הממיר 25/4/10

10. \"ילדי האנרכיה\", עונה 2, פרק 7. הפרק היה הפעם בדגש חזק על פלאשבקים ל\"אוז\", הסדרה הראשונה שהתמקדה בפושעים וכמעט לא נתנה לצופה משהו להזדהות איתו, ושסללה את הדרך לכל הסדרות המעולות האלה שבאו אחריה, בהן כמובן גם \"ילדי האנרכיה\". אבל בניגוד ל\"אוז\", הנשמה כאן רוותה. למעשה, העונה הזו כל כך אינטנסיבית באקשן המסחרר שלה, הן באלימות והן בשמן הרותח לאטו, עד שלא שמתי לב שחסרים בין לבין כמה רגעים לנשימה. דווקא הפרק הזה, שאף הוא לא חסך באקשן - ג\'וס נדקר, מכות בין קליי לג\'קס, שריף טראמל נורה - הביא כמה הפוגות חיוניות של חסד.

הקשר הנרקם בין אופי ולילה, שני ההורים הבודדים והפגומים; השיחה של אופי וטארה, שנגמרה אמנם באקורד מאוד מינורי אבל הייתה יפה; ובראש ובראשונה, השיחה של ג\'מה עם טריסטן. הילדה אסירת תודה לג\'מה על דברי העידוד שלה אחרי שנאנסה, ואולי היא גם יודעת על תרומתה לחוסר השתקת הנושא שאמה דגלה בה, אבל מה שהיא אינה מודעת לו הוא שותפות הגורל הנוכחית של ג\'מה ושלה. לזה רק ג\'מה ואנחנו מודעים, ואני חושב שעצם השיחה עם טריסטן והעובדה שהיא נראית כל כך בסדר ובריאה, מעודדת את ג\'מה באופן שלא קרה הרבה אחרי הטראומה שלה.

כתמיד תהיתי מדוע שם הפרק, Gilead, הוא כפי שהוא. מסתבר שהשיר ששרה המקהלה של טריסטן הוא שמסביר זאת:

There is balm in Gilead,
To make the wounded whole
There\'s power enough in heaven,
To cure a sin-sick soul.

ג\'מה היא זו שהייתה שם בפועל ושמעה את המזמור הכה-אופטימי הזה, שנראה כי מילותיו מכוונות בדיוק אליה. המעניין הוא שהמשפט הראשון בו הוא פראפרזה על פסוק מספר ירמיהו: \"הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם כי מדוע לא עלתה ארוכת בת עמי\". כלומר הטקסט המקורי הוא קינת יאוש המנוגדת לשיר שמצטט אותו, והוא הולם לחלוטין את מצבה של SAMCRO. בשני המקרים הסמליות יפהפיה.
(yaddo, tv.agenda.co.il)

9.5. \"נבלות\", פרק 1. פרק ראשון מעולה ל\"נבלות\". לא רק שהסיפור חזק במיוחד, אלא שהקריינות, הגם שמעט מעצבנת בדקות הראשונות עד שמתרגלים, יוצקת פנימה את מה שאני מניח שהוא מילותיו של יורם קניוק בספר. כלומר טקסטים מצוינים. מה שאהבתי במיוחד הוא את שבירת הקונבנציות. מעבר לעובדה שמדובר בשני זקנים ששופכים את חמתם האלימה על הצעירים, בקטעי ה\"ארכיון\" מנותץ אגב כך גם אתוס הפלמ\"ח, כאשר משימה שגרתית שולחת את החבורה לשבור רגליים לחבר\'ה (או שמא חבריא?) מהיישוב שלא מיישרים קו. המשחק מצוין אף הוא, הן בעבר והן בהווה. בנוסף למצוינות האחידה, היו שלושה קטעים רבי עצמה במיוחד - הרימון המתפוצץ, הנזם הנשלף וכמובן הסצינה האחרונה, שהייתה די משעשעת וסיפקה קתרזיס וסיומת הולמת לפרק הראשון.
(yaddo, tv.agenda.co.il)



