הממיר 27/6/10

10. \"זה אחד המשחקים הכי גרועים בהיסטוריה של ברזיל במונדיאל הזה\". אם דני נוימן לא היה קיים מישהו היה צריך להמציא אותו. האיש הוא אגדה עוד בחייו.

ועוד 10. \"האוס\", עונה 6, פרק 4. אני אופטימי. העונה החמישית של \"האוס\" היתה נוראית, עשויה רע, משעממת לעיתים ופשוט מאוד לא טובה. לרגע אחד נראה שהכותבים הבינו שהגיע הזמן לטלטל את הסיפור ולעבור קורס רענון בכתיבה טלוויזיונית ראויה - ומבחינתי, פרק פתיחת העונה השישית סיפק את הסחורה ובגדול. מצד שני, בפרק השני נרשמה חזרה לאחור - עוד פרק לא מעניין ולא מיוחד. הפרק השלישי של העונה, לעומת זאת, כבר היה פרק מצוין, וזה היה הפרק שלא יוצא מהנוסחא הטוב הראשון מזה זמן רב בסדרה. לביקורת המלאה

9.5  \"Glee\", עונה 1, פרק 19. הפרק שביים ג\'וס ווידון הוא גם אחד הפרקים הטובים ביותר של הסדרה, אם כי לא ממש בזכותו אלא בעיקר בזכות תסריט מוצלח ונבון מהרגיל. הרעיון הבסיסי של הפרק \"חלומות\" בא לידי ביטוי בצורה מצוינת לאורך הפרק – החל מהסיפור המעניין של בראיין ראיין והופעת האורח של ניל פטריק האריס (מוצלח, כצפוי, אם כי קצת פחות מבריק מהרגיל) שעבדו היטב בעיקר בזכות החיבור החזק של פטריק האריס עם מת\'יו מוריסון, אבל גם בזכות לא מעט רגעים טלוויזיוניים חזקים – הביצוע המצוין שלהם ל- \"Dream On\", הסצינה המשותפת נפלאה של בראיין ראיין וסו (שנראה היה שהתסריטאים יצרו במיוחד כדי לחבר בין שני השחקנים האדירים האלה, והבדיחה בסוף של חשבון לטרמן הייתה קורעת במיוחד), ובמיוחד הנאמבר המעולה בבאר שהיווה את אחד משיאי הפרק. אבל ההפתעה החיובית שלי בפרק הייתה העלילה של ארטי שהייתה כתובה ברהיטות וברגישות רבה. מעניין, הדמות הזו כמעט לא זכתה להתייחסות לאורך העונה (והאמת שקווין מקהייל שמגלם את הדמות הוא שחקן מאד מוגבל, לטעמי), אבל דווקא בשני הפרקים החזקים ביותר של הסדרה, לדעתי (הפרק הזה ו\"גלגלים\") היא קיבלה תפקיד ראשי ביותר, מה שאולי מחזק עוד יותר את תחושת הפספוס שלי מהעונה. אהבתי במיוחד את החלום של ארטי שהוביל ל- \"Safety Dance\" שהיה מקסים לא רק בביצוע עצמו אלא גם בבחירה האמנותית המבריקה לצלם אותו בקניון מול העיניים המשתאות של העוברים והשבים. את טביעת האצבע של ווידון קשה היה לראות בפרק, אבל היה רגע אחד מרהיב שבו כן ניתן היה לראות ניצוץ מהכשרון שלו– כשארטי וטינה מתנשקים ליד האוטובוס והשמש נכנסת לפריים באופן יפהפה. הפרק הזה רק המחיש כמה פוטנציאל יש בסדרה, וחבל שהוא לא תמיד ממומש.



