10. פרק פשוט מצוין של "טורצ'ווד", שהכיל סיפור סופר-מרגש על נער בן 15 בשם ג'ונה שנפל קורבן לפעילות הענפה של השבר, ויחד עם עשרות בני אדם נוספים, נעלם מעל פני האדמה כדי להגיע למקומות לא ידועים. מאוחר יותר, כשנגלה שהוא בעצם נפצע, השתגע והזדקן בארבעים שנה, ורק אחר כך חזר לכדור הארץ כדי להילקח לאי מבודד, נבין את האנטגוניזם של ג'ק כלפי גוון כשהוא מגלה שהיא מנסה לחקור את הנושא. אחד הדברים שמאוד אהבתי היה את הניגוד בין הגישה של ניקי, האם, לפני הידיעה על גורלו של בנה - "חוסר הידיעה הוא הגרוע מכל" - לבין הגישה המפוכחת שלה אחרי שהיא יודעת בדיוק מה קרה לו. "כבר עדיף היה לא לדעת", היא אומרת, "לפחות היתה תקווה". כמה עצוב, כמה גאוני, כמה נפלא.

9. "המתנקש" נפתחה השבוע בפרק טוב, שמעורר הרבה ציפיות להמשך. אהבתי לראות את ליפ (ג'ודי ליית'ם המצוין) מ"לגדול בלי בושה" באחד התפקידים המרכזיים בסדרה (ואגב, היה נחמד גם לראות את אנני החמודה, השחקנית ליז וויט, מהגרסה המקורית של "חיים על מאדים", בתפקיד ג'ס). הדבר היחיד שקצת פגם בהנאה מהפרק היה הסיפור המעט קלישאתי על חוסר רצונו של ג'ון, המתנקש, להפוך לכזה, והצורה שבה הוא נאלץ להסכים. אבל בסך הכל - אחלה פרק פתיחה, כאמור.

8. אם יש לי טענה כלפי "עד החתונה" הרי שהיא הצורה הצפויה למדי שבה היא התקדמה עם הסיפור המרכזי שלה. הרי מההתחלה ידענו שיוחאי יפריד בין איה ורן. התקווה שלי היתה שיקרה משהו אחר, מפתיע. זה לא קרה. אבל בסיכומה של עונה, אפשר לומר שמה שהחזיק את הסדרה אלו דווקא עלילות המשנה שלה והשחקנים המצוינים. אחד המוטיבים שהסדרה עסקה בו ובצורה אינטנסיבית היה נושא השלישיות - מערכת היחסים של רן ואיה שנפגעה מנוכחותו של יוחאי, מערכת היחסים של הראל ואמיר, מערכת היחסים של הוריו של רן, שנפגעה מקיומו של בן מחוץ לנישואין (עומר דץ, התגלית של הסדרה, לטעמי). הטיפול במוטיב הזה היא אחד הגורמים המרכזיים לכך להנאה מהצפייה ב"עד החתונה", והמסקנה אליה הגיעו יחד הראל ואמיר היתה מעניינת ועשויה בצורה יפה. רגע אחד מצמרר שראוי לציין מפרק הסיום: הירי בכלב המזדקן. פשוט נורא.

7. "מחשבות פליליות". אני מעט מאוכזב מהצורה בה הסתיים הסיפור המתמשך של רוסי, סיפור שנבנה יפה ובאיטיות לאורך העונה, על החקירה שהוא מנהל בצורה פרטית. נכון, זהות הרוצח מלפני עשרים שנה היא פיתרון מעניין ולא שגרתי, אבל הצורה הפשוטה בה נחשף הפושע, הפכה את כל הסיפור לקצת לא אמין - באמת היה קשה לחשוף את האמת בחקירה המקורית? הסיפור המקביל של הפרק היה חזק מאוד, והסצנה שבה נשקפה סכנת חיים אמיתית להוצ'נר ולריד, היתה אחת החזקות ביותר העונה.



5.5. שוב פרק לא מספיק טוב של "ריפר". אמנם לא היה גרוע במיוחד, ואפילו קיבלנו קטע מעניין אחד - מה הקטע עם אבא של סאם ששורף דף מהחוזה עם השטן? האם גם הוא עובד אצלו? - אבל בשורה התחתונה, "ריפר" לא מספיק מוצלחת, והיא עובדת על כמה שטיקים מאוד ברורים, שחוזרים על עצמם: אנדי תמיד תכעס על סאם, שלא יכול לספר לה כלום, לכל פרק תהיה הנשמה הבורחת התורנית שתאמלל קצת את סאם בצורות שמרמזות על הצורה ללכוד אותה, וזהו, פחות או יותר. כבונוס, קיבלנו הפעם נשמה דוחה במיוחד - מעין גוש ירוק ומגעיל למדי. לא כיף.


בשולי הממיר
אורחי "ללא עקבות" השבוע. בראשון התארח ריק אוטו, דוזרמן מ"הסמויה". ריד דיאמונד, קלרמן מ"רצח מאדום לשחור" קפץ לשם ביום שלישי. ברביעי זה היה טוד לאו, זאק מ"בנות גילמור" ובחמישי זה היה ניקולאס דיאגוסטו, ווסט מהעונה השנייה של "גיבורים". הספק יפה לסדרה, לא?

ב"בטי" התארח אדי סיביריאן, ג'ימי מ"משמרת שלישית".

קשה לי להאמין, אבל בדיוק היום, לפני שש שנים, עלה הממיר הראשון. מזל טוב.