ועוד 9. \"אבודים\", עונה 6, פרק 13. זה אולי לא היה הפרק הכי טוב של הסדרה, אבל הוא בהחלט קידם את העלילה באופן משמעותי והיה מעניין מאד לכל אורכו. הפרק, כמובן, היה שונה מקודמיו בכך שלא התמקד בדמות אחת אלא עסק בכל הדמויות, לראשונה מאז פרק הפתיחה של העונה. העלילה במציאות המקבילה הייתה מעניינת בפני עצמה והשתלבה היטב עם הסיפור על האי, ובכלל עושה רושם שהחלקים של הפאזל מתחברים והדמויות מתחילות להתכנס ולמצוא האחת את רעותה – במיוחד היה מעניין לראות את סאן נבהלת מהמראה של לוק, דסמונד מוביל את קלייר אל ג\'ק (ואילנה הייתה עוה\"ד! נחמד לראות שמצאו לה תפקיד בעולם המקביל אחרי שהרגו אותה באכזריות בעולם הרגיל), ג\'ק שמגלה שיש לו אחות, סוייר מפלרטט עם קייט וסעיד נתפס ע\"י סוייר. מנגד, היה מרתק לראות בעלילה על האי את המהפך המוחלט בדמות של ג\'ק – מאדם עקשן שלא מסוגל לקבל מרות ולא ממש מלא אמונה לאדם שמקבל פקודות בהבנה ומאמין לחלוטין באי. ולעומתו, סוייר עבר תהליך הפוך – ממי שהיה אפאתי ועסוק בעצמו הוא הפך למנהיג אמיתי. גם הדמויות של סעיד וקלייר זכו לזווית מעניינת בפרק – אם עד עכשיו חשבנו שהם \"עברו לצד האפל\" (כמו שהרלי היטיב לנסח בדרכו הרגילה) הפרק הציג אפשרות שאולי הדברים אינם כאלה – קלייר הצטרפה לחבורה ונראתה כמי שהשתכנעה מהדברים של קייט וסעיד נראה כמי שויתר על הרעיון לרצוח את דסמונד חרף ההוראה המפורשת של לא-לוק. אבל האם הם באמת כאלה? יש לי הרגשה שבעתיד עוד נחזור לסצינה שבין סעיד לבין דסמונד ונראה משהו מפתיע (והאמת? זה יהיה חתיכת טוויסט אם נגלה שבסוף הוא דווקא כן ירה בו. אבל גם אם כן – לא בטוח שדסמונד בכלל ימות). בנוסף, קיבלנו את האיחוד המרגש בין סאן לבין ג\'ין, אבל האמת היא שהוא היה מאכזב, גם בשל כך שהסצינה לא בוימה טוב והרגישה פומפוזית מדי ולא באמת מרגשת וגם בשל הקטע הטפשי והמיותר עם סאן והאנגלית ש\"חוזרת אליה\" (הם באמת מצפים שנאמין שהם מדברים ביניהם באנגלית אחרי זמן כה רב שבו לא ראו האחד את השניה?). ונשארנו, כמו תמיד, עם הרבה שאלות חדשות - מה המשמעות מבחינת ג\'ק כאשר לא-לוק אומר לו ש\"הוא אתו עכשיו\"? ולמה ווידמור אסר את כל החבורה (הניחוש שלי – כדי להרחיק אותם מלא-לוק שחייב שכולם יהיו לצדו כדי לברוח מהאי)? ולמה קראו לפרק \"המגויס האחרון\" (אפשר לנחש שהכוונה היא לג\'ק שהוא המגויס האחרון של לא-לוק)? בשבוע הבא אין פרק – לעזאזל, זו פשוט התעללות לשמה... (איתן גשם)

