כבר יותר ממאה ימים שהאח הגדול נושף בעורפנו. היו מי מאתנו שכפו ראשם וקיוו שיעבור זעם, יש מי שהצטרפו למדורת השבט. כך או אחרת זה לא משנה. אי אפשר היה להתעלם מנוכחותו של האח בחיינו בשלושת החודשים האחרונים, קובע טרנדים, הלכי רוח, שיח ציבורי חשוב יותר או פחות, או בקיצור, עושה מה שטלוויזיה יודעת לעשות הכי טוב: להזיז לנו. מאה ימים של התרחשויות, וסקירה מהירה בכל האנקדוטות שחלפנו ושהסעירו את הצופים (הכספת, הביצ'ית, הגזען, הדתי, הערביה וכיו"ב) מלמדים אותנו שעברנו כברת דרך לא קטנה. לכבוד גמר האח הגדול ניסיתי לעשות סדר בכל מה שלמדנו, וככה נראו עשרת הרגעים הקובעים של העונה הראשונה של "האח הגדול" הישראלי.

1. נא להכיר: הדורבן
פרק הפתיחה של "האח הגדול" נתן את הטון לעונה כולה. בקשת לא חסכו בחשיבות עצמית, והכניסו את המתמודדים אל הוילה ברעש וצלצולים ותמרות עשן. סרטוני תשדיר פרובוקטיביים, טייפקסטים לפנים, לימוזינות מפנקות ואחת עינב בובליל שאי אפשר היה לפספס. מה שנראה בהתחלה כמו פארסה של הפקה התגלה עד מהרה כשיווק גאוני: בכל רחבי הארץ צלצלו הפעמונים ואות הפתיחה לטירוף התלת-חודשי ניתן. הדובדבן שבקצפת - מתמודד בן 56, ישראלי מכוער ואנלפאבת לכאורה, שלימים יהיה כוכב הריאליטי הכי גדול שידענו עד כה.

2. בחירה נכונה (בין כספת לנשיקה)
הימים הראשונים בוילה נקפו באיטיות ואנו התחלנו להכיר את המתמודדים. משימת האח הגדול הראשונה היתה פרובוקטיבית ונועדה להלהיט את הרוחות ולשבור אחווה מתגבשת אפשרית - בכספת יש כסף, ומישהו מדרי הבית מתכוון לגנוב אותו ולזכות בחסינות. משימה זו שברה את הקרח והציגה בפנינו את המתמודדים במערומיהם בפעם הראשונה. כך התוודענו לראשונה לכוחניות של שי, לערמומיות של מיקי ובעיקר למופע הבובלילי. בה בעת התחלנו לגבש דעה לגבי המתמודדים השונים: מיקי כאמור הצטיירה כתככנית ורשפי שנאה הופנו אליה בדעת הקהל הציבורית. ערן, האיש והקוביות, השתחצן פעם אחת יותר מדי על גבי המרקע וסומן. כמה שבועות אחר-כך, ובעזרתה הנדיבה של קרן וענייני הנשיקה המדוברים, הקהל הצביע בסמסים ואמר: הישראלי המכוער היחיד שאנחנו מוכנים לסבול (שלא לומר להעריץ) הוא בובליל, ונפרדנו מהשניים האחרים.

3. צמד לא חמד (ונאום חוצב להבות)
בשלבים הראשונים למשחק אחווה רווחת לא היתה בנמצא, ועם עזיבתו של ערן סומנה קרן כבאה בתור. בשלב זה היו גם מי ששיחקו את המשחק חזק מדי - נעמה, ודיירי הבית, עדיין אנרגטיים - שמו לב לבחישתה בקלחת והחלו לנדות אותה מהקבוצה. קרן, שהיתה הצמודה של נעמה, הרגישה את החרב המרחפת והתרחקה מהשניה ובכך הניחה את הקש ששבר את גב האשה והצעיף, שכן מהר מאוד מצאה את עצמה נעמה, אמא לשניים, בודדה ומנודה. לאחר ריב קולני במיוחד עם שי ואחרי שהבינה שהתרוממות מהבור אליו נפלה תהיה כמעט בלתי אפשרית, נאמה נאום רהוט אך דמגוגי, הכתירה את עצמה כמחנכת בישראל, ארזה את התיקים ועזבה ביוזמתה - לקול תופים וכותרות - את בית האח הגדול.



