הניתוח שלי לכל נבחרת / הפינגווין / 05/06/2010
בית 1
דרום אפריקה - נראית טוב במשחקי ההכנה, אבל קבלה הגרלה קשה. זה די מפתיע, כי המארחת בדרך כלל משיגה איכשהו הגרלה קלה לשלב הבתים. יבואו עם המון התלהבות ורצון להוכיח, אבל הם עדיין לא נבחרת גדולה, אפילו ביחס לאפריקאיות האחרות בטורניר. הספורט החזק בדרום אפריקה הוא ראגבי, כך שגם לקהל המקומי צפויה תחרות. אני בטוח שיעודדו חזק ושהנבחרת לא תושפל, אבל גם העפלה לשמינית הגמר תספק אותם.
אורוגוואי - פעמיים אלופת העולם, אבל מי זוכר? בשנים האחרונות, זוכה להתחזקות, במיוחד בזכות דייגו פורלאן שנמצא כעת ביכולת כיבוש טובה. לאור ההגרלה, היא צפויה לסיים במקום האחרון בבית מבלי להותיר חותם.
מקסיקו - נבחרת מעולה שנוטה להישבר ברגעים הקריטיים. אמורה לעלות יחד עם צרפת, אבל יש לי הרגשה שהמארחים יעקפו אותם וישלחו אותם הביתה מוקדם.
צרפת - הודיעו על החלפת המאמן מאוחר מדי ומוקדם מדי בו זמנית. מאוחר מדי כי הוא כבר הספיק להחליש את הנבחרת ולגרום לאנשים לפקפק ביכולתה להגיע לעוד גמר. מוקדם מדי כי נהוג להמתין לסוף הטורניר עם הכרזות כאלה, בטח כשהדבר עשוי ליצור רוחות רעות ותחושת יאוש בקבוצה. הכוכבים הוותיקים כבר לא בכושר, אז הכל תלוי ביכולתם של הצעירים (במיוחד קארים בנזמה) להתעלות מעבר לבינוניות. הבית הזה יהיה יותר צמוד משנדמה.
בית 2
ארגנטינה - אולי הפייבוריטית לזכיה, לולא הייתה מגמגמת כל כך במוקדמות. יש לה את לאונל מסי, השחקן הטוב בעולם, אבל כבר ראינו אותו נעלם לא פעם ממשחקים חשובים. מוריניו ואינטר גילו לעולם איך מנטרלים את המשיח והמאמן שלו, מראדונה, מסרב בתוקף לשתף את דייגו מיליטו, אולי החלוץ הארגנטינאי הטוב ביותר בעולם (מסי משחק לפעמים בקישור). ארגנטינה תגיע רחוק, אולי אפילו תזכה, אבל הדרך לא תהיה קלה כפי שמצפים.
ניגריה - לא מה שהיה. פשוט לא מה שהיה. ב-1994, גילינו את הנבחרת המסעירה הזו לראשונה וציפינו לראות אותה מצעידה את הכדורגל האפריקאי קדימה. זה לא קרה. הירוקים חווים תקופות טובות, אבל חוץ מהגרלה קלה יחסית, אין שום דבר שמבטיח להם מקום שני.
קוריאה הדרומית - נמצאת כרגע ביכולת הטובה ביותר מאז חצי הגמר של 2002. נכון שהמוקדמות באסיה הן לא ממש הכנה למונדיאל, אבל מדובר בקבוצה שכבר הייתה במרחק נגיעה מהגמר ונשארה עם הרבה תאבון. אם נניח שארגנטינה תסיים ראשונה, צפויה תחרות צמודה על המקום השני.
