זה היה הפרק החלש ביותר בעונה הזו, לטעמי. רוב העלילות היו די משעממות, וגם זו שהיתה הכי מעניינת (בלייר וצ'אק, אלא מה?) השאירה טעם קצת מאכזב.

נתחיל עם בלייר וצ'אק - העובדה ששני אלה מאוהבים זה בזו ולהפך מעל הראש ידועה כבר הרבה זמן, ובכל זאת, דומה שבפרק הזה עוצמת הרגשות של שני אלה הגיעה לשיאים חדשים. מצד אחד, זה היה טוב, כי ראינו את הדמויות יוצאות קצת מהנישה שלהן ומתעמתות עם הרגשות שלהן, אבל מצד שני, זה היה קצת מבאס, כי ככה הן איבדו את כל הכיף שהיה ב"משחק" שלהם. הפעם, הקטע של ה"משחק" היה די ילדותי, ולא ממש עבד.

גם לא התלהבתי מהרעיון שבלייר מקבלת עצות מדן. לאורך הזמן הראו לנו שלמרות הבוז שהיא משדרת לעברו, בלייר מעריכה את דן יותר ממה שהיא מראה, וזה בסדר, אבל לקבל ממנו עצות בענייני בנים? בלייר וולדרוף? מדן האמפרי? היסחפות קלה, הייתי אומר.

העלילה הזו של צ'אק ובלייר והרומן שלהם זקוקה לרענון מסוים, כזה שירחיק אותם קצת האחד מהשנייה, כך שדמויות תוכלנה לחזור ולעשות מה שהן יודעות הכי טוב - תככים ומזימות.

ה"חברות" בין דן לבין סרינה נראית די מאולצת, וטוב שהם מכניסים גורם חדש למשוואה. הבעיה היא שארון רוז הזה די שעמם אותי. אולי זה בגלל כל הקלישאות בשיחות שלו עם סרינה, אולי זה בגלל שהשחקן עוד לא נראה לגמרי בעניינים, אבל אולי הטוויסט הקטן הזה לקראת הסיום (שסרינה מגלה שהיא כבר פגשה אותו ולא זכרה) ישנה משהו. ואולי לא...

הכי משעמם ומיותר היה קו העלילה של ג'ני, בשני המובנים שלו. הסיפור עם אלינור וולדורף והריב שלה אתה היה מופרך ומטופש. הדמות של אגנס היא אוסף של כל הקלישאות של סדרות הנעורים, ולמרות שהשחקנית שמגלמת אותה, ווילה הולנד (שגילמה תפקיד דומה ב"האו-סי" - את האחות של מריסה) חמודה ומשתדלת, הדמות לא ממש עושה את העבודה. ועוד יותר תמוה הוא הסיפור עם נייט, שפתאום "מגלה" שיש לו משהו כלפי לג'ני. נו, באמת. נחמד שיש מישהו שמשחק את "האביר על הסוס הלבן" שיבוא לחלץ את האהבלה הזאת מהצרות שהיא מכניסה את עצמה אליהן, אבל זה נראה כמו כלי תסריטאי מאולץ שבא משום מקום.

רק סצנת הפתיחה היתה באמת ראויה ואפילו מבריקה, עם החלום האירוטי של בלייר, השימוש הקריאטיבי במילה "Come" ברגע הנכון והמשפט המשעשע של העוזרת ("אלוהים רואה הכל").

אני מקווה שהסדרה תתאושש מהר ותחזור לעצמה, אבל הכיוונים שהיא הולכת אליה (במיוחד הפיהוק שהוא ג'ני האמפרי ונייט ארצ'יבלד) נראים די מבאסים. ציון: 5.