צ`אק, עונה 2, פרק 7

הפרק הזה היה בסך הכל די טוב, אם כי לא טוב כמו קודמיו, אבל מבחינתי הדקות האחרונות קלקלו את התחושה הטובה, והטוויסט הגדול על כך שג\'יל היא בעצם סוכנת לא רק שבוצע באופן די שקוף, אלא גם היה מיותר ומהווה, לדעתי, את הטעות הכי גדולה שהכותבים עשו העונה.

נתחיל דווקא מהסוף. אפשר לומר שהגילוי הזה לא הפיל אותי מהכסא, כיוון שזה לא היה מופרך לחשוב שמי שחי בעולם של צ\'אק מתגלה בסוף כסוכן/ת. הבעיה היא שבמבט לאחור לא רק שלא ניתן שום רמז לכך, הגילוי הזה נראה לחלוטין לא הגיוני: לאורך הפרק ג\'יל עוזרת לצ\'אק ולחבריו למצוא את הקובץ שבו מצויה רשימת הסוכנים החסויה של הארגון \"שלה\". איזה היגיון יש בכך שהיא תעזור להם? אז נכון שאח\"כ כשהיא \"נחטפת\" קל להסביר שזה חלק מתוכנית מתוחכמת לגרום לצ\'אק להשמיד את המכשיר בעצמו בידיעה שהוא יימנע מלפגוע בה, אבל למה שהיא תעזור לכוחות הבטחון למצוא את הקובץ מלכתחילה? אפשר, כמובן, לטעון שהיא ידעה שכל עוד הקובץ קיים היא חשופה, ולכן דווקא הגילוי מסייע לה לשמור על עצמה, ודווקא דרך צ\'אק היא יכולה לגלות אותו ולהשמידו בדרך לא חשודה, אבל התסריט הציג אותה כמי שנראית מספיק חכמה כדי לאתר את הקובץ לבד.

בעיה לא פחות קשה - סוכני \"פולקראם\" אמורים להיות סוכני CIA שעובדים כ\"כפולים\", לא? אם אכן כך הדבר, איך יכול להיות שהגנרלית לא יודעת שג\'יל היא סוכנת CIA? תמוה מאוד. אני אישית לא אוהב את הפתרון הזה, למרות שיש בו פוטנציאל לגילויים חדשים. למשל, האם ייתכן שברייס בגד בעבר באמונו של צ\'אק עם ג\'יל מתוך רצון לעזור לו כי הוא ידע שהיא מסוכנת ורצה להרחיק אותה ממנו? אפשר בהחלט לקוות להופעת אורח של ברייס בפרק הבא.

גם העלילה המרכזית עצמה לא היתה מושלמת, והיתה בנויה מכמה רגעים מאולצים שבאופן ברור נועדו ליצור סיטואציות \"קומיות/סבונית\" במסגרת המשולש שרה-צ\'אק-ג\'יל, במיוחד סצנת המקלחת שיצרה סיטואציה \"סבונית\" במיוחד, ושקופה במיוחד. למרות זאת, צריך לפרגן לכותבים ולשחקנים שהפכו את הקטע עם הגז ממגוחך וטפשי לממש סקסי ועשוי היטב.



מי שגנב את ההצגה היה, כרגיל, קייסי, במספר רגעים קומיים מבריקים החל ממשפטים כמו \"שתי מילים: Nerd Code\", דרך הבדיחות המשעשעות שלו על חשבון המוגבלות של אנשי ה-FBI, והשיא, כמובן, ברגע המזקק שבו הוא שר אופרה, שהיה אחד הרגעים הכי מצחיקים שראיתי בטלוויזיה השנה בכלל. פשוט מלך אמיתי. גם במובן הדרמטי קייסי הראה פן מעניין כשצ\'אק גנב את הקובץ. הוא עצמו נראה כמי שמוכן לירות בצ\'אק למען המטרה ואף הורה לשרה לעשות כן, אבל בניגוד אליו, שרה לא היתה מסוגלת לעשות זאת. האם הוא באמת היה יורה בצ\'אק לו היה יכול? בכל זאת, הוא נכס וברור שקייסי מחבב אותו הרבה יותר מכפי שהוא מוכן להודות, ועדיין, הוא יותר מחויב בעניין הזה משרה.

מעניין, אבל דווקא עלילת המשנה עבדה טוב יותר הפעם מהעלילה הראשית. בכלל, מורגן הפך מדמות מעצבנת ומיותרת לאחת הדמויות הטובות יותר, ושאפו לכותבים (ולג\'ושוע גומז) על עבודה קשה במאמץ השיקום. הדמות של אמט עבדה טוב יותר בפרק הה, גם כי היא היתה מצחיקה יותר, וגם כי עשתה את מה שנועדה לעשות מלכתחילה - להיות זו ששמה לב להיעדרויות התכופות מדי של צ\'אק מהעבודה ולבצע חקירה יסודית. כל האינטראקציה שלו עם לסטר וג\'ף היתה מצוינת, וכך גם עם מורגן, וכמובן, אהבתי את הפתרון של מורגן והדרך שבה הוא מציל את צ\'אק ומגלה שערך החברות הוא אכן עליון בעיניו, למרות העלבון שספג מצ\'אק. יש לי הרגשה שהסיפור הזה של השקרים של צ\'אק למורגן והעלבון של מורגן מכך רחוק מלהיסגר.



בפרק היו כמה מחוות גיקיות ומחווה נוספת לג\'יימס בונד. שתי מחוות היו לקומיקס של \"Y The Last Man\" - פעם אחת כשרואים מעל המיטה של צ\'אק פוסטר כזה ופעם נוספת כשהוא מזכיר את ה-\"Culper Ring\" שהיה ארגון ביון חשוב לעלילת הקומיקס. מחווה אחרת הייתה ל\"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה\" כשג\'יל מזכירה שאחת הססמאות של לאפלור הייתה קשורה ל-\"Vogon Poetry\" (שלפי המוח הקודח של דאגלאס אדמס היתה ידועה כ\"פואטיקה השלישית הכי גרועה ביקום\"), והמחווה האחרונה היתה לג\'יימס בונד, איך לא, כשהתקתוק של השעון נעצר בזכות צ\'אק וג\'יל בדיוק על הספרות 007, ממש כמו ב\"גולדפינגר\".

אגב, מה קורה לג\'וליה? בפרקים האחרונים ממש לא רואים אותה. וגם הקפטן היה חסר לי מאוד. אני יכול לנחש מה יקרה עם העלילה של ג\'יל, אבל האמת היא שאני מעדיף שהיא תסתיים כמה שיותר מהר, כי הסדרה נמצאת כרגע חזק על הסוס וחבל להרוס את זה.

ציון: 7.5.