יון - אני יודע שהם זכו באליפות אירופה לפני שש שנים. אני יודע שהם העפילו על חשבון אוקראינה. עדיין, הם היו באותו בית עם ישראל, שוויץ ולטביה ועדיין סיימו רק במקום השני. ניהול משחק וזימון שחקנים יותר חכם של דרור קשטן וזו יכולה הייתה להיות ישראל באותה משבצת. אין הבדל ברמות בין שתי הנבחרות, חוץ מזה שהיוונים יודעים לשמור על מערך וישראל לא. אחרי הביקורת שספגו על הכדורגל הסופר הגנתי שהציגו באותו יורו אפרורי, היוונים ניסו להוכיח שיש להם גם משחק התקפי טוב. בינתיים, ללא הצלחה.
בית 3
אנגליה - מה אומרים על מדינה שבטוחה שאין ראויה ממנה לזכות במונדיאל, אבל כבר מזמן שכחה איך עוברים את רבע הגמר? בעקרון, זו עדיין אחת הנבחרות הטובות בעולם והיא בהחלט השתפרה בשנתיים האחרונות. מכת פציעות תמנע מכמה שחקנים מאוד חשובים להשתתף ומסיבה כלשהי, וולקוט הסקורר לא בסגל. וויין רוני יצטרך להציג יכולת שיא כדי לסחוף אחריו נבחרת כבדה ומתוסכלת. למזלם של שלושת האריות, רוני מתחיל את המונדיאל אחרי העונה הטובה בקריירה שלו ואחרי שהתבגר והפסיק להיכנס למשחקי אגו מיותרים באמצע המגרש.
אלג\'יריה - תמיד תעלומה בעיני. נבחרת משעממת, נטולת כוכבים מהשורה הראשונה (כולם הגרו לצרפת) שמצליחה שוב ושוב לגבור על היריבות בצורה משכנעת. משחק ההעפלה מול מצרים גרר תשומת לב עולמית, פחות בזכות המשחק ויותר בגלל היריבות בין האוהדים. הם יכולים להעפיל לשמינית הגמר, אבל קשה להאמין שיגיעו למשהו מעבר.
ארצות הברית - כשמדברים על נבחרת אפורה, מדברים על נבחרת ארה\"ב. שחקנים שמגיעים מליגה שבאירופה נחשבת לא רלוונטית, עולים בכל פעם בזכות נצחונות על נבחרות סוג ב\' ו-ג\' ועדיין, לא מזלזלים בעבודה. ארה\"ב מתאפיינת יותר ברצון טוב מאשר בכדורגל מעניין. יש הבלחות מדי פעם, אבל נראה שהאופי הוא מה שבאמת מחזיק אותם. לכן, הם טובים כל עוד היריבה לא חזקה מדי. מול נבחרת גדולה, כמו אנגליה, הם יעלמו. מול סלובניה ואלג\'יריה, יגלו פתאום שהם יודעים לשחק.
סלובניה - לא נבחרת מדהימה, שהפתיעה לטובה בהופעה הקודמת שלה במונדיאל. העפילה מבית מאוד קל, אולם אסור לשכוח שגברה על רוסיה במבחן האחרון. אני לא חושב שיהיו שק חבטות, אבל נראה שבעצם ההעפלה, כבר הגיעו להשג מספיק מכובד בשבילם.
בית 4
גרמניה - כמו תמיד, אחת הפייבוריטיות לזכיה. ב-2006, ראינו את הכדורגל הטקטי והמדוקדק מוחלף בכדורגל צבעוני ומלא חיים. גרמניה ממשיכה את הקו הזה ומגיעה לאחר תצוגות כיבוש משכנעות במוקדמות ובמשחקי ההכנה. כמה משחקני הנבחרת, כמו שוויינשטייגר, פודולסקי, גומז וקלוזה, נמצאים בכושר מצוין והחיבור ביניהם עובד כמו בובה. הדרך היחידה למנוע מהם להגיע לגמר, עוברת בהגנת ברזל וניצול מאה אחוז מההזדמנויות. יש שלוש-ארבע נבחרות שיכולות לעשות את זה, השאלה אם המאמנים יזכרו.
