שורדים 3.1 - בריתות ותולעים

איי קראמבה, שכחתי כמה משעמם זה לצפות בפרקים הראשונים של השרדות 10. קודם כל, כי יש ארבעת אלפים אנשים שמתרוצצים באי ומלהגים שטויות. שנית, כי הם מסבירים באריכות את כל השטויות שהם מלהגים, ואחר כך את השטויות שחבריהם לשבט ליהגו, ואחר כך את השטויות שהם ליהגו על השטויות של חבריהם לשבט, וחוזר חלילה.

אבל כמה דברים מעניינים כן הצלחתי לחלץ מהפרק של יום רביעי, בצפייה במהירות כפולה עם קריאת התרגום:
נחזור רגע אל השרדות האם. באחת העונות של הסידרה, ששודרה בארץ אך לא אספיילר, מספר הזוכה את מה שהנחה אותו בבחירת הברית: צריך מישהו חלש ממך כדי לא להיות החלש שלא תורם. צריך מישהו חזק ממך, כדי שיהיה לברית כח באתגרים בחלק האישי. צריך מישהו אסטרטג וחכם, כדי שיהיה מי שילכלך את הידיים במקומך. ואז צריך חמישי, עדיף כזה שכולם שונאים.

אמנם הניתוח הזה הגיע רק בשלב מאוחר יחסית בהשרדות, אבל הוא מתאר את מרבית הבריתות המוצלחות. החלק הטוב ביותר בברית כזו, היא שכל אחד יכול להרכיב אותה. תמיד יהיה מישהו חזק יותר, חלש יותר, חכם יותר, ואחד שסתם שם. לפעמים הסתם ינצח, לפעמים החכם ינצח, לפעמים החזק ינצח ולפעמים החלש, אבל הסיכוי שלך לנצח עם ברית מחושבת היטב גבוה יותר מאשר אם, נגיד, תחליט ללכת על ברית בנים, סתם כי לכולכם יש בולבולים וזה מקל על בניית השירותים.

כפי שאפשר להבין, החברים מהשרדות 3.0 (או בעצם 0.003, גירסת אלפא לא מוכנה לשידור), לא בדיוק מחזיקים באסטרטגיה דומה בנוגע לבריתות. הם עדיין לוקים במחלה הקשה של לא להביט קדימה ולחשוב על הצעד הבא, אלא רק על הצעד הנוכחי, וגם עליו בקושי.
בפרק הקודם רק קיבלנו חלוקת 25 איש לשני שבטים, שעדיין חיים על אותו החוף. אז המשחק האמיתי מתחיל רק עכשיו, עם תחרויות וחסינויות.

הפרק מתחיל עם משימה: תיבה נופלת למים ממסוק, ועל השבטים להלחם עליה. הדבר מהווה תירוץ לקשקושים נוספים על אסטרטגיית בניית השבט של נועה, שאולי לא היתה הכי חכמה שאפשר. השבטים מתחילים ללכת מכות על התיבה, באופן צפוי אך מבדר. מאורע ראוי לציון הוא הלפיתה האיתנה של הדס (סופר-גיק) את ליאורה (סופר-פריחה), בעורף. ליאורה, שלא נהנתה מהמעמד, החלה צועקת על הדס שהיא חונקת אותה, בלי להבין שאם היא יכולה לצעוק – אף אחד לא חונק אותה. קצת מוזר, שיש משימה וקרב ואיש לא שומר על חוקי המשחק (אם כי לא נראה שהדס עברה עליהם), אבל שיהיה.

ליאורה, מזועזעת מן המתרחש מתוודה בזעזוע שהיא פחדה שעוד רגע הדס – שכל אותו הזמן המשיכה להסביר לליאורה שזו המשימה – תכאיב לה. אבל מה שהגדיש את הסאה היתה העובדה שכשכולם הבינו שהשבטים די שקולים בכוחם ושהקרב הזה לא יסתיים בקרוב והתחילו לחשוב על פתרון חלופי, הדס וליאורה עדיין היו לפותות להן יחד.

חנוך הוכיח כי למרות שהוא מוגבל פיזית הוא עדיין בחירה נבונה לשבט, משתלט בתור המבוגר האחראי, ומציע לקיים הגרלה. ההגרלה נעשית, ושבט קראו זוכה בתיבה המלאה פירות וחלות (מממ... חלות מתיבה שצללה אל הים...), ובתמורה מציעים לטינאגו את המחסה לאותו הלילה. את הנדידה הגדולה הם מתחילים לפנות ערב, ובכל ההמולה שוכחים מאחור (אך חוזרים לקחת) חזיות (יעל), תיקים (נטלי) וזרוע אחת (חנוך). השעה מאוחרת מדי כדי שיוכלו לבנות מחנה חדש, ושבט קראו מבלים את הלילה שבעים, אך רטובים מאוד וזועפים מאוד, בכוך שמצאו על החוף. השרדות 101: אם יש לך מחסה, אל תיתן אותו לאיש.

