המסך המפוצל

הממיר 13/06/10

המקור, העוקץ, אחד נגד מאה, קומיוניטי, מצב האומה, כוכב נולד, שלל מונדיאל ועוד ועוד

מאת: המערכת

פורסם: 13-06-2010
8 תגובות

10. \"האוס\", עונה 6, פרקים 1-2. הכותבים של האוס יודעים לכתוב. כשהם רוצים, ומתאמצים, וזה קורה בעיקר בפתיחות וסגירות עונה, התוצאה היא יצירת מופת. כשהם לא, \"האוס\" עלולה להיראות כאוסף של קלישאות. היום הם התאמצו. לביקורת המלאה


9. מגזין \'המקור\' של דרוקר ושלח הוקדש השבוע לכתבה ארוכה ומצוינת של מוטי קירשנבאום על מונדיאל 2010. קירשנבאום שירטט באופן מעמיק ומעניין תמונת מצב עגומה מאוד של מדינה שהשתחררה אמנם מכבלי האפרטהייד, אבל נשארה חולה ואלימה מאוד (אלפי נרצחים מידי חודש). סרט נוקב ועוכר שמחות ערב הקרנבל הגדול בעולם? לרגע קט הבליחה רוח אלטרנטיבית  אינטליגנטית מערוץ 10 והזכירה מה הערוץ יכול היה להיות לפני שנכבש ע\"י כוחות הטמטום. (okok4|rlm|)

9. אחד נגד מאה, תכנית המיליון. אחד נגד מאה היתה מתחילתה אלטרנטיבה שפויה ואינטיליגנטית לים הטמטום שהשתלט על הפריים טיים של הערוצים המסחריים, במיוחד יחסית לשעשועון. השבוע  זכינו לסוג של היסטוריה עבור התכנית כאשר בחור דתי חביב הצליח להביס את כל הנבחרת ולקחת את המיליון. גם עם התוצאה הידועה מראש שפורסמה בכל מקום (וגם בפרומואים), עדיין היה מעניין מאוד לראות איך הוא עשה זאת. שילוב של קצת ידע, התעוזה להמשיך הלאה היכן שכל מתחרה אחר כבר היה פורש עם הכסף, והרבה מאוד מזל, במיוחד עם העזרות. בסך הכול תכנית כיפית, מרתקת ומהנה. גם ספיישל המונדיאל ששודר למחרת היה מוצלח מאוד. (bosco)


8.5. \"קומיוניטי\", עונה 1, פרק 8. אני ממשיך ליהנות מהסדרה הזאת. זה לא היה הפרק הטוב ביותר העונה, אבל אני ממש אוהב את הדרך שבה הסדרה מצליחה מדי שבוע לצוות את הדמויות בינן לבין עצמן ועם דמויות חיצוניות בסיטואציות משעשעות. לביקורת המלאה


8.5.  \"קוגר טאון\", עונה 1, פרק 2. אהבתי את הפרק הזה יותר מאשר את הראשון. העלילה אמנם הייתה קצת צפויה, אבל הקצב של הפרק ובעיקר הדינמיקה של הדמויות עבדה טוב יותר. במיוחד אהבתי את הקשר של ג\'ולס עם אלי ואנדי. בכלל, הדמות של אנדי מתחילה למצוא חן בעיני וההתנהגות הילדותית שלו בתוך מערכת הנישואין, כמו גם החיבור שלו לבובי (האקס של ג\'ולס) קצת הזכירה לי את טרק מ\"סקראבס\" (אותה יצר, כמובן, אותו ביל לורנס – יוצר הסדרה). גם הדמות של טראוויס הייתה פחות מעצבנת הפעם, והיו לא מעט קטעים חמודים אתו – החל מג\'ולס שמעירה אותו כל פעם, דרך הניסיון הפתטי שלו להרשים את הבחורות והשיא עם ההשפרצה על ה\"באונסר\" הלא נחמד והמרדף המשעשע בעקבותיו.

