הממיר 9/5/10

9.5. \"איך פגשתי את אמא\", עונה 5, פרק 10. פרק מצוין! אהבתי את הרעיון שטד מכיר בחורה שכל הגברים מתאהבים בה והיא לא נשארת רווקה יותר מכמה דקות ולכן הוא חייב לנצל את \"חלון ההזדמנויות\" הקצר שנפתח, והרעיון שהוא שכח שיש לו קורס באותה עת שבה הוא אמור לפגוש אותה פתח פתח לעלילה מעניינת וקצבית. גם סיפור המשנה על מרשל והאכזבה שלו מעצמו היה חמוד מאד, ואהבתי את הדרך שבה הוא השתלב עם הסיפור הראשי כשרובין מקנאה במגי ונוטשת את המשימה שלה (אם כי קשה לי מאד לסספנד את העובדה שגברים לא נמשכים לרובין. הלו, כותבים יקרים. אתם רוצים שרעיון כזה יעבור – אל תלהקו יפהפיה מדהימה כמו קובי סמולדרס לתפקיד הזה!). מצאה חן בעיני גם הדרך שבה הסיפור השלישי של בארני השתלב בעלילה הזו, למרות שהוא התחיל כמשהו טפשי לגמרי (בארני מחליט שהוא ישכיב אישה עם הבגד של מרשל) והפך לגורם שהתניע את העלילה לרגע הקריטי שלה – טד מחמיץ את ההזדמנות ומגי מוצאת עצמה בזרועות האדם שבאמת אוהב אותה. זה היה פרק מצחיק, מרגש ורומנטי להפליא (לא רק עם מגי, אלא גם עם מרשל ולילי) והזכיר את הימים היפים של הסדרה. (איתן גשם)



9.5. \"glee\", עונה 1, פרק 12. פרק מצוין! סוף כל סוף, אחרי שנדמה היה ששום דבר לא זז בעלילה העונתית, קורים דברים, ואפילו דברים חשובים ומעניינים. תודה לאל, עלילת ה\"תינוק שלא היה\" של טרי בא לסיומה. זו הייתה עלילה מטופשת לחלוטין שחבל שנולדה
(Pun Intended), אבל לפחות באה לסיומה בצורה מספקת ובזמן הנכון. לביקורת המלאה

9. \"משפחה מודרנית\", עונה 1, פרק 9. פרק מוצלח נוסף של הסדרה המצוינת הזאת. מאד אהבתי את הדרך הרצינית שבה קמרון לוקח את תפקיד הליצן ואת האינטראקציה המצוינת שלו עם מיטשל בכל הקשור בכך, והקטע בתחנת הדלק שבו קמרון הבריח את האידיוט שנטפל למיטשל היה היסטרי. למעשה, \"פיזבו\" הליצן היה זה שאמור היה לגנוב את ההצגה בפרק והיה קרוב מאד לעשות את זה, אבל מי שבאמת גנב את ההצגה היה מני שהיה פשוט קורע החל מחוסר היכולת שלו לספר בדיחה פשוטה, דרך הכשלון שלו להיות הבחור ה\"רגיש\" ועד הגילוי על כך שהוא, בעצם, בחור אמיץ שיעשה הכל למען הנערה (ואז יתעלם מהשיחות שלה...). סיפור המסגרת על יום ההולדת של לוק היה עשוי היטב, ואהבתי את הדרך המקורית שבה היוצרים השתמשו הפעם בכלי התסריטאי הקלישאתי בד\"כ של החזרה בזמן לאחר סצינת הפתיחה – הם בהחלט הצליחו לגרום לי לתהות לאורך הפרק מה גרם ללוק להגיע לביה\"ח, והצליחו להפתיע אותי עם הגילוי הסופי. חוץ מזה, הפחד של פיל מליצנים  הרגיש טבעי והגיוני לדמות (והפרצופים שהוא עשה בכל פעם שראה את קמרון היו קורעים לגמרי) וסיום הפרק היה מקסים. (איתן גשם)

