הממיר 31/05/09

10. \"המגן\", עונה 7, פרק 8. עד עכשיו הייתי טיפה מאוכזב מהעונה השביעית והאחרונה של \"המגן\". מלבד הפרק הראשון והשישי בעונה, שסיפקו כמה רגעים מלהיבים, לא רק שהייתה לי תחושה שמישהו הוריד הילוך, אני גם מוכרח להודות שקשה לי לעקוב אחרי חלק מהאירועים. בראשם עלילת קופסת הסחיטה שהחלה בסוף העונה הקודמת, ובעונה הנוכחית היא תפסה לא מעט זמן מסך והלכה והסתבכה... לביקורת המלאה.

9.5. \"צ\'אק\", עונה 2, פרק 6. לא מעט סדרות השתמשו במכשיר התסריטאי של דמות ה\"אהוב/ה מן העבר שלגיבור/ה יש רגשות כלפיה שלפתע פתאום חוזר/ת לחייו/ה\". לא מעט גם נפלו בפח וייצרו פרקים גרועים למדי ועמוסי קלישאות. \"צ\'אק\" נמצאת בתנופה, ולכן, היה צפוי שגם עניין כזה יטופל כהלכה, ואכן הפרק לא אכזב כלל... לביקורת המלאה.

9. \"המשפט של איימי\", עונה 6, פרק 22. אתמול הגיעה לסיומה אחת מ\"סדרות הולמרק\" האהובות עלי - המשפט של איימי. סדרה שנכתבה לנשים, ע\"י נשים ולמען נשים והציגה שתי נשים עצמאיות, דעתניות ובלתי מתפשרות – איימי, שופטת בבימה\"ש לנוער, ואמה מקסין, עו\"ס למען ילדים. שתיהן הולכות עם האמונות שלהן עד הסוף ולא מפחדות שכולם יפנו נגדן. הכל כדי להגן על הילדים.
בפרק האחרון הן מקסין והן איימי הבינו שלפעול בתוך המערכת לא יעבוד יותר והן חייבות לצאת מתוכה כדי לשנות ולדחוף לכיוון הרצוי. מקסין רוצה להיות אם אומנה ויש אולי חתונה, ואיימי הולכת לוושינגטון כדי להגן על מה שהיא מאמינה בו וקרוב לליבה. חבל לי שהסדרה (כמו סדרות רבות אחרות) הסתיימה עם קצוות פתוחים ומעניינים. לו רק היתה להפקה התראה מראש, הסדרה היתה מסתימת בצורה הרבה יותר הולמת ומכובדת. אפשר היה אולי אפילו להפיק איזה סרט טלוויזיה שיסגור את כל הקצוות הללו, למען הצופים הנאמנים. היי שלום (סנטורית) איימי, תודה על האכפתיות שלך ועל ההזדמנוית הנוספות... היי שלום מקסין, תודה על הלוחמנות שלך למען הילדים. היה לי נעים להכיר. (Mr. Wings|rlm|)

9. \"מסודרים\", עונה 2, פרק 2. פרק אחד לתוך העונה החדשה, ו\"מסודרים\" כבר תפסה את הקצב הנכון. כיוון העלילה (התחרות עם סער) מצוין, ההתמקדות בדמות של ערן זרחוביץ\' בתור קצת יותר מקומיק-רליף מוסיפה המון עניין, וההומור (כמו הניסיון של תומר לרקוח מגוון של תוכניות מופרכות לחלוטין כנגד יריבם החדש) פוגע בכל הנקודות הנכונות. התגעגענו. (BS - יום הולדת שמח)


מה השורה שלי?

8. \"חשופים\". נראה כאילו יוצרי הטלוויזיה שלנו הפכו לנביאים. אחרת איך אפשר להסביר את קו העלילה השבוע ב\"חשופים\" שעסק באלימות שהופנתה כלפי עורכת חדשות ערוץ 4 מירב בן בסט (צופית גרנט) ביקום הטלנובלי, שבוע לאחר תקיפת המשנה למנכ\"ל רשת בישראל האמיתית. זו שגם בה קודם שואלים \"איך קוראים לך?\" ואחר כך את מקבלת אלה בפרצוף... \"חשופים\" הציגה לנו העונה בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית טלנובלה עם מסר ביקורתי (בניגוד למסר הלעגני משהו של \"טלנובלה בע\"מ\") ועל כך מגיעה כל הערכתי ליוצריה.  אחרי שהפנו את חצי הביקורת לעורכי החדשות, לעיתונאים ולשאר העוסקים במלאכה, פנו השבוע יוצרי \"חשופים\" להתעסק עם הצופים עצמם ולבעוט לנו בבטן הרכה. בשורה התחתונה הראו היוצרים שגם לנו הצופים בבית יש חלק לא מבוטל בצהבהבות ובצעקנות של החדשות, כולנו עורכים ועיתונאים שרצים אחרי הסקופ הבא, כולנו מוכנים להתלכלך בשביל התהילה ונעשה הכל בשביל הכסף. לא נותר אלא להסכים: גם אני מירב בן בסט... (eternally)

