הדרך לכוכב - ספיישלים

השבוע חיכו לנו בתוכנית שני ספיישלים – הראשון עם אייל גולן והשני עם הצמד קרן פלס ומירי מסיקה. כללי המשחק פשוטים: כולם עושים כבוד לכולם, המתמודדים נרגשים מנוכחות הכוכבים כשלהבות נרעדות. בתמורה, הכוכבים מרעיפים מחמאות על המתמודדים  ומשתדלים להזיל דמעה מדי פעם. מילא מירי ,מניסיון, לא קשה להביא אישה בהריון לכדי דמעות - במהלך הריוני שלי, בכיתי בסרט (המצוייר) \"הרכבת לקוטב\".  אבל אפילו אייל גולן מחה דמעה מדי פעם.

ספיישל אייל גולן התחלק לשני מקצים.  הראשון היה  \"מת להיות אייל גולן\" , שבו התחרו ליאור עקיבא, נאור אלבז, עידן עמדי וכפיר אוחיון. המטרה הייתה לשיר שיר של אייל גולן, בלי לסטות ימין ושמאל מהביצוע המקורי. מזל שלא הכריחו את המתמודדים לעשות קרחת וקעקוע של עיניים מפחידות בעורף. מי שזכה מבחינתי במקצה הזה היה נאור אלבז שהביצוע שלו ל\"מציאות אחרת\" – היה הנאמן ביותר לביצוע המקורי של אייל (ובמקרה הזה מדובר במחמאה, שכן הבחור מצויד בקול נעים והוא בהחלט הגיש את השיר בצורה יפה). במקצה השני המתמודדים ניסו להעניק פרשנות שונה לשיריו המוכרים והמוכרים פחות של גולן, במידה זו או אחרת של הצלחה.

מי שעשה זאת על הצד הטוב ביותר היה אוהד שרגאי, שנתן עיבוד רוק חזק ומרגש ל\"אם יש גן עדן\". ככה השיר הזה היה רוצה שישירו אותו! מרגול החמיאה לאוהד שהביצוע שלו ייזכר ל\"עולמי עד\". נקווה שהוא ייזכר לפחות עד שייצא דיסק \"הרגעים הגדולים של כוכב נולד 8\".

באגף הביזאר נרשמה הופעה נוספת של רוני גינוסר. אין ספק שהאודישן הראשון שלה, בו היא שרה בצורה פשוטה, נאיבית וחפה ממניירות את \"חיוכים\", שבה את כולנו. אבל מאותו רגע, היה לי ברור, שזה כל מה שאנחנו נקבל ממנה, שבוע אחרי שבוע: קול יפה, שיר שקט, ביצוע מדויק ונקי.  זה הכל. אבל גם את מה שמצפים ממנה היא לא עושה כמו שצריך. נדמה לי שגינוסר פשוט משתגעת לאיטה עם כל שבוע שעובר והופכת לסוג של דיווה מוזרה. הפעם היא עלתה על הבמה, פרועת שיער, יחפה ובכותונת לילה ונראתה כאילו היא הרגע קמה מהמיטה (בהנחה כמובן, שהמיטה נמצאת באנגליה הויקטוריאנית).



הביצוע שלה ל\"לנצח בני\" כלל קול שנדד לכל מיני מקומות מוזרים, נפנופי ידיים ופלבולי עיניים שגרמו לי לדאוג שמא נראה בשידור חי תקרית נוירולוגית יותר חמורה מההתעלפות של מולי בכר. לי ההופעה שלה הזכירה בעיקר את סמורה מורגן, הילדה הקריפית מה\"צלצול\" ובאיזשהו שלב ממש פחדתי שרוני תזחל לי החוצה מהמסך ישר אל תוך הסלון.

מי שנאלץ להשתחרר הביתה באותו ערב היה כפיר אוחיון. עמדותיי בנושא, כמו שאומרים, ברורות. כנראה שגם האלקטורט שלו מאס כבר בזיופיו הנמרצים ובקול ה\"דונלד דאק\"  שלו. ודווקא שיר של אייל גולן \"מלכת היופי שלי\", שבתיאוריה היה תפור עליו, הוא זה שהבליט ביתר שאת את חולשותיו ושלח אותו הביתה.



הערב השני, היה בעיניי החזק יותר מבין השניים וכלל הרבה ביצועים יפים ומהנים. בערב הזה פגשנו את קרן פלס, הרזה מתמיד, ואת מירי מסיקה ההריונית מתמיד. אני מודה שדווקא בקשר לערב הזה הייתי מעט מודאגת -  לפלס ומסיקה יחד יש חמישה אלבומים (לשם השוואה לאייל גולן לבדו יש שלושה עשר) וקצת חששתי שמא יימצאו בין האלבומים האלה מספיק שירים איכותיים לכל המתמודדים. אולי בשל נסיבות מקלות אלה, החליטו בהפקה לאפשר למתמודדים לשיר גם שירים שקרן כתבה להראל סקעת, ואף שיר שמירי עצמה ביצעה לו גרסת כיסוי. וכך התגנב לו לתוכנית \"שיר לשירה\"  בביצועה של ניקיה בראון.

