הממיר 2009

הממיר 2006
הממיר 2007
הממיר 2008

לחסד או לשבט

לא קלים הם חייו של צופה הטלוויזיה בישראל. מחד גופי השידור בארץ רוכשים תוכן איכותי ואהוב, ויעידו ציוני ה-\"10\" הרבים שגולשי המסמ\"צ הרעיפו מידי שבוע ושבוע, ומאידך נדמה שהם עושים הכל על מנת להפוך את הצפייה עצמה לבלתי אפשרית, וגם פה, יעידו ציוני ה-\"0\" הרבים שגולשי המסמ\"צ הרעיפו מידי שבוע ושבוע.



נתחיל בדברים הרעים שעלו פה במדור לאורך 2009. חברת HOT הקפידה להטריד ולעצבן את מנויה בשלל דרכים יצירתיות: EPG שלא מתפקד לאורך שבועות ארוכים, סדרות רכש שהמתינו זמן רב על המדף – לעיתים שנים – ואז לפתע הפציעו על המסך בשיבוץ מוזר (כמו \"קייל \"XY, \"סאות\'פארק\"; וגם העונה החמישית של \"האוס\" הפופולארית שיובשה קיץ שלם); סדרות ששודרו ברצועה יומית אבל נקטעו רגע לפני העונה האחרונה (\"משפחה בהפרעה\") או כאלה שעונתן התחילה שוב מחדש רק כי הערוץ עבר מיתוג מחדש (\"מדיום\" ב-HOT3).

גם חברת yes לא טמנה ידה בצלחת: בעיות טכניות שונות התגמדו לעומת מתקפת הפופ-אפים האימתנית בערוצי הסדרות ומערך הקידמונים האגרסיבי והמנדנד מצד אחד (\"דם אמיתי\") או הלא קיים כלל מצד שני (עונה 5 ל\"לגדול בלי בושה\", ששובצה חרישית בשעה הנהדרת 16:00). והיה את ערוץ yes stars Real, ערוץ קיצי וקליל בד\"כ, שהשנה הפך למעוז הטראש והטמטום.

גם ערוצי הברודקאסט הישראלים המשיכו לאורך 2009 לספק לנו טלוויזיה שלא שווה את התשלום עבורה (נו, חינם, אבל גם זמן הוא כסף), כשאת גביע האפסיות מקבל כמובן ערוץ 10. גם השנה תלה הערוץ הגוסס את יהבו בפורמט הריאליטי החינני שגדל בממלכת ערוץ 10 לידי מפלצת אימתנית. ע\"י הפגזת הצופים בעשרות קידומונים בשעה והשתלטות מוחלטת על הפריים-טיים הערוצי - תוך דחיקת תוכנית אחרות ללא הודעה מוקדמת - קיוו פרנסי הערוץ לגרום לקהל הרחב לשלטט גם לאפיק מספר 10 (וליתר ביטחון גם דאגו לשנות את חוקי המשחק ולהוסיף SMS לחגיגה).

והיו דברים טובים השנה. חברת yes השיקה את מכשיר ה-yesMax HD ובמקביל עלה גם מבחר הערוצים בחדות הגבוהה. סדרות כמו \"אבודים\", \"24\" ופרקי סיום הסדרה של \"נמלטים\" שודרו כמעט במקביל לשידור במכורתן. תוכן ישראלי מקורי שודר ב-HOT (\"תמרות עשן\", \"מחוברות\"), ב-yes (\"מסכים\", \"סרוגים\"), ובקשת (\"פולישוק\", \"מסודרים\", \"רמזור\") וזכה להצלחה יפה. \"המירוץ למיליון\" של רשת קיבל פה במסמ\"צ פידבקים חיוביים מאוד. ואפילו ערוץ 1 חזר להיות רלוונטי לרגע קט בעקבות שידור סרטו המדובר של מיקי רוזנטל, \"שיטת השקשוקה\", לאחר ששאר גופי השידור בארץ שקשקו מפחד. ב-2009 גם הושק העידן+ (ה-DTT), הממיר הדיגיטלי לערוצי 1,2,10,33,99 שטוב לשני קהלים: זקנים ואנשים שרוצים להוריד את דמי המנוי שלהם ב-HOT ו-yes ויכולים לנפנף בממיר כאלטרנטיבה אפשרית. גם זה משהו.



