הממיר 28/2/10

10. ספיישל הופרדו בלידתם חגג 5, סיבה מספיק טובה להיכנס גם לממיר פורים. 


לחיים

9. הייתה זו התכנית הטובה ביותר של \"ארץ נהדרת\" עד כה העונה. ה\"מגילה\" של ביבי נראתה תחילה דבילית אבל הלכה והשתפרה מרגע לרגע, וההופעות של טל ברודי ואסתי גינזבורג היו מוצלחות. גם המערכון של ה\"למשתמטים לא משתרמטים\" היה משעשע והתכנית הלכה וצברה תאוצה ככל שהדקות נקפו: הפאנל על הערוץ הראשון היה מצוין ו\"לוח השידורים המסחרי\" שלו עבד היטב גם ברמת הביצוע וגם מבחינת המסר על עודף התכנים הבידוריים בטלוויזיה של היום; המערכון על העובדים המתחפשים במשרד היה האירוע המוצלח ביותר בתכנית והוציא ממני פרצי צחוק בלתי נשלטים; והקטע של המוכרות המקפלות בחנות והמפגש שלהם עם רון קופמן כבר גמר אותי לגמרי, במיוחד עם הסיום ההיסטרי שבו הוא קיפל אתן את הבגדים. כמו תמיד, פינת ה\"ישראלי היפה\" של יובל סמו הייתה מוצלחת מאד. למעשה, האכזבה היחסית היחידה מהתכנית הייתה הפעם במבזקים שממש לא הצחיקו אותי, אבל בסה\"כ הייתה אחלה תכנית. (איתן גשם)

8. \"הכל דבש\", עונה 2, פרק 8. סיום עלילת הרומן של יעל וג\'ימי עשה טוב לסדרה. אמנם קצת צרם לי שבמהלך הפרק לא ממש ראינו איך הסיפור הזה בא לידי ביטוי בעלילה החדשה (בכל זאת, יעל התמוטטה בסיום הפרק הקודם; לא אמרו על זה מילה), אבל לפחות העלילה הזו הייתה מעניינת. במיוחד מצא חן בעיני החיבור שיעל עושה בן דמותו של \"ישראל\" (ואני מניח שבחירת השם הפרטי הזה אינה מקרית) לבין פולי – היה מאד מעניין לראות שהאיש המעט פתטי הזה (וכמו תמיד, הכתיבה הייתה אמיצה מאד ולא חששה להראות את אותו ישראל מריץ שורות חפשי) מזכיר לה את אביה, ובמיוחד היה מרתק לראות שהיא התאהבה בו וציפתה שהוא יאהב אותה חזרה. האם יש כאן אמירה נועזת מצד יעל על עצמה? האם היא בעצם הייתה קצת מאוהבת באביה, או לפחות באופי שלו? אהבתי לראות את הדינאמיקה של יעל עם בני המשפחה במכונית בתחילת הפרק (זה היה חסר לי בעונה הזאת!), עם ה\"באם!\" והתירוצים המעפנים של נילי/שוש והקללות של כולם כלפי כולם, ולא פחות מכך – את הדינאמיקה של יעל עם האחים האמיתיים שלה שגילמו את ה\"שחקנים\" שישחקו את האחים האמיתיים שלה (מבולבלים? גם אנחנו). במיוחד היה כיף לראות את איתמר פוליאקוב זולל לאפות ומכפכף את אחיו (שמתבכיין ומנגן בגיטרה תוך כדי) גם במציאות. מצאה חן בעיני הבחירה התסריטאית של פוליאקוב לקחת את הדמות שלה לכיוון הכתיבה האישית של המשפחה כמפלט מהצרות, מה שכנראה מאד משקף את התהליך שהיא עברה לאחרונה בעקבות פטירת פולי ושוש עטרי. פחות אהבתי את העלילה של ערן וה\"מחיר\" שהוא משלם על השתכרותו שנראתה לי קצת מאולצת וקלישאתית, ולמעשה כל הכתיבה של דמותו העונה היא לא הכי קוהרנטית, וחבל. (איתן גשם)

7.5. לאחר מספר תכניות מאכזבות, השבוע \"מצב האומה\" הצחיקה אותי. אורנה בנאי הייתה במיטבה, ליאור שליין לא עצבן יותר מדי והיו לו כמה יציאות מוצלחות וגורי, כמו תמיד, היה גורי. רק מרגול הייתה מעצבנת לאללה, אבל דווקא אהבתי את הדינאמיקה עם גורי שכאילו פרגן לה, אבל בעצם הסתלבט עליה. חוץ מזה, אני חייב לומר שהקטעים של ה\"הלחנות\" של דברים הפכו להיילייט של התכנית; הקטע בשבוע שעבר על ה- SMSים היה גאוני, והקטע השבוע עם יוני בלוך שהלחין \"סלוגנים\" קצרים ל- 10 הדברות גם היה מצחיק מאד. כמו תמיד היו הרבה בדיחות שהותירו אותי בפנים חתומות, אבל הפעם הכתיבה הייתה מהודקת מתמיד. (איתן גשם)