8. \"מדיום\", עונה 5, פרק 12 (חלק ב\' בפרק הכפול). כמו הפרק הקודם, גם את הפרק הזה אהבתי. אהבתי את החלומות של מארי על הבורסה, את הוויכוח הלוהט של ג\'ו והבוס שלו, את החלום של אליסון עם פרצוף הסמיילי וכמובן \"גירוש השדים\" - הקורבנות התמימים מתגודדים על מי שמנע את הצלתם וגוררים אותו לגיהנום (\"מזל שאתה לבוש לאן שאתה הולך\"), באופן שמאוד הזכיר את הסרט \"רוח רפאים\". והכי חשוב - אליסון לא פיקפקה בעצמה יותר מדי ונשארה נאמנה לעצמה ולמתנה שלה. (Mr. Wings|rlm|)

8. \"קומיוניטי\", עונה 1, פרק 4. פרק מצחיק ומוצלח שיכול היה לקבל ציון גבוה עוד יותר, אלמלא נתן לכל אורכו תחושה כאילו הכותבים מנסים בכוח לצוות את ג\'ף ובריטה. מילא אם זה היה עובד והייתה שם איזו כימיה יוצאת דופן – אבל אין, וזה מרגיש מאד מאולץ, וחבל. העלילה של בריטה והבחור החדש, ווהאן, הייתה בסה\"כ לא רעה, אבל הייתה פחות מוצלחת מהסיפור על אנני, הפרופסור והניסוי. הקטעים עם ה\"הישברות\" של המשתתפים בניסוי היו היסטריים לגמרי (מלבד הקטע של סניור צ\'אנג שהיה – כמו הדמות עצמה – יותר מדי \"אובר דה טופ\"), במיוחד הקטע עם טרוי שהיה פשוט עצום וגרם לי להתקף צחוק בלתי נשלט. אבל כמו תמיד עאבד היה זה שאיכשהו הכי הצחיק אותי, וכל הקטע שלו יושב שם בלי שהפרופסור מצליח לשבור אותו בשום דרך עד שהוא עצמו נכנע ומתמוטט היה גאוני במיוחד. ג\'ון אוליבר שוב הבריק בתור הפרופסור ואני מקווה שייצא לראות ממנו עוד בעתיד. אחלה פרק, אחלה סדרה. (איתן גשם)



.7.5. \"אבודים\", עונה 6, פרק 14. כפי שכתבתי בתחילת העונה בניסוח כזה או אחר, חלק מהותי ממה שמפריע לי בה הוא תחושת הדז\'ה וו הכבדה. שוב מהלכים על האי, שוב מנסים להימלט ממנו, שוב עוברים בין מחנות, שוב מתפצלים לחבורות שונות, שוב מאיימים בנשק, שוב קייט וכו\'. בהתאם, יצא שבשני הפרקים האחרונים עיקר העניין נמצא מבחינתי בפלאש-סיידווייז, שבפשטות מציגים אינטראקציות מעניינות שלא ראינו לפני כן בסדרה, בניגוד גמור למה שקורה על האי. האם יש באינטראקציות הללו טעם מעבר למה שאנחנו רואים? לא יודע, לא איכפת לי. לדידי הן מהוות את ההמחשות הנוכחיות של כישרון הסטוריטלינג ש\"אבודים\" התאפיינה בו מאז ומעולם, בניגוד, שוב, לאי.

מה שכן היה נחמד בעלילות האי הוא הסוף. הסוף לקח את אותה עלילה שגרתית שאני מלין עליה למעלה, והפך אותה על פיה בטוויסט (הלא מאוד מרעיש, האמת) שבמסגרתו גילינו כי כל הזמן הזה לוק ניסה לאגד אותם ולגרום להם למות. בתוך כך גם איבדנו את סעיד, שגאל את עצמו ממעשיו באקט של הקרבה עצמית, ומסאן וג\'ין, בקטע סמי-מרגש. קצת ניחשתי שזה יקרה כי ראיתי יום לפני כן ציטוט של דניאל דיי-קים, המגלם את ג\'ין, האומר שדמויותיהם הם רומיאו וג\'וליה של \"אבודים\". ג\'י. מה שלא הבנתי במהלך כל השיחה ביניהם לפני הסוף הבלתי נמנע, זה איך אף אחד לא מזכיר את הילדה הקטנה שיש להם. כמה ציפיתי שסאן תגיד לג\'ין להציל את עצמו ולו בשביל בתם, אבל זה לא קרה ודי פגם לי בהיגיון של הקטע. ומי לא מתה על אף שנורתה? קייט.

