הממיר 17/1/10

9.5. \"בית הבובות\", עונה 1, פרק 13 (\"הפרק האבוד\" שלא שודר בארה\"ב). אחרי צפייה בפרק התחושה שלי שהוא יכול היה להיות פרק סיום סדרה מושלם, ובמחשבה נוספת אפילו בסיס מצוין לסרט עלילתי אילו ווידון היה בוחר לקחת את הרעיון לכיוון הפיצ\'ר. כך או כך זה היה פרק מצוין. לביקורת המלאה

9.5. \"דקסטר\", עונה 4, פרק 9. פרק מצוין שבו למדנו לראשונה על האמת המכוערת והמפחידה בכל הנוגע למשפחתו של טריניטי. הגילויים על ההתעללויות בבנו ונעילת הבת בחדרה היו קריפיים לגמרי, והיה מעניין לראות איך הנוכחות של דקסטר/קייל משפיעה על טריניטי ומרסנת אותו, עד לפיצוץ הבלתי נמנע, והסצינה המעולה שבה דקסטר כמעט רוצח אותו. גם במישורים האחרים קרו דברים מעניינים (אוקיי, חוץ ממריה ומאנחל המשעממים) - החל מהנשיקה האסורה של ריטה והשכן, העובדה שדווקא מסוקה מכולם ראה אותם (סוף סוף מסוקה מקבל איזושהי משמעות שלא קשורה בקומיק ריליף! רק על זה מגיע לפרק ציון גבוה), וכמובן, דב שמגלה שקריסטין הכתבת היא היורה - טוויסט שלא היה כשלעצמו בלתי צפוי לחלוטין, אבל הדרך שבה נעשה, ובמיוחד הגילוי על כך שהיא בעצם הבת של טריניטי, הייתה מבריקה. (איתן גשם)



9. \"חוק וסדר: כוונה פלילית\", עונה 6 פרק 16 (שודר ב-7/1). הפרק של \"חוק וסדר\" שואב מהפילם נואר הקלאסי \"מי רצח אותי\" – אדם שהורעל (אותו מגלם לי טרג\'סן, לשעבר טוביאס ביצ\'ר מ\"אוז\") מנסה לגלות בימיו האחרונים מי אחראי למותו הבלתי-נמנע. אבל בטוויסט נחמד, מה שמתחיל כסיפור ק.ג.ב רוסי קלאסי הופך פתאום לסיפור על המזרח התיכון שבו ישראל היא חשודה עיקרית. התסריטאים התאמצו מאד להמציא תרחיש שבו \"כל הצדדים אשמים\" ופתרון התעלומה נשאר פתוח, אבל בדרך לא פחדו לגעת בנקודה הרגישה של \"הנאמנות הכפולה\" לכאורה של היהודים בארה\"ב. “אתה קודם כל יהודי ורק אח\"כ שוטר?” מאשים הבלש לוגאן את המפקד שלו, כשנדמה לו שזה ממסמס חקירה כדי להסתיר את המעורבות הישראלית ברצח. ובתוך כל הפוליטיקה והריגול בפרק מסתתרת גם טרגדיה אישית מרגשת, של העיתונאי הנשוי שנמצא עדיין בקשר עם האקסית המיתולוגית שלו, שהיא אולי אהבת חייו הבלתי-ממומשת, והתקשורת האינטימית חסרת המלים ביניהם מסייעת גם לפתרון התעלומה אחרי מותה ומותו. אבל המהלך המבריק של התסריט הוא הקשר בין שני הסיפורים. כשהגיבור מתאר את מצבו הוא אומר \"יש את האשה שהתחתנתי אתה, ויש את זו שיכולתי להתחתן איתה\". וזו בעצם המטאפורה החשובה של הפרק, שמתארת נכונה את הרגש של יהודי אמריקני מצוי כלפי המדינה שלו וכלפי המדינה שמחכה בצד כאופציה שניה, אולי יום אחד יבחר דווקא בה. (אסף רזון)

