שלום לך שובך, ציפורה (או שמא, דבורה?) נחמדת. התגעגעתי אלייך!

הסדרה הכי מקורית והכי מיוחדת בטלוויזיה חזרה אחרי עונה מקוצרת שלא מרצון, וכאילו דבר לא השתנה. הדמויות עדיין מקסימות וחינניות, העיצוב עדיין צבעוני ומרהיב והעלילות משלבות אלמנטים ביזאריים עם ממדיים אנושיים.

האקספוזיציה לשם הצגת אירועי העונה החולפת (עבור הצופים החדשים) היתה יעילה ולא מייגעת מדי, ובתחילת הפרק נראה היה שבעצם לא השתנה הרבה מאז העונה הקודמת: נד וצ'אק עדיין מאוהבים מעל הראש אך לא יכולים לגעת זה בזו, אוליב עדיין יודעת שצ'אק קמה לתחייה מבלי שהדודות תדענה, אוליב עדיין יודעת שאחת הדודות היא בעצם לא דודה והחברים עדיין פותרים תעלומות ע"י השבה לחיים של אנשים מתים. בקיצור, הכל נורמלי לגמרי...

ובכל זאת, בפרק נרשמו לא מעט התפתחויות: אוליב עוזבת, צ'אק עוברת לגור לבד ומוצאת עבודה, דודה ויויאן יוצאת מהבית, דודה לילי מתגלה כביצ'ית מניפולטיבית, אמרסון אוהב את ה-Gum Shoe הקטנה שלו (בהחלט סיפור שצפוי להתפתח בהמשך העונה) וכו'.

העלילה המרכזית עם הדבורים היתה קצת קריפית, אבל עדיין אפקטיבית ומאוד משקפת את רוח הסדרה. אמנם הפתרון לא הפיל אותי מהכסא, אבל הסיפור היה כתוב בצורה קולחת ומעניינת והצליח להוציא מהדמויות את המיטב, כך שאין טענות.

מי שכרגיל גנבה את ההצגה היתה אוליב. הסצנה שבה היא מחליטה "להוציא את הכל" היתה פשוט היסטרית, וחשפה שוב את הכישרון האדיר של קריסטין צ'נוות'. גם המחווה / פארודיה ל"צלילי המוסיקה" היתה מרהיבה, ואפשרה לכוכבת הקטנה-גדולה לזרוח שוב. בכלל, קו העלילה הזה של אוליב כנזירה בניגוד לרצונה נראה מעניין ומבטיח, ולילי ממש מפחידה עכשיו.



אני גם אוהב לראות את צ'אק מתפתחת, וטבעי שהיא תרצה להיות קצת עצמאית, במיוחד כשהקרבה לנד גם מסוכנת מאוד מבחינתה. הגיע הזמן שנד ילמד לתת לה את הספייס שלה ולא להיות כזה Needy. עושה רושם שבסוף הפרק הוא התחיל ללמוד את הלקח.

ה"טוויסט" בסיום הפרק היה די שקוף (הוא נרמז באופן די ברור בשיחה בין צ'אק לנד), אבל בכל זאת יהיה מעניין לראות למה אבא של נד חזר דווקא עכשיו ואיך הוא ישפיע על העלילה ועל הדינמיקה בין הדמויות.

הרבה רגעים נפלאים היו בפרק, ובהם: הכמעט-ריקוד שבו צ'אק ונד נמנעים מלגעת זו בזה, הסצנה שבה צ'אק שופכת את הדבורים על גופו של נד ואלה חוזרות לחיים (זה היה מרהיב!), פיגבי, צ'אק מחבקת את אמרסון (והתגובה שלו לכך), מכשיר ההאזנה החמוד של צ'אק, "He is STALKING you!", כל העיצוב של "הדבורים של בטי" והרפרנס ל- "Happy Time Temp Agency" מ"מתים במשרה חלקית" (ולפי מה שמספר בראיין פולר, יוצר הסדרה, זה לא יהיה הרפרנס האחרון לסדרה הזו). בקיצור, פרק פתיחה מצוין.

רק הערה קטנה ליוצרים: אם כבר ליהקתם שחקנית מוכשרת ומלאת קסם אישי שממש מתאימה לסדרה הזו כמו אוטום ריזר (טיילור טאונסנד מ"האו-סי"), לא חראם לבזבז אותה על תפקיד כל כך קטן (שגם מסתיר את הפנים המתוקות האלה)?

אגב, השחקן שגילם את וולזי נראה מוכר ולאחר בדיקה קצרה התברר שזהו פרנ'ץ סטייארט, הלא הוא הארי מ"מפגשים מהסוג השלישי". לאן הוא נעלם?

ציון: 9.5.