חם ומגניב

מכיוון שאי אפשר בלי רטרוספקטיבה לשנה שהיתה, אבל כולנו עסוקים בקריאת סכומי העשור - קבלו בכל זאת סיכום קצר במיוחד ל-2009. חמישה פרקים שכותבי המסמ\"צ אהבו במיוחד, בתקווה שיהיו עוד הרבה כאלה, נטולי הטרדות, גם בשנת 2010 (לתשומת לבכם, הפסקאות כוללות ספוילרים):

\"החיים על פי נד\", עונה 2, פרק 2: פרק מגניב וחמוד שעבד בכל המובנים. מיקום העלילה הראשית בקרקס היה מהלך מבריק שכן האווירה בקרקס (צבעונית, קצת מוזרה) מתאימה מאד לאופי הסדרה. התעלומה השבועית הייתה כתובה היטב והדמויות המעורבות בה היו מעניינות ומשונות בדיוק כמו שהסדרה אוהבת. עלילת המשנה של נד וצ\'אק שעוברים לגור לבד הייתה קצת צפויה, אבל עדיין נעשתה בצורה מתוקה ולא מעצבנת והוידויים של אוליב ולילי במנזר היו נפלאים. אה, כן, והיה את פיגבי! אז מה יכול להיות רע? איזו סדרה נהדרת, כמה חבל שנפחה את נשמתה טרם זמנה. (איתן גשם, מתוך הממיר 17/5/09)

\"מסודרים\", עונה 2, פרק 3: איזה כיף שיש \"מסודרים\" בחיים. הפרק השלישי של העונה השניה הותיר אותי על הכורסא עם חיוך מרוח על הפנים לאורך כל הצפייה בפרק, שהיה אחד המוצלחים ביותר בסדרה. הרובוט שמפחיד את ארז עם סושי, הפגישה החשאית המתבקשת בחניון עם ברלד, הדיון על התחפושת וברלד שפונה לאדם הלא נכון בפארק, השיחה ההיסטרית בשיחים - אלו רק חלק מהדברים שהפכו את הפרק לענק. גם הבחור החדש שמנסה להתחבב על החבורה ולא ממש מצליח, כשבסופו של דבר הוא זה שמציל אותם מפאדיחה (וגם זה לא עוזר לו), היה מוצלח ביותר. פרק נפלא שהיה כתוב בצורה משובחת. אני רוצה עוד פרקים כאלה. (ברק דיקמן, מתוך הממיר 07/06/09)

\"המשרד\", עונה 5, פרק 26: פרק אחרון (כפול) נפלא לעונה נפלאה. פשוט כיף - סטנלי צוחק על פיליס, פאם עושה hustle לקבוצה היריבה, דווייט מושך זמן באופן היסטרי, וכמובן, הבשורות הטובות של ג\'ים ופאם במרפאה שהוצגו בפני הקהל בתמונה בלבד, כפי שהגיוני שיהיה (בניגוד, נניח, להצעת הנישואין בתחנת הדלק, לגביה תמיד חשבתי שחבל שלא נעשתה בלי המיקרופונים הזעירים בתוך החולצות שלהם). אני חייב לסייג ולומר שצפיתי במהירות כפולה בקטע ה\"קומי\" של מייקל והולי, כפי שאני עושה כמעט תמיד כשמגיעות המבוכות, אבל הקשר היפה בין השניים לא נעלם מעיניי גם כך. ההסבר החי-בסרט של מייקל על איך היא תהיה עם מישהו שנה אחת ואז הוא אולי יהיה עם מישהי ואז שניהם יהיו ביחד וזה יהיה מושלם - היה הפגנת מודעות עצמית סיטקומית מתבקשת מסדרה כמו \"המשרד\". מסקרן אותי לדעת מה באמת יצא מזה, אני חושש שחלק ניכר מהשיקולים תלוי בלו\"ז של איימי ראיין. (yaddo, מתוך הממיר 18/10/09)



