הממיר 28/3/10

9. \"סקרבס\", עונה 9, פרקים 1-2. בעונה החדשה, הכל נראה נוצץ יותר; נראה כי הכותבים עשו בקרת איכות וסיננו את כל מה שלא היה טוב, ובנו בית חולים/בית ספר חדש ונוצץ במיוחד. זו סדרה חדשה ורעננה יותר. לביקורת המלאה

9. \"אבודים\", עונה 6, פרק 9. ידענו שהרגע הזה יגיע יום אחד ונקבל פרק שיסביר לנו סוף כל סוף מיהו ריצ\'ארד אלפרט, אולי האדם המסתורי ביותר על האי. ובסה\"כ הפרק לא הכזיב. נכון, הוא התחיל קצת חלש, ולרגעים הוא נראה כמו פרודיה על טלנובלה גרועה, וכן, הם קצת אוהבים שם בסדרה את הקטע עם הרומנטיקה, אבל לעזאזל הם עושים את זה טוב... אז למדנו שריצ\'ארד הוא בעצם ריקארדו, שאשתו החולה מתה בזרועותיו לא לפני שהרג בטעות את הרופא האנטיפת שלא רצה לעזור לו, וכמעט הוצא להורג אך איכשהו מצא את עצמו על האי ככלי משחק (המי יודע כמה) בין ג\'ייקוב לבין \"האיש בשחור\", ושאשתו מתקשרת אתו באמצעות הרלי וכנראה מצילה את נשמתו בסצינה מרגשת ויפה. אבל מעבר למה שלמדנו על ריצ\'ארד – למדנו הרבה על מערכת היחסים בין ג\'ייקוב לבין \"האיש בשחור\", מה התפקיד של ג\'ייקוב ולמה האיש בשחור רוצה כל כך לחסל אותו ולברוח מהאי. הפרק היה שונה ומיוחד בכך שלא \"שיחק בזמנים\" אלא התמקד בעבר של האי ובהחלט סיפק את הסחורה כפרק \"עמוס במיתולוגיה של האי\". (איתן גשם)



ועוד דעה:

8.5. איזה שם פרק יפה, Ab Aeterno, במקור הלטיני: \"מן הנצח\" או \"מבראשית\" בהשאלה. קשה לומר שלמדנו הרבה בפרק (הארוך מהרגיל) הזה, כי את רבים מהדברים המשמעותיים כבר ליקטנו בעבר - כמו את העובדה שריצ\'רד היה עבד על הבלאק רוק, שבעצמה קרסה על האי במאה ה-19 (אם כן זוהי לא אותה ספינה מתחילת הפרק של סוף העונה החמישית, \"התקרית\"), או את העובדה שג\'ייקוב העניק לו חיי נצח - אבל הסיפור סופר יפה והיטב, ונסטור קרבונל היה ממגנט ממש. יש ל\"אבודים\" את הקטע הזה של סיפורי אהבה אפיים, כמו של פני ודזמונד וכעת של ריצ\'רד ורעייתו (ולמרות זאת הכל קורס מרות במשולש של ג\'ק-קייט-סוייר, שמחוויר עוד יותר לנוכח שאר מערכות היחסים), ובין לבין גם סוף סוף קיבלנו תשובה לשאלה הקמאית, \"מה זה לעזאזל האי הזה?!\". הפקק של הגיהנום. עכשיו הכל ברור.
אלמנט חשוב וכמעט חשאי היה ההיכרות על קפטן הנסו, אותו אחד שיומנו נמכר לצ\'רלס ווידמור במכירה הפומבית בפלאשבק של דזמונד בפרק המופת \"הקבוע\". צאצאיו הם אלה שייסדו את קרן הנסו, שבין היתר מימנה את יוזמת דארמה ושבקושי שמענו עליה בסדרה. שמונה פרקים לפני הסוף אני תוהה אם ירחיבו בסדרה בעניין פועלה של הקרן ושל אנשי משפחת הנסו.
הגיהנום היה מרכיב מרכזי בפרק הזה, כבר מן ההתפרצות (המעט משעשעת) של ריצ\'רד, דרך הבטחתו של הכומר המושחת על כך שהוא עומד להגיע לגיהנום וכלה בשיחותיו של ריקרדו עם ג\'ייקוב והאיש בשחור. התיאוריה שהאי הוא הגיהנום ושכולם מתים, כפי שטען ריצ\'רד, הייתה אחת החביבות כבר מהעונה הראשונה. אבל שסתום לגיהנום? ברעיון הזה לא נתקלתי ואני מחבב אותו. דומה שג\'ייקוב הוא אכן הטוב, על אף עשרות האנשים - אם לא יותר - שהקריב במהלך השנים על מזבח ניסיונותיו שעדיין לא הבנתי את טיבם, והאיש בשחור הוא אכן הרע (אגב, מגניב ששני השחקנים מתארחים בעונה החמישית של \"על טבעי\"). למעשה, מעשיהם של ג\'ייקוב והשני על האי נראים כמו זעיר אנפין של אלוהים והשטן. כשם שאלוהים ממנה לו שליחים עלי אדמות, כך עושה גם ג\'ייקוב כעת באמצעות ריצ\'רד ומאוחר יותר באמצעות ווידמור, אלואיז ובן. ההטבעה של ריצ\'רד על ידי ג\'ייקוב נדמתה כמו הטבלה, לא? זה היה יפה. וכמו אלוהים, נראה שגם לג\'ייקוב לא איכפת שהמוני אנשים מתים בשמו או בעטיו.
ובקטנה: ב-1867 עדיין קראו לאמריקה \"העולם החדש\"? משום מה קשה לי להאמין, כמעט 400 שנה אחרי גילויה. (‏yaddo,‏ http://tv.agenda.co.il‏)

