הממיר 23/08/09

10. טוב זה לא באמת 10 או קשור ישירות לממיר, אבל את הזוכים שלכם בטקס פרסי השייני כבר בחרתם?

10. \"איך פגשתי את אמא\", עונה 4, פרק 22. אם טד לא היה משובץ בקולג\' לחדר 110 הוא לא היה פוגש את מרשל. הוא לא היה גר איתו בניו יורק, והוא לא היה יודע שהוא הציע נישואין ללילי. הוא לא היה מבין שהגיע זמנו להתמסד והוא לא היה יוצא עם רובין. הוא לא היה מתאהב ברובין, רודף אחריה, יוצא קצת עם ויקטוריה, לומד שקשר ממרחק אינו מה שהוא רוצה, זוכה ברובין, לומד שהייתה כוכבת פופ, נפרד ממנה משום שהיא רוצה לנסוע והוא לא. הוא לא היה פוגש את מנדי מור ועושה קעקוע מטופש של בחורות, הוא לא היה פוגש את סטלה ומתארס וכמעט מתחתן אבל בסוף לא... לביקורת המלאה.

10. \"הגברים של שד\' מדיסון\", עונה 2 ,פרק 13 (דעה אחרת, בהמשך). העונה השניה לא זו בלבד שלא נפלה מקודמתה אלא, במובנים מסוימים, אף התעלתה עליה (עד כמה שהדבר אפשרי). פרק הסיום של העונה לא הכזיב גם הוא, היה מבריק במיוחד ועמוס באירועים. כמו תמיד, הפרק שילב בין אירוע היסטורי בעל משמעות עצומה לבין ההתנהגות של הדמויות. הפעם משבר הטילים בקובה הוא הרקע, והתחושה מסביב ש\"העולם עומד להיחרב\" גורמת לדמויות לעשות מעשים שאינם מתאימים להן בשגרה. נתחיל בפגי שמספרת לפיט, בקור רוח מקפיא ממש, על ההריון שלה, והכל דווקא באמצע הוידוי, הדי מרגש יש לומר, על אהבתו אליה, באחת הסצינות הטעונות והחזקות של הסדרה. פיט עצמו מפתיע גם הוא כשהוא מספר לדון על התכנית של דאק להיות הנשיא החדש, בניגוד גמור למהלכים שלו בעבר. אז מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות דון לא מביע כלפיו הכרת תודה והערכה לפועלו ואילו בלילה הזה עשה זאת, מה שמביא אותנו למסקנה שפיט הוא כמו ילד שכל מה שהוא מבקש זה לקבל הכרה מדמות האב שבחייו. מרתק. גם דון מפתיע כשהוא בוחר לשמור את הקלפים קרוב לחזה ומפיל את דאק בפח של עצמו. והכי מעניינת, כמו תמיד, בטי דרייפר, שמגלה על ההריון, שוקלת לבצע הפלה (ואפילו מנסה לגרום להפלה \"טבעית\" עקב רכיבה על סוס) ומספיקה לשכב עם גבר אחר, אבל בסוף, למרות הכל, מחליטה לקבל את דון חזרה וללדת את התינוק/ת. ואם למישהו היה ספק שהסדרה הזו שולטת, שימו לב עם מי בחרה בטי להתפרפר? לא פחות ולא יותר מאשר קפטן Awesome מ\"צ\'אק\". (איתן גשם)

10. \"דם אמיתי\", עונה 2, פרק 2. \"דם אמיתי\" החלה את דרכה, לפחות עבורי, כסדרה חביבה וממכרת משהו, אבל לא נטולת פגמים. עם הזמן הלכה הסדרה והשתפרה, הדמויות הפכו מעניינות יותר, העלילות מהודקות יותר והדיאלוגים חדים יותר. העונה השניה ממשיכה את המומנטום הזה, ונראה שעוד מרכיב חשוב נוסף לעסק: ההומור. בינתיים בעונה הזו אני מוצא את עצמי צוחק יותר ויותר מהדיאלוגים, ובפרק הזה הייתה כמות מרשימה של בדיחות טובות ורגעים מצחיקים... לביקורת המלאה.

10. \"הישרדות\", עונה 18, פרק 9 (פרקים 4 ו5 של הישרדות 18, בהמשך). לאחר האנטי-קליימקס של הפרק הקודם, הגיח פרק 9 ואיתו הצפייה לראות ידו של מי תהיה על העליונה - צוות טייסון-קואוץ\' או צוות ברנדון... לביקורת המלאה.