8. אם אתם מהאנשים שמתים מצחוק כשמישהו צווח לידם \"ני! ני! ני!\" בקול גבוה, או נקרעים כשמישהו מתעקש שהתוכי שלו מתגעגע אל הפיורדים, או אם אתם סתם אנשים שאוהבים הומור, ויכולים להקשיב במשך שעות לבריטים מצחיקים ואינטלגנטיים מדברים על דברים שקרו מזמן - אז אני מקווה שיצא לכם לראות את הסדרה \"מונטי פייתון – כל האמת (כמעט)\" בשבוע החולף בערוץ 8. אני מאוד אוהבת את הדברים האלה, ולכן השידור היומי של הסדרה הזו הפך להיות הדבר שאני מחכה לו כל ערב השבוע. ראיונות עם הפייתונים, עם מעריצים מפורסמים שמספרים איך הושפעו מהם, ו(לא מספיק) קטעים אהובים מהסדרה והסרטים של החבורה השנונה הזו העבירו לי שעה בכיף. הדבר היחיד שהפריע את מנוחתי היה הפליאה - איך אנשים יכולים ליצור ביחד במשך שנים דברים גאוניים שמשנים את פני התרבות, ועדיין לא להפוך לחברים בלב ובנפש? יחסי העבודה התקינים של אנשי פייתון מבלבלים אותי, אבל עזבו, בואו נעבור למשהו שונה לגמרי. (Which Witch|rlm|)
 
7. \"הכל דבש\", עונה 2, פרק 2. יפה לראות שאחרי שהפרק הראשון בעונה עסק בהתמודדות של בני המשפחה עם האסון שנחת עליהם, הפרק הבא מתמקד בבן משפחה אחד ובהתמודדות האישית שלו. אהבתי מאד את הדרך שבה הוצגו הגילויים על המצב הכלכלי הלא מזהיר וההלם של בני המשפחה בכלל ואביתר בפרט מהסיטואציה שבה הם מוצאים את עצמם, שהגיעו לשיא בסצינה שבה הוא מתחרפן לגמרי על הפיצה. מצא חן בעיני גם השימוש שנעשה גם בשייקה וגברי בתוך הסיפור, והדרך המשעשעת שבה גם הם נשאבים פנימה לתוך הפאדיחה בגלל הטפשות של אביתר. יוסי מרשק עשה עבודה מצוינת בפורטרט של אביתר שמצד אחד מלא כוונות טובות, אבל מצד שני נאיבי להחריד. אבל יש לי בעיה עם הפרק - ברגע שהוצגה דמותה של \"ענת/סווטה\" ניחשתי כבר שהסיפור יילך לכיוון שאליו הלך, ומאד לא רציתי שזה יקרה, כי זה מתאים בדיוק לסטריאוטיפ של \"רוסים = בית זונות\", וחשבתי לעצמי \"אל תלכי לשם, יעל, אל תעשי את זה! לאאא!\", ולמרבה הצער - דווקא כן. אז נכון שנראה שגם פוליאקוב הייתה ערה לעניין הזה והיה ניסיון להציג את \"ענת\" בצורה אנושית בסיום הפרק, אבל זה עדיין לא פגע בטעם הרע שהעניין השאיר. חבל, דווקא היה אחלה פרק. (איתן גשם)



3.5. \"הרווק\", פרק 2. הפרק השני של הגרסה הישראלית של \"הרווק\" היה המשך ישיר של הפרק הראשון – מצעד ראווה מביש של כל הסטריאוטיפים שניתן להדביק לנשים בישראל. וכל אחת נואשת בדרכה. הדייט האישי עם מעין היה כפי שדפנה הפריג\'ידית ההולנדית הייתה אומרת: \"חזלך\" (בהולנדית: \"חמים, חביב\"). הדייט הקבוצתי היה בעיקר מביך, במיוחד כשבמהלכו נראה שלגיא גיאור היתה יותר כימיה עם אנדי רם, שקפץ לביקור סלבריטאות קצר, מאשר עם הבנות. ההחלטה לחתוך את ויקטוריה האנמית היתה נכונה, אבל הויתור על מאיה בא לי בהפתעה – כאילו, מי מוותר על כפילת דנה אינטרנשיונל בתוכנית ריאליטי?!  (Sloppy Words)





בשולי הממיר

בגזרת השידורים היומיים, א\'-ה\':
\"כמעט אנושיים\" החדשה הייתה אמורה להתחיל, אך נראה שהיא נדחתה ובמקומה תעלה סדרה בשם \"Horne and Corden\", וכן העונה השלישית של \"סקינס\" (yes Stars Next), והסדרה המוערכת \"צ\'יינה ביץ\'\" חוזרת לטלוויזיה שלנו לאחר היעדרות ארוכה
(Hot Family).



\"בונס\" עם דייויד בוריאנז, מגיעה אלינו השבוע באיחור קליל של 5 שנים