שוב דבר במדינה הזו, לא באמת, מתנהל על-פי החוק. לא הבנקים, לא הממשלה, לא החברות ולא האנשים. חברות הכבלים מעולם לא היו הוגנות, בטח שלא כלפי הצופים. הפריפרייה לא חוברה, לפחות לא עד ש- Yes הגיעה, התעריפים היו מופקעים, חשבוניות חיוב לא נשלחו והשירות קלוקל. אבל הם נתנו תוכן. לא תמיד הכי טוב, לא תמיד תאווה לחיך, אבל היה המון מה לראות, והיה תוכן איכותי. והנה, כמו כל דבר במדינה הזו, אפילו לא מתחת לשולחן, שוב דופקים את הציבור. במחולות, בריקודים, מתחת לשמים.

כדי לדפוק את Yes, הכבלים פתחו במלחמת חימוש לרכישת תוכן. לא בהכרח טוב, לא בהכרח מעניין, אבל שלוש החברות שפכו מאות מיליוני דולרים רק בשביל להגיד שאין את זה ב-Yes. חברת הלוויין הייתה חייבת להחזיר, וכך אוצר הציבור - הכסף שלכם - מימן את אולפני הוליווד רק בשביל תחרות שלא תעזור לאף אחד, מלבד לאמריקנים.

עכשיו הגיע היום, שהחברות הבינו שאי אפשר יותר. מנסים לפתוח הסכמים ומנסים לקחת לציבור יותר כסף, כי הגורם היחידי בארץ הזו שמשלם על פאשלות של מנכ"לים, בעלי הון וחברות זה אתם. אחר כך הגיע כבודו יאסר עראפת, ראה כי טוב, החריף את המצב הביטחוני והמשק נכנס למיתון. קצת בגלל יאסר, הרבה בגלל מדיניות כושלת של האוצר. לאט לאט המפרסמים מורידים הילוך, העיתונים היומיים רושמים טונות של הפסדים בגלל היעדר פרסומות, כמו גם הערוצים הציבוריים, והמצב בכי רע. חברות הכבלים ו-Yes חייבות מיליארדים של מיליארדים לבנקים, שלא מוכנים לוותר על אגורה, ובתמורה, כאמור, מגיעים לכיס (המאוד קטן) שלכם. שהרי במדינה הזו אין חוקים.

סדרת המקור ה(כמעט) יחידה שמצולמת היום היא שבתות וחגים. Yes ורוב חברות הכבלים הקפיאו את התשלומים לספקים השונים - בכלל זה ההפקות - כי נגמר להן הכסף, לדבריהן. תבל הקפיאה משכורות לעובדים לכמה ימים, הלכה ובאה לביהמ"ש, הכל רק בשביל להוכיח שאין כסף - שהחברה על סף פירוק. שאר החברות הצטרפו, בצדק או שלא בצדק, למחול, ועכשיו כולם טוענים "אין לי, אין לי". נוסף לכל, בזק מנשימה את חברת הלוויין כדי לדפוק את הכבלים, ובסופו של דבר גם מנויי הכבלים, שמשלמים לבזק, משלמים גם ל-Yes. השוק הזה לא היה מוכן לכל כך הרבה כסף, עוגת הפרסום היתה יותר מדי קטנה בשביל כל הטמטום הזה, אבל אף אחד לא הפסיק את המחול. ערוץ 10 שפך עוד נפט, שאר הערוצים הייעודיים (אולי מלבד הרוסי) על סף הקפאה והדבר היחידי שנותר לעשות זה לדפוק את הכיס של הצופים עוד יותר. לפחות עד כמה שאפשר.



אין שום סיבה שמשחקי המונדיאל לא יהיו בערוץ 5, או לפחות ממה שנותר ממנו. הגוויה המהלכת המתקראת ערוץ 4 היתה צריכה להוכיח למועצה לפיקוח שהכבלים יעשו את כל מה שאפשר בשביל לרוקן את ערוץ הספורט, אבל או שמדובר בחבורת מטומטמים יוצאת דופן, במקרה הטוב, או שפשוט לא אכפת, במקרה היותר סביר. אומנם הגיוני שספיישלים, כמו המונדיאל, ישודרו תמורת תשלום נוסף, כמו בארה"ב, אבל מכיוון שערוץ 5 התרוקן מכל תוכן (להוציא ליגת העל של התיכונים ומשחקי חץ וקשת), אין שום סיבה שהוא לא ישדר את המונדיאל. שום סיבה מלבד הרצון להוציא עוד כמה עשרות שקלים מהצופה, שגם ככה משלם יותר מדי על פחות מדי. במבט מפוזר מה זה עוד כמה עשרות שקלים, במבט ממוקד מדובר בעוד כמה מיליוני שקלים לתוכן שלא מגיע להם.

ובשביל להוסיף פנינה על דבורין, החברות גם מחשיכות את המסך בערוצים אחרים, שמשדרים את המונידאל, רק בשביל "זכויות שידור". בהתאם להחלטת ביהמ"ש העליון זה אפשרי, בהתאם להחלטות בתי המשפט בישראל הכל אפשרי, אבל אין שום היגיון להחשיך מסך של ערוצים שאתם משלמים עליהם כסף בלאו הכי. הרי מי שבאמת ירצה יוכל תמיד לשלם כסף בשביל הפרשנות הממולחת (...) של 5 פלוס. אבל, בישראל כמו בישראל, גם כשזה אפשרי צריך לדפוק את זה. במצב הנוכחי, כבר היה עדיף שהם לא היו רוכשים זכויות שידור, וכל ישראל היו למדים את השפה הרוסית. לא אטרקטיבי, אבל בהחלט אפקטיבי.

המונדיאל הוא בסך הכול עוד אפיזודה בים של זיונים. החברות דופקות והציבור נדפק. המועצה קיימת רק בשביל להצדיק את המשכורות של חבריה, הכנסת קיימת רק בשביל הלקלק לבעלי ההון והציבור קיים רק בשביל המזומנים. בכל דרך שרק אפשר, מלמטה, מלמעלה, ישר בראש. למי אכפת. המונדיאל הוא אירוע מהותי, כי במדינה הזו אין שום דבר שמכפר על חיי היום-יום. אין כמעט כלום. פעם בארבע שנים, אפילו אם מדובר רק בעולם הגברי, יש אופציה להתפרק. הטלנובלה של התבל. גם אם רוב הציבור יכול להרשות לעצמו לשלם עוד כמה שקלים, והוא לא, זה לא מגיע לחברות. כי הן זורקות זין, כי לא אכפת להן, כי הן לא נותנות כלום בתמורה. בג"צ אולי ייתן מתן תוקף להחשכה, ואולי אפילו יגיד שזה לא חוקי. בשורה התחתונה, אבל, זה לא משנה. שוב הן עושות את זה.

כל הכבוד.