\"פולישוק\", עונה 1, פרקים 9-10:  \"פולישוק\" ממשיכה להיות פנינה טלוויזיונית אמיתית בלוח השידורים הצחיח של ערוץ 2. שני הפרקים ששודרו השבוע היו פשוט מצוינים. הפרק הראשון עם השר המודח מיקי כץ (הופעה מצוינת של נבו קמחי שהצליח לגרום לי לרחם עליו ולשנוא אותו בו זמנית) שמאיים לקחת חזרה את המשרד שלו אחרי שזוכה היה מבריק במיוחד. השילוב של עלילת ה\"יועץ הארגוני\" שממליץ לסגור את המשרד כקטליזטור שמוריד את כץ מהכוונות שלו היה גאוני ממש. גם הפרק השני עם המינויים הפוליטיים היה חד מאד ושיקף באופן מפחיד את המציאות (אם כי היה מעט פחות מצחיק ומורכב מקודמו). במיוחד אהבתי את המונולוג של קוזו על ה\"שכבות הארכיאולוגיות\" ואת העימות בין סולי לבין ברוריה והדרך שבה סולי משפילה אותה בסיום הפרק. אפשר לומר בלב שלם ש\"פולישוק\" היא תכנית הריאליטי הטובה ביותר בטלוויזיה (וזו הייתה מחמאה, אם זה לא היה ברור). (איתן גשם, מתוך הממיר 5/7/09)

\"האוס\". עונה 5, פרק 4: אני אוהב פרקי מסע, כל עוד הם נעשים היטב וזה היה פרק מצוין. היה ברור שהאוס ווילסון יחזרו לתקשר ובמהירות רבה, אבל הדרך שבה העניין הזה הוסדר הייתה חכמה וטובה. במיוחד אהבתי את העובדה שהאוס התמוטט לא בשל מגע עם החולה אלא מפני שווילסון סימם אותו. בהחלט טוויסט מבריק, שהראה שלמרות כל ההכחשות של ווילסון באמת אכפת לו מחברו הקרוב. הדיאלוגים בין שתי הדמויות רק הזכירו לנו עד כמה האינטראקציה ביניהן חשובה ומהותית לסדרה, ועד כמה צדקו הכותבים כשתפרו את הענין במהירות המרבית. גם הקטע שבו הם נעצרים ע\"י המשטרה בגלל האוס (במיוחד כשהשוטר \"מפריע\" להם באמצע ה-Differencial) היה משעשע וסיפק הרבה עניין לפרק, והגילוי על צו המעצר נגד ווילסון בלואיזיאנה, ובמיוחד הסיבה לכך היו מוצלחים. המידע שנחשף במהלך הפרק על טיב היחסים בין האוס לאביו, ואפילו העובדה שג\'ון האוס אינו אביו הביולוגי לא הפתיעו, אבל עדיין היה מעניין ואהבתי מאד את ההתנהגות של האוס במהלך ההלוויה, והקטע שבו הוא נותן את ההספד המרגש רק כדי להשיג דגימת עור היה רגע \"האוסי\" קלאסי.  גם הסיפור על הילדה הסינית היה עשוי היטב, והפתרון – שהיה כרוך בהבנה שבשנת הלידה שלה כבר הייתה מדיניות של \"ילד אחד בלבד\" בסין – היה חכם ועשוי היטב. סיום הפרק, עם האוס ווילסון שיושבים יחד היה נהדר גם הוא. (איתן גשם, מתוך הממיר 4/10/09)




דעות בנושא השבוע החולף (ארץ נהדרת למשל) ניתן לכתוב בתגובות.

זה המקום להודות לכל מי שמשתתף בכתיבת \"הממיר\". המדור תלוי בטוב ליבם ומקלדתם של גולשי המסך המפוצל; בבקשה המשיכו לשלוח לנו פסקאות וביקורות. כמו שאמר קפטן פלאנט: \"the power is yours\". שתהיה שנה טובה.