דם אמיתי, עונה 2, פרק 6

הכתבה מכילה ספוילרים לעונה השניה של אנג\'ל.

פרק מעולה! בכלל, עושה רושם שהסדרה בכלל, והעונה בפרט, ממש תופסת תאוצה. הפרק היה עמוס בכל טוב, הציג תימות מעניינות והעלילה הייתה מהודקת וזרמה היטב.

אחת התימות המעניינות של הפרק הייתה נשים חזקות. שימו לב מה קורה בפרק הזה: לורנה מגלה יכולת שליטה וכוח על ביל, סוקי הופכת לדומיננטית בניגוד לתכניות של הוגו, שרה גורמת לג\'ייסון לשכב אתה ולחשוב שזהו באמת רצונו של ישו, דפני מצליחה להפיל את סאם בפח ועל מריאן בכלל אין מה לדבר. אבל האם באמת הנשים כה דומיננטיות? בל נשכח שלורנה נמצאת שם ככלי בשימושו של אריק, שסוקי קלעה (וכלאה) את עצמה לצרה צרורה, ששרה עצמה מפחדת ממה שנהיה מסטיב, שדפני היא שפוטה של מישהי אחרת, שג\'סיקה כמעט נכנסה לאטרף בלי הויט ומריאן. היא לא ממש שייכת לעולם שלנו, כנראה. אז יש דומיננטיות נשית, אבל צריך לקחת אותה בערבון מוגבל (כבר נמתחה ביקורת על אלן בול בעניין הצגת הנשיות בסדרה, אני לא משוכנע שהיא מוצדקת).

תימה אחרת ומעניינת עוד יותר היא היחס שבין הערפד ליוצרו, כפי שהיא משתקפת ביחס של אריק כלפי גודריק וביחסים בעבר בין ביל לבין לורנה, עליהם ניתן ללמוד מהפלאשבק המעולה (תיכף נגיע אליו). לא קשה לראות של\"יוצר\" יש כוח שליטה מיוחד על הערפד שלו (הם לא יכולים להגיד פשוט \"Sire\" וזהו?), והיחס של הערפד כלפיו דומה ליחס של האדם (המאמין) כלפי בוראו. יהיה מעניין לראות כיצד תתפתח הסוגיה הזו בהמשך.

 לעונה השניה של \"אנג\'ל\"
ונעבור למנה העיקרית - קטע הפלאשבק שהיה, לטעמי, שיא הפרק. תוך כדי צפיה בו עברה לי בראש שוב ושוב אותה מחשבה: זאת בכלל דרלה! וזה בכלל אנג\'לוס! הדרך שבה לורנה התנהלה, התחפושת, הכמיהה לדם והיחס שלה כלפי ביל הזכירו את הדמות המיתולוגית מ\"אנג\'ל\", ואם זה לא היה מספיק אז למדנו שפעם ביל היה ערפד צמא דם ואכזרי שאהב לשחק משחקים והיה קשור מאד לערפדית שיצרה אותו. בשלב מסוים הוא מגלה את המצפון שלו ומנתק את הקשר עם היוצרת, ובהמשך, שנים לאחר מכן, מתאהב בבלונדינית בעלת כוחות-על שאינה שייכת לזן הערפדים, ובשלב מסוים הערפדית היוצרת שלו שבה לחייו. מדהים עד כמה רב הדמיון בין הדמויות והעלילות והרעיונות שעומדים מאחוריהן. ועדיין, למרות הדמיון הזועק לשמיים, יש גם שוני לא מבוטל בין הסדרות: בעוד שאנג\'ל \"מגלה\" את המצפון בזכות קללה צוענית, ביל דווקא משתנה בעצמו ופשוט מואס בחיים האכזריים עם לורנה, מה גם שבניגוד לאנג\'לוס שכן אהב את דרלה והלך אתה מתוך רצון ובחירה, ביל מגלה שהוא מעולם לא אהב את לורנה, וכל הקשר שלו אתה נבע מחוסר ברירה ומהשליטה שלה עליו כ\"יוצרת\".

מכל מקום, אהבתי מאד את הפלשאבק שהיה עשוי היטב ולא בייש את ההשוואה שנעשתה כאן. הדבר היחיד שקצת עצבן היה המשחק הלא מוצלח של השחקנית המגלמת את לורנה, והמבטא שלה שהיה פשוט מחריד. וחייבים לומר משהו על אריק - הזימון של לורנה למלון היה מהלך מאד אגואיסטי ומקיאבליסטי מצדו. אפשר לנחש שהוא עושה זאת בניסיון להחזיר את גודריק, ועדיין, יש כאן פגיעה קשה בביל ביודעין ובציניות, ויהיה מעניין לראות אם ביל יגלה על כך וכיצד ינהג.




