בארני מאוהב ברובין. היינו זקוקים לקיץ שלם כדי להפנים את העניין הזה, אבל בסופו של דבר ההכרה חלחלה: "בארני מאוהב ברובין" זה סיפור טוב ומעניין. והסיבה שמדובר בסיפור כל כך טוב, נעוצה באותו רגע לקראת סופו של הפרק, כשבארני סוף סוף אוזר מספיק אומץ כדי להגיד לה את זה, ואילו היא, בתגובה על הנחמדות הכללית שהפגין כלפיה במהלך הערב, מארגנת לו בחורה ללילה. וברגע שבו רובין יוצאת מהמסעדה, בארני מגלה לה את האמת, ומפנים את הבעיה האמיתית שלו: "היא בחיים לא תרגיש כמוני", הוא אומר בכנות לבחורה, והלב שלנו נשבר. או לפחות מחמיץ פעימה. מדהים אותי איך דמותו ההוללת של בארני הצליחה להיכנס לנו כל כך חזק ללב, ואיך קל כל כך להאמין שהוא מאוהב ברובין, ושזה שובר אותו כשהוא מבין, או חושב שהוא מבין, שזה לעולם לא יקרה.

וזו הגדולה האמיתית של "איך פגשתי את אמא". כי רגע אחרי זה, היא מנפצת לנו, בכישרון רב, גם את הרגע הזה, כשמתברר שבארני בכל זאת לא זנח לחלוטין את דרכיו, והוא בכל זאת בילה את הלילה עם אותה בימבו לא חשובה (ובהקשר הזה, חשוב לציין את נאום הבימבוז הנפלא שלו). כי האמת היא שקשה לאדם כמו בארני לעבור מקיצוניות אחת לקיצוניות אחרת, וזה צריך להיעשות בהדרגה. אין לי ספק שהקו התסריטאי הזה עוד יספק לנו הרבה רגעים מוצלחים בעונה שהתחילה זה עתה. מצוין.



הסיפור השני של הפרק עם טד שבעצם לא מכיר את סטלה, וסטלה שלא מכירה את "מלחמת הכוכבים", היה מוצלח גם הוא, והכיל כמה רגעים מאוד משעשעים, וגם כמה מרגשים (למשל, הקטע שבו מרשל שואל את סטלה אם היא מוכנה לבלות חיים שלמים עם טד שמבלה חיים שלמים עם "מלחמת הכוכבים", בחולי ובבריאות). אז עכשיו טד וסטלה מאורסים, ויהיה מעניין לראות כמה זמן זה יחזיק מעמד, בעיקר אל מול האהבה האמיתית שנראה שיש ביניהם.

בסך הכל, פרק פתיחת עונה מוצלח ומצחיק מאוד, שהכיל מינון נכון של דרמה וקומדיה, עם כמה רגעים מוצלחים במיוחד. איזה כיף לפגוש אתכם שוב. התגעגעתי. ציון: 10.