על אף הטבח הקטן בדמויות הקבועות, זה לא באמת נורא מפיל כי הן עדיין חיות ביקום המקביל. קיבלנו לכך תזכורת מיידית כאשר אחרי הידיים הנפרדות של סאן וג\'ין, ראינו אותו פוסע במסדרון בית החולים. (yaddo, http://tv.agenda.co.il |rlm|)

7. \"נראה אותך\". נו, הקיץ מגיע ואתו השעשועונים הטיפשיים וחסרי החשיבות. אבל אם כבר שעשועון חסר חשיבות, לפחות השעשועון הזה לא מזיק ואפילו די נחמד לראות אם אנשים מן היישוב מסוגלים להראות כושר אלתור מרשים כשהכסף מונח על השולחן. ומה אתם יודעים? שני המתמודדים שהופיעו בתכנית הבכורה עשו אחלה עבודה. אמנם אפשר להתפלא קצת על הנשים שלהם שלא חשדו בדבר, אפילו כשהתחילו להתפוצץ מצחוק מול הפנים שלהם בלי סיבה ולהיקלע לסיטואציות משונות, אבל ניחא. שי גולדשטיין ואבי נוסבאום עשו בסה\"כ עבודה לא רעה מאחורי הקלעים במתן ההנחיות למתמודדים ובמיוחד בהסתלבטויות עליהם, וביצירת אווירה קלילה וסחבקית. ועדיין, קצת עצוב לראות סאטיריקן מוכשר כל כך כמו גולדשטיין וקומיקאי מוצלח בד\"כ כמו נוסבאום מתבזבזים כך, בשעה שתכניות ההומור והסאטירה בטלוויזיה של היום מדשדשות כל כך. (איתן גשם)

5. \"24\", עונה 8, פרק 20. כבר הבעתי בעבר את דעתי על חולשת העלילה בחלק האחרון של העונה, והיא לא השתנתה גם בפרק הזה. אמנם התברר שטעיתי וקלואי דווקא לא משתפת פעולה עם ג\'ק אלא פעלה נגדו (אני מייחס זאת לשעמום המוחלט מהפרק הקודם), אבל זה לא הפך את העסק למעניין יותר. לזכותו של הפרק הזה ייאמר שהוא לא היה משעמם כמו קודמו וקרו במהלכו הרבה אירועים. אבל לחובתו ייאמר שהציוות של ג\'ק עם קול ודיינה לא ממש עשה טוב לפרק, בעיקר כי נאלצנו לצפות בתצוגת משחק מחרידה של פרדי פרינז ג\'וניור (איזה שחקן איום) וגם קייטי סקהוף ידעה ימים טובים יותר. גם הצבתו של אותו ג\'ייסון פילר \"מעל הראש\" של קלואי לא הייתה ממש מלהיבה. אמנם המשמעות היא שריד דיאמונד המצוין מקבל תפקיד קצת יותר עסיסי ממה שקיבלנו ממנו עד כה, אבל כל השינויים האלה בצמרת של CTU כבר הפכו מזמן לבדיחה. החלק החזק של הפרק היה עם התרגיל המפתיע של דיינה והדרך שבה ג\'ק נחשף אבל יוצא מהעניין ועד המרדף של ג\'ק ודיינה, אבל לא אהבתי את הדרך שבה הפרק הסתיים. אמנם לא היה ממש נורא לראות את דיינה מתה, אבל את אפקט התדהמה מזה שג\'ק יכול לרצוח בדם קר את מי שאחראית לרצח אהובתו כבר ראינו כשג\'ק רצח את נינה מאיירס (ועוד כמה אנשים אח\"כ), כך שהמהלך הזה לא רק שלא הפתיע, אלא גם לא היה מעניין במיוחד. אני מאד מקווה שהשעות האחרונות של הסדרה תהיינה מוצלחות יותר. (איתן גשם)


בשולי הממיר

השבוע ב-Hot VOD :
המסור 6, החל מיום חמישי, שבמקביל גם עולה למסכי הקולנוע בארץ.
הופעות: \"פלסיבו\" (חדש חדש משנה שעברה) ו\"הפיקסיז\" (מ-2004), לקראת בואן לארץ. החל מיום חמישי.