8. \"אחת שיודעת\", עונה 2, פרק 6. לא יודע למה, אני דווקא ממש נהניתי לראות את סרינה ובלייר משתלחות זו בזו. שמענו רבות על תקופת הכהונה של סרינה כביץ\' המרכזית באפר-איסט סייד, והיה מרענן לראות אותה מצדיקה את התואר. חבל לי שהכותבים מתעקשים לעשות לה ולבלייר בדיוק את מה שעשו לה ולדן, והסיפור ביניהן החזיק מעמד בדיוק פרק וחצי. בסוף הן החליטו, כמובן, שהן בעצם החברות הכי טובות לנצח, שדבר לא יפריד ביניהן, ובכלל נורא כיף להן ביחד ובואו נחזיק ידיים ונרוץ אל עבר השקיעה. וואטאבר. אישית, אני מקווה שיחזירו לנו קצת מתח בריא בין השתיים, ולו רק כדי שנראה שוב את לייטון מיסטר המעולה בתפקיד אלייזה דוליטל (מה שהיה מאוד הולם, היות ואנחנו יודעים שלבלייר יש פיקסציה לסרטים של אודרי הפבורן). עוד בפרק: לילי נראית מעולה יחסית לגילה (ובעצם, יחסית לכל גיל), ג\'ני מצליחה להיות כמעט משכנעת, צ\'אק מפיל בפח את בריגדת החיים והמוות או משהו ונייט לא נראה באופק. כיף! (עדן)

7.5 \"הפמליה\", עונה 5, פרק 7. העונה הזו נפתחה בקול תרועה, אבל עושה רושם שהיא קצת נחלשת, הפרק הזה המשיך מגמה שהחלה בפרקים האחרונים - העלילה שקשורה בוינס היתה משעממת והתחושה היתה שהכותבים ממשיכים לנסות ולהציג את וינס כבחור \"מקסים\" ובעל \"לב טוב\" בניגוד לדיוות הרגילות בהוליווד... לביקורת המלאה.

7. \"כוכב נולד: האודישנים\". בתור אחת שעוקבת רק אחרי תוכניות האודישנים (מלבד הצצות פה ושם במהלך העונות...) יש לי תחושה שהן עושות לנו עוול. תוכנית האודישנים ששודרה ביום ראשון הצחיקה עם הקטעים המוזרים (של אלו שחושבים שיש להם קול ושל אלו שפשוט בא להם להיות בטלוויזיה אבל הם לא יפים או רזים מספיק כדי להיבחן להישרדות) וריגשה עם ההצגה של המועמדים שעלו לשלב הבא- זו עם הקול של עופרה חזה, זו עם להקת הבנים החתיכים וזה שהיה אוחצ\'י מדי. הבעיה היא שבין שתי הקצוות האלה לא נותר זמן לכלום. כך ששוב אנחנו לא מקבלים אודישנים שהם בגדר נחמדים אבל לא טובים מספיק, כאלה שמהווים להערכתי את רוב המועמדים בימים הפתוחים של התוכנית, אלה שמזכירים לנו את החברים שלנו עושים קריוקי או את הדודים שלנו ששרים אחלה בציבור אבל לא יכולים להיות נינט או גבסו. אז מה אני בסך הכל מבקשת? תנו לנו גם לפעמים קצת בינוניות- אחרת איך נמצא בין המועמדים את עצמנו? (eternally)

