המסך המפוצל

בעד הנגד

על שידורי תעמולת הבחירות שנפתחו שלשום

מאת: ולדי דבוייריס

פורסם: 29-01-2009
4 תגובות

”אני נורא מודאגת, אני נורא לבד, אני בעד הנגד ונגד הבעד“ (”אין לי רגע דל“ / נעמי שמר)


אתמול, בין זוג פרקים של \"ניפ/טאק\", ובין Southern Comfort אחד למשנהו, הבליחו בחיי תשדירי הבחירות לכנסת - מוצר טלוויזיוני (כן, כן, זו הטלוויזיה שלנו...) אנאכרוניסטי, אשר תפקידו הוא, קרוב לודאי, לשכנע את המשוכנעים ממילא. בעיני רוחי אני יכול לראות כיצד יושבת לה מול המסך משפחת בורגנים, נפוחים כמו שרק בוטרו יכול לצייר, ובוהה בתשדיר של \"קדימה\" / \"העבודה\" / \"הליכוד\" / שקר כלשהו, בסוג של גאווה שיכולה להיות רק לעכבר שרץ ליד הפיל ומתפעל מן האבק ששניהם מרימים. \"זו המפלגה שלי\", חושב לעצמו הבורגני, \"אשים את הפתק שלה בקלפי\", ובסופו של דבר בוחר לבלות את יום השבתון הלאומי בטיול בחיק הטבע (קניון זה או אחר של קבוצת עזריאלי יוגדר להלן כ\"חיק הטבע\").


המשכתי בכל זאת לבהות בתשדירים, ללגום וללטף את הכרס, וכיאה לבורגני ירושלמי אף חשבתי לזחול למיטה בתומם, שכן במהלכם נטיתי להירדם. אלא שאז תמו תשדירי המפלגות הגדולות (\"ביבי שקרן\" / \"ציפי לא מנוסה\" / \"אהוד לא סחבק\" / שקר כלשהו), והחל מופע הבידור.


חשבתי שאולי המשקה החל להרוס את נפשי השבירה, כאשר הופיע על המסך נציג ניצולי השואה, יעקב כפיר, בקריאה נרגשת ללגלז (מלשון \"לגליזציה\") את השימוש בצמח הקנביס. הקישור הלוגי היה מעניין: \"אלה אנשים התורמים לחברה, ולכן אנחנו חייבים לעזור להם\" - אני מודה, קשה להתווכח עם זה. ורק אני חשבתי שלצמח הקנביס יש עוד שימושים, כגון טווית חבלי תליה, ולכן גם איווט ליברמן עשוי לתמוך בלגליזציה שלו. ורק אמרתי \"איווט\", כבר הופיע חיקוי מוצלח למדי שלו בתשדיר של \"המפלגה הערבית המאוחדת\". חבל שבתשדירים של \"ישראל ביתנו\" עדיין לא עושים חיקויים של טיבי.


יש הטוענים, בניגוד אליי, שתשדירי הבחירות הם בבחינת \"פחות ועדיין פוגע\", ושכוח השכנוע שלהם חזק לאין ערוך מזה של, נניח, פעילות פוליטית אינטרנטית. אישית, אני מאמין שאיכות ההפקה הירודה של התשדירים עשויה ליצור אפקט הפוך, ולגרום לי לא להצביע למפלגה שהתשדיר שלה נראה כמו מצגת פאואר-פוינט ירודה עם קריינות (ש\"ס) או למפלגה שראשיה לא יודעים שכותבים \"מפלגת X בראשות...\" ולא \"ברשות\", ואחסוך מכם את שם המפלגה, מפאת חוסר הרצון להלבין פני פוליטיקאים דמיקולו ברבים.


לנוכח שקופית בניין הכנסת, אשר חתמה את השידור, התפכחתי מן ההזיה אליה הוכנסתי בעל כורחי. לעצמי החלטתי שלתשדירים עדיף להתייחס כאל מופע בידור, ורצוי בלווית כוס משקה אלכוהולי. את דעתי הפוליטית הם לא יצליחו לשנות - כיאה למיזנטרופ אמיתי, אני בכל מקרה בעד הנגד. או נגד הבעד, איך שתרצו...