הממיר 20/12/09

10. ברביעי בצהריים פרסם צפניה בבלוגו מכתב פתוח ליונה ויזנטל (סמנכ\"ל התוכן של חברת yes) בעניין הקמפיין הארור והמפגר שלהם - שנידון פה בממיר בשבוע שעבר - Glee  או לא  Glee. ויזנטל קרא את הפוסט וצייץ בטוויטרו בלקוניות: \"אנו משקיעים מחשבה רבה לדרך בה אנו מקדמים את התכנים שלנו,תוך שמירה על איזון נכון עם התוכן המשודר\". ומי בדיוק קובע את \"האיזון הנכון\"? לא ברור. מה שכן ברור הוא שהם \"משקיעים מחשבה רבה\" בעניין. והנה מסתבר שהמחשבה שהושקעה בעניין היתה כל כך מרובה, עד שתוך 20 שעות עדכן ויזנטל את הטוויטר בציוץ הבא: \"אחרי מחשבה נוספת ובדיקה של הדברים, אני מקבל את דעתכם והפופ אפים יוסרו כבר בימים הקרובים\".

אז מה קרה באותן 20 שעות גורליות? כנראה שמישהו ב-yes חווה הארה והבין ש:
א. מי שצפה כבר ב-glee ואהב את התוכנית – כנראה גם יודע ש-yes רכשו את הסדרה.
ב. מי שצפה כבר ב-glee ולא נהנה - הפופ-אפ הזה לא רלוונטי לו. ג. מי שלא יודע מה זה לעזאזל ה-glee שקופץ לו על המסך באמצע התוכנית, לא מבין מה yes רוצה ממנו ועכשיו במקום לצפות בפרק החדש של \"בית הבובות\" הוא עסוק ב-glee המסתורי הזה.  ד. מי שמשלם כסף ל yes עושה זאת בשביל לצפות בטלוויזיה ולא בלוח מודעות אינטרקטיבי השוטף לו את המוח.

אנחנו חיים במדינה חופשית ולקוח שרוצה לברוח מההטרדות של yes מוזמן לעבור לחברת HOT ולקבל... את אותן הטרדות בדיוק. אז מה עושים? פונים לאינטרנט, גם שם קופצים לפעמים פופ-אפים מעצבנים אבל הם לפחות לא גובים 210 ₪ מידי חודש. ובכל זאת, לאור הבטחתו של ויזנטל, האם מנויי yes יכולים סוף סוף לישון בשקט? אולי. ניתן להם שבוע לעשות דיליט על אפליקציית השטן. בכל מקרה, בשום פנים ואופן אין צורך להודות להם; בדיוק כמו שלא אומרים תודה למלצר על כך שלא ירק לי במרק. מעל חצי שנה של שידורים מקולקלים חברת yes סיפקה ללקוחותיה; כעת הם מודים שפרקטיקת השיווק שלהם היתה מוטעית. אני ממתין להתנצלות. אפשר גם בטוויטר. (okok4)


השף רמזי גם ממתין להתנצלות

10. \"בית הבובות\", עונה 1, פרק 9. לא רק שהפרק התשיעי בסדרה לא פגע במומנטום החיובי של הסדרה, הוא היה, לטעמי, הפרק הטוב ביותר בסדרה עד כה. בפרק נעשה שימוש בטכניקה שבה סופרו ארבעה סיפורים קצרים שונים מארבע נקודות מבט שונות. מדובר בבחירה אמנותית מאתגרת למדי, וזה עבד היטב: לא רק שכל ארבעת הסיפורים היו מעניינים, הם גם היו שונים מאד באופי שלהם, וזה שיחק בדיוק על היתרון של הסדרה - היכולת שלה לפעול במסגרת של ז\'אנרים שונים בלי שום בעיה. לביקורת המלאה

10. \"דקסטר\", עונה 4, פרק 5. במרכז הפרק הזה, שהיווה המשך ישיר לפרק המצוין הקודם הן מבחינת האירועים והן מבחינת הרמה, עמדו ארבעה עניינים מרכזיים ועוד אחד משני. כל אחד ואחד מהם היה מרתק במישור שלו. לביקורת המלאה