גם הכימיה של ג\'ולס וגרייסון (השכן החתיך) הייתה יותר אמינה בפרק הזה ,ולמרות שברור לגמרי שהם נמשכים האחד לשניה ושגרייסון רק עושה עצמו לא מתעניין (א-לה ד\"ר קוקס, אם כבר ביל לורנס) הדיאלוגים היו חדים ואמינים מספיק בכדי לעניין אותי. ה\"ריב\" בין ג\'ולס לבין אלי היה קצת מאולץ וצפוי, אבל הנאום של ג\'ולס בחלון היה באמת מרגש (וקורטני קוקס שיחקה שם היטב) ונראה שהחברות ביניהן באמת חזקה. החברות של ג\'ולס ולורי, לעומת זאת, עדיין זקוקה לחיזוק ובינתיים התחושה היא שלורי שם רק כדי למשוך את ג\'ולס לפן ה\"צעיר\" שלה – זה בסדר גמור, אבל לא יזיק שיתנו לדמות של לורי קצת נפח כדי שתעמוד בפני עצמה. הבעיה הזו ברורה עוד יותר עם הדמות של ג\'וש שבינתיים מרגיש כמו כלי תסריטאי ותו לא, וחבל. מנגד, אהבתי מאד את המשפט של גרייסון על הצביעות בכל מה שנוגע לנשים מבוגרות (משהו בסגנון של \"כשגברים מתבגרים זה חמוד. כשנשים מתבגרות זה מגעיל. זה הסטנדרט הכפול האהוב עליי!\"). בינתיים הסדרה נראית חביבה למדי וראויה למאכל, אם כי יהיה נחמד אם הם ינסו לגעת גם בסוגיות אחרות מלבד הגיל של ג\'ולס. (איתן גשם)


8. \"טרה\", עונה 1, פרק 4. יש משהו שובה לב ב\"טרה\". יש משהו שובה לב ודיי כנה בסדרה שנקודת הפתיחה שלה היא משבר נפשי כתוצאה מלחץ גבוה. היא לא חדשנית, כמו ש\"העשב של השכן\" הייתה בזמנה. היא לא מצחיקה במיוחד. היא לא מאוד דרמטית. אבל לאט לאט מסתבר שלסדרה הזאת יש לב גדול, ולכן היא שובת לב. הפרק השבועי היה פשוט מקסים ונהדר, החל מהעובדה שלשם שינוי זכינו לצפות בטרה במשך הפרק כולו ולא באחת ה\"מחליפות\" שלה- וכך ראינו למעשה לראשונה את ההתמודדות של טרה עצמה עם מצבה, ולא רק של משפחתה, וזה היה נהדר. החל מההתקרבות שלה למעבידה שלה שעוררה בה חששות ועד לסצינה המקסימה שלה עם אחותה (הדיי נבזית- מה הסיכוי שהיא לא זו שפרצה לדירה של טיפאני?), כשברקע שיר מקסים (ומאוד \"ג\'ונו\"-אי). גם העלילה על החוסר בחיי המין נסגרה בפרק זה בצורה נהדרת בעזרת ההתפרצות הרגשית של טרה בעקבות העובדה שיש לה מעט מאוד זיכרונות מהקשר שלה עם בעלה ובכלל מכל החיים שלה. שאר העלילות, של הילדים, היו מעט פושרות- אבל מכיוון שבדרך כלל ההתמקדות היא עליהם, לא היה איכפת לי קצת לנוח מהם. לסדרה הזו קוראים \"טרה\", אבל טרה לא מרבה להתארח בה- וחבל, כי מסתבר שדווקא טרה עצמה היא הדמות המעניינת והצבעונית ביותר, בלי שהיא תצטרך את עזרתן של החלופיות.  (Johnny|rlm|)

8.  \"איך פגשתי את אמא\", עונה 5, פרק 15. זה היה פרק מוזר משהו – הכל הרגיש כל כך \"Over The Top\", החל מהטלפון המצלצל של בארני דרך רובין ודון וכלה, כמובן, בקטע של ה\"ברווז והארנב\". והנה, למרות שהדמויות התנהגו כמו קריקטורות והעלילה הייתה מופרכת לגמרי, איכשהו זה עבד. אולי כי ניל פטריק האריס פשוט יודע \"למכור\" את כל השטיקים האלה של בארני, אולי כי הקטע של הברווז והארנב היה קצת יותר מסתם בדיחה, אולי כי גם בפרקים כאלה הסדרה יודעת למצוא אזכורים חכמים לפרקים קודמים (\"האיש הערום\" במקרה הזה) או לעשות שימוש ערמומי במשחק בזמנים (הגילוי על כך שגם טד התמכר לטלפון ומתחרפן לגמרי). הדבר היחיד שלא לגמרי עבד, מבחינתי, היה החיבור בין רובין ודון שממשיך להרגיש די מאולץ. אם כי ההתנצלות של דון בסיום הפרק הייתה יפה ובסצינה הזו לראשונה הצלחתי למצוא איזושהי חיבה כלפי הדמות שלו. (איתן גשם)