9. \"קומיוניטי\", עונה 1, פרק 10.  עוד פרק מוצלח מאד של הסדרה המבריקה הזו. שלוש העלילות השתלבו היטב זו בזו הפעם. מאד אהבתי את הסיפור של ג\'ף והחיבור שלו לסניור צ\'אנג, בעיקר בזכות הדמות של צ\'אנג שעד כה עוצבה באופן מוגזם מדי, אבל בפרק הזה הפגינה אנושיות רבה ומתחילה גם היא להתחבב עליי. הסיפור של ג\'ף שמנצל לרעה את החברות החדשה שלו ומתעלם מחבריו רק כדי לגלות לבסוף אלטרואיזם אמנם היה די צפוי אבל היה עשוי היטב (במיוחד אהבתי את הקטע בהתחלה שבו החבורה מנסה לשדל את ג\'ף ללכת אל צ\'אנג והוא מסביר להם שהוא אפילו לא מצליח לשכנע אותם לרדת ממנו, ובכך משכנע אותם לרדת ממנו, עד שטרוי – דווקא הוא - מתעשת ומבין את הפרדוקס. קטע גאוני). העלילה של עאבד וטרוי במעבדה עם \"פייבל\" הייתה מצוינת, וכמובן שפעה ברפרנסים ובדיחות בקצב של תותח, ונהניתי ממנה מאד. הסיפור של פירס ושירלי היה החלש מבין השלושה, וגם הוא היה מאד צפוי, אבל גם ממנו לא סבלתי יותר מדי. רגע השיא של הפרק היה, כמובן, המונטאז\' ההיסטרי שחיבר בין שלושת הסיפורים – הדואט של עאבד וטרוי, ריקוד הסלסלה הפרוע של צ\'אנג ואשתו והמצגת של שירלי בכיתה, הכל על רקע השיר מ\"פייבל והחלום האמריקאי\" (אלא מה). רגע גאוני לגמרי.

8.5 \"משפחה מודרנית\", עונה 1, פרק 16. פרק מצחיק מאד ששילב יפה בין כל העלילות. הכי אהבתי הפעם את העלילה של פיל ולוק שהחיבור ביניהם כל כך טבעי והניב הרבה רגעים משעשעים וחינניים, ולמרות שהיה ברור מלכתחילה שהעסק ייגמר בטוב מאה חן בעיני הדרך שבה התסריטאים חיברו בין מה שקלייר אומרת על \"לקחת אוויר ולספור\" לבין מה שלוק עושה בסוף. גם הסיפור של גלוריה, ג\'יי ומני עבד מצוין, בעיקר בזכות מני (הדמות הכי אהובה עליי כרגע בסדרה) שרק ה\"חליפה\" שלבש הייתה שווה את הפרק כולו, יחד עם עוד כמה הברקות (\"תתעורר, איש זקן\", למשל). גם קמרון ומיטשל היו די משעשעים, ולמרות שהקטע שלהם עם הרופאה האסייתית גרמו לי להתכווץ בכסא, בצפיה שניה הם באמת נראו די משעשעים. אחלה פרק.

8. \"הפמליה\", עונה 6, פרק 12. לא ממש אהבתי את העונה השישית הזו, אבל פרק הסיום פיצה במעט על האכזבה שלי מהעונה. הפרק שילב באופן נהדר בין לא פחות מ- 5 עלילות – החל מוינס, שכרגיל היה די אנמי אבל הנוכחות של מאט דיימון והדמות המופרעת ש\"תפרו\" לו הפכו את הסיפור המעט סתמי על ה\"תרומות\" (\"זה בשביל הילדים!\") למשעשע לפרקים. העלילה של טרטל וג\'יימי נראתה די צפויה בתחילה, אבל קיבלה תפנית מעניינת בשיחה שלהם במטוס והעיתוי האומלל שבו טרטל לומד שג\'יימי בכל זאת רוצה לחתוך עניין (בדיוק כשהמטוס מוכן להמראה והוא לא יכול לרדת ממנו) הפך את העניין לעצוב עוד יותר, והקל על ההזדהות עם סבלו של טרטל. את ההתפתחות בעלילה של אריק וסלואן אפשר היה לנחש כבר מרגעיה הראשונים של העונה, אבל הגילוי על כך שאריק הכין טבעת אירוסין כן הצליח להפתיע מעט, ולא רק את סלואן. הסיפור של דרמה וה\"משבר\" שלו היה משעשע, וקווין דילון היה פשוט מצוין, והזכיר ימים נשכחים של הדמות הזו שקצת איבדה מה\"עוקץ\" שלה בעונות האחרונות (חוץ מזה, הצחיקה אותי הדרך שבה מאט דיימון פשוט מתעלם מג\'וני בפעם הראשונה שהוא רואה אותו). אבל העלילה המוצלחת ביותר הייתה, כמובן, של ארי שכמעט פוצץ  את כל עניין הרכישה רק בגלל משחקי האגו, אבל ברגע האמת הבין שצריך לשים את העבר בצד ולתת לטרנס לצאת מהעסק בכבוד, ואח\"כ יישם את זה גם על לויד המסכן, שסוף סוף זכה לקצת נחת. הקטע הכי ענק בפרק היה, כמובן, של ארי שמסתובב במשרד בסגנון הרובוט מ\"שליחות קטלנית\" עם רובה הצבע ומתחיל לחסל את כל מי שלא מוצא חן בעיניו – קטע קורע לגמרי. עוד קטע גדול היה אחרי כותרות הסיום עם ה\"הודעה הטלפונית\" שמאט דיימון משאיר לוינס, שהותיר אותי על הרצפה. בהחלט נהניתי מהפרק ונקווה שהעונה השביעית תמשיך את הכיוון החיובי הזה.