8. \"סוכן חופשי\", עונה 1, פרק 2. אז רציתי לשזוף עיניי קצת בטוני הד ונשארתי לצפות אחרי \"האחות ג\'קי\", ועכשיו אני זקוקה – לפי מה שהרופא רשם לי – לכמה סשנים של נזעי חשמל ולפחות עשר שנים של פסיכואנליזה. הטראומה הורגשה במיוחד כשהאיש שיזוהה אצלי לנצח כג\'יילס, הצופה היורמי, דיבר על משהו שהוא עשה לרוטב הולנדייז. לדעתי, הכול התחיל כשהוא ניסה להיות יו הפנר בעונה הרביעית (והתפתח בדמות שטופת הזימה ב\"ילדות שנייה\"). ובכל זאת, קומדיה חמודה, חצופה ומשעשעת עם דיאלוגים כתובים היטב. מבחינתי, נראה לי שאמשיך לעקוב, ולו רק כדי לנסות את שיטת ההקהיה השיטתית, או... בואו נודה על כך, להשתולל עם טוני הד. (מיס קיטי פנטסטיקו)



8. \"האח הגדול\". כל מי שהיה פעם אאוטסיידר יכול היה לשמוח כאשר ארז גבר על אביב, הפופולרי בהרבה בקרב הדיירים, וניצל מהדחה. אלמלא כמה הצהרות שאני מדמה שעולה מהן ניחוח אנטי-ערבי גזעני, הייתי מסמן אותו כפייבוריט האישי שלי לגמר. ארז הוא ללא ספק מלך הסטייל והקוליות של הבית. גם אם יש משהו מעט מלחיץ באובססיה הגופנית שלו לעצמו, בהחלט ייתכן שירכב על גלי האהדה והחמלה הציבורית כנגד היחס המכוער למדי שהוא מקבל מהדיירים, שנוהגים לרכל עליו בנוכחותו או להצהיל לו פנים ואז להביע גועל כשהוא לא רואה (איילה). עבור הקולות הצפים אתאר את הסיטואציה בה כבש ארז את לבי שלי: אביב (או אולי היה זה אלירז) השתעשע עם ארז בהמצאת שמות בשפת הסימנים לאנשי הבית, והציע: \"סתיו זה ככה [עושה תנועת חיתוך עם היד] כי היא חתכה את הזין\". ארז בתגובה הזדקף בתקיפות: \"אני לא מוכן לשמוע. אתה לא תדבר עליה ככה\". כמה מתבקש מחד וכמה לא מובן מאליו מאידך. (ע\' בר, מתוך פנזין ע\' קווירית, גיליון 21)

8. \"מד מן\", עונה 3, פרק 5. כל הדמויות בפרק נמצאות בצורה זו או אחרת בערפל. הדמויות אינן בטוחות בעצמן ובכיוון שאליו הן פונות, וחשות שעליהן לעשות משהו בנוגע לכך, ומפתיעות אותנו הצופים בהחלטות לא שגרתיות, ובכך מותירות אותנו בערפל משלנו. לביקורת המלאה

5. איפה ראינו קודם את הפרומו החדש לתוכנית \"ארץ נהדרת\"? בין היתר בסרט \"כיפור\" של עמוס גיתאי. את הסרט פותחת וסוגרת סצנת התעלסות בצבעים, לפני ואחרי שהגיבור מבלה פרק זמן שנדמה כנצח, בחילוץ כושל של פצועים בשדה הקרב. הצבעים בסצנה מתערבבים ומתערבבים עד שכל אחד מהם מאבד את ייחודו, לרגע עוד מבליח אדום דם ואז הכל מסתובב ונמהל לעיסה עד שאין רואים דבר מלבד צבע חאקי ובוץ. בין אם זה רפרור מכוון או לא, ברור על מי הפרסומת החדשה צוחקת. על גבריות רגישה, עדינה, אחרת, אולי הומואית. ועם זאת, נדיר לראות כ\"כ הרבה עירום גברי בחצי דקה. ההקשר הפארודי הוא שמאפשר זאת. (ע\' בר, מתוך פנזין ע\' קווירית, גיליון 21)
\"האח הגדול... סוזי התאבדה, היא מתה... היא נוזלת\" (אלין, \"האח הגדול\", מציגה ביצת מחמד פגועה למצלמה(






