לכאורה, זהו פרק בפורמט הידוע: דמות חד פעמית עם בעיה, אנג`ל הגיבור וחבורתו במשימת חילוץ והצלה. כרגיל, הדמות מצטיירת כתמימה, נאיבית, רגשנית, מונעת ע"י אימפולסיביות, הקורבן המסכן; אבל איפשהו באמצע הפרק יש תפנית מסוימת שהופכת את הדמות של בת`אני למיוחדת ושונה, לא בדיוק ה"גברת במצוקה" הטיפוסית. למה?

קודם כל, כמו שציינה קורדיליה, בת`אני לא באמת תמימה ו"חפה מפשע": "Somewhere in that moment of panic a decision got made". הכוח שלטענתה אין לה עליו שליטה, מונע ע"י הכעס שלה והצורך בנקמה, ולכן הוא מקבל עוצמה שכזאת. בסופו של דבר, למרות שהיא מצטיירת כחסרת אונים, יש לבת`אני שליטה מסוימת והיא כן מחליטה לנקוט בפתרון הקיצוני ביותר.

כמו כן, בת`אני אומרת על עצמה: "Everyone thinks I`m so fragile and innocent", כשלמעשה מבחינה מינית היא ההיפך (ה-vibe שקיבלה קורדיליה). סביר להניח שזו תוצאתה של ההתעללות המינית שהיא עברה מצד אביה. נכון - היא לא מאמינה בבני אדם, בגברים, היא לא מרגישה כלום, כמו "חדרנית". אבל שוב, במובן מסוים זו בחירה שלה. היא באה לאנג`ל, היא יזמה, היא ניסתה. מצד אחד היא קורבן, מצד שני היא מנצלת את זה.




ושוב, אנחנו מקבלים הקבלה בין הדמות האורחת לבין אנג`ל. גם בעניין החלומות הנכפים עליו, וגם, כפי שהוא אמר: "יש לי קצת ניסיון בהתמודדות עם סוג של כוח שצריך לשלוט בו".
אנג`ל מלמד את בת`אני לתעל את היכולת שלה, ללמוד לשלוט בה. כשהיא מתעמתת עם אביה (ה"טריגר") היא לא מצליחה בתחילה, בגלל העוצמה הרגשית, אך לבסוף היא מתעשתת ולמרות שאנג`ל מתגרה בה "לכי עד הסוף", היא לא הורגת. הוא לימד אותה היטב.

שם הפרק מתקשר למוטיב המגע. היא טוענת שכולם מנסים "לשחק איתה", היא רוצה לשכב מבלי שייגעו בה, ולבסוף אנג`ל הופך את המשמעות כשבסצינה האחרונה הוא קורא אליה "אל תתני להם לגעת בך", כשהכוונה היא ל"וולפרם והארט", לאביה ולמעשה לכל מי שמנסה לשלוט בה, לשחק איתה.

ועוד רגע קטן אך משמעותי - אנג`ל בדיאלוג עם בת`אני בנושא בני האדם: "I like them. I see them try to be better". היא לא מאמינה באנשים, הוא פורס בפניה את אמונתו. לי זה התחבר עם הפרק "...Are you now" שוב, כשברקע הניגוד בין ניסיון העבר שלו לבין השקפת ההווה שלו.

מלבד העלילה הראשית שסובבת סביב סיפורה של בת`אני, גילינו בפרק זה מה בדיוק קורה עם הספק-חלומות ספק-מציאות של אנג`ל. דארלה משתמשת באבקה מסוימת כדי לחדור לחלומות שלו ולשלוט בהם. עכשיו החלומות כבר לא ממש ארוטיים, אלא יותר זיכרונות ותמונות מן העבר (הרג הצוענייה המפורסם והגורלי). כלומר, אם חשבנו בעקבות סוף הפרק הקודם שהמטרה שלה היא לגרום לו להגיע לרגע של אושר, הרי שכאן היא כבר לא ברורה כל כך. בכל אופן, מה שזה לא יהיה - זה עובד. הוא ישן יותר, חולם יותר ומתחיל להתבלבל בין חלום למציאות. דרלה בתודעתו בין אם הוא רוצה או לא.

בניגוד לפרק הקודם, החיבור של גאן לחבורה מוסבר בפרק הזה בצורה הרבה יותר הגיונית: למה שהוא ימשיך להסתובב איתם? בשביל הכסף. כמה שזה חומרני, זה נראה הרבה יותר סביר.

זה פרק שעובד על הרבה מאוד פסיכולוגיה, יותר מכל פרק רגיל. אבל לדעתי, משהו התפספס שם. איפשהו בין הביצוע, העריכה והדיאלוג משהו הלך לאיבוד, והפרק לא ממש ממצה. אין ספק שהיה כאן ניסיון לעשות משהו קצת אחר, ואת זה חייבים להעריך.

אגב, במאי הפרק הוא ג`וס, שזה כבר כבוד בפני עצמו, שכן משום מה הוא לא מרבה להתעסק בסדרה.