המשרד, עונה 5, פרק 7

יש מעט מאוד סדרות קומיות שמסוגלות להתמודד עם הכאב הפנימי של הדמויות במשך פרק שלם ולא רק לעשות את זה היטב, אלא גם לשמור על רמה גבוהה של הומור בדרך. \"סקרבס\" הצטיינה בכך בשיא אונה, ו\"המשרד\" לא נופלת ממנה בכך, ואולי אף עולה עליה. כמעט כל דמות בפרק הזה התמודדה עם בעיות מבאסות בחיי האהבה שלה: מייקל עם הפרידה מהולי, ג\'ים ופאם עם הריחוק והחדשות של פאם, אנדי עם היחסים המעוותים עם אנג\'לה וראיין עם היחסים האפילו-יותר-מעוותים עם קלי. בסופו של דבר, למדנו לא מעט על כל הדמויות וקיבלנו כמות מספקת של רגעים מצחיקים ויפים.

נתחיל עם מייקל. מאוד אהבתי אותו בפרק הזה. החל מהקטע המשעשע במטוס (במיוחד הקטע שבו הדיילת נכנסת בו בטעות עם העגלה שמשום מה ממש הצחיק אותי), דרך ההתלהבות שלו מהשוערת במלון (וההשוואה שלה לגיישה שגם היא משום מה הצליחה לשעשע אותי) וכלה בשיחת הטלפון שלו עם דייויד וואלאס שבה כמעט מחאתי לו כפיים. היה ממש מרתק לראות את הכאב שמייקל מרגיש יוצא החוצה, וטוב היה לראות שהוא הוציא את העצבים על וואלאס הצבוע, במיוחד לאור כל ההשקעה שלו בחברה וההשפלה והכאב שהיו כרוכים בהחלטה של וואלאס.

עוד אירוע מעניין מבחינתי היה החיבור המפתיע בין אוסקר לאנדי. אהבתי את זה שאנדי דאג לאוסקר וניסה למצוא לו דייט, מגוחכים ככל שהיו הניסיונות שלו (אגב, לא היה לאוסקר חבר? למה הוא נראה מעוניין בגברים האלה? לא זכור לי שאמרו שהם נפרדו), ומצא חן בעיני שאוסקר באמת דאג לאנדי וניסה להאיר את עיניו בנוגע למערכת היחסים הדפוקה שלו עם אנג\'לה. הקטע שבו אנדי השיכור מתחיל להבין כמה מצבו עגום היה מרתק, והגילוי על כך שהוא בכלל לא זוכר את השיחה עם אנג\'לה היה מפתיע, ויהיה מעניין לראות אם תהיה לשיחה הזאת השפעה בהמשך.

אשר לראיין וקלי - קצת פחות אהבתי את הסיפור שלהם, אבל הצחיקה אותי האדישות שבה דריל קיבל את ה\"בשורה\", ועד כמה נמוך ראיין היה מוכן לרדת כדי לחזור לזרועותיה של קלי, רק כדי לראות בסוף את הפרצוף האומלל שלו בסצנת הסיום. יחסים דפוקים, כבר אמרנו? העלילה של ג\'ים ופאם קצת אכזבה אותי במובן אחד, וזה ה\"תפנית\" הלא אמינה, לטעמי, מצד פאם ש\"פתאום גילתה שלא ממש אהבה את העיצוב הגראפי\". לא זכור לי שראיתי אפילו רמז אחד לעניין הזה, וזה הרגיש לי מאולץ ונוח לתסריט. אבל למרות זאת הסצנה בחניה היתה שווה הכל, ושוב נזכרתי עד כמה הכימיה בין שני אלה נפלאה, וכמה הם נהנים האחד מחברתה של השניה ולהפך. כמה חמודים הם ביחד. ובל נשכח את קטע הפתיחה המצוין והמצחיק (\"באיטליה נוהגים לשטוף ידיים אחרי ביקור בשירותים\". אין ספק, מייקל הוא גאון), במיוחד הסיום הגאוני עם המעיל על הפנים של מרדית\' (הקורבן האולטימטיבי לבדיחות כאלה) והאמירה של מייקל (\"את עכשיו סקסית בתרבות שלך!\"). בהחלט פרק טוב, אפילו טוב מאוד.

ציון: 9.5.