7. \"איך פגשתי את אמא\", עונה 5, פרק 17. פרק שהתחיל לא רע, המשיך מאכזב, אבל הדקות האחרונות שלו היו שוות הכל. הסיפור של בארני שמנסה להשיג את הדמות של ג\'ניפר לופז התחיל טוב וכמובן מתאים מאד לרוח הסדרה, אבל בהמשך איבד קצת גובה ורק לקראת סיום הפרק הבנתי את הפואנטה שלו. לופז, אגב, הייתה לא רעה בכלל, ואין ספק שאם כבר רצו לעשות \"Stunt Casting\" היא שחקנית הרבה יותר מוכשרת ומגוונת מבריטני ספירס ומקארי אנדרווד שהיו לפניה. תחושה דומה הייתה לי גם כלפי העלילה של טד, מרשל ורובין – התחילה טוב, אכזבה בהמשך (אפילו השיר של טד לא הצליח להציל את העסק. הוא היה חמוד, אבל קצת מוזר ולא הצלחתי להתחבר אליו), אבל בסיום השילוב שלה עם העלילה של בארני הסביר את מהות הסיפור. ואכן, הגילוי על כך שרובין כן לוקחת ללב את מסעות הכיבושים של בארני מאז הפרידה שלהם היה נהדר ומתבקש ומתאים כל כך לסדרה הזו – שוב הכותבים הצליחו לשטות בנו וכשחשבנו כבר שהם שכחו להתייחס לעניין, פתאום באו כל הפלאשבקים והראו לנו למה אנחנו אוהבים את הסדרה ואת הדמויות האלה כל כך. קובי סמולדרס הצטיינה במיוחד בפרק הזה (וצריך לומר שהיא שחקנית טובה תמיד, רק התעלתה על עצמה הפעם). חוץ מזה, אהבתי את האזכורים הקטנים לפרקים קודמים – רובין שמשתמשת באופן טבעי בביטוי \"But, Um\", הצלם ששוב נתפס ב\"רשת\" של מישהי (אחרי שבפרק הקודם ראינו שהוא נתפס ב\"רשת\" של רובין) וכו\'. יהיה מעניין לראות מה הם יעשו עכשיו עם בארני ורובין – האם הגילוי הזה מרמז על קאמבק אפשרי? לא ברור.