9.5 \"המשרד\", עונה 5, פרק 17. לפעמים רעיונות טובים נראים טוב רק על הנייר (תרתי משמע), ולפעמים הם גם עובדים מצוין. הפרק הזה היווה דוגמא מצוינת לרעיון טוב שהפך לביצוע מצוין. אני מתכוון בעיקר לעלילה הראשית המבריקה על מייקל \"ווילי וונקה\" סקוט, והרעיון שלו לשים את \"כרטיס הזהב\" בקרטוני הנייר. מאד אהבתי את הרעיון שהטפשות של מייקל, שלא דאג לכך שהכרטיסים יונחו במשלוחים שונים (והביאה לכך שלקוח אחד קיבל את כולם), הולידה את מה שנראה תחילה כפיאסקו, אבל בסוף התגלתה כמהלך גאוני ממש. עוד יותר מכך אהבתי את הניסיון של מייקל \"להפיל את התיק\" על דווייט שבסופו של דבר התפוצץ לו בפרצוף וגרם לו להראות כמו אידיוט מוחלט, למרות שהוא בעצם יצא גאון. העלילה הזאת נתנה לנו הרבה על הדמות של מייקל, לא מעט על הדמות של דווייט ושלחה מסר מעניין על עולם התאגידים – על יצירתיות, לקיחת אחריות ואיך רעיון אחד יכול להפוך ממזר למלך ומלך לממזר. עלילת המשנה של קווין הייתה די דבילית וצפויה, ועדיין יפה היה לראות שכשהוא אמר מה שהוא רצה להגיד זה השיג לו דייט, ושכל הניסיונות של האחרים להציג עצמם כ\"יועצים\" התגלו כבלבול מוח מוחלט. אפילו העובדה שמה שכן היה לו בראש היה המילה \"Boobs\" לא שינתה דבר, ואפילו הפכה את העסק למשעשע ומספק עוד יותר. (איתן גשם)


The amazing chocolatier

9. \"צ\'אק\", עונה 2, פרק 18. צ\'אק שוב במשימה גורלית: לשמור על עולמו בטוח ויציב. ולא, לא מדובר על המלחמה נגד החאלדים (או הבין לאדנים) של העולם, אלא המאבק לשמירה על ביטחונם האישי והנפשי של יקיריו, אחותו וגיסו לעתיד, ועל מערכת היחסים המיוחדת שלו עם שרה, שרגשותיו אליה ורגשותיה אליו הם הנכס של... הנכס. פרק ששוב הוכיח לנו את יכולותיו ותושייתו של צ\'אק כאדם וכמרגל ושוב השאיר אותנו תלויים על צוק. מיהו אביו של צ\'אק? (miss kitty fantastico)

8.5 \"הישרדות\", עונה 18, פרק 4. ארבעה פרקים בתוך הישרדות 18: טוקנטינז, כבר אפשר לומר בוודאות - אכזבת גאבון מאחורינו, דף חדש ומוצלח נפתח... לביקורת המלאה.

8.5 \"אורות ליל שישי\", עונה 3, פרק 3. לא מבריק כמו קודמו, אבל בהחלט פרק טוב מאד. אהבתי מאד את העימות בין תמי לבין אריק על רקע העברת המסיבה השנתית לבית משפחת מקוי, גם כי בפועל שניהם צדקו: אריק צודק כי תמי נפלה ישר למלכודת של משפחת מקוי ואין ספק שהחוב עוד ייפרע בעתיד, ומנגד, תמי צדקה כי היא זו שעובדת כמו מטורפת כל שנה כדי שהעסק יתקתק והעברת הנטל מכתפיה בהחלט מבורכת עבורה. טוב היה לראות, אפוא, שבסופו של דבר למרות הכעסים, שני הצדדים הבינו האחד את השניה ולהפך. חוץ מזה, מצא חן בעיני שאותו ג\'יי די שהוצג כשחקן עילוי וההורים שלו נראים מוטרפים ומניפולטיביים, התגלה כבחור מתוק וביישן, ויהיה מעניין לראות אם בהמשך העונה נלמד להכיר יותר לעומק את הדמות. קצת פחות אהבתי את ה\"לחץ\" שמופעל על המאמן כדי שיחליף את מאט – סיפור קצת מאולץ, והקטע עם מט ש\"משמיט\" את הכדור בשניה האחרונה ומפסיד את המשחק היה כבר יותר מדי בשבילי. גם העלילה של טים ובילי והשטויות שהם עושים לא הלהיבה, למרות שריחמתי על לילה שהייתה אומללה שם במסיבה והבנתי את טים שנקרע בין אחיו לחברתו. מנגד, הסיפור של סמאש שמקבל הצעה מעניינת וכמעט מתפתה לא ללכת לקולג\' היה מצוין, ומאמא סמאש שמוכנה לעבוד בשבילו בעבודה נוספת כדי שיוכל ללמוד היא בלי ספק אחת הדמויות הנפלאות בטלוויזיה. יופי! (איתן גשם)

