כפי שאמרתי לפני שני פרקים: "דקסטר" היא עדיין סדרה בעלת קונספט מדהים, שכתובה ומשוחקת מצוין ושצפייה בה היא חוויה מענגת. יעידו סצנות קטנות ומקסימות כמו זאת ביוגה, כשדקסטר תוהה אם מישהו ישים לב אם הוא פשוט יחסל את המדריכה ורגע אחר כך הוא מפחד לפגוע בריטה כשהוא צריך להניח את ידו על בטנה. או הרגע שבו דקסטר מתיישב בנונשלנטיות מול האסיר המורשע שצילם את ילדיה של ריטה קודם לכן, ואתה פשוט יודע שדקסטר אכן משחק בו כמו אריה שמשחק בחיה שלכד והוא מתעתד לטרוף. אבל לצערי זה עדיין לא זה. אם העלילה העונתית תמשיך להתמקד בחיסולו של פריבו ובצרות שזה עלול לגרום או לא לגרום לדקסטר, ובלבטיו של דקסטר בכל הנוגע להפיכתו לאבא - אז "דקסטר", הסדרה, נכשלת במבחן הבסיסי ביותר שלה - מבחן שבו היא עמדה לאורך כל שתי העונות הראשונות - וזהו מבחן הרלוונטיות. כי "דקסטר מתלבט בענייני אבהות" זה קו עלילתי לא מספיק חזק אחרי "דקסטר לא יודע למה רוצח סדרתי יודע עליו כל כך הרבה" ואחרי "דקסטר מנסה למנוע את חשיפתו". ולא, גם לא שיתוף הפעולה עם ג'ימי סמיתס, שעושה יופי של תפקיד, לא מציל - לפחות בינתיים - את העונה הזאת מבחינתי. ציון לפרק: 8. כי זה עדיין כתוב ומשוחק בצורה נשגבת, כי הקטע הקצרצר עם החלב היה מעולה וכי דב ממשיכה להיות מגניבה בטירוף.