2.  משהו רע עובר על מאיר איינשטיין בזמן האחרון. פעם הוא היה שדר די טוב וענייני, אבל במונדיאל הזה הוא פשוט בלתי נסבל. השאגות שלו חסרות פרופורציה ועלולות ממש לסכן את בריאותם של צופים תמימים, הכימיה שלו עם דני נוימן לא קיימת (אוקיי, אולי זו לא לגמרי אשמתו), אבל הכי גרוע – הוא \"קובע\" כל מיני קביעות שאין בינן לבין המציאות כל קשר. במשחק של ברזיל ופורטוגל הוא \"החליט\" שאיזו דחיפונת קטנה ברחבה היא \"פנדל ברור\" מה שסחף את דני נוימן – איך לא - לשלוח את השופט המסכן הביתה (קצת אירוני שדווקא הוא ממהר לשלוח אנשים הביתה על כל שטות, לא?). אפילו הצוות באולפן לא הבין במהלך המחצית על מה המהומה. אבל זה לא הכל – כל אדם עם הבנה בסיסית בכדורגל יכול היה לצפות שהמשחק בין ברזיל לפורטוגל עלול להיות חלש במיוחד, כיוון ששתי הקבוצות הבטיחו, הלכה למעשה, את מקומן בשלב הבא והאווירה לקראת המשחק הייתה מנומנמת במיוחד, מה גם שברזיל עלתה ללא מספר רב של שחקני מפתח, ולא פחות חשוב מכך – ברזיל הנוכחית משחקת כדורגל טקטי ומשעמם במיוחד, והדבר מאפיין אותה מזה מספר שנים. זה לא הפריע לאיינשטיין להיות מופתע לחלוטין מרמת המשחק, לכנות את המשחק של ברזיל \"בושה\" ולבלבל את המח ארוכות (בעזרתו האדיבה של נוימן) על כך. באמת חבל שברזיל לא תאמה את הציפיות שלך, מר איינשטיין, אבל למה אני צריך לשמוע על זה שוב ושוב?

1. בשבוע שעבר קוננתי כאן על ההחלטה של HOT להוריד ממצבת הערוצים את ESPN הנפלא, למורת רוחם של חובבי הספורט האמריקאי בישראל. \"מועצת הכבלים והלוויין\" – אותו גוף מצחיק שאמור לשמור על האינטרסים של הצרכן (בראשותו של העיתונאי לשעבר ניצן חן) – הודיע במהלך השבוע שיבחן אפשרות לכפות על HOT שלא לחייב בקנס צופים שיבחרו להתנתק מהכבלים בתקופה מוגבלת בעקבות הורדת הערוץ עקב הרעה בתנאי החוזה שחתמו.  אבל התקווה – אם הייתה כזו בכלל (ולא הייתה) – שהמועצה באמת תשמור על האינטרס של הצרכן התבדתה מהר מאד, כשהמועצה הודיעה ש\"השתכנעה\" שאין להטיל את הסנקציה הזו. מה \"שכנע\" אותם? HOT הודיעו שערוץ   Fox Sports (שמשדר אף הוא תכנים של ספורט אמריקאי) יינתן בחינם למנויים למשך 3 השנים הקרובות. נו, אז מה רע? האח! חברת הכבלים הלכה לקראת מנוייה. באמת יופי, רק שמדובר בשטויות במיץ עגבניות, ואם להיות בוטה יותר – בהונאה ממש. לא זו בלבד שהערוץ משדר תכנים פחות איכותיים מאשר ESPN הן בכמות והן בהיקף (הוא אינו משדר כלל NBA, משדר מעט משחקי בייסבול ופוטבול ולא משדר שום תכניות סיכום מעניינות כמו \"SportCenter\" האגדית של ESPN או \"PTI\" שהיא התכנית שעליה מבוססת \"היציע המרכזי\"), אלא שהערוץ ממילא נכלל במסגרת \"חבילת הספורט\" הבסיסית שאותה כל חובב ספורט מזמין (זו שכוללת את ערוץ הספורט הרגיל, ערוץ 5 פלוס ואת ערוצי הספורט הזרים) כך שחובבי הספורט ממילא לא הרוויחו דבר מה\"מחווה\" הזו, ואלה שאינם חובבי ספורט ממילא לא יצפו בו! למעשה, הייתה למועצה הצדקה ברורה לכפות את הסנקציה על HOT שהרי ברור לחלוטין שמנויי החברה שהם חובבי ספורט אמריקאי לא היו מסכימים להתחייב למשך שלוש שנים אילו היו יודעים שישנה אפילו כוונה מצד חברת הכבלים להפסיק את שידורי הערוץ (ההודעה על כך נחתה כרעם ביום בהיר).  התוצאה היא שחובבי ספורט לא מעטים שחשבו להתנתק בשל הפרת ההסכם הבוטה עמם יחשבו היטב לפני שהם עושים זאת. ובכל זאת, קצת חדשות טובות – ראשית, לפי הדיווחים YES אינה מתכוונת לעשות מהלך דומה ומתכננת לחתום על הסכם התקשרות חדש עם ESPN. שנית, מי שרוצה לעבור מ- HOT ל- YES יוכל, כנראה, לקבל מחברת הלוויין עזרה בתהליך ההתנתקות וזו עשויה לשלם בעצמה את הקנס, או לפחות את חלקו. שלישית, שמעתי דיווחים על מוקדניות ב- HOT שמספרות לאלה שכבר הודיעו שבכוונתם להתנתק שהם ממש לא הראשונים. מנויי HOT יקרים – אם הערוץ חשוב לכם אל תהססו להיאבק! עברו ל- YES, רכשו צלחת פרטית או פנו למועצה לצרכנות או הגישו בג\"צ על ההחלטה המטופשת של אותה \"מועצה\" פתטית – הגיע הזמן שהאנשים האלה ילמדו להפסיק לזלזל במנויים שלהם. ויפה שעה אחת קודם.


