאן לוותר, ושורף את הכיסוי הארור, בסצינה מאוד שונה ומשמעותית (שכדאי לזכור להמשך העונה). וכל הקונפליקטים שהועלו, כל הנקודות שהודגשו, די נשרפות יחד איתו. קייט נשארה בחיים, ווסלי מזוכה. יופי טופי.

ומה בכל זאת שונה? שוב, בחזרה לסצינות הסיום: אנג`ל מהרהר על הנשיכה, קייט מהרהרת על הנשיכה, ווסלי וקורדיליה חוששים לגבי העתיד. והאמת - גם אנחנו.


:

- ערפד הוא היחידי שיכול להיכנס לכספת מבלי לגרום לשינוי בטמפרטורה, שיפעיל את האזעקה, כי אין לו חום גוף. פתיחת הדלת והכנסת אוויר פנימה לא משנה את הטמפרטורה בחדר?!

- ארון הקבורה עשוי מעץ מבורך ומקודש (כוהנים, בתולות...). איך יכול אנג`ל הערפד לגעת בו?