Community, פרק שלישי

מבחינתי, \"Community\" היא הסדרה הטובה ביותר מבין הסדרות החדשות. הדיאלוגים מהירים וחדים, יש לא מעט דמויות חביבות ודמות קאלט אחת בהתהוות, הדמות הראשית משוחקת מצוין וכתובה היטב, יש לא מעט בדיחות מוצלחות והכותבים שמים דגש גם על הדרמה ועל מסרים חיוביים, וזה משהו שאני מחבב בסדרות קומיות.

כבר בפרק הראשון שמתי עין על עאבד. הדמות הזו גונבת בינתיים את ההצגה עבורי, גם בזכות האפיון שלה וכל הרפרנסים שהיא זורקת לאוויר וגם בשל המשחק המצוין של דני פאדי שזורק את השורות שלו לאוויר בקצב מטורף (ועיון ברזומה שלו ב-IMDB מעלה שבעברו הופעות אורח ב\"הבית הלבן\" וב\"בנות גילמור\". כמה מפתיע...) ומצליח להצחיק אותי כמעט כל הזמן.

הפרק הזה התמקד בדמות שלו, על אף שהוא עצמו היה לכאורה רק ברקע. ההתערבות של בריטה בחיים שלו היתה קצת פטרונית ומתנשאת, מבחינתי, אבל בסה\"כ הכוונה שלה היתה טובה, אז זה לא הפריע לי יותר מדי. מה שכן מצא חן בעיני זה הדרך שבה נבנה הטוויסט בסיום הפרק עם הסרטון של עאבד וכל הרמזים שהובילו אליו. אז נכון שהקטע שלו עם אבא שלו היה טיפל\'ה קיטשי, ועדיין, זה היה עשוי היטב ולימד אותנו משהו מעניין על הדמות הזו. בכלל, טוב לראות שדמות שמתאפיינת באופן קומי קיצוני כמו שלו מקבלת נפח כבר בפרק השלישי. שאפו לכותבים על כך.

גם הדמות של המורה שחושב שהוא ב\"ללכת שבי אחריו\" עבדה לי לא רע בכלל. הרעיון שיש קורס שאמור להיות \"הליכה בפארק\" עבור ג\'ף, כשבפועל המורה לא קונה את הלוקשים שלו היה מצוין, ולאורך הפרק הדינאמיקה ביניהם היתה מצוינת. אני קצת פחות אוהב את הדינאמיקה של ג\'ף ובריטה, אבל לפחות הם התנשקו בסוף, ואהבתי מאוד את המשפט של המורה על כך שהוא יודע לזהות נשיקה משנת חיים כשהוא רואה אחת שרמזה לנו שמדובר כאן ביותר מסתם נשיקה, כמו גם הפרצוף של ג\'ף אחריה שחיזקה עוד יותר את ההנחה הזו.

הסיפור של טרוי וההתעטשויות-ילדה-קטנה שלו היה חמוד, אבל טוב שנשאר רק ברקע. אני לא חסיד גדול של צ\'בי צ\'ייס ובינתיים לא נפלתי מהדמות של פירס, אבל השיחה שלו עם טרוי היתה מוצלחת יחסית והצליחה ליצור חיבור מעניין בין שתי הדמויות.

בסה\"כ היה פרק מצוין, וכרגע אני מאד נהנה מהסדרה ובהחלט מתכוון להמשיך לצפות בה. ציון: 9.