8.5. \"ארץ נהדרת\".  עושה רושם שלקראת סיום העונה הם התחילו למצוא את עצמם, וגם הפעם התכנית הייתה מוצלחת. פאנל הפתיחה עם חידון התנ\"ך היה מטופש אבל אפקטיבי ומצחיק, במיוחד בזכות הדמויות של אבשלום קור ושתי המתמודדות (\"רמז\"? וזאת שיודעת כל תשובה לפני שהשאלה הושלמה). גם המערכון עם השיפוצניקים (\"עוד, עוד, עוד, עוד, עוד...\") גרר ממני הרבה צחוקים ובהחלט גרם לי לחשוב לכל אורכו שהוא מש משקף את המציאות. הפאנל עם משינה, לעומת זאת, היה לא אחיד ברמתו. הפתיחה דווקא הייתה מבטיחה, בעיקר בזכות השימוש בדמות של העוגיה כדי לעקוץ את הנטיה של החבר\'ה \"להשאיל\" מנגינות מלהקות אחרות. את המשך הפאנל לא ממש אהבתי – כל הקטע שמציג אותם כיחידה צבאית היה אינפנטילי ולא קשור לכלום. הסיום, לעומת זאת, עם השיר המצוין (\"כמה כיף לשיר שיר של משינה\") היה ממש מוצלח ושוב העביר את המסר שמלכתחילה הכותבים התכוונו להעביר באופן אפקטיבי. המערכון של המקפלות (שגיליתי לראשונה שיש להן שמות - ג\'ני ונופר) היה מצוין ברובו ושימש כלי נוח להציג את הדרך שבה הן נפגשו ולמה הן הפכו לכאלה, ובמיוחד אהבתי את הרפרנסים (השיר שברקע הוא \"Pump Up The Jam\" שהיה המקביל של אותה תקופה, השימוש ב\"מקופלות\", השימוש בדמות של הצנחן היהיר כדי להביא לקטע של קיפול המצנח) שהיו ממש במקום ברובם. המבזקים היו לא אחידים - הראשון לא הצחיק אותי בכלל, השני כבר היה טוב יותר. פינת ה\"בגרות\" הייתה חלשה מהרגיל. פינת ה\"ישראלי היפה\", לעומת זאת, סגרה יפה את העסק. חבל שרוב העונה לא הייתה מהודקת כמו התכניות האחרונות. (איתן גשם)

8. מצא חן בעיני הפרומו של \"אחד נגד 100\" עם המוסיקה של \"החבובות\". הוא עשוי היטב, קורץ יפה למקור, מתאים לרוח של התכנית (בכל זאת, 100 אנשים וכל זה) והקטע עם אברי שמנסה לחצרץ (או לחרצץ? או לחצצרץ?) בסוף משעשע למדי. אחלה פרומו! (איתן גשם)

7.5 \"משפחה מודרנית\", עונה 1, פרק 7. העלילה של מני והסיף התחילה מעט חלש, ולא כל כך אהבתי את ה\"שביתה\" של מני ואת הנימוק שמאחוריה, אבל השתפרה מאוד מהרגע שהגיעה אותה מלווה והתחילה לפרט כמה אומללה הילדה שמתחרה מול מני. לביקורת המלאה...

6. \"איך פגשתי את אמא\", עונה 5, פרק 8. מצד אחד, היה כיף לראות את הדמות של בארני חוזרת לעצמה ומפגינה את \"מיטב ביצועיה\", מה גם שכל הקטע עם הספר של בארני היה עשוי היטב החל מבחירת ה\"דמויות\" המשעשעת, דרך הביצוע של הקטעים ועד ל\"קריצה\" של בארני למצלמה. מנגד, הפרק הרגיש כמו ניסיון שקוף של הכותבים לומר לנו- אתם רואים? עכשיו בארני כבר לא עם רובין והוא יכול להיות עצמו. וזה היה קצת \"Over The Top\", לטעמי. חוץ מזה, הקטע בסוף שבו מתברר שבארני בעצם עבד עליהם היה די שקוף, ושוב נראה כמו ניסיון של הכותבים \"להבריח\" את בארני מהכיוון שהוא הלך אליו בזמן שהיה עם רובין (אנושי יותר). בסה\"כ פרק די מצחיק, אבל קצת מאולץ מדי, לטעמי. (איתן גשם)