4. תיזהר ממנה (ובעיות זיכרון)
לצד ההתרחשות הסוערת בסוגיית נעמה מחד ומה-קורה-באח-הגדול בפרט, התחלנו להתוודע ביתר שאת לכוכב הגדול של התוכנית, יוסי בובליל. על בובליל אפשר לומר הרבה דברים. אפשר לומר שהוא הישראלי המכוער, אפשר לומר שהוא נשמה חמה, אפשר לומר שהוא גרוטסקי ואפשר לקבוע שהוא חתלתול רך ("דמעה בוכה על דמעה"), אפשר ואפשר לסתור את עצמנו שוב ושוב, אבל דבר אחד בטוח - יוסי בובליל הוא ליצן החצר ועושה עבודה מצוינת בכך. ממרומי גילו השכיל הדורבן לנצל את הפלטפורמה ולספק לקהל בבית אנחתא קומית הו-כה נחוצה. צחקנו איתו במצוד אחר הצרצר, התגלגלנו כשלא הצליח לזכור את הגיל של בתו במשימת ההיכרויות, תופפנו איתו על הבטן לצלילי תזהר ממנה (כמובן שבכל שלב שכזה היו מי שצקצקו מהצד, אבל לא בהם נדון כרגע), או במילים אחרות: הכתרנו אותנו לכוכב השעה. כשמסטל את הג'וקים במשימת הפועלים ("סוטול סוטול סוטול, טשטוש") וכשקבע ש"ליאון... זה גם בת", כבר היה ברור שהוא כאן כדי להישאר, עד הגמר and beyond.

5. אבל היו גם רגעים קובעים בבית האח הגדול, כאלה שנגעו לצופים בעצב של האמפתיה וכאלה שיתכן שאפילו משמעותיים ליום המחרת במדינה. עם הידללות הנפשות הפועלות בבית האח נחצתה הוילה לשני מחנות עיקריים: הבובלילים והפרידמנים. אבל רגע לפני שנדון באלמנט העדתי שהיה מוטיב מרכזי ואולי אפילו חשוב בפרק הזמן הזה, נספר על כמה אלמנטים שכבשו את הצופים והכתירו את האח הגדול כדבר הנכון. הראשון שביניהם הוא שירותו של ליאון לקהילה ההומו-לסבית בארץ. יש מי שיחלקו על ההופעה של ליאון, הומו מוחצן, צבעוני ולא מתבייש, ויש מי שיברכו אותה. כך או אחרת, התחברותו עם שי (תולי חתלתולי) היתה מפגן אומץ שלא נראה כדוגמתו מאז הסיר אהוד ברק את הפלולה, וגישור נדיר בין ישראלי מאצ'ו מחוספס לבין פלקט צבעוני וצעקני. בנוסף, התקרבותו לאשר, המתמודד הדתי והשמרן, היתה כבר עניין של ממש. אחרי שנשבר הקרח והשניים התקרבו, היטיב לסכם אשר את התמורות שחלו בו כשקבע ברהיטות "הפעם היחידה שהייתי יכול לדמיין את עצמי נוגע במישהו כמוך זה אם הייתי נותן בו באלה" ואז נותן לליאון חיבוקי אבהי ואוהב. לנו רק נותר לקוות שאולי השינוי הזה שחל באשר הוא סמל ושינוי שנראה גם ברחובות ארצנו הקטנה.



6. והיו גם ניצוצות אהבה, והציבור, כמצופה, לא נשאר אדיש. אז תולי חתלתולי וליאון לא בדיוק hit it off אם להיזכר בהתקף הזעם שחטף המנהיג לכאורה של הדירה, וכלל הטחת כריות ברהיטים וכיו"ב, אבל היו רגעים אחרים שנעמו לצופים הרומנטיים עד מאוד. בהתחלה כאמור, התוודענו ליצרים המתלהטים של ערן וקרן, אבל משאלה התגלו כמקסם שווא הפנינו את יהבנו להתרקמויות אחרות. ונסה ואיתי ליוו אותנו כקרויוז חרמני ומשובב נפש, ועינב וחזני היו המופע הרבני הכי טוב בעיר, אבל בלי ספק היה זה הרומן המיוסר של צבר ושפרה, "מרחק נגיעה" גירסת 50 המצלמות, שכבש את הקהל. ושם, בתוך הסבך המרושת כל כך, האמנו. מפגן אותנטי של ברקים. שיחות מעודנות ורכות. רגעי שקט והשתככות. סויטה אסורה, ושתי קביעות שנחרטו בתודעה הציבורית. הראשונה, צבר קובע "יש אנשים שנקשרים אליהם..." בשיחת דשא כשעוד אפשר היה לרבוץ בבריכה, והשניה "מחכה לי משהו מגניב בחוץ..." של שפרה כשנפרדנו מהראשון בטקס הדחה מעניין במיוחד (מפגן כוח דורבני לזכות המתמודד החדש שחר). שפרה וצבר לנצח, אומרים התיכוניסטים, או לפחות עד הריאליטי הבא (ולא, רנין ותייסיר לא מעניינים במאומה).