8. \"בית הבובות\", עונה 2, פרק 10. האמת היא שהרעיון של הפרק הזה נשמע כמו מסוג הפרקים ה\"מיוחדים\" שווידון היה עושה ב\"באפי\" שהיו הופכים אוטומטית לפרקי מופת. בפועל, זה ממש לא היה פרק מופת, אבל בסה\"כ הוא היה עשוי היטב ומעניין. תחילת הפרק, עם החלומות המעייפים משהו והדמות של \"ארקיין\" הייתה קצת מאכזבת ונראתה כמו ניסיון דהוי לשחזר את \"Restless\" ודומיו, אבל הפרק הלך והשתפר, והשילוב של לורנס דומיניק (דמות טובה, וריד דיאמונד שחקן נהדר) ובמיוחד הגילוי על \"קלייד\" ומה שקרה לו (והזהות האמיתית שלו) כבר היו ממש מרתקים. גם הגילוי על כך ש\"עליית הגג\" היא בעצם השרת הראשי של \"בית הבובות\" היה מעניין, ונראה שהפרק הכין את הקרקע היטב לקראת הדרמה הגדולה שתבוא בסיום העונה, והסדרה כולה. (איתן גשם)

7. \"איך פגשתי את אמא\", עונה 5, פרק 4. פרק חביב, אם כי לא מבריק במיוחד. הרעיון של מרשל ולילי כזוג שמכור ל\"ערבי זוגות\" (כשבארני ורובין לא ממש נלהבים מהרעיון) הוא די נדוש, ולא הכי מצחיק. לזכותם של הכותבים ייאמר שהם הצליחו למצוא דרך שתהפוך את העניין למעט יותר משעשע והשילוב על הקלישאות הרומנטיות בהחלט עשה את העבודה, אם כי היוצרים כבר עשו הרבה דברים מבריקים יותר. הקטע עם טד והבחורות שבאות רק כדי למצוא מקום לינה אצלו היה די מטופש ולא ממש הצחיק, אם כי לפחות לא גנב יותר מדי את הפוקוס, מה גם שקיבלנו את בארני במיטבו כשהוא מסתלבט עליו (גם רובין הייתה סבבה בשיתוף הפעולה אתו). לא שהפרק היה רע, אבל נקווה שהמשך העונה יהיה מוצלח יותר. (איתן גשם)

ועוד דעה על הפרק בהמשך

7. |rlm|\"Glee\", עונה 1, פרק 8. עוד פרק שהותיר בו תחושה מעורבת: מצד אחד, היו דברים ממש טובים, כמה נאמברים וריקודים יפים, רגעים אנושיים חזקים, סו סילבסטר שוב במיטבה, קצת יותר נפח לדמות חיצונית וכמה בדיחות טובות. מצד שני, היו גם לא מעט בעיות: עלילות טפשיות ושקופות, \"מכשירי עלילה\" מאולצים, המשך הזנחה פושעת של דמויות ואפילו בעיות \"ליפ-סינק\" צורמות מבעבר. לביקורת המלאה