 בבוקר מחליטים חברי שבט טינאגו להפגין את סלידתם מהשבט המתחרה, ובונים גדר הפרדה, בלי הפסקות לכדורגל. מתי כבר יפרידו בין שני השבטים המעצבנים הללו?
סוף סוף המשימה האמיתית הראשונה: חסינות ואש גם יחד. בתפריט: עבודה בשת\"פ כדי להעביר תותח במסלול מכשולים. נדרש שיתוף פעולה, אבל גם הרבה כוח, וחברי שבט קנאו עייפים מהלילה הקשה שעבר עליהם, ומתקשים להצליח במשימה. העובדה שיש להם גבר אחד (ועוד יד) פחות גם מראה את אותותיה, וכולם ממהרים להאשים את נועה. חשוב שיהיה שבט מגוון, אבל יותר חשוב שיהיה שבט שלא שונא אחד את השני. קראו, כמובן, מפסידים. נוסף על הזכייה של טינאגו הם זוכים לבחור את אי המגורים שלהם, עכשיו כשהשבטים סוף סוף מופרדים. בצעד מעניין הם בוחרים להחליף את האי וללכת לבנות להם עוד מחסה, אחרי שהשקיעו זמן ואנרגיות על הקודם.



אחרי שקראו מפסידים במשימה שני מועמדים ברורים להדחה עולים: הדס, כי היא מחייכת יותר מדי וכולם עצבנים מדי כדי לעמוד בזה, וזיו המעיק, כי באמצע המשימה, עוד לפני ההפסד, הוא הציע לכולם לוותר ולפרוש. מעבר לשיקולים ההגיוניים הללו מסמא את עיניו של שי השיקול האהוב כל כך בהשרדות הישראלית: יש מיעוט של גברים בשבט קנאו. זו ההדחה הראשונה, אף אחד לא מקים ברית אנטי-גברית, אבל בכל זאת, שי מתחיל לחשוש שכל הנשים יתאחדו נגדו. פעם אחת בהיסטוריה של העולם ברית נשית בהשרדות צלחה, אבל שי מודאג, כי הרי לראות השרדות זה לא משהו שהוא עושה על בסיס קבוע. או בכלל. את הנקודה הזו הוא אף מדגיש בנסיונותיו למצוא חברה חמישית לברית, כי הלא אם הבנים במיעוט, ללא בת אין ברית.
הפוגה: חברי השבטים מקבלים את בגדי הים שלהם, כדי לספק את רגע הציצים המובטח. יא, כמה כוסיות וכו\', ואנחנו חוזרים לאסטרטגיה.

שי ניגש לדבר עם מיטל, כדי לייצר רוב לברית הבנים שלו. שוב אנחנו מגלים שהשורדים לא מבינים את ההבדל בין חברה ואסטרטגיה, ושי פוקד על מיטל ללכת איתו, כשהוא מבהיר לה שהברית היחידה שלה היא איתו. מיטל רוצה לצרף אל הברית את נועה, אבל שי לא מוכן לכך, אלא להבטיח שנועה לא הולכת הביתה היום, ושלא תשאל שאלות. מישהו צריך לספר לשי שברית מבוססת על הסכמה הדדית, ולא על פקודות. אם מיטל היתה שחקנית חזקה זה היה עולה לו ביוקר, ומזכה את זיו המעיק, שבינתיים הולך ומעיק על כל חברי השבט, בעוד שלושה ימים של מעיקות.

מיטל לא מפגרת, והיא לבד מבינה שעם איומים זה לא הולך. אבל האסטרטגיה שלה, אפעס, גם לא מעידה על חכמה יתרה: מיטל רצה מיד לנועה והדס, ומציעה להן ברית בנות, כנגד ברית הבנים של הבנים. אין להן באמת ברירה אחרת, כדי להפטר מגבר הן באמת חייבות לחבור יחד, אבל למה לנסות להעיף דווקא את זיו? שהדחה של שי תחסל את הברית לגמרי, ותבטיח לנועה ומיטל כמה בנים לברית שלהן. הרי הם לא יוכלו ברית על טהרת הבנים עם שלושה בנים בלבד, וזיו לא בדיוק יסחוף אחריו אף אחד.