8.5 \"הישרדות\", עונה 18, פרק 5. מכתבים מהבית הם כמו חטיפת סוכרייה מפיו של עולל – זה תמיד נגמר בדמעות. שבועיים וחצי הם לא ראו את אמא, סניף-סניף, מזל שהפרס כלל נייר טואלט... לביקורת המלאה.

8. מחוברות. מצד אחד פרק נפלא, שהוקדש לדמויות הרוסיות המלוות את גיבורות הסדרה: חברתה של חנה, אנג\'לינה, תיעדה את חייה הלא קלים (אב שהיה בכלא, הנערה מטפלת באחותה הקטנה כמעט כל הזמן), חנה המקסימה תיעדה את משפחתה על רקע יום ההולדת של אחיה והעזיבה של אביה לארה\"ב (ובכלל אמה של חנה כדמות טלוויזיונית נהדרת). ומירי חנוך, שאני הולכת ומתאהבת בה למרות התחלה רעועה, בחרה להתמקד בשומר הרוסי שעובד בגן של בתה ולהביא את סיפורו. לא הרבה יצירות ישראליות הוקדשו לעלייה הרוסית, למרות חלקה הגדול באוכלוסיה. מיום עלייתה לשידור אחת הביקורות כנגד מחוברות הייתה שהיא מקפחת את הנשים הספרדיות. מצד שני, כשלו המבקרים לראות איזה שירות היא עושה לעלייה הרוסית ולהצגת החיים הקשים של הישראלים הרוסים, נוכחים נפקדים בחברה של ימינו.
מצד שני, הצדדים החלשים יותר של השבוע שייכים דווקא לדנה ואלכס לטעמי. בהתחלה הסיפור של הנסיעה של אלכס לסין ריתק וההחלטה למסור מצלמה גם לאלכס ולתת נקודת מבט גברית בסדרה נשית הייתה טובה. אך דומה שהסיפור הזה (כמו כל דבר אצל ספקטור) יצא באיזה שהוא שלב מפרופורציה וקיבל יותר מדי זמן מסך. הזונה הסינית שדנה בצדק דיברה על ניצולה בידי תעשיית ההיי טק, נוצלה גם כאן באיזו מידה, לשם רייטינג. למזלם של הזוג ספקטור הטוויסט הסיפורי שבו מתגלה שהבוס של אלכס הוא ששלח את המייל מהזונה הסינית הוא משהו שחשבתי שקיים רק אצל תסריטאים הוליוודיים והוא גם שהציל את חלקם בפרק בסופו של דבר.  (eternally)


שומר בגן ילדים

8. \"לסדר את ההורים\". בימי שישי בערב, בין שלל תוכניות הבישול, כשכולם אצל המשפחה ולא מול המסך, בחר ערוץ 2 לשבץ תוכנית במהלכה ילדים מסדרים להוריהם החד הוריים בני זוג במעין תוכנית שידוכים מזווית אחרת. אין כאן את הרשע של דנה מודן וערוץ ביפ, כאן לא לועגים למשתתפים. נדמה שבאמת המטרה היא להפגיש בין אנשים (שכולם מצטיירים כנורא נחמדים וטובים) שמחפשים פרק ב\'. כיף לראות תוכנית שמבינה שהתא המשפחתי של היום רחוק מלהיות התא המסורתי והוא בנוי לעיתים מאם חד הורית או מאב גרוש או אלמן שמגדל את ילדיו. התוכנית נותנת לגיטימציה גם לסוגים אחרים של משפחות (למרות שהמטרה נשארת מסורתית- להגיע לתא המשפחתי המקובל פחות או יותר). עכשיו רק נשאר ללכת בעקבות \"אמא מחליפה\" ולשדך לא רק להטרוסקסואלים. (eternally|rlm|)

