כשהירו הרג את אנדו בפרק שעבר, היה לי ברור לחלוטין שאנדו לא מיצה את תפקידו בסדרה, שאיכשהו הירו ישתמש בכוח שלו כדי לשנות את ה"הווה" שראינו. הדבר שלא ידעתי הוא שזה בעצם כבר קרה. כלומר, כשראינו את הסצנה ההיא בפרק שעבר, "פספסנו" את הצורה המגניבה שבה הירו הציל את אנדו. והנה רק אחד מהדברים שאני אוהב ב"גיבורים" - החזרה לסצנה שכבר ראינו בעבר (ובמקרה הזה מדובר בשתי סצנות שונות - הדקירה והקטטה בבר) כדי לראות אותה שוב בצורה מעט שונה, שמשנה את הפרספקטיבה שלנו. יופי של כתיבה.

אבל הקטע הזה רק התחיל את סיפורם של אנדו והירו בפרק הזה. המסע של השניים לאפריקה כדי ללכוד את "מיסטר איזק האפריקאי" היה חמוד ומשעשע, במיוחד כשהירו היה בטוח שאם רק יחזור טיפה אחורה בזמן, הכל יהיה בסדר.

רוב הסיפורים הנוספים בפרק היו מצוינים: סיפורו של אריק, השולט בבובות, היה אולי החזק ביותר. הוא לבטח היה הקריפי ביותר. הסצנות שבהן הוא שלט בתנועותיהן של הבחורות שניסו ללכוד אותו היו מצמררות ונפלאות, במיוחד זאת עם הרולטה הרוסית. קלייר הלא-מאוד-חכמה שמבינה שהמוצא היחיד מהמצב הזה הוא מותה, עשתה זאת בצורה מגניבה.



בגזרת ה"וואו", קיבלנו לפחות שלושה אירועים: 1. ארתור שואב את כוח החיים של אדם מונרו, מחסל - כנראה סופית, אבל שום דבר לא בטוח בסדרה הזאת - את סארק. 2. הקרב המגניב בין פיטר לסיילר, כשהפעם סיילר הוא זה שאין לו סיכוי לעומת כוחו העדיף של יריבו. 3. פיטר הכל-יכול מגיע לקרב חסר-פשרות עם אביו, ואבא פטרלי מחבק אותו וגונב ממנו את כל הכוחות. מעולה.

סיפורם של מאט פרקמן, דפני והצב היה נחמד, אם כי טיפה פחות טוב משאר אירועי הפרק, אבל זה עוד בסדר, כי קו העלילה של סורש הנבל מתחיל לשעמם. ומילא זה, סורש ממשיך להיות טיפש, כי הוא נותן לטרייסי את ידו אחרי שהוא יודע שהיא חיסלה מישהו כשהקפיאה אותו. אלא שגם האירוע הזה לא הצליח לפגום בהרבה מפרק מצוין נוסף בעונה הנוכחית של "גיבורים", שנראית, לפחות בינתיים, כעונה פשוט מצוינת. ציון: 9.5.