סרביה - נבחרת קשה לפיצוח. היא עברה כמה גלגולים, כולל שמירת השם נבחרת יוגוסלביה לכמה שנים אחרי הפירוק, אבל לא הצליחה להישאר בתודעה כנבחרת מסוכנת במיוחד. זו טעות, מכיוון שסרביה סיימה את המוקדמות במקום הראשון בבית שבו שחקו גם צרפת, אוסטריה ורומניה. יש סיכוי טוב שסרביה תהיה להפתעת הטורניר ותגיע רחוק למדי. יש גם סיכוי שעל המשחק הראשון, הם יכנסו להלם קרב ויתפרקו לגורמים. קשה לפיצוח, כמו שאמרתי.
אוסטרליה - במונדיאל הקודם, הם הפתיעו לטובה. הפעם, קשה לצפות מהם לגדולות. הכדורגל שלהם לא מרהיב וקשה לי לראות אותם לא מתפוגגים מול גרמניה. אוסטרליה הייתה גדולה על נבחרות מאסיה, אבל פה מדובר ברמה שונה לחלוטין.
גאנה - הבטחה שלא מומשה. גאנה היא מסוג הנבחרות שמגיעות עם הרבה ציפיות ומסיימות במיץ של הזבל. הפעם, לא מצפים מהם להעפיל לשלב הבא, מה שיכול למעשה לעבוד לטובתם. שאר הנבחרות מצפות לחיים קלים מול גאנה, מה שמספק לגאנאים עוד משהו להילחם עליו. אני רואה אותם יותר נלחמים על הכבוד, מאשר על העליה לשמינית הגמר.
בית 5
הולנד - כבר חמישה עשורים שהמדינה הקטנה הזו, שיושבת על מרבץ אינסופי של כשרונות כדורגל, נותנת הצגה מרהיבה. למה הם לא מצליחים לזכות? כנראה כי הכדורגל היפה הזה טוב רק לחלק מהזמן ולא לטורניר שלם, בו נדרשת גמישות טקטית. לא ברור כרגע אם רובן יוכל לשחק, אבל יש להם את בולארוז ואת ואן בומל ואת ואן פרסי ואת באבל ואת סניידר ועם שחקנים כאלה, כל נבחרת יכולה להגיע לפחות לרבע הגמר. המכשול העיקרי שלהם הוא דנמרק, שאולי תתפוס פתאום יום טוב, אבל אני חושב שהולנד, כהרגלה, תרשים מאוד בהתחלה ותתפוגג מול הנבחרות הבאמת חזקות.
קמרון - יש נבחרות שתלויות בכוכב אחד שירים אותן לטורניר טוב באמת. לקמרון יש כמה כוכבים שאי אפשר לדעת אם יעלו למגרש באותו כושר איתו הם עולים לאוטובוס. סונג, מביה, מקון ואטו שחקנים נהדרים, אבל יכולים להעלם למשחק שלם בלי שום אזהרה.
יפן - אחת המועמדות לסיים את הטורניר בלי אף נקודה. היה להם מונדיאל אחד טוב, אותו ארחו, אבל הם לא נבחרת מרשימה. יפן היא מסוג הנבחרות שמאמנים נושמים לרווחה כשהם מוגרלים מולן. הם פשוט לא מספיק טובים בשביל להעפיל הלאה.
דנמרק - נבחרת בנסיגה שמתקשה גם במשחקי ההכנה. יתחרו מול קמרון על המקום השני, אבל ביכולת הנוכחית, לא מסוגלים להגיע לשמונה הגדולות.
בית 6
איטליה - מוזר, אבל אלופת העולם לא נראית בדרך להגן על התואר. אולי זה הסגל המזדקן, או העדר השערוריות שבדרך מלוות זכיה שלה, אבל משהו נראה רדום. הקבוצה האיטלקית היחידה שמצליחה באירופה היא אינטר, שאין בה כמעט אף איטלקי. כמו הדינוזאורים מילאן ויובנטוס, גם הנבחרת זקוקה לניעור רציני בכדי ללכת עד הסוף.
