עקרות בית נואשות, עונה 5, פרק 13

אם עקרות הבית הנואשות היו מוגדרות כדרמה ולא כקומדיה, זה ללא ספק היה פרק האמי האולטימטיבי של העונה. מנותק מהעלילה העונתית (כאשר אפילו המיקום הכרונולוגי שלו בתוך העונה לא ברור, והוא היה יכול להתרחש כמעט בין כל שני פרקים, או אפילו כאפיזודה אחת בתוך אחד מהם, והוא אפילו יכול לעמוד בפני עצמו למי שלא ראה עב\"ן בכלל), מעלה באוב - או בפלאשבקים - דמויות נשכחות או מתות כמו מרי-אליס יאנג ורקס ואן-דר-קמפ; ויותר מהכל - פשוט דרמה טובה.

בתור התחלה, הפרק הזה מצטיין בנושאים טכניים לחלוטין. על הליהוק כבר דיברנו - דמויות מתות או נשכחות, מופיעות בו כאילו לכל השחקנים היה חוזה סגור וללא התחייבויות אחרות. גם האיפור לא יכול שלא לבלוט - בפלאשבקים של סוזאן, בו ברידג\'ס השיפוצניק מופיע בשלושה גילאים שונים תוך מספר דקות; תשומת לב לפרטים מאפשרת גם לדמויות יחסית ברקע, כמו טום, להיראות שונה מפלאשבק לפלאשבק; והמאפר שהצליח לגרום לישבן והבטן של ניקולט שרידן להיראות שוב כמו בני נוער (לא שלא הייתה לו נקודת התחלה טובה) ראוי לאמי בכל מקרה.

גם מעבר למרכיבים הטכניים, הפרק לקח סיפור טוב וביצע אותו היטב. אין שום דבר חדשני בדמות שמשפיעה טובות על דמויות אחרות, אפילו בעולם טלוויזיוני ציני. אבל העב\"ן הצליחו לבצע את הרעיון ללא קיטש, ללא קלישאות, תוך שמירה על האופי הנכון של כל אחת מהחבורה, עד לרמת הנוירוטיות הנכונה של סוזן. מרוב טוויסטים והתנהגויות סבוניות לאורך הסדרה ניתן בקלות לשכוח שהציר המרכזי של עקרות הבית הנואשות הוא, אחרי הכל, עקרות הבית הנואשות. והנה בא פרק ללא עלילה, שכל האינטראקציות בו נעות בין דמות קבועה או שתי דמויות קבועות והשיפוצניק, ומזכיר לנו שבוויסטריה ליין יש עוד כמה אנשים אמיתיים.

רק דבר אחד הפריע לי בפרק, והוא חוסר ההתאמה בזמנים בין החלטתו של השיפוצניק לעזור לאנשים עקב התאבדותה של מרי אליס יאנג, ובין העובדה שהוא ביצע את זה כבר לפני כן עם גבי. אבל זה דבר קטן.

הציון הסופי הוא 10. לא כי הפרק מושלם ועומד בשורה אחת עם מופתים טלוויזיוניים, או אפילו עם רגעי שיא של הסדרה עצמה בפרק הסופרמרקט. אבל זה פרק קטן, מוצלח מאד, שפשוט שום דבר בו לא היה רע או סתמי. פרק שלא ניסה לקפוץ גבוה מדי, והצליח לא ליפול (כמעט) בכלום. פרק מהודק, מסודר, פרק שעושה טוב בנשמה. רק תנו לו פטיש, והוא יעלה לבד לסדר את הגג.