המסך המפוצל

My Own Worst Enemy, פרק ראשון

פרק הפתיחה, \"Breakdown\", שודר ביום שני, 13/10/08. ספוילרים לפרק גם בתמונות

מאת: ניר תל-אור

פורסם: 19-10-2008
3 תגובות
מוטיב האישיות המפוצלת הוא נושא שנידון בעבר בעשרות סרטים וסדרות. מאז שסטיבנסון הביא לעולם את "דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד", ראינו אינספור גרסאות לאדם אחד המאכלס בתוכו כך וכך דמויות שונות. "My Own Worst Enemy" לוקחת את הרעיון המוכר ונותנת לו ספין מעניין למדי.

מניח הרעפים הנוצרי הוא הנרי ספיבי, איש עסקים ובעל משפחה המנהל חיים אפרוריים ושלווים. יש רק בעיה קטנה - הנרי ספיבי לא באמת קיים. הוא פרסונה הנמצאת בגופו של המרגל אדוארד אולברייט (אגב, גם בספר של סטיבנסון קראו לדמויות הראשיות הנרי ואדוארד) שהתנדב לניסוי מדעי במסגרתו אישיותו הרגילה "מורדמת" כשהוא אינו במשימה, ואת מקומה תופס ספיבי, שאינו מודע כמובן לאישיות השנייה שמאכלסת את גופו.

הסיפור מתחיל כשמשהו בניסוי משתבש, ובאמצע משימת חיסול שגרתית, מתעוררת האישיות של ספיבי המבולבל, שלא מבין למה הוא נמצא בבניין זר עם רובה צלפים ביד, ולמה כל העולם ואשתו מנסים להרוג אותו (טוב, האמת שהסיפור מתחיל קצת קודם, כששרי גבעתי נהרגת בדקה הראשונה - כיאה לשחקנית ישראלית בהוליווד - אבל נעזוב את זה). מכאן ואילך מתקדם הפיילוט בכיוונים שונים ומבלבלים לכאורה, שיתחברו לבסוף למקשה אחת שמשאירה את הצופה עם מספיק סקרנות כדי לרצות לצפות בפרקים הבאים.



כמה דברים שלא אהבתי בפיילוט: נתחיל מזה שלרשע הרוסי החליטו לקרוא, משום מה, עוזי. אכן, שם רוסי טיפוסי. לקח לי בערך עשרים דקות להבין שלא נזכה לראות כאן מנוול ישראלי (שזה, תודו, שינוי מרענן מהנבל הערבי/רוסי/סיני/דרום-אמריקאי הרגיל בסדרות אקשן). עניין נוסף הוא האדישות (היחסית) בה ספיבי מקבל את הבשורה על מצבו המיוחד. נכון, הוא אמנם קצת מופתע בתחילה, אבל בסה"כ נראה כי הרצון להתקדם עם הסיפור במהירות מנע מהתסריטאים להציג תמונה משכנעת של אדם שכל עולמו מתהפך עליו בבת אחת.

בסיכומו של דבר, למרות פתיחה מעט מבולבלת, הפרק תופס תאוצה לקראת האמצע, ומסתיים בצורה מוצלחת - הגילוי כי שתי האישיות למדו לתקשר ביניהן באמצעות הקלטות (גם לכם היה פלאשבק ל"זיכרון גורלי" של שוורצנגר? בכלל, נראה כי הסדרה שאבה הרבה מוטיבים מהסרט הזה), וכי הנרי ספיבי מתגלה כבעל תושייה לא פחות מ"שכנו" המיומן לגוף.

כאמור, פרק פתיחה מותח ומסקרן (אם כי לא חף מבעיות), שבהחלט משאיר טעם לעוד. ציון: 8.5.