אז פרק פתיחת העונה של "האנטומיה של גריי" היה כישלון אחד גדול, אבל הנה טוויסט רציני: פרק הפתיחה של "מרפאה פרטית" היה דווקא מצוין. וזה אחרי שתשעת פרקי העונה הקודמת היו כדור שינה מצוין לכאלה עם הפרעות אינסומניה.

אז האם כל צוות הכותבים של "האנטומיה" עבר לטפח את סדרת הבת הקצת פחות מוצלחת? נראה כך.

בתור התחלה, הדמויות בפרק היו מוצלחות. בעונה שעברה כמעט רובן היו מעצבנות, אם זו ויולט הפסיכולוגית הלא מעניינת, נעמי ובעלה שסתם לא עניינו, ואפילו אדיסון שהגיעה לגבולות קיטשיות ו"היי אני הייתי באנטומיה אתם לא". הפעם כל הדמויות עניינו מאוד, ובמיוחד הדמות של נעמי, לאחר שעשתה שגיאה רצינית בגלל בעיות במרפאה. משום מה, העובדה שנעמי הוצגה בפרק הזה כהרבה יותר שברירית וחלשה מהעונה הקודמת, עבדה מצוין בשבילה. גם מערכת היחסים של קופר, שרלוט ו-ויולט עבדה מצוין, ובמיוחד אהבתי את ההתפתחות במערכות היחסים של אדיסון. כשראיתי את הקטע בו אדיסון אומרת לפיט שהיא לא תצא איתו, לא יכולתי שלא להשוות אותם לרגע למרדית' ודרק. אצל מר-דר, מהשנייה הראשונה הכל נעשה בצורה אובר-קיטשית וכאילו שהם נועדו אחד לשנייה, מה שגרם להמאסה גדולה. וכאן, משום מה זה פשוט קצת פחות משנה.

והדובדבן שבקצפת הוא המקרים הרפואיים. גם איימי אקר שהפציעה באופן לא צפוי, היתה כמובן סיבה למסיבה. המקרה עם שני ההורים שעשו ילד רק כדי שיוכל לתרום דם לאחיו הגוסס היה מעניין, ההתמודדות של אדיסון עם המקרה היתה מעניינת, וכמובן כל קטעי הניתוח היו טובים ומעניינים. אז נכון, בסוף כולם חיו - סוף קיטשי כרגיל ? אבל לפעמים זה בסדר.

גם המקרה עם הילד בעל ה-HIV היה מעניין. הבעיה היחידה היתה, לדעתי, שהתמקדו ממש מעט בהיבטים המוסריים של המקרה הזה (בדיוק כמו במקרה של ההורים - היתה התייחסות לא קטנה לכך שמדובר בדברים לא מוסריים ולא נכונים לעשות, אבל לא מספקת).

בכל אופן, זה היה פרק מצוין, ואם העונה תמשיך ככה, היא עוד יכולה לעקוף את גריי בסיבוב. אה, וגם הפסקול היה טוב. ציון: 9.