6. \"ארץ נהדרת\". עוד תכנית לא לגמרי מאוזנת. לצד כמה הברקות – ליצמן (\"אתה יודע כמה מצביעים מתים יש לנו?\"), טומי לפיד שבא משום מקום, מירי בוהדנה (בעיקר הבדיחות הויזואליות עם מקומות המסתור של העובדות הזרות) והקטע של מומי ושיראל (הקטעים שלהם כתובים ברמה אחת מעל כל התכנית, לטעמי), היו גם הרבה רגעים חלשים – \"נתנאל\", שאולי (שהיה חלש במיוחד הפעם), יהודה פוליקר (קטע שמיצה את עצמו אחרי כמה שניות) ועוד. מבזק החדשות היה די מוצלח הפעם, וגם \"הישראלי היפה\" של סמו עשה עבודה סבירה. לא העונה הכי גדולה שלהם, אבל גם לא כזו גרועה כמו שטוענים לא מעטים. (איתן גשם)

5. \"איך פגשתי את אמא\", עונה 5, פרק 4. לטעמי זה היה הפרק המאכזב ביותר בעונה עד כה, ואחד החלשים בסדרה כולה. כמו שיר \"פילר\" באלבום, שהוכנס כי לא היו טובים ממנו וצריך איכשהו למלא את רשימת השירים. לביקורת המלאה

4. \"24\", עונה 8, פרק 13. בסוף השבוע האחרון התבשרנו שזו תהיה העונה האחרונה של הסדרה, והפרק האחרון המחיש לנו מדוע נראה שזו החלטה נכונה. כל מה שראינו בפרק הזה ראינו כבר בעבר – קלואי \"חושבת מחוץ לקופסה\" ומתגלה כצודקת, ג\'ק נלקע לקרב אבוד ומצליח לצאת בחיים, חייו של ג\'ק ניצלים בשניה האחרונה (הפעם רנה), וכמובן – הגילוי על ה\"חפרפרת\" בתוך CTU. באמת חייבים שתהיה אחת כזו בכל עונה? לא מיצינו? לא נגרמו הבדיחות על כמה שמערך האבטחה של הארגון הזה מעפן? אבל מילא כל זה, אם הטוויסט היה לפחות מפתיע. אבל הוא לא היה כזה. למעשה, לאורך כל הפרק הייתי עסוק בלנחש אם נגלה שדיינה וולש היא המרגלת בסיומו או שהם ימשכו את זה עוד קצת. למה זה היה שקוף? 2 סיבות: האחת, כי זו הייתה הדרך היחידה להצדיק את קו העלילה המטומטם שלה. השניה, כי כבר רמזו לנו שיש לה זהות סודית ושהיא מסוגלת גם לרצוח מישהו כדי לשמור על עצמה.  לא נותר אלא לקוות שלפחות בשעות האחרונות שלה \"24\" תיקח קצת יותר צ\'אנסים ותהיה יותר מעניינת. (איתן גשם)



1. אז נכון שהפרק של \"אבודים\" היה ארוך בכחמש דקות מהרגיל. זה לא תירוץ לקריסת המערכות שהתרחשה ב-HOT3. חצי שעה לאחר פתיחת הפרק השתמשתי באופציית ה-Start Over כדי לצפות מההתחלה, רק כדי לגלות, אחרי צפייה של כ-25 דקות, שההקלטה האוטומטית קוטעת את הפרק באמצעו. לא נורא, אמרתי לעצמי, יש שידור נוסף ב-1:05. החזקתי מעמד ער עד שתיים בלילה כדי לצפות בפרק (המשובח) הזה, רק כדי לגלות שמשהו כמו שלוש דקות לפני סיום הפרק, נראה לקברניטי הערוץ שהפרק בעצם נגמר, וזה בסדר להקטין את המסך להודעות הסיום הרגילות. אחרי כ-40 שניות של מסך מוקטן, חזרה התמונה לגודלה המקורי ולשתי דקות הסיום של הפרק. פשוט מביש. (ברק דיקמן)





תמונת השבוע:


בשולי הממיר

!/pages/hmsk-hmpwl/312078827434?ref=ts\" target=\"_blank\">בפייסבוק


חג שמח לכל גולשינו!