הממיר 14/2/10

10. \"מד מן\", עונה 3, פרק 12. \"כולם יהיו עצובים לזמן מה, אבל הכל יהיה בסדר\" (דון דרייפר לילדיו). מצחיק, עם תחילת הפרק, כאשר המזכירה של פיט מעירה אותו עם ספל השוקו הסמלי והדלוח והוא מתרגז עליה ואחר כך מתנצל, חשבתי לעצמי שלא מתאים לו להכיר בטעותו, שאולי הוא מתבגר. מעט אחרי כן הוא קיבל בבגרות דומה את הבשורה על חוסר הקידום שלו. רק בשלב הזה בדקתי את שם הפרק: המבוגרים (The Grown Ups). מאוחר יותר בבית עם אשתו הוא כבר היה הילד הרגיל שאנחנו מכירים, וכך גם טרודי התייחסה אליו כשהניחה את ידה על ידו ושאלה אם הוא איבד מולם את מזגו.

אני נורא אוהב את שם הפרק הזה. הוא כל כך הולם ויפה. בראש ובראשונה הוא כמובן חל על ההתבגרות הכואבת, המהירה והמפכחת שנאלצה האומה האמריקנית לחוות עם רצח קנדי, אבל במקביל הוא משכין תחתיו גם רבות מהדמויות, שנעו הלוך ושוב בין בגרות לבין התיילדות. בטי כמובן, אולי הדמות הכי ילדותית בסדרה (מלבד הילדים), שחטפה סטירת לחי מהדהדת וכעת מתבגרת ועומדת כפסע לפני עזיבת בעלה. דון עצמו נסוג דווקא אל הילדותיות ונמנע מלהכיר במה שקורה; בערב הוא דוחה את השיחה למחר, ולמחרת הוא נעלם מהבית במהירות שיא לעבודה, למרות שאין עבודה. אם הוא לא יסתכל זה לא יקרה.

וישנה כמובן הבת של רוג\'ר ואשתו ג\'יין, שתיהן צעירוניות ומתקשות להיות משהו מעבר לזה. האינטראקציה בין דון לרוג\'ר כל כך חסרה לי, עד שהמבט של רוג\'ר לכיוונו בחתונת בתו ממש הציק לי. שיתאחדו כבר שוב, לכל הרוחות! זו אחת הסיבות לכך שגם אהבתי את השיחה של רוג\'ר וג\'ואן, היא היוותה מבחינתי נחמה לא קטנה לחסך הזה. מערכת היחסים שלהם, ככה על אש קטנה, שובת לב. אולי בסוף הם יהיו ביחד.

לכל ההשתלשלויות האלה נוספה כמובן הדרמה של הרצח. מדהים לראות את זה חי כל כך, אמיתי כל כך. השימוש בפוטג\'ים המוכרים והשחוקים נראה שונה בתכלית כאשר רואים את תגובותיהם של אנשים אמיתיים - כלומר דמויות פיקטיביות - כלפיהם. הדיווחים על הירי, האישור שהנשיא נהרג, וולטר קרונקייט נשנק, העדים המתעדים, לי אוסוולד נרצח בשידור ישיר ומהמם - וואו. זה היה פרק נפלא נוסף אחרי פרק נפלא. פורסם במקור כאן (yaddo|rlm|)

10. \"בית הבובות\", עונה 2, פרק 4. וואו, איזה פרק מבריק! אולי הטוב ביותר של הסדרה בכלל. זה בדיוק מה שייחלתי לו כששמעתי על הקונספט של הסדרה - פרק עמוק, אפל ומטריד שבנוי מסיפור מהודק ומרתק. הדמות של סיירה תמיד הייתה מעניינת בעיני (ודישן לצ\'מן עושה עבודה מעולה בגילומה) והדרך שבה נפרס סיפור חייה האומללים הייתה פשוט נפלאה. הגדולה של הפרק הייתה בכך שהוא הראה עד כמה אפל ורקוב המוסד שנקרא \"בית הבובות\", בזמן שהאנשים שעובדים בו ומפעילים אותו אינם מודעים לחומרת הדברים ולמעשה נרעשים בעצמם מהגילויים על כך. אהבתי מאד את העובדה שהסיפור לא נסגר ב\"סוף טוב\" קלאסי, אלא בדרך מאד אפלה ובעייתית שעשויות להיות לה השלכות על המעורבים בעתיד. חוץ מזה, ויקטור וסיירה שוב היו נפלאים יחד, והחיבור שלהם, בכל מצב שלא יהיה, הוא אחד הדברים היותר טובים בסדרה. התפקיד של אלייזה דושקו הצטמצם למינימום בפרק הזה, וכנראה שזה רק עזר. כן ירבו פרקים כאלה! (איתן גשם)
 


