הישרדות, עונה 20, פרק 2

שישה ימים עברו לתוך העונה הכי מצופה של הישרדות וההרגשה הכללית היא שכולם רוצים להוכיח שהם יותר טובים, יותר תחמנים, יותר משונים ויותר מיוחדים מהשאר. לכל אחד יש פרסונה וכל אחד מנסה ללכת על קליפות של ביצים רק בשביל שלא באמת ישימו לב ויראו מה הוא בעצם מנסה לעשות. הרי מתחת לרדאר הרבה יותר בטוח מאשר להיות מוחצן. סטטיסטית הם צודקים, אחוז האנשים שזכו בסדרה הזו תוך הסתננות מתחת לרדאר הוא גדול בהרבה מאחוז אנשים שאשכרה עשו משהו בשביל לקחת את העונה (יוצאים מהכלל תמיד היו ותמיד יהיו אבל הסטטיסטיקה לא משקרת).

הציפייה לפני הצפייה בפרק הייתה שאולי רוב עומד לעוף, אבל כשג\'ף מגיע והאיום על הדחה בלי מושבעים מתקרב, בוסטון רוב מתחיל להבין שאולי הגיע הזמן לשחק אחרת; מהיום הראשון של המשחק רוב ניסה לעשות כמיטב יכולתו בשביל שלו ולשבט שלו יהיה נוח. הוא בנה ועשה ולא הסתבך יותר מדי בטקטיקות אלא התעסק יותר בלבנות מקום מגורים נורמאלי לחודש וחצי הקרובים. לא סתם קורטני אומרת שכולם ימותו בלעדיו, הוא באמת נותן מעצמו ורק אחרי ההתעלפות הנ\"ל והאיום מצד ג\'ף על להמשיך או לחדול הוא מתאפס ומחליט להתחיל לדאוג גם לעצמו.



בינתיים לא רואים יותר מדי תככים אצל שבט הנבלים (ולאו דווקא בגלל עריכה מגמתית) ואילו אצל הטובים המצב הרבה יותר חמור. סביר להניח שזה בגלל שהם עדיין לא הפסידו והם כרגע ביתרון של 10 כנגד 8 (וזה אם לא מחשיבים את רופרט שמשום מה מצליח להיסחב מתחת לרדאר, אפילו שיש לו בוהן שבורה ואישיות מיוחצנת ומופנמת כאחד, מסתבר שיש דברים כאלה). אז ראסל הצליח לתפוס תרנגולת (זה הכול? למה הוא לא מנסה אפילו לחפש אלילים?), אבל בעונה האחרונה בשלב הזה של המשחק הייתה לו כבר ברית של 90% לגמר. אני לא בטוח שלנצח במשימות עם השבט שלו עושה טוב למעמד שלו במשחק; זה מוציא אותו אנמי ולא משנה שהוא מגדיר עצמו כKING RUSSEL, הוא צריך להרוויח את הטייטל בעונה הנוכחית ולא על סמך מעשי העבר שלו.

בתור עונה של טוב נגד רע אתה מצפה שהטובים יצליחו לנצח פעם אחר פעם ולהראות לנבלים מאיפה משתין הדג. בת\'כלס, הנבלים עושים את המשחק בצורה הרבה יותר להטוטנית; גם בפרק הנוכחי הרעים מדשדשים באתגר ואז ברגע האחרון עוקפים את הטובים בסיבוב וגורמים להם להתבייש בשבט בו הם נמצאים. והמרמור - הוא רק מתחיל וכבר מרקיע שחקים.



האתגרים, אפילו שהם בסה\"כ מחזור של אתגרים מעונות קודמות, מבוצעים בצורה הרבה יותר אגרסיבית ממה שראינו בפעם האחרונה; נראה כאילו כולם לקחו את התחרות הזו צעד אחד קדימה, וזה לא שכולם רוצים לזכות כמו בכל עונה של הישרדות אלא שכולם באמת רוצים לזכות ולא יחסכו בשום מהלך, ברוטאלי או מתוחכם. לא סתם זרקו באמצע האתגר לרופרט שישב בצד \"בוא נעלה לו על הבוהן השבורה עם ארגז אחד גדול כבד ומתגלגל\". הנבלים עובדים ביחד במשימה והטובים עובדים מסורבל; ג\'יי טי לוקח את ההובלה על המשימה אבל אף אחד לא מקשיב לו. סטפני מנסה גם להתערב וג\'יימס יוצא עליה שתתן למי שעשה את המשימה בעבר לעשות אותה שוב. מהצד השני רוב וראסל מתפעלים ניצחון בסיבוב. התוצאה - עוד מרירות אצל שבט הטובים. יחי שבט השטן.

אחרי ההפסד מתחילים התככים לפרוץ החוצה: ג\'יימס יוצא על כולם ובעיקר על סטפני ואפילו מגדיר אותה כקריפטונייט שמשליך חולשה על כל דבר בו היא נוגעת. סטפאני מהצד שלה מתחילה לסובב את כולם נגד אמנדה. השבט הכי ממורמר בהיסטוריה של הישרדות מתחיל להיקרע. אידילית \"אנחנו טובים\" תמה ומתחלפת באידילית \"מי יצליח לשמור על הפה שלו יותר זמן ואולי יצליח להסתנן לאיחוד\". אני לא מבין, האנשים האלה לא חושבים קדימה? אתם רואים שיש נגדכם סימן מטרה אז למה רק לסובב את מי שהולך נגדך? למה לא לחשוב כמה צעדים קדימה? מה עם רופרט? מי זאת קנדיס בכלל? ולמה אף אחד לא שם לב איך סרי שותקת ובוחשת כאחד? וזה בלי לדבר על ג\'יי.טי וטום שיש להם כבר ריבית גבוהה של מיליון דולר בבנק. אנשים לא חושבים קדימה עד שהלפיד שלהם לא מכובה ואז הם מתפלאים. ביי ביי סטפני.

ציון: 7.5

לבלוג של אורן