7. לידה בשידור כמעט חי
ואמנם, פורמט האח הגדול הוא נוקשה ומסודר, ולכל אירוע לא שגרתי נדרשו בקשת להנחיות ואישורים מבית אנדמול, בעלת הפורמט, אבל כפי שביטא זאת ארז טל, האח הגדול הישראלי הוא חנון ורחום, וכך התוודענו לכמה אירועים יוצאי דופן, רובם ככולם לזכותו של המתמודד אשר סימוני. האלמנט הדתי באח הגדול היה כזה שלא ניתן להתעלם ממנו, ושמקבל משמעות מיוחדת דווקא בארצנו הטעונה. הקהל הגיב בצורה אוהדת במיוחד לקידוש השבת ולצביון הדתי שהפיחו בתוכנית עינב ואשר, והקנו להם קולות ותמיכה. בין היתר בנייה של בית כנסת ארעי לטובת החגים, אפיית חלות ודיבורים בזכות רבנים והתגשמויות אלוהיות, הטו את הכף לטובת המחנה הבובלילי שרכש את אהדת הציבור הרחב. גולת הכותרת ברגשנות הרחבה נרשמה כשליווינו, כמעט צעד אחר צעד, את שלבי ההיריון האחרונים של משפחת סימוני, ושנחתמו בהודעה גדולה ובהתייחדות מרטיטה.

8. שי - הפרידה והביקור
בין אם אהבנו אותו ובין אם לא, שי שטרית היה אחד מעמודי התווך של התוכנית וספק כמה עוגנים משמעותיים לתמוך בהם את העלילה. מלבד היותו מנהיג מחנה הפרידמנים וקובע הטון בכל מה שקשור במלחמה העדתית (הכניסו את האבסורד כאן), היתה זו דוקא עזיבתו המתוקשרת מהוילה - נעוצה בפטירתה של דודתו - שטבעה את החותם המשמעותי ביותר שהשאיר. כמה שבועות מאוחר יותר הוא חזר אל הדירה, הפעם כדי להכשיל את הדיירים במשימה, או בשביל לייצר רגעי דרמה נוקבים, והתייחד בסאגה רגשנית ופופולרית במיוחד עם נתיניו שהשאיר מאחור. החיבוק הקבוצתי עם רביעיית רשל"צ (רנין, שפרה, צבר ולאון) במשימה שבה היו אמורים להתעלם מקיומו היו ללא ספק אחד מרגעי השיא של התוכנית, ושל האוירה הציבורית בחברה הטעונה בכלל.



9. בין בובליל לפרידמן
והיה כמובן מחול השדים, תיבת פנדורה, קופסת השרצים שמלווה אותנו בכל יום בקיומנו הישראלי ולא מרפה. אפשר להפנות אצבע מאשימה אל מחנה בובליל ולומר שהם זקפו את ראשו של השד, אבל זה יהיה קל מדי. בלי משים וברגע שפצתה פה וטבעה את המונח "פרידמנים" היה ברור לנו שפה נוגע האח הגדול בעצב החשוף והרגיש ביותר בחברה שלנו. הפוליטיקה באה היטב לידי ביטוי בכל אחד משבועות האח החולפים, למעט אפיזודה חולפת שבה נכנסו הדיירים החדשים לוילה והסיטו את האש מהצביון האוריאנטלי, אבל ללא ספק מדובר היה בתפוח האדמה הלוהט שממנו כולם נכוו. מה לא נאמר על הקונפליקט הבובליל-פרידמני? שהוא בקרבנו, שהם רק בקרבם, שהוא רלוונטי או לא רלוונטי כלל, שהתוכנית כמרקחה, כמיקרוקוסמוס, כעינב בובליל שמתקיפה אותך בנעלי בית וספר תהלים ביד. זה לא משנה. שיחות רחבות היקף ומרשימות בעומקן (או שלא) צצו כפטריות אחרי הגשם בכל פורום אפשרי, בכל תחנת אוטובוס נידחת, בכל סלון במדינה. מה יישאר לנו ביום שאחרי? נגלה בקרוב.

10. ולסיום, אתנחתא קומית. לא לדיון, לא לקונפליקט, לא לערבים, לדתיים, להומואים, לערסים, לפרידמנים, לרוסים ולא לאיתי. האח הגדול, אם נסכים לנשום עמוק לרגע ולהיזכר שמדובר בתוכנית בידורית, הרי סיפקה את הסחורה והיתה, ברובה המכריע, מצחיקה עד דמעות: עינב במשחק מוגזם, ליאון מביים תצוגת אופנה, ונסה מתלהבת מהחבילה של איתי שעה שהוא נרתם בחליפת באנג'י, יוסי נתקל בדלת זכוכית, צבר מבקיע שערים ועוד רבים וטובים. היה כיף, באמת שהיה, אז אפשר לותר על השטנה - שבוקעת מהתוכנית או כלפיה - ופשוט להגיד תודה על הפקה עשויה היטב.


30 הקטעים הטובים ביותר באתר mako