7. \"אחת שיודעת\", עונה 3, פרק 1. אחרי עונה שניה די יבשה ומשעממת, פתיחת העונה השלישית בסך הכל מבשרת טובות. אוקיי,  לא הכל מושלם, כמובן. ונסה עדיין דמות קטסטרופלית והקטע שלה עם סקוט ממש לא מעניין אף אחד, נייט עדיין דמות משעממת, אם כי נראה שלפחות מצאו לו עלילה סבירה עם בת העשירים מהמשפחה היריבה הגדולה ודן לא ממש מרתק, במיוחד בלי סרינה. מנגד, הכותבים כן הצליחו לעניין אותי בשאלה – איפה הייתה סרינה? והחיבור המפתיע שלה עם קרטר שמתגלה פתאום כבחור לא רע כל כך בהחלט עשה את העבודה. כמובן שצ\'אק ובלייר הם הסיבה המרכזית לצפות בסדרה, ואם היה חשש שהזוגיות שלהם תדפוק את הדמויות שלהם בינתיים התבדתה, ואהבתי את ה\"משחקים\" שלהם שבינתיים שמרו יפה על הדינאמיקה של השניים. בסך הכל פתיחה לא רעה בכלל שמשאירה טעם לעוד. (איתן גשם)

6. \"אבודים\", עונה 6, פרק 5. פרק לא מאוזן ברמתו. זה לא היה משעמם כמו הפרק של קייט, אבל זה היה בלתי מרתק כמו כל הפרקים של ג\'ק. במיוחד הקטעים שלו ב\"מציאות המקבילה\" שהיו קלישאתיים להחריד, אם כי לפחות היה מעניין לגלות שיש לו בן, מה שמוביל לשאלה – מי האמא? (ג\'ולייט? קייט? שרה?). כמו תמיד, על האי העסק היה יותר מעניין; הקטעים עם קלייר היו קצת צפויים, אבל היה מאד מעניין לראות את ג\'ין משקר במצח נחושה לגבי ארון וקייט, שלא לדבר על הסצינה הקריפית עם הערסל שלוק בנה, וסיום הפרק עם המפלצת/לוק (שהחלטתי לקרוא לה מעתה: \"המפלצת מלוק-נס\") שמתגלה, כצפוי, כ\"חבר\" שלה. הגילוי על המגדלור היה העניין הכי מרתק בפרק (ואהבתי את ההומור העצמי של הכותבים ששמו בפה של הדמויות את השאלה המתבקשת: \"למה לא ראינו אותו עד היום?\" והתשובה: \"כי לא חיפשנו\". אהה!), וההבנה שהמספרים בעצם מייצגים מעלות שבאמצעותן גיי\'קוב יכול היה לצפות על הדמויות ולדעת כיצד לפתות אותן להגיע לאי בהחלט הוסיפה המון למיתולוגיה של הסדרה ונראה שאט אט הפיסות מתחילות להתחבר (לטוב ולרע), וזה בהחלט לזכות התסריטאים. היו כבר פרקים טובים יותר, אבל בסך הכל היו מספיק רגעים חשובים בכדי לקדם את העלילה ולא לשעמם אותי. (איתן גשם)

3. \"שבוע סוף\". נחמד מאד שהם החליפו חלק גדול מהצוות המקורי והדי מעפן שלהם, אבל חבל מאד שהם לא מצאו כותבים טובים מספיק. וזה לא שכל הצוות החדש מציאה גדולה – מיה דגן לגמרי לא מתאימה ל\"אולפן שלישי\" וצריכה להתמקד במשחק במערכונים, שם החוזק שלה (אם כי היא די הלכה לאיבוד במערכון המעפן עם אייל גולן); שלומי קוריאט לא הצחיק אותי במערכון וחצי שבהם הופיע; יוסי מרשק היה בסדר (אבל לא יותר) ושירי גדני לגמרי פוספסה. אשר למערכונים עצמם – הרוב היה חלש להחריד, במיוחד זה עם אייל גולן, הפיצוציה, הזקן והפיליפינית (מביך במיוחד) ו\"אשכנזים בוכים\". נקודות האור היו המערכון על \"הכל דבש\" (רעיון לא רע שקצת מוסמס בשל כתיבה עצלה, וחבל, כי החיקויים היו לא רעים, במיוחד של שוש פוליאקוב) והמערכון על \"ישראל היום\", הידוע בכינויו \"הביביתון\". המערכון עם החמאס והאתיופי נשמע כמו רעיון לא רע שהידרדר עד מהרה ונמשך הרבה יותר מדי. \"אולפן שלישי\" היה חלש ובלתי מצחיק בעליל ונראה כמו ניסיון שקוף לגנוב מ- \"Weekend Update\". נראה שכל המבנה של התכנית (כוכב אורח, מערכונים ובאמצע חדשות) מבוסס לחלוטין על SNL, אבל אפילו התכנית הכי מעפנה של SNL (ויש הרבה יותר מדי מאלה לאחרונה) עולה עשרות מונים על התכנית הזאת.  עם זאת, מגיעה מילה טובה ל\"רשת\" על כך שהעלתה את התכנית בחכמה ל\"Youtube\" במקום לתקוע אותה על נגן המדיה הגרוע באתר שלה. (איתן גשם)