תחזור לסקר את ש\"ס


בשולי הממיר

השבוע ב-Hot VOD :
\"בובספוג\", \"השמיניה\" עונה 3, \"האנטומיה של גריי\" עונה 3.
סרטים: \"אזור ירוק\" עם מאט דיימון, \"שרי\" עם מישל פייפר, \"פלאנט 51\".
סוזן ווגה בהופעה.

מדור \"אסור לפספס\".




מסביב למסך המפוצל
\"בתיאבון לכולם\", אני אומר, ומתחיל לחתוך את החביתה לחתיכות קטנות יותר. אף שהנחתי אותה על צלחתי כחתיכה אחת, צורתה האליפטית הגדולה לא מאפשרת לי לאכול את החביתה בביס אחד. יש מקומות שמגישים לך ביצה בפורמט אחר – מקושקשת, מבושלת, לא מבושלת – אבל... \'דני, שקט. אנחנו מנסים לאכול כאן\', אומר אחד מטכנאי הסאונד שלנו. שוב דיברתי בקול רם. לכתבה המלאה (נמרוד עפרן כותב את יומנו של דני נוימן פרשן הכדורגל האגדי, \"בועט במסגרת\", וואלה ספורט).

גם טרגר ופז חשבו לייצר אמירה נגד הקיצוניות שאליה מוביל האיסלם את חלק ממאמיניו, ולפחות על הנייר זה הצליח להם: בעולם הערבי הזדעזעו ובאיחוד האמירויות אפילו חסמו את הצפייה בסדרה. היו אפילו כאלו שאיימו על חייהם. ניצחון לקול ההיגיון ולליברליות? ממש לא. מי שדווקא יוצא מתלהם, מתנשא וגזען מהסדרה הם יוצריה ולא האנשים שאותם היא מנסה לתקוף. לפוסט המלא (אייל דץ, וואלה תרבות, על הספיישל של \"אחמד וסלים\" בערוץ \"ביפ\").

פרויקט פיוצ\'רמה - בבלוג נערכה ספירה לאחור לשובה של הסדרה, במשך שבוע עד עליית הפרקים עלה פוסט בנושא מסויים.

הטמטום של Hot וYes, או: למה אין אינטרויזיה אמיתית בארץ.

פורסמו המועמדויות לטקס פרסי הטלוויזיה 2010.

תרשמו תרשמו: \"מועדון לילה\" חוזרת.

נטע חוטר מ\"רייטינג\" בוחרת את הטרנדים המאוסים ביותר בטלוויזיה היום.

חן חדד סוקרת את הסדרות הטובות ביותר של הקיץ בטלוויזיה האמריקאית.


בהחלט קשה ל- RJ Berger 

רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)

המסך המפוצל בטוויטר
המסך המפוצל בפייסבוק