המסך המפוצל

איך שכדור מתגלגל לו

כדרורים ותמרונים הם מנת חלקו של שחקן הכדורגל הישראלי. סליחה: הם מנת חלקו של אוהד הכדורגל הישראלי. בתום 90 דקות, לא ברור מי מהם עייף יותר.

מאת: פינגווין

פורסם: 11-09-2009
12 תגובות

היסטוריה על רגל אחת

כדורגל משחקים 90 דקות ואת 90 הדקות האלה משחקים בארץ כבר למעלה ממאה שנה. ב-1906 נוסד מועדון הכדורגל הראשל\"צ-יפו (לימים מכבי תל אביב) ובשנים שלאחר מכן הצטרפו אליו מועדונים נוספים. ב-1928 הוקמה ההתאחדות הארצישראלית לכדורגל וכבר באותה שנה נערכו משחקי הגביע הראשון בארץ. הבריטים, ששלטו אז בפלשתינה, שמחו שהברברים המקומיים מתחילים לאמץ את תרומתה הגדולה של האימפריה לעולם הספורט ותמכו בקיום משחקים מדי שבת, מה שהפך במהרה לליגה ממוסדת.

מתי בדיוק התחילה הליגה? תלוי. באתר ההתאחדות, מצוינת מכבי תל אביב כאלופה הראשונה בשנת 1923; למרות זאת, הליגה הארצישראלית לא התקיימה באופן רשמי עד 1931, כאשר המשטרה הבריטית הפכה לאלופת הליגה הראשונה. מה קרה בינתיים? ויקיפדיה מציינת אליפויות של מכבי חשמונאים ירושלים ומכבי תל אביב בשנים 1928-9, אבל יש אנשים - רובם אוהדי הפועל - שטוענים כי זכיות אלה לא נחשבות.


מכבי ת\"א מודל 37\'

לאורך השנים, מי שביקש להתעדכן בתוצאות המשחקים נדרש להגיע בעצמו למגרש, או להמתין לדיווחים ברדיו ובעיתונים. רק ב-1970, הגה איש קול ישראל, גדעון הוד, את הרעיון לדווח על שערים הנכבשים בזמן אמת מהליגה המקומית. הוא יזם את תכנית הרדיו \"שירים ושערים\", בה הושמעו מלהיטי התקופה (אותם בחרה שוש עטרי ז\"ל) ובין שיר לשיר, עודכנו המאזינים על המתרחש במגרשים. לא עברו שנים רבות ומישהו קלט שהשערים מעניינים יותר מהשירים והתכנית עברה מתיחה קוסמטית; עיקר השידור התמקד בדילוג בין המגרשים, מהם דיווחו שדרנים נלהבים, לעיתים יתר על המידה בכדי לחמם את המאזינים, על מהלך המשחק וכמובן, לא שכחו להודות לטכנאים בסוף השידור. אם נכבש שער, היה מגיע השדרן לאקסטזה ומשמיע את איתות ה\"בום-גוווול!\", בעוד המגיש מנסה להסביר לו שהמיקרופון שלו סגור. אמנם כבר הייתה בארץ טלוויזיה, אבל להוציא משחקי נבחרת, משחקים מהליגה האנגלית והאופרה \"לה-מרמור\" מאת פרלש, אוהדי הכדורגל הישראלים נסמכו על כמה שעות אינטנסיביות של רדיו בשבת בצהריים בכדי להרגיש כאילו הם יושבים בבלומפילד, או בקופסא.

מפסיבי לאקטיבי

עם השנים, למדה מדינת ישראל לחבב את המכשיר המלבני שנמצא מתחת לאגרטל בסלון. בשנות השמונים, החלו שידורי הצבע בישראל ואנשים גילו, מעבר לעובדה שלביל קוסבי יש יותר מדי סוודרים, שמשחקי כדורגל אינם מתקיימים רק בין האפורים לאפורים-בהירים. משחק הליגה הלאומית (המוכרת כיום כליגת העל) הראשון ששודר בשידור ישיר, בין הפועל ת\"א למכבי חיפה, נערך במאי 1986. הפועל הייתה חייבת לנצח בכדי לזכות באליפות, לחיפה הספיק תיקו. כמה דקות לשריקת הסיום, מצא עצמו גילי לנדאו מול השוער, בעט לשער וסידר להפועל ת\"א נצחון 2:1 ואליפות לעיני כל המדינה (אך אליבא דאוהדי מכבי חיפה מודל \'86 השער היה – כמובן – לא חוקי).