7. \"מלון בבילון\", עונה 3, פרק 5. בזה אחר זה אנחנו מאבדים את חברי משפחת בבילון. בהתחלה עזבה אותנו רבקה, מנהלת המלון. בפרק האחרון הלכו ג\'קי, האחראית על משק הבית, ועמוד התווך של הסדרה, צ\'רלי אדוארדס, זה שהחזיק את המשפחה מאוחדת בעיני. צ\'רלי כרע תחת נטל ניהול המלון ונענה להצעתו של חבר מיליארדר לחבור אליו לעסקים ברחבי העולם. הייה שלום, צ\'רלי. בלעדיך לא תהיה כל משמעות לחמשת הכוכבים של המלון. (miss kitty fantastico)

7. \"אחת שיודעת\", עונה 2, פרק 18. יחסית לפרק המזעזע הקודם, הפרק הזה היה יצירת מופת של ממש. אוקיי, לא בדיוק יצירת מופת, אבל הוא היה כתוב בצורה הרבה יותר טובה, לעתים אפילו מתוחכמת. ההשוואה בין מה שקורה במחזה (\"עידן התמימות\") לבין מה שהדמויות עושות (במיוחד דן ורייצ\'ל) הייתה לא רעה בכלל ואפילו די מעניינת. בלייר הייתה במיטבה בפרק הזה. אפשר היה להבין אותה, כי מה שרייצ\'ל עשתה לה היה חסר פרופורציות לחלוטין – והאמת היא שרייצ\'ל המשיכה להתנהג בטיפשות מוחלטת כי ההתנהגות שלה גמרה לה את הקריירה באפר איסט סייד ולא בלייר – אבל גם היא הגזימה עם האובססיה שלה, והיה מאד מעניין לראות את ההתמודדות שלה עם עצמה והבוז שהיא חשה כלפי עצמה. לייטון מיסטר הצטיינה בפרק הזה במיוחד והוכיחה שוב שהיא אחת השחקניות הכי טובות בתעשיה. אבל, כמו תמיד, יש גם את נייט וונסה, והסיפור עם ה\"ג\'וליאן\" הזה שהיה דבילי לגמרי ולא מעניין. אז נייט אוהב את ונסה, אבל מי עוד חוץ ממנו? מעניין, פרק טוב כשצ\'אק לא היווה פקטור. זה לא קורה הרבה. (איתן גשם)

7. \"הגברים של שד\' מדיסון\", עונה 2, פרק 13. מעל הכל, התחושה איתה מסתיימת העונה הזו היא \"מה, כבר נגמר?\". זה נכון שגם העונה הקודמת הייתה בת שלושה-עשר פרקים, אבל הפרקים האחרונים בעונה הזו הביאו איתם אסקלציה שהפרק הזה קטע. למעשה, הוא עסק בעיקר בסגירת קצוות, שאינה אופיינית לסדרה. זה בדרך כלל לא רע אם הסדרה הולכת להיגמר, אלא שכאן זה בבירור לא המקרה, מה שיצר פרק מעט מאכזב עלילתית... לביקורת המלאה.

6. \"לגדול בלי בושה\",  עונה 5, פרק 3. הפרק השלישי הכיל אמנם רגעים טובים מאד והעלילה הראשית הייתה טובה ברובה, אבל עלילות המשנה היו חלשות יחסית (בהסתייגות) והיו מעט מדי רגעים טובים כמו בעונות הראשונות. כאמור, דווקא העלילה של מסיבת ההפתעה של פאדי הייתה מוצלחת, בעיקר בזכות הרגעים הקורעים שקשורים ביושבי הפאב - תחילה בקטע שבו הם גנבו את כל תכולת הפאב כשהבן של פאדי נלכד בשירותים ובהמשך כששמעו מקארן שהפאב עלול להיסגר ובן רגע הכל חזר לפאב. חוץ מזה, מימי לא עצבנה הפעם, ודי אהבתי את המהלך שלה להציל את הפאב. פאדי היה מצוין, כרגיל. עלילת המשנה עם מוניקה וההריון הייתה משעממת ברובה, במיוחד כיוון שהדמות מעצבנת וה\"חזיונות\" שלה היו מעפנים. למרות זאת, הקטע עם ה\"מסר\" שהועבר לה וההחלטה שלה בסיום \"לא לפשל\" עם התינוק הבא היו קצת יותר מעניינים, אם כי לא כאלה מבריקים. הסיפור של סטן השוטר היה ממש משעמם, ודי מאכזב לראות שבעקבות עזיבתן של כל כך הרבה דמויות טובות (היעדרו של ליפ בעונה הזו במיוחד בולט) מתמקדים בדמות לא כזו מעניינת כמוהו. בסה\"כ הפרק לא היה רע בכלל והיו כמה רגעים קורעים (כמו שירותי המין של ליליאן - דמות מעולה), אבל מסדרה כמו \"לגדול\" למדנו לצפות ליותר. (איתן גשם)


