פרק הפתיחה של המשרד היה כל מה שאפשר לצפות ממנו שיהיה. אנחנו חוזרים אל המשרד איפה שהשארנו אותו, עם פתיחתה של תחרות הורדת משקל בין סניפי דנדר מיפלין. קו העלילה הזה היה עשוי היטב, יחד עם סטנלי (דה מנלי) שעושה דיאטה משלו כדי לחזור להיות צעיר ומהיר; קלי, המידרדרת להפרעות אכילה, ובסוף, בעידודו של מייקל, מחליטה להפסיק עם השטויות; ודווייט, בהיותו דווייט כרגיל, שמבקר את כולם מבלי להביט במראה, ולתת לעובדות לבלבל אותו.

במקביל אליהם העלילה של הולי ומייקל היתה אפקטיבית מאוד. שניהם חננות, וברור שהם מסתדרים היטב, ונדמה שמייקל עושה בשכל כשהוא לוקח את הדברים לאט. הבעיה מתחילה כשהוא לוקח את הדברים לאט מדי, ג'ים סטייל, וצופה מהצד כשהולי מתחילה לצאת עם אחר. הסצנה בסוף הפרק, כשמייקל קונה ממנה את הכרטיסים והיא, כמונו, משוכנעת שהוא יזמין אותה ללכת איתו, מראה היטב שמייקל עדיין מייקל, שלא ממש יודע מה הוא אמור לעשות. אם הוא היה הופך פתאום לרומנטיקן כובש זה כנראה היה צורם, ועל כן זה היה עשוי היטב.

עלילת תכנון החתונה של אנג'לה ואנדי היתה טובה גם היא, כאשר אנג'לה בוגדת באנדי כל אימת שהוא לא מסכים עם כל מה שהיא מציעה, או מציע דברים שהיא לא מעוניינת בהם. בהתחלה נדמה שהיא מנסה לטרפד את החתונה, אבל אחר כך ברור שהיא לא מוכנה להתפשר על שום דבר, והיא מחליטה להיפגש עם דווייט פעם נוספת. הדיכוטומיה בין אנג'לה ששומרת עצמה לחתונה עם אנדי עשויה היטב.

ולבסוף, פאם נסעה סוף סוף לניו יורק, כפי שרצתה כל הזמן הזה. ידענו שיהיה קשה בהתחלה, אבל שהיא תצליח לפגוש חברים, ידענו גם שזה לא יפגע במערכת היחסים שלה עם ג'ים, אבל הצעת הנישואין היתה משמחת במיוחד.

ובין כל זה, פרק מהודק מאוד, שלא הרגיש ארוך מדי, כמו הרבה מהפרקים הכפולים של "המשרד", עם עלילה קוהרנטית והכי חשוב - מצחיק. ההומור שחסר לנו בעונה שעברה הופיע כאן בפרק, יחד עם ריאן, שחוזר למשרד להתחיל מהתחתית (אבל ממש מהתחתית), ונראה שבאמת דבר לא השתנה.

ונקודה בונוס על סוף הפרק, בו אנחנו מגלים שלמרות הכל, לוזר נשאר לוזר, וטובי פלנדרסון לא בדיוק חי את החיים הטובים בקוסטה ריקה. קשה להגיד שהוא חסר במשרד, אבל מעניין אם הוא יחזור ובאיזו קונסטרוקציה ומינון. ציון: 10.