ועוד דעה:

כמו \"קוקה קולה החדשה\", רשת החלה בפרויקט שיפוץ למותג ותיק שלה. שיפוץ, אמרנו? יותר כמו בנייה מחדש. מפורמט הפאנל הקודם (זה כולם התלוננו עליו שהוא חיקוי של ארץ נהדרת) לא נשאר שריד, והתוכנית הפכה לתוכנית מערכונים רגילה עם מערכון חדשות (חיקוי של בואו נאמר, עוד תוכנית עם סוף שבוע בשמה). מהקאסט הקודם נשארו שלושה אנשים בלבד. על המשכיות של דמויות, של מערכונים, של פינות, כמובן שאין על מה לדבר. הדבר כמעט היחיד (חוץ מעופר שכטר) שמקשר בין שבוע סוף החדשה לשבוע סוף הקודמת הוא השם. כך, שאפילו בלי להתייחס לאיכות המערכונים, מסתבר שהמצחיק ביותר בשבוע סוף החדשה היא שהמרכיב העיקרי שנשאר מהעונות הקודמות הוא הדבר הכי פחות מוצלח בתוכנית. (שלמקו GRAS).
י
1. יצא לי לראות השבוע את \"Y בערב\" לכמה דקות, ומגישים  דיברו בהתלהבות על כך שבאמצע השידור של \"שבוע סוף\" ארז טל ואסי עזר עשו \"כניסה דרמטית\" לבית \"האח הגדול\", בניסיון ברור לפגוע בתכנית המתחרה. וואו, הם בטח ממש מרוצים שם בבניינים של \"קשת\" – הם השתמשו בערוץ אחר בכדי לפגוע במתחרה שלהם, ועוד בתכנית \"יוקרתית\" כמו \"שבוע סוף\"! איזה תותחים, הא? בטח פתחו שם שמפניות מרוב התלהבות. ממש מקור לגאווה. אולי במקום להתעסק בשטויות האלה ובמתחרים שלהם, יתעסקו שם ביצירת  תכנים טובים, כמו, למשל, \"חטופים\" שתעלה אצלם בשבוע הבא ונשמעת כמו פרויקט מעניין. מה דעתכם, חברים? אבי ניר? Anyone? (איתן גשם)


מתנהג בהתאם

                                                    



מסביב למסך המפוצל

אחרי מפח הנפש המסוים שהיה כרוך בהכרה שאותה \"גייל פוליארד\" היא-היא נערת הפיתוי (את מי בדיוק היא תיכננה לפתות עם פרצוף כזה?), הנה היתה לנו הבוקר עדנה - במקום השלישי: \"אנה שואן קלאסבי\" - כריסטיאנה הנדריקס (מיס האלוויי מ\"מאד-מן\") וונאבי. במקום השני: \"גבריאלה בארני\" - פייק נב קמפבל (ג\'וליה מ\"שולחן לחמישה\"). ובמקום הראשון, בהפרש קולות אדיר: \"ניקול סנדרה מקייב\" - אחת עם דמיון יוצא דופן למישהי ממש יפה שלמדה אתי בתיכון והיה לה חבר בקורס טיס. כך או כך - שוקם כוח ההרתעה הנשי הישראלי. אין ספק. לכתבה המלאה (שי גולדן, \"הארץ\", על חיסול מחמוד אל-מבחוח)

וגולדן גם התחפש לשימי תבורי.



ניתן לקבל את ההנחה לפיה יש מקום לסבסוד מסוים של השידור הציבורי, כפי שיש לסבסד תיאטרון ציבורי,אופרה מוזיאונים וכיו\"ב, הגם שכנראה מדובר יותר בסבסוד למעשה של האליטות הכלכליות המבוססות. כפי שאמר סיר המפרי בתוכנית \"כן אדוני ראש הממשלה\" ,אתה תומך בגופים אלו לא מפני שהם עושים משהו שמישהו מעוניין בו, אלא שהם סמל למה שאתה תומך בו. לפוסט המלא (משה גולדבלט, הכל שפיטפוט, על רשות השידור)



נגה: מאיה, תנחשי באיזה ערוץ הסתכלתי עכשיו.
מאיה: ערוץ הילדים.
נגה: לא.
מאיה: הופ.
נגה: לא.
מאיה: לוגי.
נגה: לא.
מאיה: לולי?
נגה: לא.
מאיה: ערוץ דיסני?
נגה: לא.
מאיה (בכעס): נו, אז איזה ערוץ ראית?
נגה: ערוץ 11.
מאיה: מה זה ערוץ 11?
(יובל דרור, מאבד תמלילים, על השידור הציבורי בישראל)