איזה סיפתח! בשידור אחד, עם הקלישאה של 100% רייטינג, הצליחה הליגה הלאומית לספק את כל המרכיבים שזכייניות הערוצים המסחריים מנסות להכניס בתכניות הריאליטי כיום: דרמה, מתח, התרגשות, הזדהות ברורה עם אחד הצדדים, קהל היסטרי וסיום עם טוויסט שעד היום מתווכחים עליו.


כך בהחלט לא בונים חומה

ההתאחדות ראתה כי טוב והחליטה למכור באופן קבוע את זכויות השידור למשחק המרכזי של שבת. תחילה החזיק בזכויות ערוץ 1, מכיוון שהיה, ובכן, רק ערוץ אחד. משהצטרף לממיר הערוץ השני עתיר הממון, עברו הזכויות אליו, ובהמשך נדדו גם לעבר ערוץ 10 וערוץ הספורט. הנפגע העיקרי של הסיפור הוא הרדיו; \"שירים ושערים\", לאחר 33 שנות שידור, ירדה מהאוויר, כאשר ההתאחדות לכדורגל החליטה שבעידן הרב ערוצי, אין טעם להמשיך ולספק זכויות שידור למדיום לא חזותי. חברת צ\'רלטון פתחה שני ערוצים בתשלום שאפשרו לצפות בכל משחקי הליגה (מלבד המשחק המרכזי) במלואם ובשידור חי רווי הילוכים חוזרים וקלוז אפים על השחקנים. באופן מעניין, למרות שצ\'רלטון עדיין משדרת את רוב משחקי הליגה וגם הוסיפה עוד כמה ליגות לאוסף, מתברר שאוהדי כדורגל אינם חולקים את החשיבה הכלכלית של ההתאחדות. בלחץ הקהל, הושבה \"שירים ושערים\" לשידור כעבור שנתיים.

חזרה אליך, בוני

בשנים האחרונות שודר המשחק המרכזי בערוץ 10. כמו ערוץ 2 בזמנו, גם ערוץ זה מיהר לצאת במסע רכש ואסף אליו עם הקמתו כמה מהשמות הגדולים של הטלוויזיה הישראלית. בניגוד לערוץ 2 בזמנו, ערוץ 10 נכנס לחובות ועמד על סף סגירה במהלך הקיץ האחרון. ההתאחדות החליטה לא לחכות והעבירה את הזכויות לשידור המשחק המרכזי לערוץ הראשון, לראשונה מזה עשור וחצי. הדיווחים דברו על חוזה לשלוש שנים, אולם נראה שגם בשנה הבאה, יועברו הזכויות למרבה במחיר.

אנחנו אוהדי הכדורגל, אנשים מפונקים; רוצים כמה שיותר שידורים באיכות הגבוהה ביותר, אבל לא רוצים לשלם על זה. כשערוץ הספורט פתח גם את ערוץ ספורט 5+, התעצבנו כי פחדנו מזליגת תוכן לערוץ בתשלום. אחרי שהשלמנו עם זה, כעסנו על חברת צ\'רלטון שדורשת כסף על שידורי המונדיאל. ערוץ הספורט הרגיז אותנו שוב, כאשר נפתח גם ערוץ 5+ Live ושוב נוצר חשש מדליפה. למרות זאת, לערוץ הספורט אנחנו סולחים, כי יש תחושה שמקבלים תמורה עבור הכסף. כבר שנים שמדובר בגוף המעביר שידורים מעניינים ורהוטים, עם מיטב השדרנים והפרשנים ובלי חסויות שקופצות בכל פעם שיש הפסקה במשחק. צ\'רלטון נחשב ערוץ למכורים, אז מי שכל כך לחוץ לו לצפות, שישלם.