מצפים ליותר

6. בהתחלה מאד אהבתי את הפרסומת החדשה של פרימור. מין יקום אידיאליסטי שמורכב רק מאחווה נשית הריונית זנית. אבל בצפיות חוזרות פתאום הבנתי משהו. הפרסומאים של פרימור הצליחו לעצבן לא רק את העובדים של החברה אלא גם אותי. כי מה בעצם אומרת לנו הפרסומת? האם יכול להיות שהיא מרמזת שנשים בהריון לא עושות כלום? כאילו הן לא צריכות לעבור אינסוף בדיקות מפרכות, לסחוב בטן, גלי חום והורמונים בשרבי הקיץ ולעשות את כל זה תוך כדי עבודה במשרה מלאה ודאגה לבן הזוג ולשאר המשפחה? אני מתארת לעצמי שבשביל הפרסומאים של פרימור, לנשים בהריון אין דאגות . אחרי הכול, עוד מעט ייולדו להם הילדים ואז בכלל הן לא יעשו כלום. בפרימור כנראה חושבים שהאימהות היא לא ממש עבודה... ולכן כשרוצים לחפש דימוי של חופש מוחלט בוחרים דווקא בה... השורה התחתונה: לגנוז ומהר. ואם אפשר לעבור לקונספט אחר, באמת שמיצינו, גם בלי קשר לפמיניזם. (eternally)

3. \"שבוע סוף\". אחרי שבוע כל כך קשה ומלא באלימות אין דבר שרציתי יותר מלשבת מול הטלוויזיה בשישי בערב ולצפות באיזו תוכנית סאטירה טובה. אבל אז נזכרתי ש\"ארץ נהדרת\" בפגרה ובמקומה אאלץ להסתפק ב\"שבוע סוף\", שאפילו את המילה תחליף קשה לקשור לה. עשר דקות הספיקו לי בכדי לכבות את הטלוויזיה ולבחור באופציית קריאה. ניסיתי כבר מספר פעמים להתחבר ל\"שבוע סוף\" וכל פעם לא צלחתי יותר ממספר דקות. אז מה יש בה? את השחקנים אני דווקא מחבבת, רק את יצפאן הייתי מוציאה. ההפקה מושקעת, אז מה? התשובה חייבת להיות ברמת הכתיבה. \"שבוע סוף\" מוכיחה פעם אחר פעם כמה כתיבה חשובה לתוכנית. קשה לי להאמין שבין שלל בוגרי תקשורת, תסריטאות וקולנוע בארץ אי אפשר למצוא סאטיריקנים טובים... אני חושבת שאפילו נתקלתי בכמה במהלך לימודיי..אז איפה, איפה הכותבים הטובים האלה, שהייתי שמחה אם היו יכולים להנעים לי את השבת? כנראה עובדים במקום אחר, שבו משלמים שכר הולם. כשהמשכורות נמוכות ואין השקעה בטאלנטים גם בתחום הכתיבה, כך נראית התוצרת. (eternally)

2. ה-17 לאוגוסט עבר, גם ה-18 יחזור רק בעוד שנה. עברו חודשיים ולממירים רבים בהוט אין  EPG. העיקר שג. יפית עושה להם פרסומות חדשות בעיתונים. (טיימר)


בשולי הממיר

ב\"CSI מיאמי\", התארח השחקן קורין נמק, לנצח פרקר לואיס, בפרק שבו הורשיו מתעמק בעברו של דלקו כדי להבין מי התקיף את המלון שבו הוא שוהה.

ב\"צ\'אק\", התארחה טרישה הלפר (\"בטלסטאר גלקטיקה\") כסוכנת שבאה להעריך את תפקודה של שרה.

ל\"עשב של השכן\", הצטרפה אלאניס מוריסט, בתפקיד רופאת הנשים של ננסי ההרה.

ב\"בניחוש חוקר\", התארח סטיבן וובר מ\"סטודיו 60\", בתפקיד דודו פורע החוק של שון.

ב\"סמולוויל\", הגיח לכמה דקות אלסנדרו ג\'וליאני (פליקס גואטה מגלקטיקה), ובכך ממשיך את מסורת שחקני המד\"ב המכובדים (ע\"ע טריל רותרי - ד\"ר ג\'נט פרייזר, ס\"ג1 - שהפציעה לשלוש שניות בפרק הקודם) שמרוב חוסר עבודה נאלצים להסכים לכל דבר. (Siri)