פרגוואי - ב-1998, הפתיעו לטובה. אחר כך, הפכו לנבחרת בינונית שעושה במכנסיים מול הגדולות. ההגרלה זימנה לה את איטליה מעבר לשיאה ושתי קבוצות שאף אחד לא יודע איך לאכול. פרגוואי אמורה להעפיל מהמקום השני, אבל דווקא בבית הזה, שנראה קל יחסית, היא עשויה להיתקל ביריבה לא צפויה.
ניו זילנד - כשאתה מעפיל מאוקיאניה ואז מנצח את בחריין, לא מצפים ממך לגדולות. עשית את מה שצריך עם החלק החלש ביותר של עולם הכדורגל, עכשיו תן לגדולים להראות לך איך משחקים באמת. הרי אם אוסטרליה לא הייתה עוברת לשחק באסיה, כנראה שניו זילנד הייתה נשארת מחוץ למונדיאל. עדיין, לקבוצות שלא מצפים מהן לכלום, יש את האפשרות להפתיע בענק. תיקו מול איטליה? נצחון על פרגוואי? זה אפשרי, גם אם לא תואם את ההימורים.
סלובקיה - אפרופו נבחרות שלא מצפים מהן לכלום. סלובקיה העפילה מהמקום הראשון מבית שבו, חוץ ממה שנשאר מנבחרת צ\'כיה, לא הייתה לה שום יריבות. אני סקפטי לגביהם, עוד יותר מלגבי ניו זילנד, כי לפחות לקיווים יש מה להוכיח. סלובקיה מגיעה כשהיא בעצמה עדיין בהלם מההעפלה.
בית 7
ברזיל - ללא ספק, הפייבוריטית לזכיה. ב-2014, כשתארח את הטורניר. לדרום אפריקה, ברזיל מגיעה בדיוק במעבר בין שני דורות כדורגלנים שלא ממש מסתדרים זה עם זה. הכוכבים הוותיקים עוד מנסים להוכיח בכח שהם הכי טובים שיש, בעוד הצעירים מנסים להוכיח... בערך את אותו הדבר. ברזיל נהנית ממוניטין של קבוצה בלתי מנוצחת, אפילו שנעצרה במונדיאל הקודם ברבע הגמר והפסידה פעמיים במוקדמות. עדיין, מה שעובד לטובתה זה הרעד שאוחז בקבוצה שמנגד. מה שפועל לרעת ברזיל, זה העדר דבק שיחזיק את השחקנים ביחד וימנע מהם להרים ידיים כשנהיה קשה מהצפוי. זו הנבחרת שהכי יכולה לסבול מעודפי אגו.
קוריאה הצפונית - דבר אחד בטוח לגבי דיקטטורות חשוכות, לשחקנים לא חסרה מוטיבציה לנצח. מספרים שמוסוליני היה שולח לשחקני איטליה מברק לפני כל משחק עם המסר \"לנצח או למות\". לא ברור אם זה היה איום, או עידוד לוחמני במיוחד, אבל זה עזר לאיטליה לזכות פעמיים ברצף. קוריאה הצפונית מגיעה מאסיה, מה שישר מציב אותה בעמדת נחיתות. העובדה שהיא משחקת נגד שלוש קבוצות שכל אחת יכולה להגיע לפחות לרבע הגמר, בטח לא מוסיפה שלוה. במקרה הטוב, יצליחו לחלץ נקודה או שתיים ולהאשים את הקפיטליזם בהגרלה לא הוגנת.
פורטוגל - למרות סגל מצוין, כולם יתעניינו בכריסטיאנו רונאלדו. מתחילת הטורניר, הוא יצטרך להתמודד עם ההשוואה למסי ולרוני. מזלה של פורטוגל הוא שלרונאלדו יש אופי חזק והוא יודע להתרכז בכדור ולא ברחש סביבו. עם זאת, מי שציפה שפורטוגל תעשה מאז מונדיאל 2006 את הקפיצה לרמה הגבוהה ביותר, התאכזב. מדובר בנבחרת טובה, מאוד אפילו, אבל היא לא יותר טובה עכשיו משהייתה לפני ארבע שנים. אז זה הסתיים בחצי גמר, הפעם נראה לי שיגמר קצת לפני.
