כלי שיווקי גרוע

פופ-אפים בצד. פופ-אפים באמצע. הם באים כל חמש דקות, כל עשר דקות, מפקיעים חלק ניכר מהתמונה, עולים על פרצופים של דמויות שאומרות משהו, לפעמים הם חותכים את המסך עם סכין מנתחים, לעיתים הם משיטים סירה למרכז המסך. יש פעמים שהם אפילו מכווצים את התמונה. לא, לא מדובר על טלעד. היא כבר מתה מזמן. זו אפילו לא קשת, שמשדרת בערוץ מסחרי פתוח שלא עולה כסף. מדובר על ערוצי הסדרות היוקרתיים של yes. אתם יודעים, אלו שבגללם - ורק בגללם - אני מוכן לשלם יותר מ-200 ש\"ח בחודש על המנוי שלי. אמרתי את זה עוד בשלב שבו המסך היה מתכווץ \"רק\" בסיום הפרק ולא מפריע, כביכול, למהלך הצפייה בפרק עצמו, ואני אומר את זה גם עכשיו: כלי הקידום הזה, שכביכול אמור להביא לידיעתם של צופים כל מיני פרטים מעניינים על לוחות השידורים העתידיים, הוא כלי שיווקי גרוע. הוא לא משרת בצורה טובה את המטרה שלו והנזק התדמיתי שהוא יוצר הוא חמור.

למה כלי שיווקי גרוע? כמה סיבות:

אדם יושב וצופה בפרק. וזה לא משנה באיזו סדרה מדובר. זה יכול להיות קטע אקשן מצוין ב\"נמלטים\", רגע דרמטי רגיש ב\"האנטומיה של גריי\", או קטע של הומור מושחז ומהיר של \"רוק 30\" (וזה לא משנה כמה אתם אוהבים או שונאים את הסדרות הללו). אותו אדם מתרכז באירועים המתרחשים על המסך. באמת נראה לכם שמעניין אותו באמצע הצפייה בפרק שבעוד שבוע עומד לעלות ערוץ ריאליטי חדש? אם הוא כבר ידע על זה (מאינספור הפרומואים שיש בין התוכניות) המידע הזה מיותר עבורו. אם הוא לא ידע על זה, יש שתי אופציות: האחת, הוא ינסה להתעלם מחלונית המידע הזאת, כי הוא לא מעוניין לפספס אף פרט ממה שמתרחש בפרק. והשניה, והחמורה יותר, הוא יקרא את המידע, יפנים אותו, ויפספס חלק ממה שהתרחש בפרק.

הדבר אפילו גרוע יותר, כשמדובר בפרומו מתוחכם יחסית. אתה יושב וצופה בסדרה שבה מנסים לפענח איזשהו פשע. באמצע החקירה, פתאום מופיע על המסך הכיתוב \"אני יודע מה אתה חושב עכשיו\". בשניה הראשונה, אתה חושב לעצמך: \"איזה יופי! יוצרי הפרק מנסים לגרום לי להשתתף בצורה אינטרקטיבית בפיתרון התעלומה! איזו סדרה נהדרת\". בשנייה שאחרי, אתה מבין את הכוונה שמאחורי הכיתוב ותוהה אם הם באמת יודעים שאני חושב ש\"yes האלה כל כך מעצבנים! תפסיקו להפריע לי לראות את הפרק!\", ובלי שאתה שם לב, פספסת עשר שניות (ולפעמים יותר) מהניסיון של הבלשים לנסות להבין למה הרוצח השאיר פרח על הגופה.

אז הגענו להסכמה - הפופ-אפים הללו עושים שירות רע למי שצופה באותו רגע בריכוז ב פרק. אז אם כך, אולי הם מיועדים בכלל למי שלא צופה בפרק מתחילתו ועד סופו? אולי הם מיועדים למזפזפ המזדמן? הגיוני? ובכן, לצערי ממש לא. מה הסיכוי שהמזפזפ המזדמן ייפול על ערוץ ובאותו רגע בדיוק יצוץ הפופ-אפ שמבשר לו על העונה החדשה של סדרה שהוא אוהב שמתחילה בשבוע הבא? אפסי. מה הסיכוי שהשארתי את הערוץ \"yes Stars Some Lie\" כשומר מסך, ובמקרה העפתי אליו מבט באיזו סצנה מסקרנת רק כדי לגלות להפתעתי שעומד לעלות ערוץ חדש? ערוץ שלא ידעתי מעולם על קיומו? אפסי. מה הסיכוי שזפזפתי במקרה לשידור חוזר של \"איך פגשתי את אמא\", צחקתי משתי בדיחות שכבר הכרתי, ואז צץ לו הפרומו ששינה את חיי והגדיר מחדש את אהבתי לטלוויזיה? יש משהו נמוך מאפס? אז זה הסיכוי.

כי במציאות הטלוויזיונית של היום, קצת קשה לאהוב טלוויזיה. כל הזמן מסתירים לך אותה עם כלי שיווקי שלא מועיל לאף סוג של צופה. כדי להגיע אל הצופה שלא מודע לקיומה של הסדרה החדשה שעולה מחר יש את שבע דקות הפרומואים המסורתיות שבין הסדרות. יש גם את המסך שמוקטן לטובת ההודעות החשובות על כתוביות הסיום, שבאופן אירוני, הוא הדבר שעליו התקוממתי לפני שנים, והיום הוא הרע במיעוטו.

אני לא יודע אם תלונות הצופים יכולות להועיל במשהו, אני לא יודע אם הכתבה הזאת תוריד אצל מישהו איזשהו אסימון. אני רק יודע שהמצב הנוכחי גרוע. לפני כמה שנים קיימנו ראיון עם האנשים שמאחורי הערוץ \"+yes\". אחד ממשפטי המפתח בכתבה הזאת היה \"המטרה שלנו היא למנוע מהצופים שינה\". אני חושש שהמוטו השתנה ל\"המטרה שלנו היא למנוע מהצופים לצפות בתכנים שלנו בצורה נוחה\".

לא אילוסטרציה. הדבר האמיתי. צילום: okok4

מקרא:
ימין למעלה: לוגו הערוץ
שמאל למעלה: כיתוב קבוע - yes stars real
מרכז המסך: סירה משייטת על המסך - פופ-אפ לערוץ yes stars real
ברקע: לקס מישיר מבט לסירה.