מספר הטלפון של הרשת? בנות, צלצלו


7. \"משפחה מודרנית\", עונה 1, פרק 14. פרק חביב ומצחיק לעתים, אבל לא יותר. לא כל העלילות עבדו, מבחינתי – כל הסיפור עם משפחת דנפי וכל ה\"בלאגן\" מסביב הרגיש מאד מאולץ ולא היה כל כך מעניין (במיוחד ההתמקדות בקלייר שמרגישה רגשי נחיתות מול החברה שלה, שהפכה את העלילה לטרחנית משהו). גם העלילה עם ה\"תאונה\" במקלחות של ג\'יי וקמרון לא הייתה מעניינת במיוחד, והסתיימה קצת בפתאומיות בלי פאנץ\' ליין ברור. למעשה, גם הסיפור של מיצ\'ל גלוריה והאוטו התחיל קצת חלש אבל השתפר מרגע לרגע, כשמני פשוט גונב את ההצגה. אבל היו בפרק הרבה מאד רגעים טובים – השפם של פיל והשימוש במילה \"טום סלק\" כפועל, מני מנסה לרמוז למיטשל שגלוריה אשמה בתאונה, מני שם את האוכל בפה כדי להתחמק מהכעס של גלוריה, הדרך שבה קמרון מגיב ל\"מפגש הישבנים\" עם ג\'יי והשוואה של המפגש ל\"היי פייב\" של סטרייטים, והבדיחה של הפרק – ההשוואה שפיל עושה בין \"ייגרמייסטר\" לשיקוי מהאגדות (\"במקום נסיך את מוצאת את עצמך בבית אחווה עם מוניטין רע\"). היו להם כבר פרקים טובים יותר ועלילות מוצלחות יותר, אבל זה בהחלט לא היה פרק רע. (איתן גשם)


7. \"העוקץ\", עונה 2, פרק 1. חיכיתי הרבה לעונה החדשה: \"העוקץ\" היתה התכנית המרעננת והכיפית של הקיץ הקודם, אבל קצת התאכזבתי. היה ברור מראש איך החבורה תתאחד מחדש ל\"עוקץ אחרון אחד\", איך יגלו שבעצם איכפת להם זה מזה יותר מכפי שהם מוכנים להודות, ואיך בעצם אין להם שום דבר אחר בחיים. יותר מדי זמן התבזבז באקספוזיציה ופחות מדי בפיתולי עלילת עוקץ שהם בלב הסדרה. למרות הבלחות של הומור אופייני (“פרצתי לפנטגון וגיליתי שאנחנו עושים דברים מאד מלוכלכים בפקיסטן. איפה אתה היית?”, “פקיסטן\") , לא היה הרבה עניין והנסיון להכניס ביקורת חברתית על הבנקאים מוול-סטריט שגרועים מהמאפיונרים היה כמעט מיותר. פתיחת העונה היתה, כמו גיבורי הסדרה, עייפה וחסרת מוטיבציה. ובמעין הערה אירונית גם הדמויות מודות שהן משחזרות תסריט קלישאי (של עוקץ) ולא ממש מצליחות לבצע אותו כמו שצריך. בסופו של דבר הפרק יהווה פתיחה לעונה שאני מקווה שתצליח להתרומם מהעייפות ההתחלתית ולחזור בגדול. (אסף רזון)


6. \"מצב האומה\". תכנית סיום העונה הייתה מעט לא מאוזנת. לצד כמה בדיחות ממש מוצלחות (בעיקר כל מה שהיה קשור לסיפור המשט ולמונדיאל) היו גם לא מעט רגעים תמוהים ומיותרים (\"ספיישל האולסטארז\" בסיום התכנית שהיה תמוה ולא מצחיק בכלל, הקטע של ששי גז שהיה מביך, ועוד מספר בדיחות מיותרות של אורנה בנאי). אבל גולת הכותרת של התכנית הייתה מירי רגב שהחליפה עקיצות עם חברי הפאנל שהפכו לבוטות יותר ויותר, והשיא היה עימות שלה עם מוטי קירשנבאום (האורח הפעם) שממש הרגיש כמו \"פופוליטיקה\". רגב היא פופוליסטית בלתי נסבלת, אבל היא הצליחה להפתיע אותי כשהראתה כישורים לא רעים במענה מהיר ואפקטיבי לחברי הפאנל. (איתן גשם)