8.5. \"הישרדות: סמואה\", עונה 19, פרק 15 (האיחוד והגמר). פרק הסיום היה מתוקתק למשעי; העריכה המושלמת הפכה את האתגר לסרט מתח מרטיט, והמתח שלנו מקיש על גדולתה של ההפקה, שמצליחה להפוך סיטואציות טריוויאליות לבלתי צפויות. לביקורת המלאה שימו לב: פרק האיחוד ישודר רק היום בלילה.

6. \"ארץ נהדרת\". לא אחת התכניות המבריקות שלהם, אבל היו כמה דברים טובים. הפאנל בפתיחה היה חלש במיוחד וגם לא ממש אקטואלי - רעיון \"ביבי וברק כזוג מאוהב\" כבר מוצה מזמן, והשטיק הבודד שעמם אותי. הפאנל השני (על מינוי המאמן לנבחרת הכדורגל) התחיל מצוין (אבי מלר דמות נחמדה והדמות של אבי לוזון הייתה לא רעה, במיוחד עם הקטעים על ה\"הבטחות\" שלו והפלאשבקים והפלאשפורוורדים שהיו מבריקים) והדמות של אופירה אסייג הייתה טובה (אם כי במקרה הספציפי הזה אפשר לומר בוודאות שהחיקוי לא מתקרב לרמת הפתטיות של המקור). אבל היה חסר שם מישהו - איפה אייל ברקוביץ\'? כזו דמות מתבקשת, עם כל כך הרבה פוטנציאל, איך לא הביאו אותו?

אשר למערכונים - המערכון של ליטל מעתוק היה די שחוק (כן, זה בהחלט חרוז דפוק) ותמוה שעוד ניסו \"לבנות\" כאן משהו לטווח ארוך. המערכון על \"התבורי\'ס\" היה סביר - כמה בדיחות נחמדות, אם כי הרוב לא היה מצחיק, מלבד הברקה אחת - החיקוי של יעל פוליאקוב (\"איזה מטומטמת!\") שהוכיח שוב עד כמה מוכשרת שני כהן. המערכון על מוכרות האופנה שנתקלות בנינט נראה קצת סתמי אבל דווקא הצחיק אותי (במיוחד סצינת הסיום בה נינט מקפלת איתן את הבגדים ונראית כאילו היא עוד שניה מתפוצצת מצחוק. היה בזה משהו חמוד), ומערכון טל ברודי הפתיע לטובה, גם בזכות היכולות הנדירות של אסי כהן ולא מעט בזכות בוז\'י הרצוג שהפליא לדקלם את הטקסט שלו (אולי תעזוב את הפוליטיקה ותלך להיות שחקן, בוז\'י? ככה נרוויח פעמיים). סך הכל לא רע, אבל היו להם תכניות טובות יותר. (איתן גשם)
 
6. \"אחיות לילה\". הקונספט של \"אחיות לילה\" הוא די פשוט. שלוש נשים מהיפות בארץ (או לפחות שתיים מהן) מראיינות גבר נבחר המוכתר כמככב ברשימת הגברים השווים של ישראל (שנבחרה על ידי מי? הבנות? ההפקה? מי שהיה פנוי ויכול היה להגיע לתוכנית?). אלא מה? היפות לא ממש מעוניינות לדבר על הבחור שמולן. הרבה יותר מעניין אותן לדבר על עצמן. כך הילה נחשון מלהגת על עברה בסלקום, מירי בוהדנה מספרת על בילויים בחו\"ל עם בבו ואילנית לוי מוציאה את אייל גולן כמישהו הרבה יותר מפחיד ממה שחשבתי קודם לכן. ההגשה חביבה אם כי לפעמים מקרטעת.

