אחרי שתי עונות כל כך עמוסות, כל כך מדהימות, כל כך עוצמתיות, כשהעובדה שהעונה השנייה לא רק הצליחה לשמור על הרמה הגבוהה של קודמתה, אלא אף להתעלות עליה, היא סוג של נס, ניסיתי לחשוב מה כבר אפשר לעשות עם העונה השלישית כדי שלא תרגיש חיוורת לעומת מה שקרה עד כה. פרק פתיחת העונה השלישית מבהיר היטב את הבעייתיות שבעניין. על פניו, הפרק נראה מצוין: הוא מציג לנו שחקני מפתח חדשים ומסקרנים, הוא ממשיך עם הקו המוקפד של כתיבה חכמה, משחק מצוין, וקטעי קריינות נהדרים של דקסטר, והוא פותח כמה קווים מאוד מעניינים שמותירים אצל הצופה הרבה פתח למחשבה.

כן, העובדה שדקסטר הורג מישהו סתם ככה, בצורה ספונטנית, מעוררת גם אצל דקסטר עצמו המון מחשבה. כן, זהותו של אותו נרצח מקרי מספיק מעניינת, בעיקר בגלל דמותו של אחיו, עוזר התובע הקשוח מיגל פראדו (ג'ימי סמיתס, אקס "פרקליטי אל איי", "NYPD", "הבית הלבן" ו"קיין", בתפקיד שנראה כאילו נתפר במיוחד בשבילו). כן, אפילו קולין מ"אברווד" נמצא כאן על תקן ברון סמים שצריך להיות מחוסל ובינתיים לא נראה שהוא הולך לשום מקום. כן, מתחיל להתפתח משהו עם דב ואיזה מישהי מחקירות פנים. כן, דב ממשיכה להיות מקסימה כתמיד (והתספורת החדשה שלה - אחלה). כן, היחסים של דקסטר עם ריטה מרתקים. כן, הסיפור הזה עם הקוד האתי של הארי שצריך להשתנות נראה מעניין. הכל נכון. ו"דקסטר" היא פשוט "דקסטר".



יש רק בעיה אחת: זה לא מספיק. בעונה הראשונה היה לנו את כל הדברים האלה יחד עם סיפור מתמשך של ה-ITK המיסתורי, דמות שערערה את היסודות החזקים של דקסטר והביאה אותו למקומות ששכח, ועשתה את זה נפלא. אחרי שדקסטר מחסל את אחיו, קיבלנו בעונה השנייה את הסיפור הבלתי-נתפס על הגופות שנמצאות בנהר, ואת הסיפור ההזוי עם ליילה, הספונסרית הפסיכופתית של דקסטר, ואת כל הקטע עם דואקס שעולה על דקסטר, מה שהפך את העונה לאותה רכבת הרים מסחררת חזקה שהיא היתה. נכון לעכשיו, אחרי פרק אחד בלבד בעונה החדשה, העסק מדאיג. כי כל הסיפורים הללו שנפתחו, לא נראים כאילו הם יכולים להוות בסיס לסיפור מסגרת חזק, שיכול לקחת את נקודת הפתיחה המצוינת של "דקסטר" ולהפוך אותה למה שהיתה העונה השנייה, או אפילו למה שהיתה העונה הראשונה. כי כרגע, מתקבלת בעיקר תחושה חזקה של מיחזור. אני מאוד מאוד מקווה להתבדות. ציון לפרק הפתיחה: 6 (ואם להשתמש במונח של yaddo: זה ציון בספרה של "דקסטר").