העלו את הרף

העברת זכויות השידור לערוץ 1, מעלה את הקונפליקט בלבו של הצופה, האם הוא יותר מפונק או יותר קמצן. מצד אחד, המשחק המרכזי משודר ללא תוספת תשלום ואת האגרה נשלם בין אם נרצה, או לא. מצד שני, יש סיבה לכך שערוץ 1 פחות מיוצג בצמרת טבלאות הרייטינג. משחקי הנבחרת והגביע שמשודרים בו מאופיינים באיכות טכנית נמוכה ביחס לערוצים האחרים ובפרשנותו המעצבנת של דני נוימן. השידור מהאולפן, טרם המשחק, נוטה לדיונים שטחיים ומלאי קלישאות. לאנשים שהתרגלו לאולפן ליגת האלופות של ערוץ הספורט ולבימוי והצילום של ערוץ 10, שהם מהמתקדמים בעולם, קשה עם המחשבה שכעת נאלץ לצפות במשחקים דרך העדשות המטושטשות ואולפני המסך הירוק של רשות השידור. למרבה המזל, להתאחדות יש הבנה קצת יותר טובה בתרבות הרייטינג ובמסגרת החוזה, מחוייבת רשות השידור למספר מינימלי של מצלמות במגרש ולציוד שנרכש אחרי ימי \"סיבה למסיבה\". למרות שהפרשנות של דני נוימן גורמת לי לראות את רוב המשחק בווליום נמוך, לפחות נותנים לליגה את היחס שלא נותנים למשחקי הנבחרת ומשדרים אותה בהתאם לסטנדרטים של המאה ה-21.

כך נראית המפה נכון לעכשיו: משחקי גביע הטוטו משודרים ב-5+ Live, רוב משחקי הליגה בערוצים של צ\'רלטון והמשחק המרכזי בערוץ הראשון. משחקיהן של הפועל תל אביב, בני יהודה ומכבי נתניה באירופה שודרו בחלקם בערוץ הספורט (לא לכולם נרכשו הזכויות), כאשר משחקה הביתי של הפועל נגד טפליצה שודר בערוץ 1. משחקי הגביע יחולקו בין הערוצים השונים, כאשר ערוץ 1 צפוי לשדר את הגמר, כמדי שנה. ערוץ הספורט משדר בכל מחזור שלושה משחקים מליגת האלופות, אחד בכל ערוץ, כאשר ערוץ 5+ Live הופך ל\"ערוץ הקיבוץ\", בו יושבים מודי בר און ושות\' באולפן ומדווחים על המתרחש בסגנון שירים ושערים. עוד שני משחקים משודרים אצל צ\'רלטון. מכבי חיפה עלתה לליגת האלופות, מה שאומר שערוץ הספורט ישדר את ששת משחקיה בשלב הבתים. בשלב הקודם, שודר משחקה הראשון של חיפה נגד רד בול זלצבורג בערוץ 2, במסגרת רשת. הגומלין נערך ביום שלישי, השייך לקשת שלא רכשה את זכויות השידור ולכן שודר המשחק בערוץ 10 (אני יודע, כי המסך כווץ פעמיים לטובת שקופית פרומו להישרדות). את גמר ליגת האלופות שידרה רשת בשנתיים האחרונות, מה שבהחלט עשוי לקרות גם השנה. את גמר הליגה האירופאית ישדר ערוץ הספורט, למרות שבמידה והפועל תל אביב עוברת את שלב הבתים, יתכן וערוץ אחר ישדר חלק מהמשחקים.


תמונה ויה הגלוב

עם הבלגן הזה נפתחת עונת 2009/10. עתידו הכלכלי של ערוץ 10 לא ידוע וכך גם כמות התוכן שעוד תעבור לערוצים בתשלום. הדבר היחיד שבטוח הוא שכדורגל מושך הרבה קהל. ההתאחדות מודעת לכך ומרשה לעצמה להחזיק את הצופים במתח עד הרגע האחרון, כאשר אף אחד, כולל יו\"ר ההתאחדות אבי לוזון, לא יודע איפה ישודרו המשחקים בעונה הבאה וכמה זה יעלה לנו.