מסביב למסך המפוצל

בעשור האחרון התארכו המהדורות בשלושת הערוצים מחצי שעה לכשעה, נוהג שהחל בערוץ 10. מאחר שמערכת החדשות כבר עובדת ומכיוון שמשדר החדשות מושך צופים, הרי שיש לזה היגיון כלכלי ברור. אלא שבעשור האחרון היו לזה גם השלכות מרחיקות לכת. כך למעשה נולד חלקו השני של משדר החדשות, ובו התייחסות רבה לחדשות תרבות ובידור, פינות צרכנות וספורט מורחבות ואפילו דיווחי מזג אוויר שהם הזדמנות לפטפוט אולפן קליל. האם כל הדברים הללו ראויים לתואר \"חדשות\"? לכתבה המלאה (גילי איזיקוביץ, עכבר העיר, על עשור בו מהדורת החדשות הפכה לתוכנית בידור של ממש)

מה משותף לג’וס ווידון, פלישיה דיי, רייצ’ל היפ-פלורז, רוד מונטיג’ו, אמיר בלומנפלד וג’ייק הורוביץ? כל אלה הצליחו השנה למשוך אליהם מיליוני צופים, בעזרת תכנים מושקעים למדי, וכל זאת מבלי לכוון לאל המוזהב – קופסת הטלוויזיה שלכם. ולמרות שאינם מוכרים יחסית, אלה בדיוק האנשים שהולכים לשנות את המפה ואת חוקי המשחק בכל הנוגע לתכנים טלוויזיונים ברשת – הם ועוד רבים אחרים כמוהם, השוקדים על ייצור תכנים איכותיים המיועדים לצריכה וצפייה ברשת. לפוסט המלא (אילאיל גינות, חורים ברשת, על עולם שלם של תוכן איכותי במרחק הקלקה)


פלישיה דיי במרחק הקלקה

הורנבלס הקטנה, שבכתוביות הפתיחה מופיעה תמונתה תמיד מיד אחרי פרצופו של קופיף פחוס פנים הלועס מרבה רגליים להנאתו, עומדת להקיץ מחלום ג\'ולי אנדרוז-מתגייסת-לקומנדו-וזוכה-במיליון-שקל שלה היישר אל שחר שכולו נציגות שירות באלקנה. הלב יוצא אליה, אין מה לומר. לכתבה המלאה (שי גולדן, הארץ, על הדס הורנבלס מהישרדות הפיליפינים)

אחרי שהסבירו לנו כמה הימורים הם מסוכנים ומשחיתים את הילדים הזכים שלנו, פינקו אותנו וילנאי ומרוז בכתבה נוצצת על אחד מגדולי שחקני הפוקר בלאס וגאס, ישראלי לשעבר (לוחם גולני, לא פחות) בשם אלי אלעזרא. השניים, שהרוויחו טיסה מעל האטלנטי בשם העיתונות הנושכת, ביקרו בביתו של אלעזרא ופרטו בפנינו את העושר העצום שלו. לפוסט המלא (ערן כ\"ץ, לטאת האמבט, על אורלי וגיא בעמ)

קשה, קשה, \"על הבוקר\". אבל החבר\'ה באולפן דבקו בסיסמה \"העולם מצחיק אז צוחקים\". המבזקן דיווח כי ראש ממשלת איטליה עשוי להשתחרר היום מבית החולים לאחר שחטף את \"המהלומה הקטלנית\" בפנים, והחבר\'ה באולפן היו עסוקים באוננות נמרצת על האיטלקי השובב. חיים אתגר סיפר כי נרשמת אהדה כלפי ברלוסקוני בעקבות המכות, בעוד פרצופו המדמם הוצג בלופ עצבני. לכתבה המלאה (דאה הדר, עכבר העיר, על המורל הגבוה בתוכנית הבוקר של ערוץ 10)

וגם:

סדרת העשור של עוזי וייל