אבל הברית הזו לא מתרוממת מעל האדמה לפני שהיא מתרסקת: נטלי חוששת מאבדן כוחו הפיזי ההיסטרי של זיו, יעל מתרגשת מהעובדה שיהיו בנים חסונים לצידה- בלי לחשוב שהם ינצחו אותה בכל אתגר חסינות והיא תהיה הראשונה ללכת, בתור האאוטסיידרית של הברית. עכשיו נטלי ויעל הן הכח במשחק, והברית בה תבחרנה תהיה הברית המנצחת – היום – אף אחד לא מבטיח הבטחות מעבר להיום. הולכים למועצת השבט הראשונה, לשעות של הנאה. מתברר שגי\"ז קרא אותי ולכן הוא אינו שואל \"את מי תדיח\", אלא \"מה מנחה אותך בבחירה הערב\". זיו לא קרא (והעיכוב בקריאת מכתבה של אשתו, כמו גם ההתנהלות הכללית שלו מעלה את החשד שהוא לא יודע לקרוא), ולכן הוא עונה \"אני מצביע למיטל\", מה שפותח מהומה ומריבות.

לא הצלחתי להבין מה כולם רוצים, בין הצעקות והדמעות (כל כך מוקדם!), אבל מסתמן שמיטל היא הראשונה ללכת. גם לה לא חסרה מעיקות, עם הדרמה של הפרק הקודם, אבל נראה שהיא נבחרה להדחה רק בגלל שלא עשתה נעים בגב לשי כשרצה. כבר התגלה לו נחש בשבט, וסביבו עדר של טמבלים. כולם הצביעו למיטל מלבד נועה שנשארה מחוץ לעניינים, ואם לא תעבוד מהר וחזק, תמצא את עצמה מחוץ למשחק. בשלב מוקדם כזה חכם ללכת עם מנהיג בולט ומעצבן, שימאיס את עצמו על כולם בהמשך, ולא למשוך תשומת לב לעצמך, אבל נקווה שחברות השבט לא שוכחות שהבסיס לברית הנוכחית היא ברית בנים, וששלושתן, הן בהכרח סרח עודף.

באותו הערב נועה עצובה כי היא מחץ לברית, אבל במהרה כולם נזכרים שהם זכו הרגע באבן אש, והכל נעשה יותר מעניין. זיו, במפגן כח גברי מפואר, לוקח את אבן האש ומסביר שהאש \"היא מנת חלקה של הגבר\". כמה מעיק, ככה עילג. לא נראה לי שהוא אי פעם הדליק אש, כי הוא מנסה להדליק אותה ע\"י צעקות \"בוא לאבא\" וקללות.



גם בשבט טינאגו דנים על כוחן של נשים מול הגברים. ריקי מסבירה שהגברים צריכים לישון בנוחות כדי לאגור כוחות וליאורה מסבירה שיש לה דעות מיושנות. לעולם לא אסכים עם ליאורה, אבל מהצד השני עומדת ריקי, אז אני מרשה לעצמי לומר שהיא מדבר שטויות.
כדי להוכיח את זה שמדובר בשטויות, בנות השבט מחליטות פה אחד להכין שרשראות לחברי השבט, על שהגיעו עד כה. אני עומדת משתאה אל מול מפגן הטמטום של השורדים, שכנראה לא ניחשו כמה מפגרים הם יראו בטלוויזיה. הם כבר חוטאים בהיבריס (חטא מסוכן במיוחד בהישרדות) כשהם מסבירים מדוע הם לעולם לא יפסידו.

זיו ממשיך בניסיונותיו להדלקת אש, לא מוכן לתת את האבן לאף אחד אחר, ואף אחד לא מוכן לקום ולהגיד לו שהוא מעיק על כולם, ושילך לשבת בפינה וייתן לאחד מחברי השבט המועילים להחליף אותו, והם אוכלים גזר לארוחת ערב כשהם ממורמרים.
זוהי הזדמנות לראות כמה טוב נועה מנהלת את עצמה במשחק, כשהיא דואגת לחמם את זיו ולהפנות את תשומת לב כולם לברבורים שלו. הגברים כבר בטוחים במקומם, וגם הם כבר חמים על זיו, ועשויים להדיח אותו, ונועה יכולה לסמוך רק על זה. אם לא תצליח להציל את עצמה, היא תהיה המודחת הבאה.

במשימת הפרס עומדים על הפרק ערסל, פטיש ומסמר לבניית – תחזיקו חזק – שרפרף, או רעפים. על חברי השבט להחליט אסטרטגית מה הם עושים: ללכת על גג הרעפים, הקשה יותר להשגה מבחינה פיזית, או על שלושת הפרסים האחרים גם יחד, הנמצאים בתיבות קרובות יותר בלב הים. בשבט קראו שי לוקח את הפיקוד ודורש מהיתר לסתום את הפה, בעוד בטינאגו טל א. לוקח את הפיקוד, אחרי שריקי דורשת מהיתר לסתום את הפה, למורת רוחם. שי מפגין חשיבה יפה כשהוא אומר שהפרס פחות חשוב, אלא הניצחון חשוב לחברי השבט, ונותן לחשיבה הזו להנחות אותו בבחירת האסטרטגיה. הוא לא חושב,לעומת זאת, לתת לחברי שבט אחרים לדבר.

