Modern Family, פרק שביעי

עוד פרק חביב מאוד, אם כי לא מבריק. נתחיל עם הפחות טוב: שוב הכותבים מתעקשים לדחוף לנו בסיום הסיפור את \"מוסר ההשכל\" של הפרק, הפעם על רקע קריינות של אד או\'ניל/ג\'יי. כפי שציינתי בביקורות הקודמות, הקטע הזה מתחיל לעייף, והסדרה זקוקה לפרוש את המתחים ואת העלילות לטווח הרחוק, אחרת כל \"סגירות המעגל\" האלה ייצאו לצופים מכל החורים. חוץ מזה, הפרק כשלעצמו לא היה מצחיק מדי, מלבד קטע אחד (שנגיע אליו), ולמרות שהיתה דרמה לא רעה, עדיין היו חסרים לי הפעם הצחוקים.

העלילה של מני והסיף התחילה מעט חלש, ולא כל כך אהבתי את ה\"שביתה\" של מני ואת הנימוק שמאחוריה, אבל השתפרה מאוד מהרגע שהגיעה אותה מלווה והתחילה לפרט כמה אומללה הילדה שמתחרה מול מני. הפרצופים והתגובות של גלוריה ובעיקר של ג\'יי היו היסטריים לגמרי, ובקטע שבו המלווה סיפרה שהילדה חולת סוכרת, וג\'יי מלמל לעצמו \"ברור שהיא חולת סוכרת\" פשוט ראיתי את אל באנדי מול העיניים...

מנגד, העלילה של מיצ\'ל וקלייר והגילוי על כך שהוא עדיין נוטר לה טינה על כך שהיא פירקה את ה\"זוג המחליק\" היתה עשויה היטב מבחינה דרמתית, אם כי שוב שמה דגש על הנוסחתיות המוגזמת מעט של הסדרה (מתיחות בין שתי דמויות שפורצת החוצה ונפתרת לקראת סיום הפרק עם \"רגע אנושי משחרר\"). בינתיים זה עובד, כי הרגעים האלה עשויים היטב, אבל אני חושש שמתישהו הקטע הזה יתחיל להישחק.

מכל מקום, עדיין היה נחמד לראות את קטע הריקוד המקסים של האח והאחות ולראות שלמרות הכל הם עדיין באמת אוהבים האחד את השניה ולהפך (והניסיון של קמרון לשחזר את הריקוד בסיום הפרק היה משעשע למדי). ציון: 7.5.