אילנית לוי המקצועית מכולן, עושה את תפקידה נאמנה. הילה נחשון מתיישבת לי יופי במשבצת של היפה והמקובלת המתנשאת שהכי לא קל להתחבר אליה ומירי בוהדנה חמודה אבל לא מצליחה להתרומם. בשבוע הראשון הבוהדנה הייתה מבוהלת פחד, בשבוע השני היא קצת השתחררה. לא כל כך ברור למה, מסתבר שאפילו כשאת מירי בוהדנה את דואגת שלא תעברי מסך. תירגעי מירי כולה תוכנית אירוח שאף אחד לא לוקח ברצינות. בשורה התחתונה: כשיש נכונות להשקיע רק בתכניות מלל בלתי פוסק ואפילו לפגוע ב\"גיא פינס\" בשביל זה, כנראה שנאלץ לסגור את הערב עם חבורת הבלונדיניות הכוסיות. או עם המג\'יק... (eternally|rlm|)

5.  \"הכל דבש\", עונה 2, פרק 6.  סיפור הרומן של יעל וג\'ימי מותיר אותי חצוי. הסיפור עצמו נבנה בצורה יפה ומעניינת, הוא משוחק לעילא ומבוים היטב, ובאופן שבאמת גרם לי להזדהות עם דמותה של יעל, המיאוס שלה מחיי הנישואין והחיפוש אחר הריגוש ה\"אחר\". מה שיפה בסיפור הזה הוא שאפילו כאשר יעל מתחילה להתפכח היא שוב מוצאת עצמה חוזרת לפנטזיה, כאילו שהיא כמעט רוצה להיתפס ובאופן שמשדר התרסה ממש.

אני בהחלט מרותק מהדרך שבה פוליאקוב מציגה את הדברים באופן כל כך אותנטי ולא מהססת להציג את הדמות של עצמה עושה דברים שעשויים להתפרש כבלתי מוסריים, ובדרך המבישה שבה היא מתנהגת כלפי בעלה. אבל כאן הבעיה שלי עם הסיפור הזה ועם הפרק הספציפי בפרט - דמותו של ליאור לא מוצגת באופן שיכול לגרום לי להזדהות אתו, וזהר ליבה הוא פשוט לא שחקן מספיק טוב בכדי לגרום לי לחוש משהו כלפיו. גם ג\'ימי לא מעניין או כריזמטי באופן שיצדיק את ההתאהבות מעל לראש של יעל בו, ועל הלית באמת אין הרבה מה לומר מלבד העובדה שנראה שהיא כלי תסריטאי ושום דבר מעבר לכך.

בכלל, היו לא מעט דברים לא הגיוניים בפרק - למה שהלית תציע שיעל תהיה מעורבת בחופשה רומנטית שלה ושל ג\'ימי באיטליה? ואיך יכול להיות שליאור והלית נשארים כל כך אדישים ל\"מריבה\" בין יעל לבין ג\'ימי מול העיניים שלהם? ואיך הם לא מבינים בכלל מה מתרחש מתחת לאפם? אבל הבעיה הכי גדולה שלי עם קו העלילה הזה היא שהוא העלים כמעט לחלוטין את יתר הדמויות בסדרה ואת נקודת החוזק הכי גדולה שלה - הדינאמיקה הפנימית של משפחת פוליאקוב. בתחילת העונה ראינו את ההתמודדות של בני המשפחה האחרים עם האובדן של פולי, ובמקום לייצר המשכיות ולבנות קווי עלילה מעניינים שיתפרשו לזמן ארוך, מה שנוגע ליתר בני המשפחה נזנח, והם פשוט מרגישים מיותרים לגמרי. חבל, כי יש שם הרבה פוטנציאל. (איתן גשם)

4. \"אבודים\", עונה 6, פרק 3. שם הפרק הוא \"מה קייט עושה\". אני אענה על זה בשאלה: למי איכפת? ועוד אחת: הייתכן שזה היה הפרק הגרוע ביותר בתולדות \"אבודים\"? איזה רישול תסריטאי, אלוהים, קייט היא כנראה הדמות הכי גחמנית, לא עקבית, לא ברורה, לא מנומקת ולא מעניינת בטלוויזיה כרגע. מסעותיה הן על האי והן ברחבי לוס אנג\'לס (והן ההקבלות ביניהם) היו רצופים שטויות מטופשות שגרמו לי לתהות אם הדמות כתובה בכוונה כטיפשה או שהתסריט הוא שטיפשי.

כנראה שהתסריט, כי גם הבחירות של קלייר היו מטומטמות במיוחד. הו, האישה שאיימה עלי ההריונית עם אקדח וזרקה אותי באלימות מהרכב, חזרה כדי להשיב לי את המטען שלי! היא בטח אדם טוב. אסע איתה, אציע לה להתלוות אלי הלאה, אחפה עליה ואף אביא לה את כרטיס האשראי שלי. הקטע החותם, שבו קלייר מצילה את ג\'ין ונראית כמו אשת מערות, ממש התבזבז על הפרק. הסצינה הזו הייתה צריכה לקרות בשלב הרבה יותר מוקדם בסדרה, ולא בפרק שגם ככה ראינו בו את קלייר לכל אורכו ואיבדנו את אלמנט ההפתעה. כמו כן, כפי שאני בטוח שכבר ציינתי בעבר, אמילי דה רייבין שחקנית איומה.