כהרגלו, זיו מתחיל לצווח ולצרוח באמצע המשימה, הפעם בשביל מה שהוא חושב שהוא מורל, אבל חרף הנסיונות שלו האסטרטגיה מוכיחה את עצמה והם מנצחים. זה היה די ברור שזה יקרה, העליונות הפיזית של טינאגו לא מספיקה כדי לסגור פער כמו זה שהיה להם במשימה, והם ספגו מכה מוראלית קלה בכנף.
נועה מנצלת את אופורית הניצחון ומנסה להתקרב אל שאר הבנות, בזמן שזיו סוף סוף הדליק אש, לקול תרועה עצמית (הוא מאוד טוב בזה, מסתבר).

בשבט טינאגו מתחילים לדבר על הכח המוגזם שבידיו של טל א., מה שמוכיח שוב שחשוב להיות חזק, אבל לא יותר מדי חזק. אהוד קורא את המפה נכון, מזהיר את טל כדי להוכיח שהוא לטובתו, ובמקביל לא מדיר את עצמו מאף ברית.
במקביל, שי וזיו חוטאים בגדול כשהם מדברים ללא הפסקה על כך שנועה היא הבאה ללכת. שי מאשים את זיו בעובדה שהמשחק שלו נהרס, אבל גם הוא לא מסתיר את המהלך הבא שלו. אין דבר קל להתמודדות משחקן צפוי. כל חברי השבט שלהם צופים היטב את המהלכים של זיו ושי, וידיחו אותו בקלות כשיצטרכו. אסור לאף אחד מהשורדים להתבלבל – כולם מועמדים להדחה, השאלה היא רק מתי ולמה. כולם רוצים להדיח את כל היתר, כדי להגיע לגמר, וזה מה ששחקנים רבים כל כך נוטים לשכוח.

משימת הפרס היא העתק האתגר הראשון מעונה שש הנהדרת של השרדות (אמזונס), פלוס לאכול משהו מגעיל בסוף. אני שונאת משימות של אכילת תולעים. זה מרגיש לי כמו אפקט הפחד ולא הישרדות, וזו המשימה הפחות חביבה עלי אי פעם בתוכנית. יחד עם זאת, זה חלק די בלתי נפרד ממנה, כמו שיודע כל מי שצופה (ושואל את עצמו את השאלה \"האם אני הייתי מוכן לאכול את זה תמורת מליון דולר?). קריספל לא בטוח שהוא רוצה להשתתף במשימה, שכן הוא אוכל כשר (כפי שהראו לנו שלוש דקות קודם, כדי שנבין), והוא יודע שבסוף המשימה יתקל באוכל לא סימפטי, אבל בכל זאת בוחר לספוג מכה למען הקבוצה. ריקי יושבת בצד כי קצת כואבת לה הבטן, אחרי שקריספל הבטיח שהוא רוצה להשתתף.

זה רק צעד ראשון בשרשרת צעדים לא הגיוניים: חנוך נבחר להיות זה שחותך חבל – פעולה שדורשת יכולות מוטוריות עדינות שיד תותבת מתקשה לספק (חנוך חזק, אבל הוא צריך לדעת מתי לקחת צעד אחורה).
הדס, שהכריזה על עצמה כעל מינימום אלופת ישראל בהתעמלות קרקע נופלת שוב ושוב מהקורה, כשחנוך – גבר גדול למדי, עובר אותה כמו נדיה קומנצ\'י.
אביגיל ההיסטרית ממשיכה לצעוק על עצמה \"אוכלים הכל! אוכלים הכל!\" ומבעד להיסטריה מצליחה לאכול את התולעת, בעוד שאינה קרת הרוח לא מצליחה אפילו להחזיק אותה (לקול צהלותיו של זיו).
ולבסוף, אחרי שאיכשהו כל חברי שבט טינאגו אכלו את התולעים שלהם, חנוך והדס עדיין על הקורה. נראה שזה הסוף עבור הדס.

כמה מילים על קריספל: להשרדות חוקים משלה. מי שיודע שאינו יודע לשחות – לא יגיע להשרדות. כך גם מי שאינו יכול לאכול אוכל לא כשר או להשתתף במשימות בשבת. אני לא אוהבת את המשימה הזו, אבל צריך להיות טמבל די גדול כדי לא לדעת שבזה מדובר כשהוא הולך להישרדות (או לפחות לגבש עמדה לגבי השתתפותו במשימה), ובזה הוא נכשל.
השבט שלו אמנם ניצח במשימה, אבל הוא עוד ינסה לחלוב עוד כמה דקות של תהילה על רקע ה\"קרבן\" הזה שעשה עבור השבט.

בפרק הבא: זיו המעיק יצעק.


תולעת: צילום אילוסטרציה