אשר ליתר הפרק - דווקא אהבתי את העלילה של סוקי, ובכלל היא די מצאה חן בעיני בפרק הזה עם האסרטיביות שלה וכל ההתנהלות שלה מול סטיב, שאמנם הסתיימה בקטסטרופה, אבל לא באשמתה (יש בקרב הערפדים בוגד, כזכור). סטיב היה קריפי לגמרי, ולא פלא שאפילו שרה נבהלה ממנו. אהבתי את העובדה שהוא הוצג כבחור חביב ומאיר פנים והתגלה כמפלצת אמיתית.

אשר לשרה - אנה קאמפ ממשיכה לגנוב את ההצגה בפרקים האחרונים, והסצינה שלה עם ג\'ייסון, שהחלה כשהיא במצב בכי היסטרי בעקבות חוסר האונים שלה כלפי סטיב והסתיימה כשהיא מתנפלת על ג\'ייסון בתאווה, הייתה מעולה במיוחד, וחשפה את הניגודים המרתקים בדמות המגניבה הזאת.

קו העלילה של לאפאייט מתחיל להיות מעניין במיוחד. הסצינה שבה הוא חוטף התקף פוסט טראומטי הייתה עשויה בצורה מבריקה. החל מהדרך שבה הוא רואה את אנדי כאריק (זה אפשרי???), דרך ההתמוטטות שלו שנראתה אותנטית לגמרי וכלה בהתערבות הנפלאה של טרי ובדרך שבה טרי לוקח אותו תחת חסותו (כמי שעבר התקף או שניים דומים בחייו). סצינה מרגשת ומקסימה, וטוד לואו (הזכור במיוחד כזאק מ\"בנות גילמור\") הבריק במיוחד.

ובגזרת הזוג האהוב עליי - ג\'סיקה והויט, אלא מי - נרשמו עוד רגעים מקסימים, החל מהויט שמתעמת עם אמא שלו באופן מעורר הערכה, דרך הקושי של ג\'סיקה להתמודד עם הגעגועים כלפיו וכלה בהויט שעומד בדלת ובחיוך של ג\'סיקה כשהיא רואה אותו (והפרחים). איזה זוג מתוק. חולה עליהם!


ג\'סיקה מסמסת להויט. או אולי מצביעה לחובי?

 ונסיים בקו העלילה של טארה, אגס, סאם, דפני ומריאן. דווקא הקטע עם אגס ביער היה מעניין וקריפי. אפשר לנחש שמריאן השתלטה עליו איכשהו וגרמה לו לבוא ליער ולעשות דברים איומים שאותם הוא לא זוכר כעת, אבל מעניין לדעת מה הוא עשה בדיוק ולמה. ואגב, הסצינה הזו הוציאה סוף סוף ניצוצות של משחק מהבחור שמגלם את אגס. גם זה משהו.

אשר לדפני - לא קשה היה לנחש שהיא לא באמת מאוהבת בסאם. הרי היא זו שיזמה את הקשר, היא זו שתמרנה אותו לראות שהיא כמוהו במטרה לגרום לו לרצות להתקרב, והכי חשוב - היא הופכת לחזיר במצב הטבעי שלה (יש רמז יותר עבה?) ומעבירה נושא במסתוריות כשהיא נשאלת על אנדי ועל המסיבה. לכן, הרגע שבו היא מגלה את \"הפרצוף האמיתי\" שלה לא באמת היה מפתיע, והיה מאכזב משהו.
           
ומריאן? ראינו במהלך הפרק שהיעדר אמבטיה מעצבן אותה (או שהיא ניסתה להיפטר מטארה ואגס בכוונה), שהיא עדיין אוהבת אורגיות המוניות ו... עוד משהו? אה, היא כנראה איזה אל יווני קדום. או משהו. ביג דיל.

האם סאם יצליח לחמוק ממריאן? האם מישהו יצליח לסדר למריאן מקלחת נורמלית? האם יש מישהו שיוכל ללמד את השחקנית המגלמת את לורנה לעשות מבטא כמו בן אדם? האם ישו רוצה ששרה תעשה שלישיה עם ג\'ייסון ועם בראד פיט? הצטרפו אלינו בפרק הבא של \"דם אמיתי\"...
           

ציון: 10