בעונה הנוכחית, דקסטר צריך להתמודד עם משהו שהוא לא הכיר עד כה: חברים. וממש לא ברור מה מסובך יותר, ההתמודדויות הקשות שלו בשתי העונות הקודמות, או זאת הנוכחית. חבר אחד, מיגל, מקבל את דרך החיים שלו לחלוטין, מודע היטב למעשי הרצח שלו. החברה השניה שלו, קמילה, נמצאת על ערש דווי, במצב גופני קשה. שניהם מבקשים ממנו - בלי שום תיאום מראש - את אותו הדבר: שיבצע רצח שלא מתאים לקוד המוסרי שלו. מיגל רוצה את ראשה של אלן וולף, הסניגורית ששחררה רוצחים רבים, אבל לא ביצעה מעולם מעשה רצח במו ידיה, קמילה רק רוצה "להיות כבר בצד השני", להפסיק לסבול כל הזמן. וזה אולי הדבר שהכי קשה לדקסטר להתמודד איתו לכל אורך חייו עד כה.

במשך כל העונה הזאת אני מחכה למשהו שירים את הסדרה לשיאים שהכרנו בשתי העונות הקודמות. מדי פעם זה מגיע - בעיקר בכל הנוגע למיגל שיודע את האמת על דקסטר, אבל דומה שהקו הזה - למרות עוצמתו - לא מצליח להרים את הסדרה לאורך זמן. וזה נכון גם בפרק הזה, כי שאר העלילות ממשיכות לא לספק את הסחורה.

ובכל זאת, בפרק הנוכחי היו כמה רגעים מאוד חזקים, בעיקר בגלל סיפורה הכל-כך נוגע ללב של קמילה, אבל גם בגלל מיגל: 1. הרגע שבו קמילה מתחננת בפני דקסטר שלפחות יחשוב על זה. 2. דב שמספרת לאנג'ל ולקווין על התגלית שלה אחרי לילה ללא שינה - שוב מוכיחה לנו ג'ניפר קרפנטר כמה שהיא נפלאה. 3. תגובתו הראשונית של מיגל ל"לא" של דקסטר. 4. דקסטר מוצא סוף סוף את הפאי המושלם עבור קמילה, שמודה לו ואומרת שהיא תמסור ד"ש לג'ין. דקסטר מגלה לה שהוא היה זה שהרג את אחיו, ומילותיה האחרונות של קמילה הן: "טוב שהרגת". ציון: 8.5.