ג\'ק לא היה עדיף בהרבה משתי אלה, אבל אצלו לפחות מדובר בסוג של ניהליזם המתווה את מעשיו, מה שמאפשר לו ולתסריט להיות טיפשים כמעט ככל שירצו - כדבריו, הוא לא סומך על עצמו. זה הוביל גם לסצינה הטובה היחידה בפרק: ג\'ק בולע את הגלולה.

מצער שבעונה האחרונה אנחנו זוכים לתזכורות לרגעים האומללים ביותר בחייה של \"אבודים\", בעיקר מתחילת העונה השלישית (ולא רק בגלל מאק מ\"פילדלפיה זורחת\", השומר המוכה). כמו אז גם הפעם הלוסטיז לכודים אצל האחרים ואנחנו לא מבינים את הסיפור שלהם ומה קורה, וכמו אז גם הפעם יש דגש חזק על המשולש המשמים של ג\'ק-קייט-סוייר. זהו דז\'ה וו במובנו המגלגל-עיניים ביותר. פורסם במקור כאן (yaddo|rlm|)


 
3. \"Glee\", עונה 1, פרק 4. פרק מאכזב למדי. דווקא בפרק שבו נתנו את הבמה לדמות של קורט, שמסתמנת כאחת הדמויות היותר מוצלחות שם (וכריס קולפר שמגלם אותו נראה שחקן מוכשר במיוחד) הכותבים הרסו את הפרק עם תסריט דבילי עד כדי גיחוך. כל הקטעים במגרש הפוטבול גרמו לי לרצות לכבות את הטלוויזיה מרוב מבוכה. זה לא היה \"משחרר\" ולא היה \"מגניב\", זה היה דפוק לגמרי. אבל זה עוד כלום לעומת העלילות הסבוניות והפתטיות של משולש פין-קווין-פאק (כשכותבים את זה ככה זה נשמע הרבה יותר סקסי ממה שזה באמת...) והגילוי (המיותר) מצד פאק על כך שהוא כנראה האב. ואם זה לא הספיק אז באה טרי המעצבנת ונכנסה למשוואה והפכה את כל הסיפור לגובל בטמטום של ממש.

הדבר היחיד שהציל את הפרק הוא השיחה של קורט עם אבא שלו (שמצטייר כדמות טובה) שהייתה עשויה בצורה יפה ומרגשת, אבל גם איתה יש לי בעיה מסוימת - היא באה, לטעמי, בשלב מוקדם מדי של הסדרה. במקום שנזדהה עם הכאב של קורט ונעבור אתו את הסבל שהוא מנת חלקם של הומוסקסואלים בגילו במציאות, קיבלנו פתרון אינסטנט שאולי הרגיש נחמד בפרק, אבל לא ממש שיקף את מה שקורה בפועל במצבים כאלה ואולי פגע במסר שהפרק עצמו רצה להעביר, וחבל. (איתן גשם)
 
1. במהלך הצפיה ב\"ארץ נהדרת\" השתלטה לפתע על חלק מהמסך כתובית ענק שהתייחסה לתכנית \"האח הגדול\". אם יש תופעה אחת שמוציאה אותי מהכלים זו התופעה המאוסה והמעצבנת הזאת. אבל מה בעצם אני רוצה מ\"קשת\"? הרי אין להם מספיק הזדמנויות כדי לקדם את \"תכנית הדגל\" שלהם. רק 10 פעמים בכל הפסקת פרסומות. פשוט בושה. (איתן גשם)


בשולי הממיר

השבוע ב- Hot VOD :
\"החצר\", טלנובלה חסידית. עם לוסי דובינצ\'ק ועוד.
\"מר בראון\", סיפורו של ג\'יימס בראון (כבר היה בערוץ 8)\"הנבואה\" עם ניקולס קייג\' (2009). ב-17-18 לחודש בחינם.