מתמודד בינוני

6.5 \"פרויקט מסלול\", עונה 5, פרק 8. אוקיי, אולי זו הבורות האופנתית האישית שלי, אבל ממתי דיאן פון-פירסטנברג הפכה לאלוהים של המשי והשיפון? כלומר, מדובר במעצבת מאוד מכובדת, בעלת הישגים לא מבוטלים כלל, אבל קבלת הפנים שהיא זכתה לה, עם ירידה דרמטית במדרגות וכפסע משימוש בתרועת חצוצרות, היתה מעט מוגזמת. אל תשכחו שמדובר בתוכנית בה פוגשים מעצבים חשובים על בסיס כמעט קבוע. האתגר עצמו היה די עבש, והתוצרים בו- בהתאם. אמנם היה מעניין להיחשף לתהליך העבודה של יצירת קולקציה בבית אופנה מקצועי, אבל כשמבקשים מכל המעצבים להתיישר לפי קו מסוים ואותו מקור השראה, ועוד לצמצם מאוד את מבחר הבדים שלהם, מה הפלא שכל הבגדים נראו דומים? נקודות חושך בפרק: קנלי בוכה כעוללה כל פעם שמישהו מזכיר לידה את דיאן פון-פירסטנברג, כולם מחליטים שהם דווקא ממש שונאים את טרי (למה? היא אדירה!) וסווייד, שבאופן כללי הוא די בלתי נסבל. נקודות אור: סטלה המודחת אומרת שממילא האגו שלה גדול מדי לתוכנית הזאת והבגד של בליין (טירוף, אני יודע), שהיה מעניין וחדשני. (עדן)

6. \"סוזנה הבוכיה\". זה לא בא בקלות ובטבעיות, ללחוץ על הספרה 3 בשלט, כדי להגיע אל \"סוזנה הבוכייה\". צריך היה ממש להתמכר אליה כדי שזה יעבוד. היה צריך אורך רוח, וסבלנות ונכונות לראות אנשים שהם לא מכאן ומעכשיו, ובטח לא מתל אביב. מדובר בטרילוגיה של דיכאון, ששיאיה כה עדינים וכה מצריכים ריכוז, שאני די בטוחה שבקושי אחוז וחצי מהצופים העדיפו אותה על פני \"כוכב נולד - האודישנים\". אז למה לא? כי מאיה מרון משחקת (כמו תמיד) דמות מעצבנת, עם קול חצי מתחנן-חצי מאשים, שעושה חשק להוריד סטירה מטאפורית, וכי הצילומים היו כהים מדי, אפלוליים ומתישים. ולמה אולי בכל זאת כן? כי היה נחמד לראות את נאור (צק ברקמן) ואת שורה (מרינה מקסימיליאן בלומין) בכיכר דיזנגוף, ואת אלונה קמחי בתפקידון אורח כקופאית של אופיס דיפו. מצד שלישי,  נאור הוא בעצם דמות מעצבנת לא פחות מסוזנה. שורה תחתונה: יש ספרים שעדיף שיישארו ספרים, ולא יגיעו לטלוויזיה. (רב ערוצית)

2. והפעם בפינת הדברים שאתם מפספסים בדרך לעבודה: נראה שתוכניות הבוקר מתחרות ביניהן על התכנים הכי בוטים ובדרך שוכחות את שעת השידור שלהן ועוסקות בקרב שבו הכל הולך וכל המוסיף מין ואלימות הרי זה משובח. ביום שלישי העלתה תוכנית הבוקר של ערוץ 10 אייטם מעניין: עטיפות תקליטים שצונזרו. נושא נחמד ומקורי שמאפשר גם להגיד כמה מילים על התרבות שלנו ועל פיקוח והגבלה וכו\'. הבעיה היא  שחלק מהעטיפות ספגו ביקורת בדיוק בגלל שרצו להרחיק אותן מעיני ילדים, ומה שיפה לחנויות המוזיקה לא בהכרח יפה כשהוא ממלא את מסך הטלוויזיה שלך ובמיוחד לא כשעוד לא ממש הספקת להתעורר: ציורים של שלדים מדממים וחלקי גוף כרותים, צילומי שיערות ערווה, איבר מין נשי בגודל על טבעי בזמן לידה כשראש תינוק מציץ מתוכו- כל אלה הוצגו במלוא הדרם לצהלות המנחים. יש דברים שיפה להשאיר לתוכניות תרבות בשעה קצת יותר מאוחרת או ללהקות שמתחילים להכיר רק בגיל מסוים. (eternally)

בשולי הממיר

ב\"מחשבות פליליות\" קיבלנו את מיטש פילג\'י (סקינר מ\"תיקים באפלה\") כרוצח סדרתי, פיית\' פורד (קורקי שרווד מ\"מרפי בראון\") כאשתו, וג\'ינה טורס (זואי מ\"פיירפליי\") כבלשית. (אסף רזון)

ב\"החיים על פי נד\" התארחה השחקנית דברה מוני (עדנה ב\"אוורווד\") כאימו הבלשית של של אמרסון קוד.

ב\"סוכן מחוק\" התארח השחקן מייקל שנקס (ד\"ר דניאל ג\'קסון, \"סטארגייט\") כסוכן שממרר את חייו של מייקל.