5. לא מפתיע שכוכב נולד מאבדת צופים לטובת המונדיאל. ולא רק בגלל הקסם שבכדורגל. אמנם יש לברך על הוצאתו של צביקה פיק מצוות השיפוט, מה שמביא לביקורות הרבה יותר ענייניות כלפי המתמודדים, ויש רענון ברמת האולפן, הסגנונות והלך הרוח הכללי, אבל הבחירה ללכת השנה על נבחרת עצומת מימדים של 27 מתחרים פוגמת משמעותית בתכנית ובהנאה ממנה. מי מסוגל לעקוב ככה? ההתחברות של הצופים היא בהתחברות למתמודדים, וכשיש יותר מדי מאלה, קשה מאוד לבחור פייבוריט. קשה מאוד להתחבר. (bosco|rlm|)

3. התכנית שערוץ 10 קורא לה \"הישרדות\" התחילה עונה רביעית השבוע. עונת אולסטאר - מיטב השורדים של מאה העונות הקודמות מול שבט של לוחמי אווטאר, או משהו אחר בתלת מימד. אני חייב לסייג ולומר שאישית פרשתי בסוף העונה הראשונה (התקשתי גם להגיע לשם) וגם קצת הופתעתי לגלות (או שכחתי) שהיתה כבר עונה שלישית, אבל בכל מקרה הסקרנות ביום ראשון שעבר גברה עלי ועם סיומה של \"אחד נגד מאה\" העברתי לערוץ 10 רק לראות מה בדיוק קורה שם ואם משהו השתנה. אחד נגד מאה והישרדות התחילו באותה השעה כך שזה היה כמעט שעה וחצי מפתיחת התכנית כשהעברתי ערוץ. פעמיים הזמן בו פרק בגרסה האמריקאית כבר היה נגמר, כולל מועצת שבט והדחה. שעה וחצי לתוך התכנית - סירה מגיעה אל החוף והשורדים יורדים ממנה. \"הגענו אל האי\". כן, כנראה שלא הרבה השתנה. (bosco|rlm|)

3. זה נחמד מאד שערוץ 1 משדר את המונדיאל כך שכל הציבור יכול לצפות בו שלא בתשלום, אבל זה לא אומר שצריך להעניש את הציבור עם פרשנים כמו דני נוימן ושלמה שרף (וגם חיים רביבו). כבר כתבתי כאן שנוימן הוא, לטעמי, הפרשן הגרוע ביותר בישראל (ולא שחסרה תחרות, ברוך השם): לא קוהרנטי, לא מעניין, חוזר על אותן קלישאות ולא מחדש דבר, אבל שרף לא הרבה יותר טוב ממנו – לא יותר רהוט, לא יותר מעניין וחוסר הבושה שלו (ההתייחסות הארוכה והאוהדת שלו לחברו הקרוב יצחק שום ללא קשר לאירועי המשחקים, למשל) כבר עובר כל גבול. רן בן שמעון, הפרשן השלישי, קצת מציל את המצב – רהוט בהרבה, בעל חוש הומור (אפילו הומור עצמי!) אבל גם הוא לא מחדש הרבה. תוסיפו לכך את רעש הזמבורות המעצבנות שהקהל הדרום אפריקאי ויתר האוהדים לא מפסיקים להשתמש בהם (אני מוכן להישבע שאני עדיין שומע את הצפצוף המחריד הזה באוזן עד עכשיו), את הנוכחות המעצבנת של אבי רצון באולפן (מישהו באמת משלם לאיש הזה לפרשן? מישהו באמת מקשיב לדברי ההבל של האיש הזה?) והתוצאה – שידור מבאס מאד עד כה. נקווה שהעסק ישתפר ומהר, ושלפחות בערוץ 2 יהיו פרשנים קצת יותר נורמאליים. (איתן גשם)

2. \"גם מי שלא מתעניין ממש במשחקים ימצא עניין בתוכנית כי זו לא תוכנית כדורגל מקצועית, לא נדבר בה על פרשנויות ומהלכים, זו תוכנית משעשעת שנועדה לסגור את היום\" אמר טל ברמן על \"נבחרת החלומות\", מגזין המונדיאל היומי שהוא מנחה בשיתוף עם צופית גרנט (23:30, ערוץ 1). ובכן – מי שמתעניין במשחקים לא ימצא בתוכנית עניין כי כאמור השיח על משחקי היום נטול דיבורים על מהלכים ופרשנויות ומתרכז בעיקר בלהג מקושקש וחסר ערך. וגם מי שרוצה לצפות בתוכנית בידור משעשעת לא יקבל את מבוקשו – אין דבר משעשע ו/או מבדר בגיבוב של אנשים משעממים (דוגמא מיום חמישי: פותנה ג\'אבר, אלון פינקס, להמשיך?) שמדברים שטויות בתוכנית שמזכירה מסיבת כיתה בביה\"ס יסודי. ומכיוון שבערוץ 1 עסקינן – כמובן שהתוכנית מתפקעת מתקלות טכניות. פשוט עלוב. (okok4)


