דם אמיתי, עונה 2, פרק 4

פורסם במקור בבלוג של spikish

הפרק נפתח במתיחה מוצלחת על חשבון ג\'ייסון, שאורגנה ע\"י חבריו במחנה הקיץ של הכומר ניולין. ג\'ייסון דווקא מעריך את ההשקעה, ופוצח באחד מנאומיו: \"ערפדים זה לא מצחיק, יש מלחמה, בלה בלה בלה\". הוא מסיים את הנאום באגרוף ללוק, שהרוויח אותו ביושר.

אחרי שביל מסיים לעשות בושות לג\'סיקה, הוא מבין שהוא צריך ממש לחנוך את ג\'סיקה, ובשכנועה של סוקי מסכים לקחת אותה איתו לדאלאס. אהבתי את הצורה שבה החליטו לפתח את הדמות של ג\'סיקה היבבנית והמעצבנת מהעונה הראשונה, לדמות משעשעת ונוגעת ללב בעונה השנייה. הרבה מהקרדיט מגיע לדבורה אן וול שמגלמת את ג\'סיקה פשוט נפלא, כך שככל שאנחנו מכירים אותה יותר, לא נראה שהיא מתנהגת בצורה לא אופיינית.


ביל: אתה הולך או שאצטרך לזרוק אותך מהחלון?! כשהוא סגור!


סם ודפני מתקרבים, ואני מתחילה לחשוב שכל הרעיון לפתוח בר בבון טמפ היה כדי להכיר בנות זוג פוטנציאליות למטרות ריצה בעירום ביער, או שחייה בעירום באגם, או סתם עירום. בשיחה די מעניינת על מקורות הערפדים והרוע, ג\'ייסון מעלה את קיום אירופה כהוכחה נגדית לקביעה שאלוהים מעניש את אלו שבחרו ברוע. ואני תוהה, איך מישהו כל כך טיפש יכול להעלות טיעון כל כך חכם...

ובינתיים בחדר המתים השכונתי, המשטרה ואנחנו מגלים שמיס ג\'נט נרצחה על ידי אותו יצור שתקף את סוקי ודפני, ובאותה הזדמנות אנדי מפוטר מהמשטרה בגלל האובססיה שלו לחזיר שהוא ראה אצל מריאן בחצר, והעובדה שהוא כבר כמה ימים שיכור. טארה באה לבקר את לאפייט ואנחנו מגלים שהאגרסיביות של טארה היא לא תוצאה של שד - אלא של גנטיקה. ודרך אגב, \"זונה\" זה לא כינוי חיבה נורמאלי במשפחה. גם אם מתאמצים. טרה עוזבת את האחוזה כדי לגור עם סוקי, אבל מגלה שדווקא את יום הולדתה היא תצטרך להעביר לבד מול הטלוויזיה או מול התמונה המפחידה שקיבלה מסוקי ליום ההולדת.

מריאן כנראה מאמינה שאין כמו התקף לב למחות את הדמעות, ומבהילה את טארה כמעט עד מוות כשהיא מופיעה עם הצוות שלה בפתח דלתה החדשה של טארה, ומארגנת לה מסיבת יומולדת המונית ושטופת הורמונים. ג\'ייסון מתקרב לכומר ואשתו, והם בתמורה כל כך מתלהבים ממנו שהם מציעים לו להצטרף לזרוע הצבאית של הכנסייה ולגור אצלם. עם הצורה שבה ג\'ייסון מסתכל על שרה, זה כנראה לא רעיון כל כך טוב.

סוקי והארונות מגיעים לדאלאס בחברת התעופה הידידותית למתים \"אנוביס\", ובשדה התעופה מחכה לה נהג שמתגלה בתור חוטף עצבני. ביל קופץ מהארון בספיישל אפקט מגניב ומציל אותה, ובנוסף לא מבזבז את ההזדמנות ללמד את ג\'סיקה איך מקסימים אנשים. במלון ביל מגלה שהחוטפים הם מכנסיית אחוות השמש ומחייך כדי להרגיע את החוטף בזמן שהוא חוקר אותו - ואנחנו זוכים לראות את החיוך הכי קריפי בסדרה. מזל שהוא לא מחייך הרבה.

באופן כללי, עבודת האיפור על סטיבן מויר ממש טובה בפרק. הוא נראה כמו גופה רוב הזמן. הבעיה היא שנראה שהגופה שלו מתחילה להרקיב. גם אריק קופץ לבקר את לאפייט, ונותן לו מדמו כדי לרפא אותו. לא ברור לי למה אריק טרח לבוא בעצמו ללאפייט במקום לשלוח את אחד הערפדים שמתחתיו. אולי הוא רצה לקבל הזמנה לביתו של לאפייט בעצמו? במסיבה של טארה כולם נהנים, כולל טארה והאגס שלה, ואנחנו רואים שוב את מריאן פועלת.




אני לא מבינה למה מריאן אמורה להתפס בתור דמות רעה. חוץ מבעיות מניקור קלות, לא נראה שיש בעיה מסוימת בצורה שהיא פועלת. היא בסך הכל יצור שאוהב לבלות תוך כדי הסרת המחסומים ההתנהגותיים מאנשים ומדי פעם הפיכתם לחיות משק. בטקסס אריק מגלה לביל שגודריק, שריף טקסס, נעלם, ומה שמטריד במיוחד הוא שגודריק היה ערפד עתיק וחזק במיוחד. 

כמו כל בן נוער שמקבל אישור להזמין מה שהוא רוצה, ג\'סיקה מנצלת את שירות החדרים היטב, ומזמינה לה \"בי פלוס\" לערב. ובעוד סוקי חושבת ותוהה לעצמה אם הטייק אוויי של ג\'סיקה בן 18, החדרן עונה לה חזרה במחשבתו שהוא בן 21, ושניהם מגלים שהם לא היחידים שיכולים לקרוא מחשבות. החדרן עושה את הדבר הנכון ובורח, וסוקי לא מבזבזת זמן ורצה אחריו במסדרון כמו שהיא, עם החלוק, יחפה ובייביליס מפלצתיים בשיער.
 
ציון: 8