בום טראח, מה קרה?

פנים. סלון. ערב.
קבוצת חברים, בשנות ה-20 לחייהם, צופה יחדיו בטלוויזיה. החדר חשוך, האור מהמרקע מהבהב על פני הצעירים. הם יושבים על קצות הכורסאות, מתוחים, עוקבים אחרי כל תנועה במקלט. כשלפתע –

בום!

כולם קופצים במקום כשהמכונית של גיבורת הסדרה מתפוצצת בלב הפרדס האפל בו נסעה, ונשרפת בלהבות אדומות-כחולות יפות. איזה מזל שהיא בדיוק יצאה להשתין! הקבוצה נושמת בהקלה.

צחי
וואי, מגניייייב!
זה בטח דגם מקרטון או משהו.

מעין
נראה לך?
תראה, רואים את הדלת נפתחת.
בליינד זה המכונית שלה.

צחי
אין מצב שהיו שורפים את המכונית!
את בסדר? בארץ? איפה אנחנו, בלוס אנג\'לס?

ובכן צחי, מעין, שניכם צודקים, ושניכם טועים.
צחי יקר, דגמים, אפילו יפים, לא כוללים בפנוכו מדויק של מכונית בתוכם, והם נשרפים יותר מדי מהר. אפשר, תיאורטית, להכין דגם מפח ולהכניס בו כסאות והגה ממכונית של ממש. אפילו עושים את זה במדיניות תקציביות יותר, מדי פעם, בעיקר כשרוצים שהחלקים יעופו ממש ממש רחוק: אם אתה בונה את הפח ואת הדינמיט, אתה יכול לעשות ניסויים ולשלוט בתאוצת התעופה של הפח שלך. אבל למה לך לבנות דגם מסובך שידרוש שעות לא מעטות של עבודה (בתשלום), מחומרים שאין במחסן הפרופס (כמויות מסחריות של פח) ואיש מקצוע יקר (שיחתוך את הפח הזה לצורה של מכונית)? למה לא פשוט לקנות גרוטאה ממגרש הגרוטאות הקרוב, בכמה מאות שקלים?

מעין יקרה, זו לא המכונית שלה. המכונית שלה עולה כמה עשרות אלפי שקלים טובים, ובאמת אין שום סיכוי שבעולם שאיזו שהיא הפקה ישראלית תשרוף כמה עשרות אלפי שקלים טובים, כשתקציב של פרק שלם הוא כמה עשרות אלפי שקלים טובים. מאה אלף, במקרה הטוב. זו הגרוטאה ממגרש הגרוטאות הקרוב לצחי, שצוות הארט המוכשר ריסס בצבע דומה לצבע המכונית שלה, ריפד את הכסאות בבד דומה לכסאות במכונית שלה, ותלה רפליקה מדויקת של החמסה הענקית שהסיבה שהיא היתה תלויה במכונית שלה במקור היא בדיוק בשביל שתראי אותה מתנדנדת שם ותחשבי שזו אותה המכונית.

אבל מה שבאמת מסובך בארץ, למעשה, זה לגמרי לא המכונית. לא לא. וגם לא הפיצוץ: מזמינים איש אפקטים, יש בדיוק שניים כאלה בארץ, הוא שם כמה מטענים ודלק, ו-

בום!
יש פיצוץ ולהבות אדומות-כחולות יפות.

מה שבאמת דורש אנרגיה בלתי נדלית ותושיה מצוות ההפקה, בארץ, הם האישורים.
אני יכולה להבטיח לכם שטרם הפיצוץ צוות ההפקה:

 התקשר למשטרה שבוע לפני הפיצוץ, יום לפני הפיצוץ, ביום של הפיצוץ, שעה לפני הפיצוץ ודקה לפני הפיצוץ. לפי דרישתם. ועדיין, בכל פעם היה צריך לדבר עם פקיד חדש שלא יודע על מה מדובר ולא מכיר את הנהלים החדשים, להסביר הכל שוב, לגלות שאין אישור ואז לגלות שהאישור פשוט התחבא מתחת לקובץ הנהלים החדשים.

ואז, נוסף לכל, היה צריך להתמודד עם גלי האנשים שמעורבים בהפקה, קשורים להפקה בערך, קשורים לאנשים החשובים שקשורים להפקה בערך, הילדים שלהם והחברים של הילדים שלהם, שהחליטו שהם חייבים לבקר בסט דווקא באותו לילה, כי פיצוץ גדול זה מגניייייב.

אתה רואה מה עשית, צחי?