ניקיה (שזכתה ממני מייד לכינוי המחמיא איקאה), באה מצוידת בקול גדול, גרוב מדליק וסיפור אישי נוגע ללב של אמריקאית שהתאהבה בישראל ואף התגיירה. מה שמפריע לי בניקיה הוא לאו דווקא המבטא האמריקאי שלה, אלא החשש התמידי שיש לה מושג מעורפל ביותר על מה בדיוק היא שרה. רק בשבוע שעבר צדי הודיע לה בחגיגיות שהיא \"התגברה על העברית\" ושתי דקות אחר כך צביקה הסגיר ששתלו לה באוזן אוזניה עם מתרגמת סימולטנית משמע הייתה נציגתנו באו\"מ. ולדעתי, בשבוע שעבר, אף אחד בהפקה לא טרח לתרגם לה את \"עמוק בליבך עיגולים של שמחה , ואור גנוז בנשמת אפך\". לדעתי פשוט אמרו לה \"This is a very sad song. Look like you really need to go to the bathroom and we\'re not letting you. השבוע, לעומת זאת, היא ידעה על מה השיר, והיא אף ביקשה להקדישו לבתה ציפורה. השיר עצמו כל כך יפה שהוא עבר ועבד אפילו דרך מסננת המבטא האמריקאי הכבד של ניקיה.

אבל בכוכב נולד לא מאמינים ב\"די לחכם ברמיזה\", אז שעה שניקיה שרה, הקרינו לנו על המסך המפוצל תמונות של בתה הקטנה. אמנם זו הייתה מניפולציה רגשית עלובה וזולה במיוחד, אבל עליי היא עבדה מצוין ואני מודה שדמעתי מעט מול המסך.
ניסים בר חיים החליט שהפוזה של הרוקר דווקא מתאימה לו, המשיך במגמה מהשבוע שעבר ונתן הופעה מצויינת ל\"אם אלה החיים\". גל אוחובסקי החמיא לו באומרו שהוא הרגיש \"נגיעות של סקעת\" (משהו שאוחובסקי בוודאי לא היה מתנגד להרגיש על בשרו).

מנה נוספת של סקעת קיבלנו משחר אלגבי, ששר את \"ואת\".  שחר הוא ללא ספק הeye candy של התחרות, שהפנים היפות שלו עוזרות להרבה נערות בנות 12 להרדים בלילה.אה ואפילו יש לו קול נעים והוא שר יפה בלי לזייף. לדעתי המקום שלו בתחרות מובטח, לפחות לעת עתה, אבל ליתר ביטחון בהפקה צ\'יפרו אותו בליווי מוזיקלי של קרן פלס בכבודה ובעצמה , שבהתה בו בעיניים מצועפות. אבל, כמו שאומרים אצלנו בפולניה – סקעת הוא לא. חבל לקפוץ מעל הפופיק.

אבל מי שנתנה את ההופעה המעולה של הערב הייתה בעיניי דיאנה גולבי שהביצוע שלה ל\"מבול\" השאיר את הביצוע המקורי של קרן פלס הרחק מאחור. היכולת של הבחורה הזאת לעבור בין העוצמה לעדינות, פשוט מדהים! כמה כישרון בבחורה אחת... גל אוחובסקי אמר \"שתי רמות מעל כולם\" ואני אומרת עשרים רמות מעל כולם. אני מציעה להכריז מעכשיו על דיאנה כמנצחת, לתת לה את הרבע מיליון ובכך לחסוך לכולנו הרבה מאוד זמן וסמסים.

בסיומו של הערב נאלצנו להיפרד מאדיר גץ. אדיר, כדורגלן בדימוס, הזכיר לי באדישותו המופלגת מישהו מענף ספורט אחר – את עודד קטש. קרן פלס קראה לו \"גארפילד\" ודנה אינרנשינל המליצה לו \"להוציא את הצנון\" (השאלה היא רק מאיפה...). הביצוע שלו ל\"אף אחת\" היה חביב, ולדעתי אחד הטובים שלו העונה. דווקא במהלך השירה משהו בו התעורר ולפתע הוא נראה פחות פלגמט ואף שחרר למצלמה כמה מבטים מפתים. אבל, לאור הרמה הגבוהה של הערב , זה פשוט לא הספיק. לא נורא, במקרים כאלה האדישות דווקא עוזרת.



בשבוע הבא אנו צפויים לשני ספיישלים נוספים – האחד של המאסטרו צביקה פיק, השני, של הזמרת המושמעת ביותר בכל העונות של כוכב נולד לדורותיה – גלי עטרי. למזלנו העונה כבר הספקנו לסמן וי על \"מקיץ אל חלום\" ועכשיו רק נשארת השאלה מי ישיר את השיר הבא הכי מאוס מהרפרטואר שלה \"מה שאת אוהבת\". הימור שלי – בת נטף.

לפני פיזור – כמה הערות קטנות למתמודדים
ולאדר גולד – אם אני ארצה לשמוע שירה של המון אדם במקהלה – אני פשוט אעביר למונדיאל.