מסביב למסך המפוצל

\"מצב האומה\" מוכיחה שבוע אחר שבוע שכשהחיים נותנים לה דני איילון היא יודעת לעשות מזה רחת לוקום. מחכים שהיא תמעד, שהראשוניות תתפוגג, שיתגלה ששוב אין לנו בלתי טל פרידמן, אבל שוב ושוב היא מוכיחה שיש מצב ל\"מצב האומה\". לכתבה המלאה (לילך וולך, וואלה, על מצב האומה)



בזמן הקצר שהיא משודרת, מאז חודש אפריל האחרון, נדמה שאין הגדרה מדוייקת יותר ל\"לילה בכיף\" מאשר \"תופעה\". תוכנית הלילה השולית, ששודרה בכבלים בערוץ הנישה \"ביפ\" ובגרסה מרוככת יותר בערוץ 2, תחזור ביום ראשון לעונה שנייה ב\"ביפ\", אחרי שקיבלה חיים משלה. לכתבה המלאה (גילי איזיקוביץ, עכבר העיר, על הטמטום המזוקק של לילה בכיף)

עוגיית בן עמי מייצגת את כל המרכיבים של תוכניות החדשות של שעות הערב המוקדמות, שמתקשות לזגזג בין אקטואליה לבידור, בין רצינות לקלילות, והעיסוק בכל אחד מהנושאים נעשה באותה שטחיות ומתקתקות (להלן עוגייה). לכתבה המלאה (פז חסדאי, וואלה, על שש עם עודד בן עמי)

גמר \"רוקדים עם כוכבים\" לא היה שונה מהעונה כולה. אחרי סערת ההדחה של פנינה רוזנבלום, גלגל ההצלה המיותר ושמעון אמסלם, קיבלנו גמר שנראה כאילו נתפר לזכייתה של אנה ארונוב. לכתבה המלאה (עמית קוטלר, Ynet, על גמר \"רוקדים עם כוכבים\")



המועצה לשידורי הכבלים והלוויין פרסמה היום (ד\') את הדו\"ח המסכם של פעילתה לשנת 2008. הדו\"ח מציג את פעילותה, בין היתר, בתחום הצרכני, שכולל את תלונות הציבור, הסרה והוספה של ערוצים וכתוביות כבדי שמיעה וחרשים. לכתבה המלאה (מירב קריסטל, Ynet, מסכמת את פעילות Hot ו- yes).
(תודה לאסף רזון)

אז אלן היא מקצוענית ומשעשעת, אבל היא לא תציל את איידול. ויקטוריה בקהאם היתה מגניבה יותר ועניינית יותר, אבל כנראה שאותה סיימון מעדיף לשמור לאקס פקטור. נכון לעכשיו, את איידול רק סיימון יכול להציל והוא, ממש כמונו, כבר עייף מהתכנית הזו. לכתבה המלאה (דפנה לוסטיג, וואלה, על העונה החדשה של \"אמריקן איידול\")

ועוד על אמריקן איידול:
בניו יורק טיימס נכתב כי \"דג\'נרס הייתה שנונה גם כשחיבקה וגם כשקטלה\", והלוס אנג\'לס טיימס שיבח את \"התנהגותה הרגועה ושנינותה החדה\". לכתבה המלאה (אופיר ארצי, בוגר מערכת המסך המפוצל, מסקר את תגובות המבקרים ב- mako)

בתוכנית התרבות הזאת לא מדברים על גבוה ונמוך, לא דנים בנושאי תרבות בטון תרבותי מתיפייף והמתח שמתקיים באופן טבעי בין המנחים אסף הראל ומירי חנוך הוא קומי למדי. בעוד חנוך מזועזעת מרעיון הספר האלקטרוני ומעדיפה ספרים מנייר ועולם ישן ורומנטי, אסף הראל לא מזדעזע מחידושים. הוא בסדר גם עם האח הגדול ועם פייסבוק. מדובר בתוכנית מעודכנת שמבינה שתרבות זה לא רק יוליסס וקאמי ושטלוויזיה, רשתות חברתיות וטלפונים סלולריים הם חלק מרכזי ממנה. לכתבה המלאה (מיה סלע, עכבר העיר, על \"דיבור חדיש\" של ערוץ 8)

העונה השנייה של \"הכל דבש\" היא בדיוק, אבל בדיוק, כמו החברה שעברה לגור איתך. ואם כשיצאתם היא עוד הייתה טורחת להתאפר, להתייפיף וללבוש במיוחד את השמלה עם המחשוף והפוש-אפ, עכשיו אתה חוזר הביתה ונדהם לגלות אותה מסתובבת בטרנינג מרופט ושיער מקורזל. לכתבה המלאה (עומר ברק, עכבר העיר, על \"הכל דבש\")