מרוב שעמום צופית משחקת בטלפון שלה (או מתקשרת לבארני)



בשולי הממיר


ב\"פלאש פורוורד\" התארחו ג\'ינה טורס ה100ממת (\"אנג\'ל\", \"פיירפליי\") וקים דיקנס (\"דדווד\", \"Treme\").


ב\"משפחה מודרנית\" התארחה מיני דרייבר.


ב\"עקרות בית נואשות\" התארחה דיאן פאר (\"מספ7ים\").


ב\"Glee\" התארחו אוליביה ניוטון-ג\'ון ומולי שאנון.


ב\"בונז\" התארחו אנדריאה תומפסון (טליה מ\"בבילון 5\", \"נ.י.פ.ד\") ובריאן האליסיי (\"ילדות שמנת\").


ב\"זירת הפשע: ניו יורק\" התארחה מורן אטיאס בתפקיד, כמה מפתיע, גופה. בפרק שלאחריו התארח הרולד פרינאו (\"אוז\", מייקל מ\"אבודים\"), ואדוארד פרלונג (\"אמריקה X\", וג\'ון קונור ב\"שליחות קטלנית 2\") שב להתארח כרוצח הסדרתי שיין קייסי.





מה יהיה לנו השבוע?
13-19 ביוני


ביום ראשון: \"מלרוז פלייס\" מגיעה לקיצה (yes stars next).


ביום שישי: \"בונז\" מסיימת עונה שניה ומיד לאחר מכן מתחילה עונה שלישית (Family/Base), \"אי אפשר בלי טד\" מסיימת עונה ו\"סקרבס\" מסתיימת באופן סופי ומוחלט (yes stars קומדיה).


ביום שבת: \"NCIS לוס אנג\'לס\" מסיימת עונה (Hot Zone).


יומיות א\'-ה\':
\"האו.סי\" עונות 1-4 החל מיום שני, ו-\"24\" עונות  7-8 (HOT3).
\"בניחוש חוקר\" עונות 2-3 החל מיום שני (yes stars אקשן).
 
השבוע ב-Hot VOD :
סרטים: \"2012\", \"משוריין\" עם לורנס פישבורן, \"קפיטליזם: סיפור אהבה\" של מייקל מור, \"בוגימן 3\", \"זה מסובך\" עם מריל סטריפ.





מסביב למסך המפוצל


בערוץ 1 אין פרסומות, רק פרומואים ותשדירי שירות, ותוכנית של מעל לשעה מאבדת את הקצב שלה והופכת לתוכנית בוקר מְעֵדות העצלתיים. גם האייטמים שממש לקוחים מליין אפ של תוכנית בוקר לא ממש עוזרים. חליק, בחורה שתשב ותספר לנו מה קורה באינטרנט? היש יותר באג אלפיים מזה? פסיכולוג שיספר לנו על בעיות החרדה של מֶסי במשך רבע שעה? אייטם שאולי מעניין בפני עצמו, אבל כתוב עליו בגדול \"אודטה\"? ואף מילה על פותנה (?) שדיברה על חומוס (??). לכתבה המלאה. (סמדר שילוני, Ynet, על \"נבחרת החלומות\", הלייט נייט המונדיאלי של ערוץ 1)

מרינה, מבחינתי לציצים שלך יש ארבעה ממדים. תצוגת הפורנו שסיפקת שם תפרנס הרבה מוחות, גבריים בעיקר, בימים חשוכים - ומי יודע, אולי יום אחד תפרנס גם אותך. לכתבה המלאה. (סמדר שילוני, ynet, על הישרדות אולסטרס)


פוטושופ בתלת מימד

\"הפמליה\" יורדת מהמסך - ותהפוך לסרט קולנוע

הרשות השנייה מאיימת בפתיחת הליך הפרה כנגד \"קשת\", שתשדר שלוש תוכניות ריאליטי בשבוע בניגוד לכללים.

רשת FOX תרכוש את \"הבורר\"