5. \"24\", עונה 8, פרק 18. עושה רושם שפרקים 15 – 16 המעולים היו רק אנומליה בעונה חלשה. כל הקטע עם העימות של הנשיאה עם ג\'ק ממש לא מצא חן בעיני. לא ברמת המשחק, כמובן. המפגשים הטעונים של הנשיאה עם צ\'רלס לוגן ממש משוחקים נפלא, וכיף לראות את גרגורי איצין ושרי ג\'ונס חורכים יחד את המסך, וגם הסצינה של ג\'ונס וקיפר סאת\'רלנד שוחקה לעילא ולעילא. הבעיה היא בעלילה הזאת – שום דבר לא הסתדר לי. העמדה שבה נקטה הנשיאה לא מתיישבת לי עם הדמות האידיאליסטית שלה, שלא לדבר על העובדה שהיא מאמינה בקלות ללוגן שלא ידע כלום, ולא נדבר אפילו על המהירות שבה היא משנה את דעתה ו\"נוסעת ל- CTU כדי לדבר עם ג\'ק\". וזה עוד מילא, אבל הקטע עם ג\'ק כבר בכלל עובר כל גבול - אותו ג\'ק באוור שהיה מוכן קודם לסכן את חייהם של אלפי אנשים בניו יורק שאיום הפצצה ריחף מעל ראשיהם בלי שידעו על כך רק בשל כך שזאת הייתה הוראה של הנשיאה ו\"הוא מקבל הוראות רק מהנשיאה\" מוכן עכשיו לצאת נגד הוראה של הנשיאה רק כדי \"לגלות את האמת\" ולסגור חשבון עם אלה שרצחו את זאת שבכלל לא הייתה חברה שלו אבל במקרה מתה דקות ספורות אחרי ששכבה אתו פעם ראשונה? נו, באמת. (איתן גשם)

בשולי הממיר

השבוע ב-Hot VOD :
מחוז 9  (ארה\"ב 2009)
כנופיית באדר מיינהוף  (גרמניה 2008)





מסביב למסך המפוצל



בוואלה! תרבות חוגגים עשור לערוץ ביפ ובוחרים התוכניות הטובות ששודרו בו, וגם את הגרועות.

\"החיקוי תפר לי תיק שהוא לא באמת התיק שלי. הם לקחו את המקום שבו אני מנהל דיאלוג פנימי לגבי מה נכון, מה הגבול, מה אפשר, איך לחיות בעולם מסחרי ועדיין לשמור על חוט שדרה מוסרי. זה שרואים את הדיאלוג, בעיני זה נהדר. בעיני זה המקום הכי חזק שלי, של חוסר כניעה־מוחלטת לתכתיב שאם אתה בפנים - מחק את אישיותך ונהג לפי ספר ההוראות לבהמה. הם הפכו את זה לנשק נגדי, הפכו אותי לצבוע. הכי נעלבתי שזה לא היה מצחיק. \'ארץ נהדרת\' נהיתה תוכנית של מערכונים קנויים מחו\"ל, מערכוני שטנה נגד כל מה שמריח כמו ימין, וחיקויים מרשימים כשלעצמם, אבל עם טקסטים לילדים עד גיל 12. חשבתי שאחרי כל כך הרבה שנים בתעשייה מגיע לי טיפול יותר טוב\". לכתבה המלאה (דורון חלוץ, \"הארץ\", בראיון מעניין מאוד עם אברי גלעד)



לא שהופתעתי יותר מדי. למעשה, כמעט הייתי נעלב אם לא היו טורחים לשים לי איזה סרט בורקס, את הרגעים הגדולים של הלהקות הצבאיות או את הגשש החיוור. זו הצרה עם יום העצמאות: בדיוק כמו הטקס, גם את 24 השעות שאחריו אנחנו כבר מכירים בעל פה. לכתבה המלאה (עומר ברק, עכבר העיר אונליין, על שידורי יום העצמאות)

לידיעת החרמנים: HOT מוסיפה ערוץ חדש לחבילת ה-HD - \"פנטהאוז\".

בעל צלחת לוויין דורש מרשות השידור: הורו ל-yes לפתוח את הערוץ המיוחד שישדר את משחקי המונדיאל ב-HD גם לבעלי צלחת לוויין שאינם מנויי yes.

דן מנו יקבל כחצי מיליון שקלים בתמורה להשתתפותו בעונה החדשה של \"הישרדות\". או שלא.

ובינתיים בעולם



הפרק ה-201 של \"סאות\'פארק\" צונזר על ידי אנשי \'קומדי סנטרל\' בעקבות איומים מצד גורמים אסלאמיים, שלא התלהבו מהשתתפותו של הנביא מוחמד בפרק. יוסי גורביץ מפרש, וגם ג\'ון סטיוארט (תודה לאסף רזון)


רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)

המסך המפוצל בטוויטר
המסך המפוצל בפייסבוק