חוף השנהב - עם כל התלות של פורטוגל ברונאלדו, זה כלום לעומת התלות של חוף השנהב בדרוגבה. עכשיו שהכוכב הגדול שלה פצוע ולא ישתתף במונדיאל, חוף השנהב צריכה להוכיח שהיא יכולה גם בלעדיו. בבית אחר, זה היה עובד. כשהם משחקים מול ברזיל ופורטוגל, כנראה שניפרד מהפילים כבר בשלב הבתים.
בית 8
ספרד - לצד ברזיל, גרמניה וארגנטינה, אחת הפייבוריטיות החזקות לזכיה. לדעתי, זה לא יקרה גם הפעם. הנבחרת המופלאה שזכתה ביורו לפני שנתיים, סוחבת כמה פציעות ובעוד היא בהחלט יכולה להגיע לגמר, חסר איזה גרוש ללירה. זה לא שהציפיות מספרד מוגזמות, היא בהחלט יכולה לקחת את האליפות. זה יותר משהו בתמונה של איקר קסיאס מניף את הגביע שלא מסתדר לי. כאילו מדובר בבחירה מתבקשת מדי, כזו שלא מתחשבת בצורך להתמודד מול שיטות משחק לא מוכרות והמון לחץ נפשי. ספרד מצוינת באירופה, אבל האם היא יכולה להתאים את עצמה לשאר העולם?
הונדורס - הנבחרת האחת שיכולה לגרום ליפן להראות ממש טוב. מצטער על הזלזול, אבל הונדורס פשוט חלשה. יש נבחרות מאפריקה, אירופה, אסיה ודרום אמריקה שלא העפילו והיו מנצחות אותה בקלות. החלוקה האיזורית אמנם מעניקה הזדמנות שוה לכל נבחרת להעפיל למונדיאל, אבל גם מרגילה נבחרות כמו הונדורס לשחק ברמה נמוכה. זה לא מספיק בשביל לנצח במונדיאל.
צ\'ילה - הם הרשימו במוקדמות, אבל רחוקים מלהיות נבחרת גדולה. אין להם כדורגל איכותי במיוחד ונבחרות גדולות אוכלות אותם בלי מלח. צ\'ילה תתחרה על המקום השני, אבל אני לא מצפה לראות משחק של לחימה וחוכמה טקטית מכיוונה.
שוויץ - נבחרת שנוטים לזלזל בה שלא בצדק. נכון שהיא מציגה כדורגל בינוני ויכולת אתלטית... גם בינונית. זה לא משנה את העובדה שהיא שוב ושוב עולה למונדיאל. השוויצרים אמנם נייטרלים, אבל יש להם היסטוריה של שכירי חרב מיומנים שלא ממצמצים גם כשחייהם נתונים בסכנה מיידית. זה משתקף בכדורגל שלהם. היכולת לא משהו, אבל יש רוח לחימה וחוסן מנטלי אדיר. מי שמצפה שיהיה קל מולם, טועה. טוב, אולי לספרד יהיה קל מולם, אבל לא לשאר.
ניתוח יפה! / bosco / 05/06/2010
סחתיין!
~תודה~. מעניין ומקיף. נהנתי לקרא. / okok4 / 05/06/2010
ללא תוכן
ההסתיגות המתבקשת / הפינגווין / 06/06/2010
מדובר ברושם שלי בלבד, שמתבסס על המצב לפני תחילת המשחקים. תמיד יש נבחרות שעושות את ההפך ממה שמצפים מהן ומפתיעות לטובה או לרעה. מה שכתבתי נועד לסייע למי שמנסה לנחש תוצאות, אבל זה בהחלט לא פוסל את האפשרות שאני טועה. לכו תדעו, אולי בסוף הונדורס תקח את הגביע.
מעולה / yaddo / 11/06/2010
ללא תוכן