מסביב למסך המפוצל

אחרי שרוני גינוסר, אוטיסטית, עוברת את האודישן ויוצאת להתחבק עם יקיריה, העורכים דואגים שאיש לא יחמיץ את המצווה שנעשתה כרגע בפריים-טיים, ומשמיעים ברקע את \"כולנו זקוקים לחסד\". זה היה דוחה ונצלני, וזה מה שנשאר עד שבדיחת האודישנים תמוצה עד תום. לכתבה המלאה (יאיר אטינגר, עכבר העיר אונליין, על העונה השמינית של \"כוכב נולד\")

ואורנה בנאי חוזה את מהלך העונה הבאה של כוכב נולד ב-3 דקות (מתוך \"מצב האומה\"):






נדמה היה שהכותבים ניסו לרקוח את כל העלילות האפשריות בעונה אחת, ובסוף נשארו עם חור גדול אחד שלא התפתח לאף מקום, ושידר בעיקר חוסר אמינות. לכתבה המלאה (אבי שושן, ynet, על  העונה השניה של \"סרוגים\")

יוצרי הסדרה, חנן סביון וגיא עמיר, נצמדו לאמת הכי פשוטה כשכתבו אותה. או שסתם גלגלו לעצמם משהו ושירבטו את מה שעבר עליהם באותו היום. אבל יצא להם אמיתי. לא רומן של בן למשפחה אמידה שמתאהב בצעירה שמתברר שהיא אחותו המאומצת, אלא קבוצת חברים שמנסה לשרוד בג\'ונגל היומיומי הזה, שאם תרצו תקראו לו ירושלים, אבל יהיה נכון יותר לקרוא לו ישראל. לכתבה המלאה (ערן בר און, ynet, על \"עספור\")

וגם: דו\"ח של המועצה לשידורי כבלים ולוין קובע כי קיים חשש שהסדרה הישראלית \"עספור\" מעודדת שימוש בסמים.

ועוד קצת על סמים:
בעוד שהמשטרה גילתה חריצות יתר וחשפה בפני הציבור מה היא מצאה אצל אשכנזי בבית, אנחנו נאלץ להמתין לעילה של אפשרות סבירה עד שנוכל לגלות איזה חומר לקחה דנה וייס שהפך אותה לכל כך נרפית וחלבית מול המרואיינת שלה.
מי שלא זכה לטיפול כל כך חומל מצד אולפן שישי הוא בריאן אטונסקי, ששכל את אשתו, שני ילדיו וחמותו בתאונת דרכים בכביש הערבה. לכתבה המלאה (בן פרץ, עכבר העיר אונליין, על הג\'וינט של עדי אשכנזי, וההבדל הבוטה בהתייחסות התקשורת בין סלבס לבין \"סתם\" אנשים).

כבר למעלה מעשר שנים, לכמה מהתוכניות הבולטות במסך הישראלי יש שותפים. לא רק היוצרים, המפיקים והגוף המשדר אחראים ליצירה, אלא גופים נוספים, קרנות פרטיות, שיש להן אג\'נדה ברורה בנושאים פרטיים. לכתבה המלאה (גילי איזיקוביץ, עכבר העיר אונליין, על קרנות פרטיות ומעורבותן בהפקות הטלוויזיה הישראלית)

ynet בחשיפה מרעישה: לאן הדרדרו \'נערות גלגל המזל\': אחת מתה, אחת שוטטה ואחת - אבוי - קוסמטיקאית.

מדוע נטש שדרן ערוץ הספורט רמי וייץ את עמדת השידור באמצע משחק ליגת האלופות?






הוט מקצצת במחלקת התוכן.




רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)

המסך המפוצל בטוויטר
המסך המפוצל בפייסבוק